פירות יבשים או טריים: מה עדיף?

פירות מהווים מקור טוב לחומרים מזינים כדוגמת אשלגן, סיבים וויטמינים שונים. מחקרים הדגימו כי אכילת פירות מפחיתה את הסיכון לסרטן, לסוכרת סוג 2  ולמחלות לב וכלי דם (1) . אך ישנם גורמים המגבילים את הנגישות של אנשים לפירות טריים. גורמים אלו כוללים היצע עונתי, חיי מדף קצרים ולעיתים עלות גבוהה. מכון הסרטן הלאומי בארצות הברית מצא כי רק 24% מהנשים ו-14% מהגברים בארצות הברית צורכים את כמות הפירות היומית המומלצת (2) .

אחד מסוגי המזון אשר יכולים להשלים את הצריכה של פירות טריים הוא פירות יבשים. פירות יבשים הם בעלי חיי מדף ארוכים ביותר וזמינים כל השנה. בנוסף, פירות יבשים יכולים לשמש כתחליף לחטיפים שאינם בריאים ועתירים בסוכר, מלח ו/או שומן. 

LY photographer | shutterstock

פירות יבשים וצריכה מומלצת של חומרים מזינים

מחקר חדש שבוצע באוניברסיטת Penn בארצות הברית השווה בין ימים בהם אנשים אוכלים פירות יבשים לימים בהם אינם אוכלים פירות יבשים, ומצא כי בימים בהם המשתתפים אכלו פירות יבשים הם צרכו יותר חומרים מזינים כדוגמת סיבים ואשלגן (3) .

בנוסף, החוקרים מצאו כי גם לאחר התאמה לנתונים דמוגרפיים ולגורמים אחרים של איכות חיים, אכילה של פירות יבשים קשורה עם תזונה כללית טובה יותר, BMI נמוך יותר, היקף מותניים נמוך יותר לחץ דם סיסטולי נמוך יותר. 

אנשים אשר אכלו פירות יבשים נטו גם לאכול יותר פירות טריים וכי אכילה של פירות יבשים יכולה להשלים אכילת פירות טריים בהיבט הצריכה היומית המומלצת של ויטמינים וחומרים מזינים שונים.

החשש מפני צריכת יתר של פירות יבשים

יש לציין כי ישנו חשש כי צריכת יתר של פירות יבשים תוביל לצריכת קלוריות מוגברת מכיוון שהפירות היבשים עשירים באנרגיה יחסית לגודלם, ולכן חשוב לצרוך אותם בצורה מושכלת. בנוסף, לאור העבודה כי לפירות יבשים רבים מוסיפים סוכר, רצוי מאוד לצרוך פירות יבשים שאינם ממותקים.

למרות שהחוקרים לא הוכיחו באופן חד-משמעי כי אכילה של פירות יבשים תורמת בהכרח לבריאות, הם מצאו ממצאים רבים המעידים על קשר ביניהם, וצריכה של פירות יבשים יכולה לסייע להגיע לצריכה היומית המומלצת של חומרים מזינים שונים כדוגמת ויטמינים וסיבים. 

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.


מקורות 

(1)  Afshin et al. 2017. The Lancet. 393, 10814: 1958. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(19)30041-8