דלג לתוכן

האם התזונה שלנו משפיעה על מערכת החיסון?

באיזה אופן התזונה שלנו משפיעה על מערכת החיסון, אילו מחלות עשויות להימנע כתוצאה מתזונה בריאה ומאוזנת ואילו מזונות מובילים להחמרה במצבים בריאותיים מסוימים? על הקשר שבין מערכת החיסון לתזונה שלנו בכתבה הבאה

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 29/04/2021
5 דקות קריאה

מערכת החיסון היא אוסף של תאים, כימיקלים ותהליכים שמטרתם היא להגן על גופנו מפני גורמים זרים כגון חיידקים, פטריות, טפילים, נגיפים, רעלים ואפילו תאים סרטניים. מערכת החיסון מורכבת משתי זרועות. האחת, היא מערכת החיסון המולדת שמטרתה לזהות חדירה של גורם זר או פתוגן (חיידקים, נגיפים, פטריות ועוד) באופן מידי. מערכת זו מגיבה באופן דומה לכל גורם זר המנסה לחדור לגוף. הזרוע השנייה היא מערכת החיסון הנרכשת. מערכת זו תלויה בזיהוי ספציפי של מרכיבים בפתוגן ולכן עובר זמן מרגע החשיפה אליו ועד לתגובה מקסימאלית שלה. סימן ההיכר של מערכת החיסון הנרכשת הוא יכולת הזיכרון שלה, אשר מאפשרת לגוף תגובה חיסונית מהירה ויעילה יותר בחשיפה חוזרת לאותו הפתוגן. שתי המערכות משלימות האחת את השנייה ופגיעה בכל אחת מהן תגרום לאדם להיות פגיע בפני מזהמים שונים (1). 


שלל מזונות בריאים לתזונה מגוונת המשפרת את פעילות מערכת החיסון
Danijela Maksimovic | Shutterstock


הקשר המורכב שבין התזונה שלנו לבין מערכת החיסון

האינטראקציה בין התזונה שלנו לבין מערכת החיסון מורכבת. באופן כללי, מצב התזונה של האדם ודפוסי צריכת המזון משפיעים על התפקוד החיסוני. אולם, השפעה זו מגוונת ויכולה להתרחש בכמה רמות. כך למשל, התזונה שלנו יכולה להשפיע על המיקרוביום (2).  מיקרוביום הן מושבות של חיידקים בעיקר, אך גם וירוסים ופטריות, אשר חיים בתוך גופנו ומסייעים לו בלחימה כנגד פתוגנים שעלולים לגרום לנו למחלות. תפקידו של המיקרוביום לא מסתכם רק בהגנה, והוא מסייע גם בעיכול המזון ובייצור ויטמינים וחומרים אחרים אשר חיוניים לתפקוד גופנו (3).   

התזונה משפיעה גם על המחסומים הפיזיים שמגנים עלינו מפני חדירה של מזהמים לגוף, כמו העור. לבסוף, לתזונה השפעה גם על שתי זרועות מערכת החיסון – המולדת והנרכשת. 

באופן מפתיע, הקשר שבין התזונה למערכת החיסון הוא דו כיווני וגם למערכת החיסון יש השפעה על המזון אותו אנו אוכלים. כך לדוגמה, מערכת החיסון משפיעה על חילוף החומרים והצרכים התזונתיים שלנו. זאת ועוד, היא משפיעה על התגובה של הגוף למזון שנכנס אליו, למשל במקרים של אלרגיה למזון (2).

תזונה, מערכת החיסון וניהול של מחלות

התזונה אותה אנו צורכים לאורך כל חיינו – מתקופת העוברות ועד לזקנה, ממלאת תפקיד משמעותי בטיפול במחלות שונות, כמו אלרגיה, סרטן, סוכרת ומחלות לב וכלי דם. שכיחותן של מחלות אלה גבוהה במיוחד במדינות מפותחות, בין היתר בשל התזונה המערבית (הכוללת כמות רבה של קלוריות, שומן וסוכרים וצריכת סיבים נמוכה). אולם, ההתפתחות של מחלות אלה לא תלויה רק בתזונה, אלא גם במערכת החיסון שלנו. ייתכן אם כך, שהתזונה מעלה את הסיכוי להתפתחות המצבים הבריאותיים המדוברים באמצעות השפעה על מערכת החיסון. הנה כמה דוגמאות:

התפתחות של אלרגיה

מחקרים הראו כי דיאטה מערבית העשירה בשומן רווי ודלה סיבים יכולה להוביל לפגיעה במיקרוביום שגורמת בתורה לעלייה בכמות החיידקים מעוררי המחלה בגוף (2) בנוסף, ידוע שמיקרוביום המעיים עוזר בוויסות התגובות החיסוניות ופגיעה בו משפיעה על התפתחות אלרגיות. פגיעה במיקרוביום עלולה להוביל לייצור של חומרים דלקתיים אשר גורמים להופעה של רגישות למזון (4). דיאטה מגוונת לעומת זאת,  העשירה בפירות, ירקות ודגים, הוכחה במחקרים כמעלה את מגוון חיידקי המיקרוביום ומסייעת במניעת אלרגיה (2).

הופעה של זיהומים ומצבי דלקת

גם חסר נקודתי של רכיבים תזונתיים עלול להשפיע על תפקוד מערכת החיסון. מרכיבים תזונתיים שונים, כמו למשל חומצות שומן מסוג אומגה 3, ויטמין A  וויטמין C שנמצאים באופן נרחב במזונות מן הצומח, ידועים כבעלי תכונות נוגדות דלקת. גם לסיבים תזונתיים שנמצאים במזון מן הצומח ישנן תכונות אנטי-דלקתיות התורמות לוויסות של מצבים דלקתיים בגוף בשגרה וכן במהלך זיהום חריף. 

למעשה לסיבים תזונתיים יש השפעה פרוביוטית המטפחת את גדילת חיידקים במיקרוביום. חיידקים אלה עוזרים להפחית את כמותם של פתוגנים מעוררי מחלות בגוף.  

שנן עדויות לכך שצריכה של מזון מעובד בכמות גדולה קשורה בירידה בכמות הוויטמינים בגוף, כגון ויטמין B-12, ויטמין  D וויטמין E, וכן בירידה בכמות הברזל, זרחן ואבץ (6). לפי מחקרים, חסר זה עלול לפגוע בפעילות מערכת החיסון (2). עוד הוכח כי צריכה נמוכה של חלבון יכולה להגדיל את הסיכון לזיהום, היות וחלבונים נחוצים לייצור של נוגדנים המהווים חלק ממערכת החיסון הנרכשת (5).

גם עודף ברכיבים תזונתיים משפיע על מערכת החיסון

מנגד, גם עודף ברכיבים תזונתיים מסוימים משפיע על מערכת החיסון שלנו. במחקר שבדק את הקשר בין צריכת סוכר גבוהה לפעילות מערכת החיסון המולדת נמצא כי רמות סוכר גבוהות היו קשורות לתגובה חיסונית חלשה יותר. בנוסף, רמות סוכר גבוהות נמצאו קשורות גם לעלייה ברמות בדם של חלבון המהווה סמן לדלקת ונקרא CRP (7). 

צריכת מלח עודפת עלולה לפגום גם היא בפעילות מערכת החיסון, ומחקרים אחרונים אף מצאו כי היא עלולה לגרום להתפרצות או החמרה של מחלות אוטואימוניות שונות (מחלות בהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף). כאשר התבצעה חשיפה של חלק מתאי מערכת החיסון למלח במבחנה, נראה כי הם משחררים כמויות מוגברות של חומרים דלקתיים. זאת ועוד, מחקרים על חולים בטרשת נפוצה הראו קשר בין צריכת מלח גבוהה למספר גבוה יותר של התלקחויות של המחלה. צריכת יתר של מלח קשורה גם בסיכון גבוה יותר לפתח דלקת מפרקים שגרונית (8). 

לסיכום, קיימות הוכחות רבות לכך שהתזונה שלנו עשויה להשפיע במידה רבה על פעילות מערכת החיסון ועל-ידיי כך לסייע במניעת מחלות או מנגד, לגרום להחמרה בהן. התמדה בתזונה מגוונת עשירה בפירות וירקות, תוך הקפדה על מיתון צריכת רכיבים בריאותיים שעלולים להשפיע לרעה על מערכת החיסון, כמו מלח וסוכר, לא תסייע רק לשמירה על המשקל אלא גם לשמירה על הפעילות החיסונית. 

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.


מקורות

(1)  Marshall JS, Warrington R, Watson W, Kim HL. An introduction to immunology and immunopathology. Allergy Asthma Clin Immunol. 2018;14(Suppl 2):49. Published 2018 Sep 12. doi:10.1186/s13223-018-0278-1
(2) Venter C, Eyerich S, Sarin T, Klatt KC. Nutrition and the Immune System: A Complicated Tango. Nutrients. 2020;12(3):818. Published 2020 Mar 19. doi:10.3390/nu12030818
(3) https://ep.bmj.com/content/102/5/257
(4) Hirata SI, Kunisawa J. Gut microbiome, metabolome, and allergic diseases. Allergol Int. 2017 Oct;66(4):523-528. doi: 10.1016/j.alit.2017.06.008. Epub 2017 Jul 8. PMID: 28693971.
(5) Iddir M, Brito A, Dingeo G, et al. Strengthening the Immune System and Reducing Inflammation and Oxidative Stress through Diet and Nutrition: Considerations during the COVID-19 Crisis. Nutrients. 2020;12(6):1562. Published 2020 May 27. doi:10.3390/nu12061562
(6) Louzada ML, Martins AP, Canella DS, Baraldi LG, Levy RB, Claro RM, Moubarac JC, Cannon G, Monteiro CA. Impact of ultra-processed foods on micronutrient content in the Brazilian diet. Rev Saude Publica. 2015;49:45. doi: 10.1590/S0034-8910.2015049006211. Epub 2015 Aug 7. PMID: 26270019; PMCID: PMC4560336.
(7) Wijsman CA, Mooijaart SP, Westendorp RG, Maier AB. Responsiveness of the innate immune system and glucose concentrations in the oldest old. Age (Dordr). 2012;34(4):983-986. doi:10.1007/s11357-011-9292-7
(8) Sigaux J, Semerano L, Favre G, Bessis N, Boissier MC. Salt, inflammatory joint disease, and autoimmunity. Joint Bone Spine. 2018 Jul;85(4):411-416. doi: 10.1016/j.jbspin.2017.06.003. Epub 2017 Jun 23. PMID: 28652101.

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
 אילנה ניקיפורובה
אילנה ניקיפורובה תזונה ודיאטה
ד"ר ארוין סלומון
ד"ר ארוין סלומון רפלקסולוגיה
B.sc אביבה דייגי מנצור
B.sc אביבה דייגי מנצור תזונה ודיאטה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אולי יעניין אותך - מאמרים נוספים בתחום תזונה ודיאטה

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו