האבולוציה של טיפולים מותאמים אישית בסרטן

מה גורם לסרטן? כיצד הגידול הסרטני מתנהג בעצמו? וחשוב לא פחות – איך אפשר לטפל במחלה מאתגרת, קשה ולא צפויה? במשך מאות שנים עולם הרפואה דן בשאלות האלה. אולם נדמה שאף אחד לא יכול היה לחזות את המהפכה שתקרה בעולם האונקולוגיה כפי שראינו בעשורים האחרונים.

CI Photos | Shutterstock

מגז חרדל במלחמה – לטיפול רפואי חדשני

בעוד שגם המצרים והיוונים תעדו מקרים של סרטן כבר בעת העתיקה, הטיפול הראשון לסרטן התגלה סביב מלחמת העולם השנייה.

חיילים שנחשפו לגז חרדל במלחמה סבלו מרמות נמוכות במיוחד של תאי דם לבנים; אלו הם תאי הדם שמשתתפים בתגובה החיסונית. מכאן נולדה השערה שאם גז החרדל יכול לפגוע דווקא בתאים בריאים, הוא יוכל לעשות את אותו הדבר נגד תאים סרטניים. ואכן, בשנת 1949 גז חרדל, שהיה לנשק כימי, הפך לטיפול הראשון נגד סרטן של תאי החיסון שעבר את אישור ה-FDA.

בעשורים הבאים, תרופות כימותרפיות נוספות סונתזו במעבדה כדי להילחם בגידולים מסוגים שונים. בעוד שהתרופות הללו עזרו בעיקר לסוגי סרטן דם שונים, בעשורים ההם נהגו לטפל ביתר הגידולים בעזרת ניתוחים והקרנות (רדיותרפיה).

למעשה, רק בשנות ה-60 חשבו להוסיף לפרוטוקול הטיפולי של סרטן השד גם טיפול כימותרפיה לאחר הניתוח – או בשפה המקצועית, טיפול אדג׳וונטי (משלים). מטרת הטיפול המשלים הייתה להילחם גם בגרורות קטנות יותר שלא ניתן לאתר בעין או להסיר בניתוח.

במרוצת השנים פותחו עוד ועוד תרופות כימותרפיות שפעלו נגד כל תא שמתחלק במהירות, ולא באופן מדויק נגד תאי הסרטן. אבל תופעות הלוואי של הטיפול, לצד יכולת מוגבלת להשיג תגובה מלאה בכל סוגי הגידולים, העלו צורך לטיפול מתקדם ומותאם לכל מטופל ומטופלת.[1]

איך נולד טיפול מותאם אישית

מאז המאה ה-18, התאוריות המרכזיות על התפתחותם של גידולים סרטניים ועל יכולת ההישרדות שלהם היו קשורות לתגובת מערכת החיסון העצמית או לאי התגובה שלה. לכן, טיפולים חדשניים רבים ניסו להתמקד בדרכים שונות שיגייסו את מערכת החיסון כך שתתקוף את הגידול הסרטני, או לחקות את מנגנוני מערכת החיסון הטבעיים באמצעי מעבדה.

היכולת לבחון מקרוב את מנגנוני ההתפתחות וההישרדות של תאי הסרטן – בין אם בתנאי המעבדה תחת המיקרוסקופ ובין אם בעזרת ריצופים גנטיים – הובילו לפיתוחים אדירים ובעיקר להמצאתן של תרופות ממוקדות, שמנגנון הפעולה שלהן מסתמך על אותם ממצאים ספציפיים של הגידול.

כך בשנות ה-90 נולד לראשונה הטיפול המולקולרי, שתוקף מטרות ספציפיות מיוחדות בתא הסרטני ופוגע במנגנונים המאפשרים לו להתקיים ולשגשג. הטיפול המולקולרי היה הצעד הראשון בשינוי התפיסה הטיפולית: כעת כבר לא הסתמכו רק על מניעת חלוקה מהירה – מאפיין של כלל תאי הסרטן, אך גם של תאים בריאים בגופנו - אלא על מאפיינים מדויקים של הגידול עצמו, על בסיס אותו רעיון של ״סיכול ממוקד״ במנגנונים הייחודיים לתאי הסרטן.

בשורה נוספת בתחום הטיפול הממוקד הגיעה עם האימונותרפיה – טיפול שמתבסס על שימוש ברכיבי מערכת החיסון, כמו נוגדנים ותאים, כדי להילחם במחלות שמערבות את המערכת החיסונית בעצמן, בהן גם אלרגיות, מחלות אוטואימוניות וסרטן. בדומה לטיפול מולקולרי, אימונותרפיה נסמכת על גילויים מתקדמים של מאפייני הגידול (למשל ביטוי של חלבונים מסוימים), ותוקפת אותם ישירות.

זהו טיפול ספציפי, מותאם למאפייני הגידול, ובהתאם – מוביל לתופעות לוואי מופחתות עם שיעורי הצלחה טובים בהשוואה לטיפולים הכימותרפיים הקלאסיים. [2] ריטוקסימאב – או בשמו המסחרי, מבטרה – היה הנוגדן הראשון שקיבל אישור לטיפול בלימפומה ב-1997[3]. כיום, מעל 100 טיפולי אימונותרפיה עברו את אישור ה-FDA ומשמשים לטיפול במחלות שונות.[4]

עם התקדמות היכולת להבין איך הגידול הסרטני עובד ואילו טיפולים ניתן לתת עבורו, עולם הרפואה הבין שלא כל הגידולים זהים. למעשה, אפילו תאים של אותו הגידול יכולים להתנהג בצורה שונה, כאשר חלקם יכולים לפתח, למשל, עמידות לטיפולים. תפיסה זו הוליכה את עולם המחקר בתחום האונקולוגיה לחיפוש אחר טיפול מותאם אישית, בעזרת טכנולוגיות מתקדמות כגון ריצוף גנומי ואחרות.[5]

ריצוף גנומי וכיצד הוא משנה את הטיפול בסרטן

גם תחום הריצוף הגנומי עבר מספר מהפכות בעשורים האחרונים, כאשר הגדולה והמשמעותית מכולן הייתה ככל הנראה סיום פרויקט הגנום בשנות ה-90. האפשרות לדגום רקמה ולקבל מידע מקיף על החומר הגנטי שלה – כפי שמתבצע בריצוף גנומי – פותחת צוהר להתאמה מדויקת יותר של הטיפול הנבחר למאפייני הגידול.

כפי שהחומר הגנטי שלנו קובע את תכונות התאים שלנו, ובהתאם את התכונות של הגוף שלנו, כך גם החומר הגנטי של הגידול קובע לאיזו תרופה הוא יגיב ולאיזו הוא עשוי לפתח עמידות. [6]

במידה ונמצא שינוי ברצף הגנטי (מוטציה) אשר מופיע בתאי הגידול, ריצוף גנומי יכול לכוון את הטיפול או את הפרוטוקול הטיפולי, וזאת על-ידי ניתוח נתונים מתקדם ובהתבסס על מידע מחקרי מקיף. הוא מאפשר להבין את מקור הגידול, לחזות את סיכויי התגובה, ולעיתים אף לעזור לחשוב על טיפולים חדשניים נוספים שיתקפו מטרות ספציפיות – על סמך הגנום הגידולי, שיכול להיות שונה אצל כל אחד ואחת מאיתנו.

למרות ההתקדמות המבטיחה שמציעים טיפולים מותאמים אישית מבוססי גנומיקה, חשוב לציין כי עדיין קיימות מגבלות הן בבדיקות הגנומיות עצמן והן בטיפולים הביולוגיים שקיימים כיום.

רמת הדיוק, יכולת הדגימה, פענוח הנתונים והבנת התוצאות, לצד עלויות גבוהות של הטיפולים ותופעות הלוואי שכרוכות בהם – מוסיפים אתגר נוסף במאבק במלחמה בסרטן. התקדמויות חדשות ופריצות דרך מתגלות מדי יום ומובילות אותנו קדימה.

הדור הבא של התאמת הטיפול בסרטן

תוך פחות ממאה שנים, עולם האונקולוגיה והטיפולים בסרטן עברו מהפכה של ממש. שינוי הגישה מפרוטוקול כללי שנקבע על סמך אתר הגידול  לטיפול שמתבסס על התכונות הגנומיות השונות של כל אחד, מאפשר לבחור מראש טיפול שיש לו סיכוי טוב יותר להצליח: בין אם הוא כימותרפי, ביולוגי או אימונותרפי.

מחקרים קליניים רחבים ורבי-משתתפים, המצאת בדיקות רגישות עם טכנולוגיה מתקדמת וגילוי טיפולים ביולוגיים חדשים – כולם עובדים יחד בסינרגיה כדי לקדם יחד את הטיפול בסרטן ולהפוך אותו ליעיל יותר, לבטוח יותר ולמותאם יותר.

בימים אלה אושרה לשיווק בארץ בדיקת cResponse של חברת Curesponse .בדיקה מתקדמת הכוללת ריצוף גנומי מהיר ומאפשרת גידול פיסות רקמה שלמות במעבדה, הכוללות את תאי הסרטן ואת הסביבה הגידולית. בעזרת טכנולוגיה זו ניתן לבחון האם מופיעים בגידול שינויים גנטיים אשר עשויים להיות מקור הגידול, ולבחון  כיצד מגיב הגידול הייחודי של כל חולה לטיפולים המותאמים לשינויים גנטיים אלה וכן לטיפולים כימותרפיים מקובלים, במהירות ותוך קורלציה גבוהה מאוד לתוצאה הקלינית בקרב החולה.  [7]

לפרטים נוספים לחצו כאן

[1] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3759197/

[2] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3759197/

[3] https://www.cancer.gov/research/progress/250-years-milestones

[4] https://www.nature.com/articles/d41573-021-00079-7

[5] https://www.nature.com/articles/532166a

[6] https://www.nature.com/articles/532166a

[7] https://www.curesponse.com/technology