10 דברים אשר לא ידעתם על גידולי מערכת העיכול

מערכת העיכול מורכבת ממספר איברים המחוברים זה לזה ויוצרים מעין צינור ארוך שתחילתו בפה וסופו בפי הטבעת. מערכת העיכול מתחילה בוושט, דרך הקיבה, הלבלב, הכבד, המעי הדק, המעי הגס ולבסוף החלחולת. גידולים יכולים להופיע בכל אחד מהאיברים הללו כאשר לכל גידול אופי, התנהגות, פרוגנוזה וטיפול שונים. בשנים אחרונות נעשו צעדים משמעותיים לשיפור דרכי האבחון והטיפול בגידולים אלו. לפניכם 10 דברים שחשוב לדעת על האבחון והטיפול בגידולי מערכת העיכול.

1. גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס עשוי להציל חיים 
גידולי המעי הגס הם השכיחים ביותר מבין כלל גידולי מערכת העיכול בעולם המערבי. ברוב המקרים הסיבה להתפתחות הגידול אינה ידועה. במיעוט המקרים (פחות מ-5% מהמקרים בלבד) ,הגורם להתפתחות הגידול הוא גנטי. עם זאת, קיימים מספר גורמי סיכון אשר מעלים את הסיכוי להתפתחות הגידול, בהם תזונה לקויה, העדר פעילות גופנית ועישון. 

גידולי המעי הגס מתפתחים לרוב מפוליפ שפיר, אשר עובר עם השנים שינויים ממאירים. בשל כך, קיים מרווח זמן גדול יחסית אשר מאפשר גילוי מוקדם ולעיתים אף מניעה של המחלה הממאירה.

על פי ההמלצות החדשות של האיגוד האמריקאי לסרטן, באנשים ללא גורמי סיכון (כגון קרובי משפחה הסובלים מסרטן המעי הגס או נטייה גנטית להתפתחות הגידול הממאיר) יש להתחיל בבדיקות לגילוי מוקדם החל מגיל 45. בדיקות אלו כוללות בדיקת צואה לדם סמוי ו/או קולונוסקופיה. גילוי הסרטן בשלב מוקדם יכול להביא לריפוי מלא ביותר מ-90% מהמקרים, זאת לעומת אחוזים בודדים בגילוי בשלב מאוחר.

2. קולונוסקופיה וירטואלית לגילוי של פוליפים במעי הגס -לא בעדיפות ראשונה 
קולונוסקופיה וירטואלית היא שיטת אבחון המבוססת על טומוגרפיה ממוחשבת (CT), לשם סריקה של המעי. ההכנה לבדיקה זו אינה שונה מהכנה לבדיקת הקולונוסקופיה הרגילה. במהלכה מחדירים צינור גמיש שבראשו מצלמה דרך פי הטבעת ועד למעי העיוור. עם זאת, בשונה מהבדיקה המסורתית, אם התגלו פוליפים במעי במהלך בדיקת הקולונוסקופיה הווירטואלית אין אפשרות להסירם באותו המעמד ויש צורך בביצוע של קולונוסקופיה רגילה ושליחת הממצא לבדיקה פתולוגית. בנוסף, בדיקה זו מערבת גם חשיפה לקרינה. מסיבות אלה, קולונוסקופיה וירטואלית מומלצת רק במקרים קיצוניים בהם ישנה סכנה בביצוע הקולונוסקופיה הרגילה, או במידה ולא ניתן לבצע קולונוסקופיה רגילה מסיבה טכנית (כגון חסימה, זווית חדה של המעי).

3. גידולים של החלחולת(רקטום) והטיפול הקדם ניתוחי
 גידולי החלחולת הממוקמים עד כ-15 ס"מ מפי הטבעת. הטיפול בגידולים אלו שונה מאשר הטיפול בגידולי מעי הממוקמים גבוה יותר. הגישה הטיפולית כוללת מתן טיפול קרינתי לאזור הגידול טרם לניתוח. ישנן תי שיטות למתן הקרנות קדם ניתוחיות: השיטה השוודית, אשר כוללת חמישה טיפולי קרינה רצופים וניתוח זמן קצר לאחר סיום הטיפולים וגישה נוספת, הכוללת 25 טיפולי קרינה במשך חמישה ימים בשבוע בשילוב עם טיפול כימותרפי. בגישה זו הניתוח יתבצע כחודש וחצי לאחר סיום הטיפול. בכ-15% מהמנותחים אשר קיבלו טיפול קדם ניתוחי לא נמצא יותר גידול במהלך הניתוח.

4. סרטן ראשוני של הכבד טיפולים רבים לו
קרצינומה מסוג הפטוצלולרי (תאי כבד, HCC) נחשבת לגידול הממאיר הראשוני השכיח ביותר בכבד. פחות שכיח הוא הסרטן שמקורו בצינוריות המרב (קולנגיוקרצינומה). למרות המאמצים למניעת התפתחות הגידולים, בהם ביצוע של בדיקות סקר וכן גם פיתוח טכנולוגיות חדשות לאבחון ולטיפול, שכיחותם של גידולי ה-HCC הוכפלה בעשורים האחרונים ובהתאם לכך גם שיעורי התמותה כתוצאה מהמחלה עלו באופן משמעותי. 

ישנם מגוון גורמי סיכון הקשורים בהתפתחות של גידול מסוג HCC , כאשר שחמת הכבד, ללא קשר לאטיולוגיה, נחשבת "לתורם" העיקרי. זיהום בנגיף הפטיטיס C או שחמת וזיהום בנגיף הפטיטיס B הם גורמי סיכון עצמאיים. האבחנה של HCC נעשית ללא ביופסיה של הכבד ביותר מ- 90% מהמקרים. כמעקב,  מומלץ לבצע בדיקת אולטרסאונד ובדיקת דם  לאלפא-פטופרוטאין (AFP) בפרקי זמן של שישה חודשים. במקרים של מחלה פעילה נעשה שימוש בטומוגרפיה ממוחשבת תלת פאזית ו/או הדמיית תהודה מגנטית. 

קיימות מספר דרכי טיפול בסרטן ראשוני של הכבד, אך רק כריתה כירורגית או השתלת כבד נחשבות לפרוצדורות קורטיביות ( המסייעות בריפוי החולה ובהקטנת הסיכון להישנות המחלה). אפשרויות טיפול נוספות כוללות אבלציה ע"י הזרקת גרגרים רדיואקטיביים לגידול, אבלציה באמצעות גלי מיקרו,  הזרקת אתנול לגידול, כימו-אמבוליזציה, קריאו-אבלציה(הקפאה), הקרנות ע"י טיפולי רדיותרפיה ממוקד. טיפולים סיסטמיים כוללים כימותרפיה מערכתית וטיפולים ממוקדים מולקולרית. הטיפול ב- HCC תלוי במספר מאפיינים, בהם גודל ומיקום הגידול, התפשטות חוץ-אפקטיבית ותפקוד הכבד הבסיסי. בשל מורכבות המחלה, לצורך טיפול בה מומלץ לפנות לרופא בעל ניסיון בניהול סרטן הכבד מסוג HCC, בעל יכולת לניהול טיפול רב תחומי הכולל ייעוץ וטיפול כירורגי, רדיולוגי ואונקולוגי. 

5. קיים קשר בין זיהום הליקובקטר פילורי (H. Pylori) לבין סרטן הקיבה
תזונה עשירה במזון מלוח ו/או מעושן ובבשר אדום, כמו גם מוטציות גנטיות, הם גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות סרטן הקיבה. במקרים בהם במשפחה יש שני מקרים של סרטן קיבה אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה או שנייה, כאשר הגידול מופיע אצל לפחות אחד מהם מתחת לגיל 50 שנה, קיימת נטייה גנטית. הליקובקטר פילורי(H.Pylori) הוא חיידק אשר נמצא ביותר מ-50% מהאוכלוסייה, וניתן לגילוי בבדיקות שונות (בדיקת נשיפה, דם, צואה, גסטרוסקופיה ועוד). טיפול בחיידק ההליקובקטר פילורי יכול להוריד את הסיכון  לסרטן קיבה בכ-30%.

6. בגידולי מערכת העיכול ניתן לבצע בדיקות מולקולריות להתאמת טיפול ביולוגי
בגידולים של מערכת העיכול , מלבד הכימותרפיה ניתן לטפל גם באמצעות טיפולים ביולוגים. לצורך התאמת הטיפול הביולוגי הנכון יש צורך בבדיקה מולקולרית של הביופסיה או של הגידול אשר הוצא בניתוח. קיים מגוון רחב של בדיקות מולקולריות, בהן RAS,BRAF – שנועדו להתאמת טיפול בגידולי המעי הגס, HER2 – בדיקה אשר מסייעת בהתאמת הטיפול בסרטן הקיבה והמעי, ובדיקות MSI, PDL1  להתאמת טיפול אימונותרפי. טיפולים אלו ניתנים במחלה עם גרורות ועובדים ישירות על התא הסרטני. ניתן גם לבצע מיפוי גנטי של הגידול שסייע באיתור מוטציות נוספות הניתנות לטיפול.

7. ניתן לבצע ביופסיה של הגידול באמצעות בדיקת דם פשוטה
בדומה לביופסיה מסורתית, Liquid Biopsy היא סוג של טכניקה המשמשת בעיקר ככלי לאבחון ולמעקב למחלות שונות, בהן גם מחלות סרטניות. היתרון המרכזי בשיטה זו נעוץ בכך שהיא אינה פולשנית. למעשה, מדובר בבדיקת דם פשוטה אשר ממנה מבודדים את תאי הגידול. ביופסיה זו ניתנת לביצוע בתדירות גבוהה יותר ועל ידי כך ישנה אפשרות למעקב תכוף אחר הגידולים והמוטציות לאורך זמן. ניתן להשתמש בבדיקה זו גם כדי לאמת את יעילות של הטיפול התרופתי, זאת על ידי בדיקת המוטציות והשינויים במוטציות לאורך זמן. ביופסיה זו עשויה להתברר כמועילה גם עבור החולים לאחר הטיפול לצורך מעקב אחר הישנות המחלה. 

8. טיפול אימונותרפי: אינו מתאים לכל החולים
אימונותרפיה היא שיטת טיפול נגד מחלת הסרטן אשר מסייעת למערכת החיסון של הגוף לזהות ולתקוף תאים סרטניים. תרופות אימונותרפיות פועלות על מולקולות ספציפיות בתא הקשורות למחלת הסרטן, כמו לדוגמה PD1 ו CTLA4-, והן מונעות את חלוקתן. עם זאת, הטיפול האימונותרפי אינו מתאים בכל מצב. הוא נמצא יעיל בסרטן המעי (כאשר יש חוסר יציבות של המיקרוסטליטים-MSI-H), בסרטן ראשוני של הכבד ובסרטן קיבה עם ביטוי יתר של סמן PDL-1 בגידול. הטיפול האימונותרפי ניתן בעירוי תוך ורידי פעם בשבועיים או שלושה שבועות ובהשוואה לכימותרפיה הוא גורם לפחות תופעות לוואי.

9.תרופות חדשניות ומחקרים קליניים: לא כל הנוצץ זהב
חשוב להשתתף במחקרים קליניים ולהיחשף לתרופות חדשות, אך יש לזכור כי שיעור הצלחת המחקרים השונים עומד על 5%-13 . במקרים רבים, התרופות החדשות אינן יעילות יותר מאלו הישנות, איתן יש ניסיון רב. על כן, התייעצות עם רופא  שאינו בעל אינטרסים לפני הסכמה לכניסה לכל מחקר חשובה מאוד. 

10. טיפול מקצועי מציל חיים
מחקרים הראו שטיפול מקצועי אשר מתבצע על ידי צוותים רב תחומיים יכול לשפר את הפרוגנוזה ואף להציל חיים. מומלץ מאוד לקבל לפחות את הייעוץ האונקולוגי הראשוני מצוות רפואי בעל ניסיון ומקושר לתחומים רפואיים אחרים.