בינה מלאכותית: האם בקרוב הפסיכיאטר שלנו יהיה מחשב?

עולם הטכנולוגיה הרפואית הולך ומתפתח בתחום הבינה המלאכותית, וגם אם זה נשמע כמו סרט עתידני, לא רחוק היום שבו מחשבים יאבחנו מחלות. למעשה, זה קורה כבר עכשיו. כך למשל, מחקר[1] משנת 2020 בחן 25,000 מטופלות מהעולם כדי לבצע למידה עמוקה שתאמן מחשב לזהות סרטן השד בשלבים מוקדמים בתצלומי ממוגרפיה. הפרשנות של ממוגרפיה כיום סובלת משיעורים גדולים של תוצאות חיוביות ושליליות שגויות. בסופו של דבר, הבינה המלאכותית הצליחה לעלות על מומחים בחיזוי מדויק יותר של תוצאות הממוגרפיה.

ומה צפוי בתחום הפסיכיאטריה? לבינה מלאכותית יש פוטנציאל גדול בתחום זה, אבל היא גם מביאה איתה שאלות מוסריות. הנה כמה מחשבות על עתיד בריאות הנפש שלנו בתקופת המהפכה הטכנולוגית.

 Who is Danny | Shutterstock

מה זה בינה מלאכותית?

בינה מלאכותית (AI) היא תחום המשלב בין מדעי המחשב למאגרי נתונים, לצורך פתרון בעיות. בבינה מלאכותית נעשה שימוש באלגוריתמים, בתוכנות מחשב, לביצוע משימות שנעשו בעבר על ידי בני אדם (למידת מכונה), או שהמחשב משתמש במידע שלמד בעבר כדי לשפר את המערכת להיות חכמה יותר (למידה עמוקה)[2].

בעולם הרפואה, למידה עמוקה צפויה להשפיע על כמה תחומי מפתח ובהם צילומים, כגון פענוח מדויק של בדיקות דימות; עיבוד שפה טבעית (הבנה, פירוש וניתוח של השפה האנושית לצורך תקשורת), כגון יצירת רשומות רפואיות ממוחשבות (EHR); וכמובן ניתוחים בעזרת רובוט, שכבר קורים היום בבתי חולים בארץ ובעולם[3].

בינה מלאכותית מנבאת את הסיכון להתאבדות

אבחון הפרעות פסיכיאטריות מסתמך בעיקר על שאלות של הרופא/ה את המטופל/ת. אלא שלרוב השאלות אינן מדויקות מספיק ולא תמיד יעילות בהערכת התסמינים. על מגבלות אלו עולם הרפואה מנסה להתגבר באמצעות בינה מלאכותית (AI). בינה מלאכותית בפסיכיאטריה הוא תחום שעושה שימוש בטכניקות ובאלגוריתמים ממוחשבים לצורך אבחון, מניעה וטיפול במחלות נפש. ואכן, בשנים האחרונות ניתן לראות עלייה בשימוש בבינה מלאכותית בפרקטיקה הרפואית של בריאות הנפש[4].

דוגמה לכך היא מחקר[5] של אוניברסיטת סטנפורד משנת 2020, בו נעשה שימוש בבינה מלאכותית לצורך חיזוי הסיכון להתאבדות. החוקרים השתמשו ברשומות רפואיות ממוחשבות של המטופלים לצורך תהליך של למידה עמוקה שתאמן את המחשב לפתח מערכת אזהרה מוקדמת שתזהה את הסיכון להתאבדות בקרב חולים מאושפזים. למרות שהמחשב בעצם לא יודע מה זה התאבדות ומה גורמי הסיכון לכך, הוא עדיין הצליח לבנות באמצעות הנתונים מודלים של תתי קבוצות מטופלים, מה שהוביל לתוצאות בעלות רמות גבוהות של דיוק בסיווג קבוצות בעלות סיכון נמוך וסיכון גבוה להתאבדות.

בעיות מוסריות בבריאות הנפש

לבינה מלאכותית יש פוטנציאל גדול בתחום הפסיכיאטריה, אך היא גם טומנת סיכונים מוסריים. בתחום הפסיכיאטריה המשפטית, למשל, היא עשויה לשפר ולזרז את הערכת הסיכון לאלימות ולהפחית את ההטיות של שיפוטים אנושיים סובייקטיביים. עם זאת, הדבר גם מעלה לא מעט שאלות מוסריות כגון איך נותנים הסכמה מדעת (הסכמתו החופשית והמודעת של המטופל לכל טיפול רפואי)? זהו נושא שעדיין קיימים בו פערים בגישות בין פסיכיאטרים/ות לאנשי מקצוע מתחום המשפט הפלילי. דוגמה אחרת היא החשש מפני הליכים הוגנים, כמו למשל איך והאם ניתן לערער על החלטה רפואית אם היא התקבלה על ידי אלגוריתם?[6]

לסיכום, נראה כי בינה מלאכותית צפויה להתאים ליישומים רפואיים מסוימים כגון פענוח של בדיקות דימות לצורך אבחון מדויק ויעיל יותר, או חיזוי סיכון להתאבדות בקרב מטופלים פסיכיאטריים מאושפזים. עם זאת, נדרשת זהירות בתחום הפסיכיאטריה בכל מה שקשור לתהליכי הערכה, כגון הערכת סיכוני אלימות, שלא תמיד ניתן לסווגם לפרדיגמות פשוטות.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.