הקשיים ואפשרויות הטיפול בגיל המעבר

גיל המעבר הוא תקופה בגילים 45-55, שבה נעשה מעבר ממצב של פוריות לחוסר פוריות. בפועל נעשית הפחה הדרגתית של פעילות שחלות האישה, וכתוצאה מכך מתרחשת ירידה ברמות האסטרוגן בגוף. תופעות שונות - פיזיות, נפשיות, קוגניטיביות ומיניות - צפויות להופיע בקרב נשים רבות. איך הדבר מתבטא ומה ניתן לעשות בעניין? הפרטים בכתבה שלפניכן.

התסמינים הפיזיים 

• מחזור לא סדיר – בתקופת גיל המעבר הווסת יכולה להיעלם למספר חודשים ולאחר מכן לחזור, עד שבסופו של דבר היא נפסקת לחלוטין.
• גלי חום - גלי חום היא תופעה שנוטה להופיע ב-85% מהנשים. הם יכולים להתחיל עם הפסקת הווסת, אך לעיתים הם עלולים להימשך גם שנים לאחר מכן ואף לכל החיים. האסטרוגן חשוב לשמירה על ויסות החום. כאשר רמתו יורדת ויסות הטמפרטורה נפגע מאוד. גלי חום מופיעים בעוצמה ובתדירות שונה. הם מתבטאים בעלייה בטמפרטורת העור, בפנים, בחזה ובקרקפת. לעיתים העור נעשה אדום וסמוק, ובמקרים מסוימים יופיעו בנוסף אגלי זיעה מהפנים, מהמצח, מהראש ומקדמת החזה. מדובר בתופעה אינדיווידואלית, אך ככל שגלי החום קשים יותר, כך גדל הסיכוי להזעות. תדירות גלי החום משתנה גם היא מאישה לאישה: חלק יחוו גלי חום פעמיים-שלוש ביום, אחרות יחוו גל חום כל 20-30 דקות, מה שעלול להוות הפרעה קשה מאוד בתפקוד.
• הפרעות שינה - בלילה גלי חום גורמים לתנודות קשות בטמפרטורה. לצד זאת, גלי חום ליליים עלולים לגרום להזעה קשה ולהחלפת בגדים במהלך הלילה. תופעות אלו עלולות להוביל להפרעות שינה קשות - להתעוררות מוחלטת, לקושי בשינה רציפה וליציאה ממעגל השינה. הפרעות שינה שאינן קשורות לגלי חום נובעות לרוב מקשיי הירדמות ומקושי בשינה רציפה במשך הלילה. הדבר מוביל לעייפות במשך היום, לחוסר יכולת להתרכז, לרצון לישון במהלך היום ועוד. הגורם לכך הוא ככל הנראה המחסור באסטרוגן, אשר מוביל לפגיעה במרכז בקרת השינה. למעשה, תהליך ההירדמות הוא תהליך פעיל ואינו מתרחש באופן סביל - הוא כרוך בפעילות עצבית הנפגעת עקב האסטרוגן.
• בעיות בדרכי השתן – בעיות אלו מתבטאות בחוסר התרוקנות מוחלטת של השלפוחית, מה שמוביל לנטייה לדלקות חוזרות בדרכי השתן וכן לדחיפות ולתכיפות במתן שתן. האסטרוגן אחראי בין היתר על תפקוד מערכת השתן ומערכת המין, וכאשר רמתו יורדת גם נפח השלפוחית יורד. בכל פעם שאישה שותה והשלפוחית מתמלאת בכמות קטנה, עלול להופיע הצורך להתרוקן. הדחיפות במתן השתן גורמת לקושי בנסיעות ארוכות, מה שהופך להיות  נושא משמעותי ובעייתי מאוד המוביל לפגיעה באיכות החיים ובתכנון סדר היום. נשים מסוימות אף מתחילות לסבול מדליפת שתן, מה שגורם לצורך להצטייד במרפדיות עבות, לאי נוחות, לבושה ועוד. בלילה נשים הולכות לשירותים מספר רב יותר של פעמים מכיוון שהן לא מרוקנות את שלפוחית השתן עד תום. הדבר גורם לקימה של מספר פעמים בלילה, מה שעלול להוסיף לקשיי השינה.
• בריחת סידן – עם הירידה ברמות האסטרוגן, עלולה להתרחש גם בריחת סידן משמעותית (ברמות של גרמים ביום), מבלי שהאישה תהיה מודעת לכך. הידללות העצמות ממאגרי הסידן הופכת אותן לחלשות עד לכדי התפתחות של אוסטאופורוזיס.

התסמינים הנפשיים