אובחנת עם קרוהן? כל המידע שיאפשר לשמור על שגרת החיים - למרות המחלה

היא נפוצה בקרב צעירים, מאופיינת בתקופות של התלקחויות והפוגה וללא טיפול מתאים עלולה להוביל לפגיעה משמעותית באיכות החיים: מחלת קרוהן היא מחלה כרונית אשר מתבטאת בדלקת בדופן מערכת העיכול. מחלת זו פוגעת במעי, אך היא יכולה לערב כל חלק במערכת העיכול. 

מחלת קרוהן שכיחה בעיקר בצעירים ותתפתח לרוב בגילאי 16-20. מהן הסיבות האפשריות להתפתחות של קרוהן, אילו תסמינים יעוררו חשד וכיצד ניתן לחיות לצד המחלה? ד"ר אייל הירש, מומחה לגסטרואנטרולוגיה, רופא בכיר ביחידה למחלות מעי דלקתיות בבית חולים איכילוב, עם התשובות לשאלות החשובות. 

מה גורם להתפתחות של מחלת קרוהן?

הסיבות להתפתחות המחלה אינן ידועות במלואן וככל הנראה מדובר בצבר של גורמים. מבין הסיבות האפשריות ניתן למנות סיבות גנטיות (לכ-20% מהחולים בקרוהן יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה הסובל ממחלת מעי דלקתית או מחלה אחרת אשר מערבת את מערכת החיסון), אימוניות וכן גם סביבתיות.  ישנן השערות בנוגע לקשר בין הרגלים שונים הקשורים באורח החיים המודרני, בייחוד צריכת מזון מעובד והיגיינת יתר של העולם המערבי, לבין התפתחות המחלה" מסביר ד"ר הירש. 

מה עלולים להרגיש?

"הסימפטומים האופייניים קשורים במערכת העיכול וכוללים שלשולים, כאבי בטן, יציאות דמיות, ירידה בלתי מוסברת במשקל ועוד. חלק מהמטופלים סובלים גם ממעורבות של אזור פי הטבעת המתבטאת בפצעים (פיסורות) או בפתחים מנקזים (פיסטולות). 

יכולים להתפתח גם תסמינים הקשורים במערכות גוף אחרות. תסמינים אלה מהווים ביטוי לפעילות הדלקתית הכוללת בגוף וכוללים תופעות כמו כאבי מפרקים, פריחה בעור, דלקות עיניים, פצעים באזור הפה ועוד". 

ד"ר הירש מדגיש כי מהלך המחלה אינו זהה והוא משתנה מחולה אחד לאחר: "מחלת קרוהן מאופיינת בתקופות של הפוגה והחמרה. בעוד שחולים מסוימים סובלים מהתלקחויות קשות ותכופות, אחרים נהנים מזמני הפוגה ממושכים". 

כיצד מאבחנים?

אחת הבדיקות החשובות לאבחון ומעקב אחר מחלת קרוהן היא בדיקת צואה לקלפרוטקטין  (calprotectin). בדיקה זו מהווה חלק מרכזי באבחון וניטור של מחלת קרוהן באמצעות בחינה של כמות החלבון קלפרוטקטין שכמותו עולה כאשר קיים מצב דלקתי. מדובר בבדיקה מדויקת מאוד שעשויה אף לחסוך בדיקות נוספות, פולשניות יותר. 

הבדיקות העיקריות אשר מהוות את אבן הפינה באבחון של מחלות מעי דלקתיות הן גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה. במהלכן מוחדר תחת טשטוש צינור עם סיבים אופטיים המאפשר לבחון את דופן מערכת העיכול ואף לדגום אותה (ביופסיה) על מנת לאתר דלקת.

לעיתים יתבצעו גם בדיקות הדמיה, כמו למשל MRI של המעי. לפני ביצוע הבדיקה המטופל שותה סוכר שאינו נספג (לקטוז מהול במים). הבדיקה מאפשרת הסתכלות על המעי ואיברי הבטן האחרים. בדיקה נוספת היא בדיקת קפסולה אנדוסקופית – במהלכה בולע המטופל קפסולה אשר מכילה מצלמה ומתעדת את מערכת העיכול כולה. הרופא המטפל עובר על הצילומים וכך יכול לבחון את המעי ולבדוק האם קיימת עדות לדלקת או לכיבים". 

מהן דרכי הטיפול במחלה?

שינויים תזונתיים

בעיקרה, שיטת תזונה זו כוללת הגבלה של פרטי מזון שונים, בהם מזונות לא מעובדים, מזונות המכילים כמות גדולה של גלוטן ומוצרי חלב, ובמקביל צריכה מרובה של מזונות טריים, פירות וירקות. דיאטה זו עשויה לשפר את מדדי הדלקת וכתוצאה מכך גם להוביל לשיפור באיכות החיים של החולים". 

טיפולים תרופתיים

אנטיביוטיקה
"אנטיביוטיקה משמשת לטיפול בסיבוכים של מחלות מעי דלקתיות, כמו מורסות או פיסטולות פרי-אנאליות. בנוסף לחלק מהאנטיביוטיקות פעילות נוגדת דלקת ולכן הן ניתנות לטווח קצר וכחלק מהטיפול הראשוני. ראוי להימנע משימוש תכוף וארוך מדי באנטיביוטיקה עקב האפשרות של זיהום בחיידק הקלוסטרידיום- חיידק אשר גורם לזיהום בזמן שהאנטיביוטיקה מפחיתה את כמות החיידקים הטובים".

סטרואידים
"טיפול בסטרואידים יינתן בעיקר בשלב האקוטי של המחלה בו הדלקת פעילה מאוד. תרופות אלה מאופיינות בפעילות מהירה מאוד והן יעילות ב70-80% מהמטופלים להשראת הפוגה. אולם, לסטרואידים שני חסרונות מרכזיים: ראשית, הם עלולים, בשימוש תדיר וחוזר, לגרום לתופעות לוואי משמעותיות ורבות ושנית הם אינם מועילים לטווח ארוך, כלומר אינם יכולים לשמר הפוגה. על כן, לרוב השימוש בהם יהיה קצר טווח. 

סטרואידים יכולים להינתן כטיפול בטבליות, בנרות וחוקנים לפי הצורך. בזמן אשפוז לרוב יינתן עירוי תוך ורידי. מאחר ומתן סטרואידים מדכא את יצור הסטרואידים בגוף המטופל החשובים לשמירה על מדדים כמו לחץ הדם, נהוג להפסיק טיפול סטרואידלי בהדרגה על מנת לתת לגוף זמן להתאושש ולחדש את יצור הסטרואידים. במחלת קרוהן קלה, ניתן לעיתים לטפל בסבבי טיפול קצרים של סטרואידים שיביאו להפוגות ארוכות טווח".

מווסתי תגובה חיסונית (תרופות אימונומודולטוריות) - אימורן (Azathioprine), פורינאתול (6-Mercapropurine) ומתוטרקסט (Methotrexate)
"קבוצת תרופות ותיקה אשר מהווה לרוב את קו הטיפול הראשון במחלת קרוהן. תרופות אלו ניתנות באופן פומי ופועלות היטב לשימור הפוגה, אך לא להשראתה, ולכן יינתנו לאחר השגת הפוגה על ידי טיפול בסטרואידים. 

מנגנון הפעולה שלהן הוא הפחתה של פעילות תאי מערכת החיסון המשתתפים בתהליך הדלקתי. הן  יעילות בכ-30% מהמטופלים לשימור הפוגה. 

תופעות לוואי אפשריות הקשורות בטיפול הן בחילות, כאבי בטן, שינויים במדדי בדיקות המעבדה (תפקודי כבד וספירת דם(, דלקת לבלב חדה ועוד. יש לציין כי רוב התופעות חולפות עם הפסקת הטיפול. לעיתים ישנן תופעות לוואי נדירות מאוד הקשורות להתפתחות סרטן דם (לימפומה) או עור. נטילת תרופות אלה מחייבת כמובן מעקב רופא". 

תרופות ביולוגיות
"תרופות אלו נקראות כך מאחר והן מיוצרות על ידי חיידקים ותאים אחרים (תאי גזר למשל) שהונדסו גנטית לשם כך. כל התרופות הללו הן חלבונים המשמשים כנוגדנים, מעין חיסון נגד חלבונים אחרים המשתתפים בתהליך הדלקתי. חלבונים הם מבנים גדולים שאינם יכולים להיספג דרך מערכת העיכול, ולכן תרופות אלו ניתנות בעירוי או בזריקה".

חוסמי TNF אלפא – רמיקייד\רמסימה\איקסיפי  (Infliximab), הומירה (Adalimumab),  סימזיה (Certolizumab Pegol)
"תרופות מקבוצה זו הן נוגדנים הנקשרים לחלבון TNF אלפא השייך למערכת החיסון ומשתתף בתגובה הדלקתית, וכך הן מפחיתות את חומרת הדלקת הן יעילות בכ-50-60% מהמטופלים. הטיפול באמצעותן דורש בדיקות מקדימות כדי לוודא שלא התרחשה חשיפה קודמת לדלקת כבד נגיפית או שחפת. הפרופיל הבטיחותי שלהן טוב יחסית וניתן להשתמש בהן לאורך זמן.

תרופות אלו הראו יעילות גבוהה גם בטיפול בביטויים המפרקיים והעוריים של מחלת הקרוהן, והן יעילות גם לטיפול במחלה פריאנאלית. תופעות לוואי אפשריות בשל הטיפול כוללות עליה בשיעור הזיהומים, כמו דלקת ריאות (ולכן רצוי להתחסן לדלקת ריאות טרם הטיפול) ועליה מזערית בשיעור סרטני העור המצריכה שימוש בקרם הגנה בזמן חשיפה לשמש ומעקב רופא עור. חלק מהתרופות במשפחה זו (רמיקייד\רמסימה ואיקסיפי) ניתנות בעירוי אחת לכל שמונה שבועות, וחלקן ניתנות  בזריקה תת עורית אותה ניתן לקחת באופן עצמאי".

סטלרה (Ustekinumab) 
"סטלרה היא נוגדן הנקשר לחלבוניםIL12  וIL23 המשתתפים בתהליך הדלקתי. מדובר בתרופה בעלת יעילות דומה לתרופות מקבוצת חוסמי TNF אלפא, אך בעלת פרופיל בטיחותי טוב יותר. נטילתה מאופיינת במיעוט של תופעות לוואי והיא יעילה גם לטיפול בביטויים המפרקיים והעוריים של מחלת קרוהן. המתן הראשוני של סטלרה הוא בעירוי ובהמשך בזריקה תת עורית כל 8-12 שבועות".

אנטיביו (Vedolizumab)
"אנטיביו היא נוגדן החוסם את פעילותו של חלבון על פני תאים לימפוציטים במערכת החיסון. חלבון זה מאפשר לתאי מערכת החיסון לצאת מכלי הדם למעי. חסימתו מונעת את מעבר התאים אל המעי ובכך עוצרת גם את הפעילות הדלקתית. בשל כך שהתרופה משפיעה על המעי בלבד היא בטוחה מאוד, אך אינה מועילה לטיפול בביטויים החיצוניים של מחלת קרוהן". 

ניתוח להסרת מקטע המעי החולה
"במקרים בהם הדלקת לא נשלטת היטב לאורך זמן, והמעי מצולק מאוד, עם סיבוכים הכוללים היצרויות וחסימות מעי או פיסטולות ומורסות בבטן, הטיפול התרופתי אינו מועיל למיתון הדלקת. 

עם זאת, ניתוח יאפשר למטופל לחזור לאיכות החיים מצוינת. במהלך הניתוח ניתן להסיר את מקטע המעי החולה, להרחיב היצרויות ללא כריתה, ולתקן פיסטולות. חשוב שהניתוח יבוצע על ידי כירורג המתמחה בטיפול במחלות מעי דלקתיות" 

איך יודעים אם הטיפול שניתן יעיל?

כאמור, שינויי תזונה עשויים להיות טיפול בפני עצמו במקרים קלים, אך הם נדרשים גם כטיפול משלים בחולים קשים יותר. פרט לטיפולים אלה, חשוב לקיים אורח חיים בריא בדגש על פעילות גופנית ולהימנע ממצבי סטרס אשר עלולים לעורר את הדלקת. ניתן לשלב טכניקות הרגעה שונות, כמו מדיטציות מיינדפולנס ולעיתים אף טיפול פסיכולוגי. התאמה נכונה של אסטרטגיית הטיפול ואימוץ אורח חיים בריא עשויים להוביל לשיפור משמעותי באיכות החיים של החולים ולסייע להם לחיות לצד המחלה הכרונית" מסכם ד"ר הירש.