גרורות סרטן (Cancer metastases)

ישנה מחלה גידולית (סרטנית). פיזור גרורתי הוא פיזור של גרורות (גרורה היא למעשה שלוחה של הגידול למקום מרוחק ממקום הגידול הראשוני). על המונח היפודנסי תוכל לקרוא באתר - מדובר במונח מתחום ההדמיה שמשמעו צפיפות פחותה של הרקמה ביחס לסביבתה. לסיכום: יש מחלה גידולית מפושטת בכבד ובעצמות. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד פתח בחלון חדש

גידולי המוח נחלקים לגידולים ראשוניים של רקמת המוח, ולגרורות. גרורות מוחיות שכיחות יותר מגידולים מוחיים ראשוניים, ואחראיות למעל מחצית המקרים בהם מתגלים ממצאים מוחיים בבדיקת הדמיה. הגידולים שנוטים לשלוח גרורות מוחיות במבוגרים הם סרטן ריאות (50% ממקרי הגרורות המוחיות), סרטן שד (15% עד 20%), מלנומה (10%) וסרטן של המעי הגס (5%). ב-10% מן המקרים מקור הגידול ששולח את הגרורות המוחיות אינו ידוע. מספר מוקדים מוחיים בבדיקת הדמיה של המוח אופייניים יותר לגרורות מאשר לגידולים ראשוניים, הנוטים להופיע כממצא בודד. במרבית החולים (80%) גרורות מוחיות מאובחנות לאחר שידוע כבר כי החולה סובל מסרטן, אולם בחלק מן החולים, הגרורות המוחיות מתגלות במקביל לאבחנת הסרטן או לפני שמתגלה המקור. בחולים בהם ביטוי המחלה הראשוני הוא גרורות מוחיות, ומקור הסרטן אינו ידוע, מקום הבירור הראשוני צריך להיות הריאות, שכן ביותר מ-60% מתגלים סרטן ריאות או גרורות ריאתיות שמקורן אחר. גידולים אחרים שעשויים להתבטא כך הם מלנומה וסרטן המעי הגס. בחלק מן המקרים לא מתגלה מקור הסרטן גם לאחר בירור נרחב. את הבירור יש להתחיל בצילום חזה, ולהתקדם ל-CT חזה. בהמשך יש לבצע גם CT של הבטן ושל האגן ומיפוי עצמות, כדי לברר את היקף המחלה הגרורתית. ההקרנות יעילות גם אם לא ידוע מה סוג הגידול, וזה הטיפול המקובל גם בגרורות מוחיות וגם בגידולי מוח ראשוניים. כאשר ישנו ממצא מוחי בודד, במיוחד כאשר מדובר בגידול מוח ראשוני, במקרים רבים קודם להקרנות ניתוח מוח, לצורך הסרת הגידול, אם הדבר אפשרי. כאשר ישנם מספר נגעים מוחיים לא מקובל לנתח. את הביופסיה ניתן לקחת מכל מקום בו מתגלה הגידול, ולא רק באמצעות ביופסיה מוחית. סיווג גידולי המוח הראשוניים מעט סבוך, והוא מתבצע לפי סוג התאים מהם הם מורכבים. כמו כן, מקבל כל גידול דירוג (grade) לפי מאפיינים פתולוגיים שונים, המעידים על מידת האגרסיביות שלו. גליומות (gliomas), מנינגיומות (meningiomas) וגידולים אמבריונליים (embryonal tumors) אחראים ל-95% מגידולי המוח הראשוניים, אך כל אחת מן הקבוצות הללו כוללות בתוכה סל גדול של גידולים עם מאפיינים שונים ותוחלת חיים שונה. הקבוצה הגדולה ביותר היא קבוצת הגליומות, הכוללת גידולים אסטרוציטיים (astrocytic tumors) ביניהם אסטרוציטומות, אסטרוציטומות אנפלסטיות וגליובלסטומות (ה- GBM אותו הזכרת), אוליגודנדרוגליומות, גליומות מעורבות וגידולים אפנדימליים. תוחלת החיים הממוצעת של חולים עם גרורות מוחיות ללא טיפול היא חודש בממוצע. הוספה של סטרואידים מאריכה את תוחלת החיים לחודשיים, וקרינה מוחית מעלה את תוחלת החיים הממוצעת לשישה חודשים. תוחלת החיים בגידולי מוח ראשוניים משתנה בהתאם לסוג הגידול ולמשתנים נוספים. לא נשמע שיש צורך לבצע בדיקת MRI אם ב-CT נראו גרורות במספר מוקדים. הטיפולים שהזכרת הם הטיפולים המקובלים. כאשר יש נגע בודד, נותנים לעיתים קרינה סטריאוטקטית, כלומר כמות גדולה של קרינה ממוקמת לגידול, אך השיטה הזאת אינה רלוונטית במקרה של מספר נגעים. מדי פעם נערכים מחקרים שונים, אולם עליך לשאול את האונקולוג המטפל אם נערך כעת מחקר כזה בארץ, ואם כן - היכן. מחקרים כאלה אינם נערכים באופן פרטי, אלא במסגרת בתי החולים, ולכן הרופאים בדרך כלל יודעים עליהם. סיכויי ההצלחה של מחקרים כאלה אינם גבוהים. באשר לשאלות נוספות - פנה אל האונקולוג המטפל בקרוב שלך. מערכת אינפומד אינה נוהגת להמליץ על רופאים, אך בכל בית חולים גדול יש מספר מצומצם של אונקולוגים המטפלים בגידולי מוח, ואין בעיה להשיג את המידע באינטרנט. לקריאה נוספת (באנגלית): http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/braincancer.html פתח בחלון חדש

מדובר בקשרית לימפה בבית החזה, אשר מנקזת לימפה מאזור השד, ועשויה להיות מעורבת במחלת סרטן השד למשל. אם היא תקינה, הרי שזה מצוין. פתח בחלון חדש

לאחר כריתה רדיקלית של בלוטת הערמונית, בה מוסרת כל רקמת הבלוטה, רמת ה- PSA אמורה לרדת עד שתגיע ל-0 ואז להישאר ברמה אפסית בדם. עובדה זו מאפשרת לגלות חזרה של המחלה באמצעות לקיחת PSA סדרתיות. לעיתים גם לאחר הטיפול (ניתוח או הקרנות) ניתן לזהות PSA בדם מעל הרמה הצפויה (ההגדרה שונה לאחר ניתוח או לאחר הקרנות), למרות שהחולה אינו סובל מסימפטומים וסימנים של מחלה, ושבכל בדיקות ההדמיה לא ניתן לזהות מוקד מחלה. מצב זה נקרא הישנות מחלה ביוכימית, כישלון ביוכימי או PSA-only disease recurrence, והוא שכיח מאוד. רמת ה- PSA המינימלית הנחשבת להישנות משתנה לפי מחקרים שונים: לאחר ניתוח כריתה רדיקלי, יש המגדירים כל ערך מדיד בדם כהישנות, אחרים מגדירים מדידה חד פעמית של מעל 0.4 או 0.5 ng/mL ואחרים 2 מדידות עוקבות עם ערכים שווים או גדולים מ-0.2 ng/mL. גם המשמעות הקלינית של כישלון ביוכימי אינה ברורה לגמרי, שכן גם כאשר רמת PSA בדם עולה, מחלה גרורתית מופיעה רק בחלק מן המקרים, וברבים מאלה לאחר שנים רבות לאחר עליית רמת הסמן בדם. מחקר שבדק 1,132 חולים שעברו כריתה רדיקלית של בלוטת הערמונית עקב סרטן, גילה כי תוחלת החיים לאחר 10 שנים לא היתה שונה בין אלה בהם היה כישלון ביוכימי לבין אלה בהם רמת ה- PSA נותרה 0. הסיכון להופעת גרורות מושפע מגורמים שונים, כמו השלב בו התגלה הגידול, מדד גליסון, משך הזמן מן הטיפול ועד העליה ב- PSA, וקצב הכפלת ערכי ה- PSA. הטיפול האופטימלי במקרה של הישנות ביוכימית שנוי במחלוקת. לאחר כריתה של הערמונית האופציות הקיימות הן מעקב בלבד, הקרנות, טיפול הורמונלי מסוגים שונים, או שילוב של מספר טיפולים הורמונליים. גם מועד מתן הטיפול (מייד עם אבחון העלייה ב- PSA או מאוחר יותר) שנוי במחלוקת, אך נראה כי במקרים של חולים הנמצאים בסיכון גבוה (זמן הכפלת PSA קטן מ-10-12 חודשים ומדד גליסון מ-8 ומעלה) יש תועלת במתן טיפול מוקדם. הטיפול הקרינתי הוא טיפול מקומי, קרינה אל מיטת הערמונית, והוא מבוצע כאשר נראה שההישנות היא מקומית, במקום בו נכרת הגידול המקורי. הטיפול ההורמונלי הוא טיפול סיסטמי, אשר משפיע על תאים בכל הגוף. ביוני 2008 התפרסם באחד העיתונים הרפואיים הגדולים מחקר שבדק טיפולי קרינה (עם או בלי טיפול הורמונלי) בחולים עם כישלון ביוכימי לאחר ניתוח, והשווה חולים אלה לחולים שלא קבלו טיפול נוסף לאחר עליית ה- PSA בדם. המחקר בדק גם מי הם החולים שהפיקו תועלת ממתן טיפול כזה. המחקר מצא כי סיכויי ההישרדות של חולים שקבלו טיפול קרינתי במשך זמן המחקר היו גבוהים פי 3 בהשוואה לחולים שלא קבלו כל טיפול. הוספת טיפול הורמונלי לטיפולי הקרינה לא תרמה להארכת תוחלת החיים בהשוואה לקרינה בלבד. ממצאים אלה נראו בקבוצה בה פרק הזמן להכפלת ערך ה- PSA היה קצר מ-6 חודשים. מחקרים אחרים הראו את יעילות הטיפול המשלב הקרנות וטיפול הורמונלי. למרות שהנושא שנוי במחלוקת, ולמעשה אין תשובה חד-משמעית לשאלתך, נראה שלטיפול הקרינתי תפקיד חשוב בהארכת תוחלת החיים, כאשר ההישנות היא מקומית. נראה כי האונקולוג שלך סבור כי זה המצב אצלך, בהתבסס על מאפייני הגידול שלך, אותם לא פירטת, ולכן מתעקש על טיפולי הקרינה. בהצלחה ד"ר ליה עשת - אינפומד פתח בחלון חדש

אני מאמינה שיפנו את אימך לביצוע בדיקת CT על מנת לראות טוב יותר את הממצא בכבד. אם יעלה חשד אולי אף יעשו ביופסיה. זו יכולה להיות גרורה, אך מובן שזה יכול להיות גם ממצא שפיר. המשיכו את הבירור. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש

על פי הרשום נתגלה גוש רקמה רכה בכליה השמאלית החשוד בראש ובראשונה לגידול ממאיר של הכליה. ממצא זה מחייב הוצאה כירורגית בניתוח. שאר הממצאים המתוארים הם: שני מוקדים זעירים בבסיסי הריאות, ומומלץ להשלים את הבדיקה ב CT מכוון לחזה על מנת לקבל תמונה מלאה של הריאות, בנוכחות גוש כזה בכליה. שנית, מודגם עיבוי של בלוטת האדרנל משמאל, שטיבו אינו ברור די צורכו. בדיקת ה CT לא הראתה כפי הנראה פיזור גרורתי לבלוטות לימפה בבטן או לכבד. אנא התייעצו בדחיפות לגבי הבדיקה עם הרופא שלכם, וקבלו הפניה לכירורג המתאים. פתח בחלון חדש

ציסטה היא מבנה עגול בדרך כלל, בעל מסגרת הנקראת קפסולה (קופסית). למעשה מדובר בתהליך גידולי, בו חלק מתאי האיבר משנים את צורתם ותפקידם, ומתחילים לייצר נוזל הנאגר במרכז הציסטה, שצורתה כצורת בלון קטן ומלא בנוזל הנמצא בתוך האיבר. באחוז גבוה של המקרים, זהו תהליך שפיר שאינו מסכן את משך חיי החולה או את איכות חייו. את הציסטות מחלקים לשני סוגים: ציסטה פשוטה וציסטה מורכבת. ציסטה פשוטה היא מבנה עגול מוגדר עם דופן חיצונית (קפסולה) חלקה, ללא מחיצות פנימיות, ומלא בנוזל הנראה צלול בבדיקות ההדמיה (CT, אולטרסאונד או MRI). ציסטה מורכבת היא ציסטה שאינה מתאימה להגדרות אלו. במרבית המקרים בהם מופיעה ציסטה פשוטה, מדובר בתהליך שפיר לחלוטין, אשר מצריך מעקב בלבד, אלא אם כן האדם סובל מסימפטומים כלשהם. במקרים בהם הציסטה מורכבת, נחוץ בירור יותר מעמיק, בשל האפשרות שמדובר בתהליך ממאיר. בדרך כלל נעשה הבירור באמצעות בדיקת MRI וביופסיות. במקרה שלך, נראה שהציסטה זעירה ונטולת מאפיינים של ציסטה מורכבת. עם זאת, לאור הרקע הרפואי שציינת, המלצתי לך היא לשאול את הרופא המטפל אם כדאי ליטול ביופסיה מציסטה זו. תוכלי למצוא עניין בתשובות נוספות לשאלות דומות באתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_031803_1.htm פתח בחלון חדש

בדיקת PET CT, או בשמה המלא Positron Emission Tomography היא בדיקת הדמיה, המזהה פעילות מטבולית של רקמות. הבדיקה מתבצעת לאחר הזרקה של גלוקוז מסומן (FDG). תאים בעלי פעילות מטבולית גבוהה, כמו, למשל, תאי סרטן, צורכים כמויות גדולות יותר של גלוקוז בהשוואה לתאים רגילים, והדבר בא לידי ביטוי בתוצאות הבדיקה. עוד על הבדיקה תוכלי לקרוא באינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=199 פתח בחלון חדש

לפי הנתונים בשאלתך אימך סובלת מסרטן השד ב- stage IV. שלב זה נקבע כאשר הגידול מתפשט מקומית לבלוטות לימפה ועם גרורות באיברים אחרים בגוף. החלוקה לשלבים קובעת באופן סטטיסטי את מהלך המחלה, את הטיפול, ואת התוצאות הצפויות. הטיפול המומלץ לנשים עם סרטן שד גרורתי הוא טיפול כמותרפי וטיפול ביולוגי עם אווסטין, אך חשוב לציין כי הטיפול מותאם אישית לכל חולה על סמך מצב בריאותה הכללי ונתוני המחלה, ולכן איני יכולה לדעת אם במקרה של אמך זהו הטיפול הכי מתאים. פנה לאונקולוג המטפל של אמך כדי לקבל תשובה יותר מדויקת. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש

הסיכון לאחר הוצאת גידול מסוג Non Small Cell Lung Cancer הוא להתפתחות גידול נוסף בריאה. אפשרות נוספת היא גרורות בכבד ובאיברים נוספים כגון בשד, אך ציינת כי לא היתה עדות לפיזור גרורתי, ולכן נראה כי תפסו את הגידול בשלב מוקדם. בדיקת PET מטרתה לגלות תאים סרטניים על ידי צביעתם בחומר פלורסנטי. ביכולתה לזהות מוקדים של תאים סרטניים בכל חלקי הגוף, ובעיקר בעצמות. איני יכולה לומר בוודאות עד כמה היא מזהה את הגרורות הקטנות ביותר (בדרך כלל מזהה תהליכים הגדולים מ-10 מ"מ) אך ביכולתה לזהות תהליכים גרורתיים בשלבים מוקדמים ביותר, ויעילותה גבוהה. איני יכולה להמליץ לך על ביצוע בדיקת PET חוזרת. על כך אמליץ לך להתייעץ עם האונקולוג המטפל שלך. רפואה שלמה! ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש