דלג לתוכן
ד"ר אדם וינטר ד"ר אדם וינטר

לא רק ריטלין: הטיפול האלטרנטיבי שיסייע בהתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז

הילד מתקשה להישאר קשוב לאורך זמן ולמלא אחר הוראות, או להתקדם בבית-הספר? לעיתים קרובות האבחנה הראשונית היא הפרעת קשב וריכוז. רגע לפני שאתם שוקלים טיפול תרופתי – כדאי להכיר את הנוירולוגיה התפקודית שיכולה לעזור לכם למצוא את שורש הבעיה

מאת: ד"ר אדם וינטר
תאריך פרסום: 08/01/2020
4 דקות קריאה
ד"ר אדם וינטר בשיתוף עם ד"ר אדם וינטר i ד״ר לכירופרקטיקה (.D.C) ומתמחה בתחום הנקרא נוירולוגיה תפקודית

הפרעת קשב וריכוז היא כבר מזמן לא תופעה נדירה, ואנו שומעים עליה באופן תדיר מכל כיוון. בזמן שילדים רבים סובלים מהפרעת קשב
אמתית, לעיתים עלולה להתקבל התוויה זו באופן מהיר ולא תמיד מדויק. 

הפרעת קשב וריכוז מתבטאת במגוון מאפיינים, בהם קושי לשמור על קשב מתמשך לאורך זמן, פעלתנות יתר והתנהגות אימפולסיבית.  באופן מסורתי, אבחון ההפרעה מתבצע באמצעות סדרת בדיקות שנועדו לבחון האם קיימים ביטויים התנהגותיים ותפקודיים שיכולים להעיד על קיומה של הפרעה. בדיקות אלו נערכות לרוב על ידי רופא (פסיכיאטר או נוירולוג), או על-ידי פסיכולוג קליני. גורמים אלה מתמחים באבחון ההפרעה, המסתמך בין היתר גם על חוות דעת של גננות או מורים מהמסגרת החינוכית בה נמצא הילד. 


ילד מתוסכל אשר סובל מחוסר קשב הנובע מהפרעת קשב וריכוז


 כאשר מתקבלת האבחנה על אודות הפרעת קשב וריכוז, ברוב המקרים הילד יופנה לקבלת טיפול תרופתי. חלופה זו נחשבת פעמים רבות כבחירה הראשונה לטיפול בהפרעת קשב. למרות שהתרופות עשויות לעזור בהתמודדות עם השלכות ההפרעה, לעיתים ניתן לטפל בה בדרכים אחרות שאינן כוללות שימוש בתרופות. 

במהלך האבחון המסורתי, המקור הביולוגי של הפרעת הקשב אינו ידוע במלואו. הלכה למעשה, האבחון מתבסס על ההנחה כי מקור ההפרעה נעוץ בחוסר איזון כימי במוח והטיפול בה נועד כדי למתן את הסימפטומים השונים. 

הנוירולוגיה התפקודית, אשר עוסקת בהבנת אופן פעילות המוח, גורסת כי אם הזרקור אינו מופנה אל שורש הבעיה הפתרון המוצע יהיה חלקי. על כן, על פי גישה זו, המטרה היא לאבחן את המקור להפרעת הקשב והריכוז ובהתאם לו למצוא דרכים שיסייעו בשיפור יכולותיו ללא שימוש בפרמקולוגיה כלל.

מה גורם להפרעת קשב וריכוז?

באופן מסורתי, נטען כי הפרעת קשב וריכוז נובעת מפעילות נמוכה של דופמין במוח. דופמין הוא נוירו-טרנסמיטור (מוליך עצבי) הממלא מגוון תפקידים מרכזיים באזורי מוח שונים. מחסור בדופמין עלול לפגוע בביצוע של משימות קוגניטיביות רבות, בהן קשב מתמשך, קשב סלקטיבי, או קשב מפוצל. גורם זה אמנם מהווה הסבר להתפתחות התסמינים השונים, אך הוא אינו מתייחס למקור לבעיה ואינו חוקר את הסיבה שבגינה התפתח מחסור בדופמין. הנוירולוגיה התפקודית מציעה מבט מקיף על תפקודי המוח ומתייחסת למספר מרכיבים שיכולים להוביל להתפתחות הפרעת הקשב והריכוז:


1. איזון בין חלקי המוח 
ישנו גוף מחקרי הולך וגדל המצביע על קשר בין חוסר איזון בין חלקי המוח השונים לבין התפתחות של הפרעות נוירולוגיות. מחקרים אלו מצאו כי הפעילות החשמלית בהמיספרה המוחית הימנית בקרב אנשים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז נמוכה יחסית, זאת בהשוואה לפעילות המתקיימת בהמיספרה השמאלית. 

הפעילות המוחית הנמוכה נמצאה בעיקר באזורים בהן מעורבים מעגלים של קשב, תשומת לב, תכנון ואינהיביציה (עיכוב פעולה), ויתכן כי היא זו אשר מובילה לייצור מופחת של דופמין במערכות מסוימות ולהופעת הביטויים המוכרים לנו כהפרעת קשב וריכוז. במקרים בהם ניתן לזהות את אזורי המוח בהם הפעילות המוחית נמוכה יותר, יש אפשרות לשנות את דפוס הפעולה וכך לטפל בביטויה של הפרעת הקשב והריכוז.

2. התפתחות לקויה של מערכת העצבים
כאשר תינוק נולד, הוא מתנהל במציאות על בסיס רפלקסים הישרדותיים אשר מאפשרים לו להתקיים בעולם עד שהוא יוכל להתנייד בכוחות עצמו. רפלקסים אלו נשלטים על ידי מרכזי המוח הפרימיטיביים יותר והם אמורים להיעלם או להשתנות במהלך ההתפתחות, עד סוף השנה הראשונה לחייו. במקרים בהם רפלקסים אלו אינם נעלמים, הם מפריעים לפעילות המוחית התקינה וגורמים לקושי בעיבוד שטף המידע. קיום הרפלקסים ההישרדותיים לאחר השנה הראשונה לחיים יכול גם הוא להוות מקור למחסור בדופמין, כמו גם לעיכובים התפתחותיים, שפתיים, רגשיים ואקדמיים. באופן מפתיע, ניתן לראות ביטוי של רפלקסים אלו בילדות ובהתבגרות. 


3. ריבוי גירויים
העולם המודרני מאופיין בשטף של גירויים, ולשם קליטה ועיבוד שלהם על ידי המוח יש צורך בהפרשה מוגברת של דופמין. כיום, ילדים נמצאים שעות רבות בסביבה מרובת גירויים (כמו משחקי מחשב וטלוויזיה), וכאשר הם נמצאים בסביבה סטטית יותר שאינה מלאה בגירויים חזותיים, כמו לדוגמה כיתת הלימוד, כמות הדופמין המופרשת יורדת. ירידה זו ברמות הדופמין גורמת לילד להרגיש משועמם ועלולה להוביל להתפתחות של תסמינים דומים לאלו המאפיינים הפרעת קשב. 


מהו הליך האבחון המקיף המוצע בתחום הנוירולוגיה התפקודית?

ההליך הדיאגנוסטי שמבצע הנוירולוג התפקודי הוא הליך מקיף שנועד לאיתור המקור שהוביל להתפתחות התסמינים של הפרעת הקשב. לאחר ביצוע של מבחן ממוחשב, מתבצעות מספר בדיקות נוירולוגיות מוכרות המיועדות כדי לבחון האם נותרו לילד רפלקסים פרימיטיביים שהיו אמורים להעלם בינקות והאם ישנו איזון בין שתי ההמיספרות המוחיות בדיקות אלו מסייעות בקבלת תמונה מלאה על פעילותו התקינה והאב-נורמאלית של המוח. לאחר ניתוח תוצאות האבחון, המאבחן מתכנן אסטרטגיית טיפול בשיתוף עם הילד ועם משפחתו.


האם בכל מקרה של הפרעת קשב מומלץ לנסות לטפל באמצעות טיפול תרופתי? 

לא בכל מצב בו אובחנה הפרעת קשב וריכוז כדאי  להתחיל בטיפול תרופתי. לעיתים, אפשר להפיק תועלת רבה מטיפולים שמנסים לתת מענה לשורש הבעיה, כלומר לטיפולים שמשפרים יכולות מוחיות שונות וכפועל יוצא מביאים גם להקלה בתסמינים של הפרעת הקשב. 

כפי שהוזכר לעיל, תחום הנוירולוגיה התפקודית עוסק בהבנת אופן פעילות המוח ובמציאת דרכים שיסייעו בשיפור יכולותיו ללא שימוש בפרמקולוגיה.  בכל הנוגע להפרעת הקש והריכוז, הנוירולוגיה התפקודית מבקשת לחזק אזורים שונים במוח בהם יש פעילות פחותה באמצעות תרגילי אימון גופני וקוגניטיבי ללא צורך בהתערבות תרופתית. מדובר בסוג של 'אימון כושר' למוח שמתבצע על ידי גירוי של כמה חושים במקביל, כמו גם בעזרת בטכניקות שונות המסייעות בשיפור שיווי המשקל, הקואורדינציה ותנועות העיניים של הילד. 

מהו מהלך הטיפול?

טיפול זה מכוון לפתרון שורש הבעיה ועל כן לרוב יהיה צורך בסדרת פגישות דו שבועיות שאורכות לרוב בין חצי שעה לשעה. מלבד הפגישות הללו שמתקיימות בקליניקה של המטפל, הילד מתבקש גם לשלב תרגילים קוגניטיביים שונים לביצוע בבית ותרגול ממוחשב באמצעות תוכנה ייעודית לשיפור ביצועים במשימות הדורשות קשב וריכוז. לבסוף, מתוך ראיה הוליסטית של האדם, הטיפול כולל גם התאמה תזונתית והוספת רכיבים שונים לתפריט של הילד שידועים כמסייעים בשיפור הקשב והריכוז. 

הכתבה בחסות עם ד"ר אדם וינטר, ד"ר לכירופרקטיקה (.D.C) ומתמחה בתחום הנקרא נוירולוגיה תפקודית. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר גל גריסרו
ד"ר גל גריסרו כירופרקטיקה
כירופרקט, עוסק בפציעות ספורט, רפואת ספורט.
ד"ר שחר קנין
ד"ר שחר קנין כירופרקטיקה
כירופרקט עם ניסיון רב של שנים, מרצה לאנטומיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א ובעל הבנה מעמיקה באנטומיה והפיזיולוגיה של האדם
ד"ר קלוד מסיקה
ד"ר קלוד מסיקה עיניים
רופא עיניים בכיר במרכז הרפואי שערי צדק
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר

עדיין מתלבטים?
השאירו פרטים להתייעצות עם ד"ר אדם וינטר

שאלות מתוך פורום הפרעות קשב וריכוז, ADHD

בניהולו של ד"ר גלעד חבצלת
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו