דלג לתוכן

בדיקת סימנים להתקף לב (Serum Cardiac Biomarkers)

3 דקות קריאה


בזמן אוטם בשריר הלב (התקף לב), תאי הלב נהרסים וחלבונים הנמצאים באופן תקין בתוכם מגיעים לדם. תופעה זו מאפשרת מסייעת לאבחון אוטם בשריר הלב. שני החלבונים (סמנים) שרמתם בדם נבדקת הינם CPK (קראטינין פוספו-קינאז) וטרופונין. 

בדיקת סימנים להתקף לב מתבצעת בד"כ בבית חולים, ואינה מתבצעת במרפאה. הסמן הספציפי שנבדק תלוי במדיניות המוסד הרפואי, אולם נהוג לבדוק את שניהם. 

סמנים אלה יכולים לעלות גם במצבים נוספים, לא רק בזמן אוטם בשריר הלב, למשל בזמן דלקת ויראלית של הלב או בצקת ריאות שאינה נובעת מאוטם בשריר הלב. 

כמו כן, רמתם עולה תוך מספר שעות מרגע האוטם, ולכן בדיקה שלילית בשעות הראשונות להופעות התסמינים המחשידים לאוטם בשריר אינה שוללת אוטם בשריר הלב.

אוכלוסיות בסיכון

בדיקת סימנים להתקף לב אינה כרוכה בסיכון כלשהו, למעט הסיכון הנמוך הכרוך בבדיקת דם רגילה.

מחלות קשורות

אוטם חריף בשריר הלב (Acute Myocardial Infarction), אנגינה לא יציבה (Unstable Angina), דלקת של שריר הלב (Myocarditis), קרדיומיופטיה (Cardiomyopathy).

מתי עושים את הבדיקה?

בחשד לאוטם בשריר הלב על פי תלונות, בדיקה גופנית ואק"ג. תסמינים אופייניים של אוטם חריף בשריר הלב הינם כאבים לוחצים בחזה היכולים להתמקד בצד שמאל, להקרין ליד שמאל או לשתי הידיים, להקרין ללסת או אף לבטן העליונה. 

בנוסף יכולים להופיע קוצר נשימה, זיעה קרה ובחילות. אוטם בשריר הלב יכול להופיע גם ללא כאב, במיוחד בחולי סוכרת. 

לבדוק האם נגרם נזק ללב לאחר ניתוח מעקפים (CABG)

לבדוק האם פרוצדורה של פתיחת עורק כלילי חסום, כמו צנתור התערבותי (PCI) או טרומבוליזה (הזרקת תרופה הממיסה את קריש הדם) הצליחו.

אם אתם חושדים שאתם או מי מהסובבים אתכם לוקה בהתקף לב, הזעיקו עזרה רפואית דחופה!

איך להתכונן לבדיקה?

בדיקת סימנים להתקף לב אינה מצריכה הכנה מיוחדת. יש לדווח לרופא על כל התרופות ותוספי התזונה שאתם נוטלים. אם קיבלתם זריקה לשריר ביממה האחרונה או עברתם לאחרונה ניתוח עליכם לציין זאת.


אופן ביצוע הבדיקה

בדיקת סימנים להתקף לב מתבצעת כבדיקת דם רגילה.

אחרי הבדיקה

ללא הנחיות מיוחדות.

פענוח תוצאות

אין מאבחנים אוטם בשריר הלב על סמך בדיקות דם בלבד, אלא תמיד בהקשר של המקרה המסוים, בהתבסס על התלונות, הבדיקה הגופנית והאק"ג. 

בד"כ גם לא מסתמכים על ערך יחיד אלא נוהגים לחזור על בדיקות סימנים להתקף לב מספר פעמים במהלך אשפוז, בעיקר מכיוון שלאופן העלייה והירידה של רמות הסמנים יש חשיבות לא פחותה מהערכים עצמם. 

למשל, עלייה בערכי ה-CKMB בתוך התחום התקין, יכולה להצביע על אוטם באנשים מסוימים. קיים גם מיעוט קטן של אנשים אצלם רמות סמן זה או אחר הן גבוהות באופן תקין, ולכן חשוב במקרים של ספק לראות שהסמן גם יורד לאחר זמן.

קראטינין פוספו-קינאז, כולל (total CPK or CK):

ערכים תקינים של בדיקת סימנים להתקף לב:

נשים
: 0.66-4
kat/L או 29-238 יחידות/ל

גברים:
0.87-5
L/kat או 52-394 יחידות/ל

ערך גבוה: סמן זה רגיש אך אינו ספציפי לפגיעה בשריר הלב, ויכול לעלות בכל מצב של פגיעה בשרירים, כולל זריקה לשריר. 

מצבים נפוצים שאינם אוטם שריר הלב: מצבים לאחר נפילה, במיוחד לאחר שהייה ממושכת על הרצפה, נטילה של תרופות מסוימות, דלקות שריר. באוטם בשריר הלב עולה 3-6 שעות לאחר האירוע (רמה מקסימאלית אחרי 12 שעות) ונשאר גבוה ל-48 שעות.

ערך נמוך: חסר משמעות. לפעמים מקבלים ערך נמוך באנשים עם מסת שריר נמוכה, כגון קשישים, ילדים ואנשים המרותקים למיטה.

קראטינין פוספו-קינאז, איזופורם לבבי (Cradiac CPK, CK-MB):

ערכים תקינים של בדיקת סימנים להתקף לב:

 0.0-5.5 נ"ג/מ"ל או 0-4% פעילות.

ערך גבוה: סמן זה יותר ספציפי לפגיעה לבבית, מכיוון שאנזים זה נוכח כמעט אך ורק בלב. יכול לעלות גם לאחר ניתוח לבבי או בשל דלקת של הלב (מיוקרדיטיס). 

לאחר אוטם חריף בשריר לב סמן זה עולה תוך 4-8 שעות (ערך מקסימאלי בתוך 24 שעות) ויורד לערך תקין לאחר 4 ימים.

ערך נמוך: בד"כ חסר משמעות. מעיד לרוב על מסת שריר קטנה.

טרופונין (TnI, TnT):

ערכים תקינים של בדיקת סימנים להתקף לב

טרופונין I (TnI): פחות מ-0.4 נ"ג/ד"ל

טרופונין T (TnT): פחות מ-0.1 נ"ג/ד"ל

ערך גבוה: נחשב לסמן ספציפי כמו CK-MB אולם יותר רגיש, ויכול לגלות אוטמים קטנים או כמעט-אוטמים. עולה גם במצבים של אי-ספיקת כליות ובצקת ריאות. 

אולם לרוב אז הערכים יהיו גבוליים ולא גבוהים כמו ערכים לאחר . לאחר אוטם בשריר הלב עולה תוך 4-8 שעות, ויכול להשאר גבוה במשך 7-10 ימים.

המאמר נכתב על ידי ד"ר שי אופיר

רמת סיכון:

אין נתונים
רופאים בתחום
ד"ר ירון סטנובסקי
ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה
5.0
( 7 חוות דעת )
"מקצועית ונעימה"
ד"ר אמנון איתן
ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה
מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם
ד"ר שירית כזום בייזר
ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה
מנהלת המרפאה לקרדיולוגית ספורט, המערך לקרדיולוגיה, בית החולים בילינסון, מרכז רפואי רבין
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות ותשובות

מאמרים בנושא סימנים להתקף לב

עובדים יותר מ-46 שעות בשבוע? אתם בסיכון מוגבר למחלות לב
עובדים יותר מ-46 שעות בשבוע? אתם בסיכון מוגבר למחלות לב
גלי שלם, מערכת אינפומד מאת: גלי שלם, מערכת אינפומד 20/03/2016

הישראלים מורגלים לתרבות של עבודת יתר אך על פי מחקר חדש – ההרגל הזה עלול לעלות לנו בבריאות: שעות ארוכות בעבודה מעלות... לכתבה המלאה

באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו