נצור (פיסטולה) בפי הטבעת

באופן קליני החולה יתלונן על הפרשה כרונית של נוזל עכור, דם, מוגלה או צואה בהתאם לחומרת המחלה. לרוב יהיה סיפור מקדים של אבסצס, הישנות כרונית של אבסצסים מלווה בסימני זיהום חד כגון חום גבוה, כאב, אודם ונפיחות.

הסיבה השכיחה להתהוות נצור, היא התפתחות של מורסה (אבסצס) באזור הפרי-אנאלי. מורסה זאת מתנקזת בפתח חיצוני לעור ויוצרת מחילה שפיתחה הפנימי מתנקז לתוך תעלת פי הטבעת. סיבות אחרות לתופעה הם סיבוכים מלידה, טראומה, סיבוכים שלאחר ניתוחי טחורים או פיסורה אנאלית.
במחלות דלקתיות של המעי כמו מחלה ע"ש קרוהן,דלקת כיבית של המעי הגס (קוליטיס מכייבת), יש סיכוי גבוה להופעת פיסטולה. סיבות אחרות כוללות: הידרדניטיס, שחפת וזיהומים בפטרייה אקטינומיקוזיס, גידולים ממאירים וסיבוך שלאחר הקרנות מקומיות. מחלות, כגון איידס וסוכרת מחמירים את התופעה.

האבחנה ברוב המקרים מתבססת על ההסתמנות הקלינית, אף כי יהיו מקרים שיצריכו ביצוע פעולות אבחוניות כגון MRI או CT, פיסטולוגרפיה ועל-שמע טרנס-רקטלי.

הטיפול תלוי בסוג הפיסטולה והאם היא מערבת את שרירי הסוגר החיצוני. ברוב המקרים, פתיחה וכריתה בניתוח של מסלול הנצור-פיסטולוטומיה, יספיקו כטיפול.
פיסטולות שמערבות קטע נרחב של הסוגר ואת שרירי הפובו-רקטליס עשויות להסתבך בפגיעה בשליטה על הסוגרים אם יטופלו בשיטה שתוארו, לפיכך רצוי שמקרים אלו ינוהלו באופן שמרני יותר.
במגוון הטיפולים קיים גם טיפול ע"ש סיטון, ובו מחדירים חוט דרך מסלול הנצור שמשמש לניקוז וגם לסגירת הנצור. שיטות אחרות הן סגירת הפתח הפנימי של הנצור על ידי מתלה. לאחרונה מטפלים בדבק פיברין, עם הצלחה בסגירה של הנצור בחלק מהמקרים.