גרורות סרטן

תשובה: ישנה מחלה גידולית (סרטנית). פיזור גרורתי הוא פיזור של גרורות (גרורה היא למעשה שלוחה של הגידול למקום מרוחק ממקום הגידול הראשוני). על המונח היפודנסי תוכל לקרוא באתר - מדובר במונח מתחום ההדמיה שמשמעו צפיפות פחותה של הרקמה ביחס לסביבתה. לסיכום: יש מחלה גידולית מפושטת בכבד ובעצמות. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: אני מאמינה שיפנו את אימך לביצוע בדיקת CT על מנת לראות טוב יותר את הממצא בכבד. אם יעלה חשד אולי אף יעשו ביופסיה. זו יכולה להיות גרורה, אך מובן שזה יכול להיות גם ממצא שפיר. המשיכו את הבירור. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: גידולי המוח נחלקים לגידולים ראשוניים של רקמת המוח, ולגרורות. גרורות מוחיות שכיחות יותר מגידולים מוחיים ראשוניים, ואחראיות למעל מחצית המקרים בהם מתגלים ממצאים מוחיים בבדיקת הדמיה. הגידולים שנוטים לשלוח גרורות מוחיות במבוגרים הם סרטן ריאות (50% ממקרי הגרורות המוחיות), סרטן שד (15% עד 20%), מלנומה (10%) וסרטן של המעי הגס (5%). ב-10% מן המקרים מקור הגידול ששולח את הגרורות המוחיות אינו ידוע. מספר מוקדים מוחיים בבדיקת הדמיה של המוח אופייניים יותר לגרורות מאשר לגידולים ראשוניים, הנוטים להופיע כממצא בודד. במרבית החולים (80%) גרורות מוחיות מאובחנות לאחר שידוע כבר כי החולה סובל מסרטן, אולם בחלק מן החולים, הגרורות המוחיות מתגלות במקביל לאבחנת הסרטן או לפני שמתגלה המקור. בחולים בהם ביטוי המחלה הראשוני הוא גרורות מוחיות, ומקור הסרטן אינו ידוע, מקום הבירור הראשוני צריך להיות הריאות, שכן ביותר מ-60% מתגלים סרטן ריאות או גרורות ריאתיות שמקורן אחר. גידולים אחרים שעשויים להתבטא כך הם מלנומה וסרטן המעי הגס. בחלק מן המקרים לא מתגלה מקור הסרטן גם לאחר בירור נרחב. את הבירור יש להתחיל בצילום חזה, ולהתקדם ל-CT חזה. בהמשך יש לבצע גם CT של הבטן ושל האגן ומיפוי עצמות, כדי לברר את היקף המחלה הגרורתית. ההקרנות יעילות גם אם לא ידוע מה סוג הגידול, וזה הטיפול המקובל גם בגרורות מוחיות וגם בגידולי מוח ראשוניים. כאשר ישנו ממצא מוחי בודד, במיוחד כאשר מדובר בגידול מוח ראשוני, במקרים רבים קודם להקרנות ניתוח מוח, לצורך הסרת הגידול, אם הדבר אפשרי. כאשר ישנם מספר נגעים מוחיים לא מקובל לנתח. את הביופסיה ניתן לקחת מכל מקום בו מתגלה הגידול, ולא רק באמצעות ביופסיה מוחית. סיווג גידולי המוח הראשוניים מעט סבוך, והוא מתבצע לפי סוג התאים מהם הם מורכבים. כמו כן, מקבל כל גידול דירוג (grade) לפי מאפיינים פתולוגיים שונים, המעידים על מידת האגרסיביות שלו. גליומות (gliomas), מנינגיומות (meningiomas) וגידולים אמבריונליים (embryonal tumors) אחראים ל-95% מגידולי המוח הראשוניים, אך כל אחת מן הקבוצות הללו כוללות בתוכה סל גדול של גידולים עם מאפיינים שונים ותוחלת חיים שונה. הקבוצה הגדולה ביותר היא קבוצת הגליומות, הכוללת גידולים אסטרוציטיים (astrocytic tumors) ביניהם אסטרוציטומות, אסטרוציטומות אנפלסטיות וגליובלסטומות (ה- GBM אותו הזכרת), אוליגודנדרוגליומות, גליומות מעורבות וגידולים אפנדימליים. תוחלת החיים הממוצעת של חולים עם גרורות מוחיות ללא טיפול היא חודש בממוצע. הוספה של סטרואידים מאריכה את תוחלת החיים לחודשיים, וקרינה מוחית מעלה את תוחלת החיים הממוצעת לשישה חודשים. תוחלת החיים בגידולי מוח ראשוניים משתנה בהתאם לסוג הגידול ולמשתנים נוספים. לא נשמע שיש צורך לבצע בדיקת MRI אם ב-CT נראו גרורות במספר מוקדים. הטיפולים שהזכרת הם הטיפולים המקובלים. כאשר יש נגע בודד, נותנים לעיתים קרינה סטריאוטקטית, כלומר כמות גדולה של קרינה ממוקמת לגידול, אך השיטה הזאת אינה רלוונטית במקרה של מספר נגעים. מדי פעם נערכים מחקרים שונים, אולם עליך לשאול את האונקולוג המטפל אם נערך כעת מחקר כזה בארץ, ואם כן - היכן. מחקרים כאלה אינם נערכים באופן פרטי, אלא במסגרת בתי החולים, ולכן הרופאים בדרך כלל יודעים עליהם. סיכויי ההצלחה של מחקרים כאלה אינם גבוהים. באשר לשאלות נוספות - פנה אל האונקולוג המטפל בקרוב שלך. מערכת אינפומד אינה נוהגת להמליץ על רופאים, אך בכל בית חולים גדול יש מספר מצומצם של אונקולוגים המטפלים בגידולי מוח, ואין בעיה להשיג את המידע באינטרנט. לקריאה נוספת (באנגלית): http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/braincancer.html

תשובה: ציסטה היא מבנה עגול בדרך כלל, בעל מסגרת הנקראת קפסולה (קופסית). למעשה מדובר בתהליך גידולי, בו חלק מתאי האיבר משנים את צורתם ותפקידם, ומתחילים לייצר נוזל הנאגר במרכז הציסטה, שצורתה כצורת בלון קטן ומלא בנוזל הנמצא בתוך האיבר. באחוז גבוה של המקרים, זהו תהליך שפיר שאינו מסכן את משך חיי החולה או את איכות חייו. את הציסטות מחלקים לשני סוגים: ציסטה פשוטה וציסטה מורכבת. ציסטה פשוטה היא מבנה עגול מוגדר עם דופן חיצונית (קפסולה) חלקה, ללא מחיצות פנימיות, ומלא בנוזל הנראה צלול בבדיקות ההדמיה (CT, אולטרסאונד או MRI). ציסטה מורכבת היא ציסטה שאינה מתאימה להגדרות אלו. במרבית המקרים בהם מופיעה ציסטה פשוטה, מדובר בתהליך שפיר לחלוטין, אשר מצריך מעקב בלבד, אלא אם כן האדם סובל מסימפטומים כלשהם. במקרים בהם הציסטה מורכבת, נחוץ בירור יותר מעמיק, בשל האפשרות שמדובר בתהליך ממאיר. בדרך כלל נעשה הבירור באמצעות בדיקת MRI וביופסיות. במקרה שלך, נראה שהציסטה זעירה ונטולת מאפיינים של ציסטה מורכבת. עם זאת, לאור הרקע הרפואי שציינת, המלצתי לך היא לשאול את הרופא המטפל אם כדאי ליטול ביופסיה מציסטה זו. תוכלי למצוא עניין בתשובות נוספות לשאלות דומות באתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_031803_1.htm