אחת ולתמיד: האם סוכר מזיק לבריאות שלנו?

עולם התזונה עבר שינוי של ממש בשנים האחרונות: בעוד שבעבר הפוקוס היה על צריכה של שומן כגורם עיקרי להשמנה ועוד אינספור בעיות בריאותיות, כעת האצבע המאשימה מופנית את הרכיב המתוק הנמצא באינספור מזונות ומשקאות – סוכר. 

המשרד האוסטרלי לסטטיסטיקה  (1) מדווח כי צריכת הסוכר הממוצעת ליום במדינה עומדת על כ-60 גרם של סוכר לבן, השווים לכ-14 כפיות. 

גם בישראל צריכת הסוכר גבוהה מהמומלץ. על פי דוח של ה-OECD משנת 2016 ישראל נמצאת בראש הטבלה עם כמות צריכה ממוצעת של 170 גרם ליום. 

המלצת (2) ארגון הבריאות העולמי מנגד , נמוכה הרבה יותר: על פיה, צריכת הסוכר היומית של אדם לא תעלה על 10% מסך האנרגיה היומית הנצרכת, כאשר 5% נחשבים לכמות אידיאלית לדיאטה בריאה (לא יותר משש כפיות).

האם באמת סוכר מהווה מרכיב כה מסוכן לבריאותנו, האם הוא בעל אפקט ממכר ומה הקשר בין סוכר לבין היפראקטיביות? אספנו 5 מיתוסים נפוצים על סוכר – והאמת לגביהם.

 Dean Drobot  | Shutterstock

סוכר עלול להיות ממכר

מומחים שונים מאמינים כי סוכר עלול להיות ממכר. כך למשל, בסקירה  (3) שנויה במחלוקת משנת 2017 נכתב כי נתונים מניסויים בבעלי חיים הראו חפיפה משמעותית בין צריכה של סוכר עודף לאפקטים המדמים צריכה של חומרים אסורים. 

עם זאת, סקירה זו מתמקדת במחקרים שבוצעו על בעלי חיים ועל כן לא ניתן להשליך את תוצאותיה באופן מוחלט על בני אדם. 

נכון לכתיבת שורות אלה, לא קיימת הוכחה מדעית שסוכר ממכר, למרות שידוע כי לרכיב המתוק יש השפעות פסיכולוגיות, כולל הפקת הנאה. השפעות אלה יכולות במידה רבה להיות מתווכות על-ידי מערכות תגמול מוחיות. 

סוכר גורם להיפראקטיביות בילדים

זה כנראה המיתוס המוכר ביותר לגבי סוכר: אכילת ממתקים עלולה לגרום לילדים להפוך היפראקטיביים. אולם, למרבה הפלא אין כל הוכחה מדעית לכך שסוכר מגביר היפראקטיביות ברוב המוחלט של הילדים. 

כך למשל, מטא אנליזה (4)  שפורסמה בכתב העת JAMA  וכללה נתונים מ-23 ניסויים שפורסמו ב-16 מאמרים מדעיים, טענה כי על פי הנתונים סוכר אינו משפיע על ההתנהגות, כמו גם הביצועים הקוגניטיביים בילדים. 

צריכת סוכר מוגברת היא זו שגורמת לסוכרת

כידוע, קיימים שני סוגים מרכזיים של סוכרת: סוכרת סוג 1, סוכרת סוג 2. בעוד שידוע כי אורח החיים אינו משפיע על הסיכוי להתפתחות סוכרת סוג 1 מאחר וזוהי מחלה אוטואימונית, באשר לסוכרת סוג 2 התשובה מורכבת יותר. 

סוכר אינו גורם באופן ישיר לסוכרת סוג 2, אך עלייה במשקל המתרחשת כאשר הצריכה הקלורית גבוהה מהנדרש וכן גם בשל תזונה עתירה בסוכרים עלולה לגרום לסוכרת. כך, באופן עקיף, גם צריכת סוכר עלולה להוביל להתפתחות של סוכרת (5)  . 

כדאי להוציא לחלוטין מהתפריט מזונות ומשקאות המכילים סוכר

צריכת סוכר עודף אמנם מזיקה לבריאות ועל כן מומלץ לצמצם אותה. עם זאת, אין זה אומר בהכרח כי יש להימנע לחלוטין ממשקאות ומזונות המכילים סוכר. 

כך למשל פירות מכילים סוכר, אך גם רכיבים בריאותיים רבים כמו למשל ויטמינים. צריכת פירות נקשרה למגוון יתרונות בריאותיים, בהם גם הפחתה בשיעור התמותה  (6). עם זאת, בדומה לכל דבר בחיים גם באשר לצריכת סוכר מידתיות היא המפתח. משקאות ממותקים למשל אינם מומלצים ואף נקשרו למספר השלכות בריאותיות, בהן  השמנה (7) , סוכרת סוג 2 (8) ואף נזק לכליות (9). 

צריכת סוכר עלולה לגרום להתפתחות של סרטן

למרות השמועות הערות, רוב המומחים לא מאמינים כי צריכת סוכר גורמת באופן ישיר להתפתחות של סוגי סרטן מסוימים או שמאיצה את התפשטותן של מחלות ממאירות.

ייתכן ושורשו של המיתוס נעוץ בחלוקה המהירה של התאים הממאירים ומשכך בצורך מוגבר למקור אנרגיה כמו סוכר כדי לעשות זאת. 

עם זאת בעוד שכל התאים זקוקים לסוכר, תאים ממאירים זקוקים גם לרכיבים תזונתיים אחרים בכדי לשרוד, כמו למשל חומצת אמינו ושומנים   . 

עד כה לא קיימת כל ראייה המראה כי דיאטה ללא סוכר מפחיתה את הסיכוי ללקות במחלות ממאירות שונות, או משפרת את סיכויי השרידות בקרב חולי סרטן. אולם, בדומה לסוכרת, צריכת סוכר מוגברת קשורה בעלייה במשקל, והשמנה בתורה קשורה בסיכון מוגבר לסוגים מסוימים של סרטן. 

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

מקורות

(1) https://www.abs.gov.au/ausstats/abs@.nsf/Lookup/4364.0.55.011main+features12011-12 

(2) https://www.who.int/publications/i/item/9789241549028
(3) DiNicolantonio JJ, O’Keefe JH, Wilson WL Sugar addiction: is it real? A narrative review British Journal of Sports Medicine 2018;52:910-913.
(4) Wolraich ML, Wilson DB, White JW. The Effect of Sugar on Behavior or Cognition in Children: A Meta-analysis. JAMA. 1995;274(20):1617–1621. doi:10.1001/jama.1995.03530200053037
(5) https://www.diabetes.org.uk/guide-to-diabetes/enjoy-food/eating-with-diabetes/food-groups/sugar-and-diabetesWang 
(6) , Wang Xia Ouyang Yingying, Liu Jun, Zhu Minmin, Zhao Gang, Bao Wei et al. Fruit and vegetable consumption and mortality from all causes, cardiovascular disease, and cancer: systematic review and dose-response meta-analysis of prospective cohort studies BMJ 2014; 349 :g4490
(7) Mahmood, M., Saleh, A., Al-Alawi, F., & Ahmed, F. (2008). Health effects of soda drinking in adolescent girls in the United Arab Emirates. Journal of critical care, 23(3), 434-440.‏
(8) Lawrence de Koning, Vasanti S Malik, Eric B Rimm, Walter C Willett, Frank B Hu, Sugar-sweetened and artificially sweetened beverage consumption and risk of type 2 diabetes in men, The American Journal of Clinical Nutrition, Volume 93, Issue 6, June 2011, Pages 1321–1327, https://doi.org/10.3945/ajcn.110.007922
(9) Shoham, D. A., Durazo-Arvizu, R., Kramer, H., Luke, A., Vupputuri, S., Kshirsagar, A., & Cooper, R. S. (2008). Sugary soda consumption and albuminuria: results from the National Health and Nutrition Examination Survey, 1999–2004. PloS one, 3(10), e3431.‏
(10) https://scienceblog.cancerresearchuk.org/2020/10/20/sugar-and-cancer-what-you-need-to-know/