חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים - אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בערוץ בריאות הנפש במבוגרים
- סובלים מסטרס קבוע? אתם בסכנה לדיכאון
סובלים מסטרס קבוע? אתם בסכנה לדיכאון
כולנו חווים רגעים של מתח בחיים, אך סטרס כרוני, גם בקרב אנשים שלא חווים דיכאון, עלול להוביל בסופו של דבר לדיכאון. למה זה קורה? הפרטים על המחקר החדש בכתבה
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פסיכיאטריה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לפסיכיאטריה:
מל"ר - מרכז לפתרונות רפואיים
מרכז מומחים מל"ר נהריה | ייעוץ רפואי פרטי עם אפשרות להחזר מחברות הביטוח | בהובלת ד"ר אלה קרול
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר מומחה, משמש כמנהל הרפואי של MindMe, המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם
ד"ר מיכאל קון ברטשניידר
פסיכיאטר מומחה מטפל בקליניקה, בית המטופל, טיפול ומעקב מקוונים. בהפרעות מצב רוח, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות פסיכוטיות אקוטיות וכרוניות, הפרעות אישי...
ד"ר אינה מרנזון
פסיכיאטרית מומחית שעובדת בשיטה אינטגרטיבית, מנהלת מרפאה פרטית לטיפול הוליסטי לגוף ונפש
ד"ר פבלו אריאל רויטמן
פסיכיאטר מבוגרים, אוטיזם במבוגרים - אבחון וטיפול, מגבלה שכלית ובעיות פסיכיאטריות, תורים פיזיים ובזום
ד"ר רוני שילה
מומחה עולמי בהתאמת טיפול תרופתי למאפייניו הספציפים של המטופל. קשוב, רגיש, סבלני ואמפתי!
ד"ר עמיקם טל
פסיכיאטר מומחה בעל ניסיון מקצועי רב. מייעץ ומטפל במגוון הפרעות נפשיות.
ד"ר איגור ארונוב
פסיכיאטר מבוגרים שמטפל מגיל 18 ומעלה
פרופ' אברהם ויצמן
פסיכיאטר ילדים ונוער, מנהל יח' המחקר במרכז גהה
ד"ר מרים ברן
רופאה בכירה פסיכיאטרית מבוגרים
ד"ר יוליה וקאלו
פסיכיאטרית מומחית למבוגרים, עוסקת טיפול ומעקב במגוון רחב של מצבים והפרעות פסיכיאטריות, בעלת ניסיון רב בתחום הפרעות תקשורת במבוגרים כולל אבחון
ד"ר לימור גבעון
מנהלת מחלקה בבית חולים פסיכיאטרי שער מנשה
נובולוג מדיקל
מחברים בין טיפול, טכונולוגיה ואנשים
ד"ר שלומית כהן
מומחית בפסיכיאטריה מבוגרים, בעלת ותק של כ-20 שנות ניסיון. מקבלת מטופלים באופן פרטי כולל החזרים למבוטחי ביטוחים פרטיים בלבד
ד"ר נעמה באומל
מומחית בפסיכיאטריה, העוסקת באבחונים ובטיפולים פסיכיאטריים בקליניקה FYM ברעננה.
ד"ר אבלין שטיינר
פסיכיאטרית בכירה, מנהלת לשעבר של מרפאה לבריאות הנפש - הנוטרים של בית חולים פסיכיאטרי שלוותה
ד"ר סוניה סונקין
ד"ר סוניה סונקין הינה רופאה מומחית בעלת התמחות כפולה – בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ובפסיכיאטריה של מבוגרים.
ד"ר מיכאל שפרינץ
פסיכיאטר מומחה בטיפול בהפרעות אפקטיביות (דיכאון ודו-קוטבי) ובהתמכרויות.
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פסיכיאטריה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
קיימים מחקרים שהראו שקיים קשר בין סטרס לדיכאון. רק לאחרונה פרסם ה-CDC מחקר[1] שטען שהמתח שנוצר בעקבות וירוס הקורונה ככל הנראה קשור לעלייה בתסמיני הדיכאון והחרדה, בעיקר בקרב מבוגרים מתחת לגיל 30.
עם זאת, עדיין חסר מידע שיכול להסביר כיצד סטרס כרוני מוביל לדיכאון או לתסמיני אנהדוניה (אי יכולת לחוות הנאה).
כעת, מחקר אמריקאי חדש[2] שפורסם בכתב העת Nature טוען כי בקרב אנשים הסובלים מדיכאון, לעומת אחרים שלא סובלים מהפרעה זו, חלים שינויים באזור במוח המעורב בוויסות תגובת הלחץ, וחוסר יכולת של אזור זה להתרגל ללחץ הקבוע מוביל בסופו של דבר לדיכאון.
Rawpixel.com | Shutterstock
רמות גבוהות של סטרס והדרך לדיכאון
קליפת המוח הקדם מצחית היא אזור במוח המעורב בין היתר בוויסות תגובת הלחץ. לחץ חריף, כך עולה מן המחקר, עלול לעורר שינויים באזור זה.
לצורך המחקר החוקרים גייסו אנשים שאינם סובלים מדיכאון ואנשים הסובלים מדיכאון קליני, שלא נטלו תרופות. לפני המחקר החוקרים בחנו את רמות הלחץ של המשתתפים. ביום הניסוי בצעו המשתתפים משימה שגרמה ללחץ מוגבר, בזמן שהחוקרים מודדים בזמן ולאחר המשימה את רמות הגלוטומט, מוליך עצבי המשתחרר בתנאי לחץ.
החוקרים גילו כי השינוי הגדול ברמות הגלוטומט בעקבות המשימה היה קשור לאנשים שלא סובלים מדיכאון. אמנם גם בקרב אנשים הסובלים מדיכאון היה שינוי ברמות הגלוטומט, אך השינויים היו בקורלציה עם רמות הסטרס.
החוקרים מאמינים כי העובדה שלא מתקיים שינוי אדפטיבי, שינוי הדורש למידה חדשה לצורך פתרון הבעיה, ברמות הגלוטומט באזור זה במוח, כנראה קשור להתפתחות מצבים נפשיים כגון דיכאון.
במילים אחרות, החוקרים מאמינים שחוסר יכולת של אזור להתרגל ללחצים כרוניים, הוא מה שככל הנראה מה שמוביל לדיכאון. הבנה טובה יותר של מנגנון זה עשויה לעזור לחוקרים בעתיד בטיפול במחלות ובהפרעות הקשורות במתח.
המידע בכתבה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
[1] https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/70/wr/mm7013e2.htm
[2] Nature Communications volume 12, Article number: 3166 (2021). https://doi.org/10.1038/s41467-021-23284-9.
האם המאמר עניין אותך?
