מתלבטים בין סלט להמבורגר בארוחת הצהריים? זה מה שעשוי להשפיע על הבחירה

הסיטואציה הבאה מוכרת לרובנו: השעון מצביע על השעה 12:00 וארוחת הצהריים המשרדית מתחילה להירקם. עובדי המשרד פוקדים את המסעדות השונות או את אפליקציות ההזמנות, ושוקדים על ארוחת הצהריים המשותפת.

למרות שרובנו סבורים שבחירת המזון שלנו תלויה אך ורק בשיקולים אישיים, מחקר חדש טוען כי המזון שאנו רוכשים במהלך יום העבודה לא אינו נועד תמיד כדי לספק את רצונותינו. למעשה, כאשר עמיתים לעבודה אוכלים יחד, קיימת נטייה לבחור מזון דומה לזה שקולגות בוחרים, בין אם הוא בריא יותר או פחות.

 George Rudy  | Shutterstock.

מחקרים קודמים שעסקו בהשפעה החברתית על בחירת המזון היו מוגבלים יחסית מאחר שהתמקדו בקבוצות גיל ספציפיות, כמו סטודנטים, דבר שהקשה על הכללת התוצאות לקבוצות מגוונות יותר בחברה. המחקר הנוכחי, ביקש לבחון את ההשפעה החברתית על בחירת המזון בקרב כ-6,000 עובדים בבית החולים Massachusetts General Hospital  המשתייכים לקבוצות גיל ורמות סוציו אקונומית מגוונות, שאכלו את ארוחת הצהריים שלהם בשבע קפיטריות שונות בביה"ח במהלך שנתיים. כדי לקבוע את מידת הבריאות של המזונות והמשקאות הנמכרים בקפיטריות בית החולים, החוקרים יצרו מעין סיווג המדמה רמזור, כאשר סימון ירוק מעיד על מזונות ומשקאות בריאים מאוד, סימון צהוב מעיד על מוצרים פחות בריאים וסימון אדום המעיד על מזונות שאינם בריאים כלל. 

בשל כך שרבים מעובדי בית החולים משתמשים בכרטיסי העובדים כדי לשלם על ארוחת הצהריים, יכלו החוקרים לאסוף נתונים בנוגע לרכישות המזון של כל עובד ועובד. בחינת המעגלים החברתיים של העובדים בוצעה באמצעות שני מנגנונים: ראשית, החוקרים בחנו את הפרשי זמן קניית המזון בין עובד לעובד כי יצאו מנקודת הנחה שעובדים שרוכשים את ארוחת הצהריים בהפרש של דקות אחד מהשני ככל הנראה שייכים לאותו מעגל חברתי. כדי לאשר את המודל, בוצע סקר ל-1000 מעובדי בית החולים כדי לבחון האם העובדים שזוהו כשותפים לארוחת הצהריים אכן אוכלים איתם בכל יום.

החוקרים הצליבו כשלושה מיליון מפגשים בין זוגות עובדים שביצעו יחד רכישות בקפיטריות השונות ומצאו כי הדמיון בין רכישות המזון של עמיתים לעבודה עלה על השוני. אפקט זה היה גדול יותר כאשר העובדים רכשו מאכלים בריאים. 

המטרה המרכזית של מחברי המחקר, הייתה להכריע האם הרשתות החברתיות שלנו הן אלה המשפיעות על התנהגות האכילה, או שמא אורח החיים והעדפות המזון משותפות, תופעה המכונה גם הומופיליה (תופעה סוציולוגית מוכרת המתארת את נטייתו של האדם לקשור קשרים עם אלה הדומים לו), היא זו שמובילה אנשים להתחבר ולאכול יחדיו . נמצא כי הרשתות החברתיות שלנו הן אלה המשפיעות על מה שאנו אוכלים.

מדוע קשרים חברתיים מובילים לבחירת מזונות דומים?

 ללא כל תלות בסיבה שבגינה הקשרים החברתיים משפיעים על בחירת המזון, המחקר החדש מראה כי המעגל החברתי שלנו עשוי להוות כלי יעיל בלחימה בהשמנה. בייחוד בימים שאחרי מגפת וירוס הקורונה בהם רבים מאיתנו חוזרים לעבודה מהמשרד, עידוד להרגלי אכילה בריאים על ידי העמיתים שלנו עשוי לשנות את שגרת התזונה שלנו ולתרום, באופן עקיף, גם לבריאות הציבור. 

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.