דלג לתוכן

סובלים מסטרס קבוע? אתם בסכנה לדיכאון

כולנו חווים רגעים של מתח בחיים, אך סטרס כרוני, גם בקרב אנשים שלא חווים דיכאון, עלול להוביל בסופו של דבר לדיכאון. למה זה קורה? הפרטים על המחקר החדש בכתבה

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 05/07/2021
2 דקות קריאה

קיימים מחקרים שהראו שקיים קשר בין סטרס לדיכאון. רק לאחרונה פרסם ה-CDC מחקר[1] שטען שהמתח שנוצר בעקבות וירוס הקורונה ככל הנראה קשור לעלייה בתסמיני הדיכאון והחרדה, בעיקר בקרב מבוגרים מתחת לגיל 30.

עם זאת, עדיין חסר מידע שיכול להסביר כיצד סטרס כרוני מוביל לדיכאון או לתסמיני אנהדוניה (אי יכולת לחוות הנאה).

כעת, מחקר אמריקאי חדש[2] שפורסם בכתב העת Nature טוען כי בקרב אנשים הסובלים מדיכאון, לעומת אחרים שלא סובלים מהפרעה זו, חלים שינויים באזור במוח המעורב בוויסות תגובת הלחץ, וחוסר יכולת של אזור זה להתרגל ללחץ הקבוע מוביל בסופו של דבר לדיכאון.


 Rawpixel.com | Shutterstock

רמות גבוהות של סטרס והדרך לדיכאון

קליפת המוח הקדם מצחית היא אזור במוח המעורב בין היתר בוויסות תגובת הלחץ. לחץ חריף, כך עולה מן המחקר, עלול לעורר שינויים באזור זה.

לצורך המחקר החוקרים גייסו אנשים שאינם סובלים מדיכאון ואנשים הסובלים מדיכאון קליני, שלא נטלו תרופות. לפני המחקר החוקרים בחנו את רמות הלחץ של המשתתפים. ביום הניסוי בצעו המשתתפים משימה שגרמה ללחץ מוגבר, בזמן שהחוקרים מודדים בזמן ולאחר המשימה את רמות הגלוטומט, מוליך עצבי המשתחרר בתנאי לחץ.

החוקרים גילו כי השינוי הגדול ברמות הגלוטומט בעקבות המשימה היה קשור לאנשים שלא סובלים מדיכאון. אמנם גם בקרב אנשים הסובלים מדיכאון היה שינוי ברמות הגלוטומט, אך השינויים היו בקורלציה עם רמות הסטרס.

החוקרים מאמינים כי העובדה שלא מתקיים שינוי אדפטיבי, שינוי הדורש למידה חדשה לצורך פתרון הבעיה, ברמות הגלוטומט באזור זה במוח, כנראה קשור להתפתחות מצבים נפשיים כגון דיכאון.

במילים אחרות, החוקרים מאמינים שחוסר יכולת של אזור להתרגל ללחצים כרוניים, הוא מה שככל הנראה מה שמוביל לדיכאון. הבנה טובה יותר של מנגנון זה עשויה לעזור לחוקרים בעתיד בטיפול במחלות ובהפרעות הקשורות במתח.

המידע בכתבה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.


[1] https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/70/wr/mm7013e2.htm

[2] Nature Communications volume 12, Article number: 3166 (2021). https://doi.org/10.1038/s41467-021-23284-9.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
 משה איסרלס
משה איסרלס פסיכיאטריה
ד"ר אורי מילר
ד"ר אורי מילר פסיכיאטריה
ד"ר גרסיאלה קורס כרמון
ד"ר גרסיאלה קורס כרמון פסיכיאטריה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו