הרדמה בילדים: המדריך המלא להורים

הרדמה היא פעולה רפואית המאפשרת לבצע ניתוחים כאשר המטופל אינו חש בכאב. רופא מרדים הוא זה האמון על ביצוע פעולת ההרדמה, כמו גם על ניטור פעילות תקינה של מערכות הגוף החיוניות בזמן הניתוח. ישנן מספר אפשרויות להרדמה, לרבות הרדמה כללית, הרדמה אפידורלית, הרדמה ספינלית, סדציה (טשטוש) והרדמה מקומית (אשר משפיעה על האזור המנותח בלבד). 

בילדים, לרוב תועדף הרדמה כללית, זאת בשל הקושי של המטופלים הצעירים לשכב דקות ארוכות ללא תנועה. תהליך ההרדמה הכללית מתבצע באמצעות שימוש במסכה דרכה שואף הילד חומר הרדמה ולאחר מכן ביצוע הרדמה באמצעות עירוי תוך ורידי כמקובל. התרופות הניתנות גורמות לשינוי במצב ההכרה של הילד וכך הוא אינו חש דבר במהלך הניתוח. לרוב, לאחר ביצוע ההרדמה הכללית תתבצע גם הרדמה אזורית. מצבו של הילד מבוקר ומנוטר במהלך הניתוח ובזמן ההתאוששות על-ידי רופא מרדים והרופא המנתח.

במקרים מסוימים, כמו לדוגמה בפגים בהם קיים סיכון נשימתי בביצוע הרדמה כללית; או בילדים בוגרים יותר הסובלים מבעיות נשימה, תיבחר הרדמה אפידורלית. בשיטה זו הילד נותר ער לאורך הניתוח. אם יש צורך בביצוע פעולה כירורגית מקומית במתבגרים ניתן לבצעה תחת הרדמה מקומית. 

האם קיימים מצבים בהם לא ניתן לבצע הרדמה ויהיה צורך בדחיית מועד הניתוח?

אחת מהמטרות המרכזיות בניתוחים אלקטיביים (הליכים כירורגיים שאינם דחופים), היא לבצע את הפעולה כאשר הילד מצוי במצב הבריאותי האופטימלי וכך למזער את הסיכון לסיבוכים שונים, בהם גם אלו הקשורים בפעולת ההרדמה. כך לדוגמה, במקרים בהם הילד סובל ממחלה זיהומית מסוימת, כמו מחלת חום, נזלת, דלקות של דרכי הנשימה העליונות ואפילו צינון, קיים סיכוי גבוה יותר להתפתחות של סיבוכים נשימתיים לאחר הניתוח הקשורים בפעולת ההרדמה, ועל כן ברוב המקרים יועדף לדחות את מועד ביצועו. בנוסף, חשוב לציין כי ההחלטה על ביצוע ניתוחי הבחירה מתקבלת רק לאחר שנשללה כל בעיה רפואית אחרת, למעט זו אשר הובילה לצורך בניתוח.

איך ניתן להכין את הילד לקראת פעולת ההרדמה והניתוח?

במהלך הייעוץ המוקדם יספק הרופא המנתח להורים הסבר מפורט על אודות מהלך הניתוח, פעולת ההרדמה, הסיכונים האפשריים, תופעות לוואי צפויות ודרכי ההתמודדות איתן ועוד. מידע זה יאפשר להורים לקבל החלטה מושכלת הן על עצם ביצוע הניתוח והן עד מועדו.

בנוסף, תתבצע גם הכנה מקדימה לילד במטרה לבסס קשר של אמון בינו לבין הרופא המנתח. ההסבר על פעולת ההרדמה יותאם לגילו של הילד ויכלול שימוש בחוברות הסברה או בסרטונים ייעודיים אשר מספקים מידע נגיש ולא מאיים על תהליך ההרדמה. לעיתים, ניתן יהיה לבצע גם פעולות מקדימות שיסייעו בהרגעת הילד, כמו סיור בחדר הניתוח או הצגת מסכת ההרדמה והסבר על אופן השימוש בה. 

איך ניתן למתן את תחושת הפחד לפני ביצוע ההרדמה?

מה חשוב לעשות לאחר שתוקף ההרדמה פג והילד מתעורר?

הילד ישהה בחדר ההתאוששות כחצי שעה מרגע סיום הניתוח האמבולטורי ולאחר מכן עוד שלוש שעות נוספות בהשגחה על-ידי אחות ורופא מרדים. עם סיום הניתוח יבצע הרופא המטפל שיחה עם ההורים במהלכה יפרט על הפעולה שבוצעה, ידריך את ההורים לגבי השלב בו ניתן לילד לאכול ולשתות ויסביר על תופעות לוואי הצפויות בשלבי ההחלמה. 

לאחר הניתוח יכולות להתפתח תופעות לוואי שונות, כמו עלייה בחום הגוף או כאב, בהן ניתן לטפל באמצעות משככי כאבים הניתנים ללא מרשם. אם מתפתחים סימני דלקת, כמו חום גבוה, אי שקט, נפיחות מקומית חריגה, או דימום יש לפנות מידית לרופא המנתח לשלילת סיבוכים שונים. לאחר כשבוע ממועד הניתוח תתקיים פגישת ביקורת כדי לבחון את תקינות ההחלמה. 

לסיכום, חשוב לציין כי למרות שהפעולה הניתוחית ככלל ופעולת ההרדמה בפרט עלולות להיתפס כחוויות מאיימות, ברוב המקרים הילד לא ייטה לזכור אותן.

כדי להקל על התקופה שלפני הניתוח ועל  מהלך ההחלמה, מומלץ לבחור ברופא מנתח עמו ניתן לקיים קשר ישיר לפני הניתוח ואחריו. בחירה ברופא מנתח אשר ביסס מערכת יחסים של אמון עם ההורים והילד תתרום לחוויה חיובית יותר עבור כל בני המשפחה.