תרופות פסיכיאטריות (Psychiatric Medication)

תרופות פסיכיאטריות הן תרופות פסיכו-אקטיביות המשפיעות על מסלול ההולכה העצבי של חומרים כימיים במוח. בהתאם למסלול העצבי עליו הן משפיעות, תרופות פסיכיאטריות משפיעות על סימפטומים קליניים שונים, ביניהם מצבים פסיכוטיים, חרדות, דיכאון וחוסר יציבות רגשית.

תרופות פסיכיאטריות - רקע היסטורי

השימוש הראשוני בתרופות פסיכיאטריות נעשה בשנות החמישים, על חולים אשר עמדו בפני ניתוח וחוו רמת חרדה גבוהה מפניו. הרכב התרופה עצמו התגלה על ידי רופא צרפתי שביקש להפחית חרדה אצל חולים אלו מבלי להשתמש בחומרי הרדמה חזקים (במקרים בהם הניתוח יכול להתבצע בהרדמה מקומית). רופא זה מצא כי עריכת שינוי מולקולרי מסוים בתרופה אנטי-אלרגנית מביא לאפקט של רגיעה ללא הירדמות. בעקבות גילוי זה נבחנה האפשרות להשתמש בתרופה גם במחלקות פסיכיאטריות. התרופה לא הביאה אמנם לשיפור בסימפטומים של חרדה, אולם במינונים מסוימים היא הביאה לשיפור בסימפטומים פסיכוטיים. גילוי מרעיש זה הביא לירידה של 50% במספר המטופלים המאושפזים במחלקות פסיכיאטריות ולירידה דרמטית בפרקטיקה של קשירת מטופלים. השלכות מרשימות אלו הביאו לתאוצה בחקר התרופות הפסיכיאטריות, וכיום קיימות ארבע קבוצות מרכזיות של תרופות פסיכיאטריות: תרופות אנטי פסיכוטיות, תרופות אנטי חרדתיות ,תרופות אנטי-דכאוניות ומייצבי מצב רוח.

תרופות פסיכיאטריות מקבוצות אלו מסייעות באופן משמעותי בהפחתת סימפטומים של הפרעות פסיכוטיות, הפרעות חרדה, והפרעות מצב רוח וכן בשיפור בסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז, הפרעה בשליטה בדחפים, פגיעה עצמית ועוד.

מאז שנות ה-50, נעשו בתרופות הפסיכיאטריות פיתוחים רבים אשר הביאו לשיפור משמעותי באיכות התרופות ובנוחות השימוש בהן: כמות ועוצמת תופעות הלוואי פחתו בצורה משמעותית, נמצאו תחליפים לרבות מהתרופות אשר השימוש בהן דרש דיאטה קפדנית ביותר, ומגוון התרופות הרחב מאפשר התאמה אישית וספציפית לצרכי החולה.

תרופות פסיכיאטריות - תופעות לוואי

על אף התועלת המוכחת של השימוש בהן, תרופות פסיכיאטריות מעוררות באנשים רבים פחד והתנגדות. אחת הסיבות לכך היא החשש מפני תופעות הלוואי שלהן. חשש זה מוצדק רק בחלקו, מאחר ותרופות פסיכיאטריות שונות זו מזו באופן מהותי: תרופות אנטי פסיכוטיות רבות עדיין גורמות לתופעות לוואי, אך מרבית התרופות האנטי דיכאוניות והאנטי חרדתיות אינן גורמות בדרך כלל לתופעות לוואי, ובמקרים בהם ישנן תופעות לוואי בעקבות התרופה, מדובר בתופעות לוואי מינוריות החולפות לאחר מספר ימים. אחת מתופעות הלוואי הנוספות המטרידות אנשים רבים היא החשש מפני "שינוי האישיות". חשש זה גם הוא מוצדק במידה חלקית בלבד: תרופות פסיכיאטריות אינן משנות תכונות אופי ונטיות אישיותיות, אך יחד עם זאת, הן מביאות לשינוי במצב הרוח, אשר גורר אחריו לעיתים שינוי בתפיסת העולם. לדוגמא, אדם הסובל מדיכאון ונוטל תרופות אנטי-דיכאוניות המפחיתות את הסימפטומים של הדיכאון, עשוי לחוש שינוי בעמדתו הפסימית כלפי העולם. מאידך, גם הסימפטומים המופיעים למשל בזמן דיכאון קליני או במהלך התקף פסיכוטי, משפיעים באופן דרמטי על המצב רוח ו/או על אופן החשיבה ועלולים לגרום לנזק באזורים מוחיים.

תרופות פסיכיאטריות - תהליך הטיפול

תרופות פסיכיאטריות ניתנות על ידי רופאים פסיכיאטרים ובמקרים בהם מדובר בתרופות נוגדות דיכאון או נוגדות חרדה, גם על ידי רופאי משפחה. פסיכולוגים אינם יכולים לרשום תרופות אלו מאחר ואין להם הכשרה רפואית, אך הם יכולים להמליץ למטופליהם לפנות לייעוץ פסיכיאטרי לגבי טיפול תרופתי.

תהליך הטיפול באמצעות תרופות פסיכיאטריות יכלול אבחון כוללני תוך התייחסות להיבטים בריאותיים ונפשיים, ומתן הנחיות לשימוש בתרופה. לאחר מכן, יקבעו פגישות מעקב אשר יאפשרו לרופא המטפל לקבוע האם התרופות משפיעות באופן מיטיב ומספק. במקרים של היעדר השפעה מספקת או של תופעות לוואי שאינן חולפות, ישקול הרופא המטפל טיפול תרופתי חלופי.

יש לציין כי רבים מהרופאים ימליצו על פסיכותרפיה במקביל לטיפול התרופתי, שכן הטיפול הפסיכיאטרי מביא להקלה סימפטומטית אך אינו מהווה גורם תמיכה (בשונה מפסיכותרפיה), ובנוסף, הוא אינו מסייע לשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות בלתי מסתגלים העומדים בבסיס קשיים רגשיים רבים.