חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
פיהוק (yawn, oscitance)
yawn, oscitance
רוצה להתייעץ על פיהוק (yawn, oscitance)? לתאום ייעוץ אישי עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לפיהוק (yawn, oscitance):
ד"ר מירון ברק
מומחה לאבחון וטיפול בהפרעת קשב והתמכרויות בגישה קונבנציונלית ובשילוב רפואה משלימה
פרופ' אבישג לייש פרקש
מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים
ד"ר נטע לניאדו שריג - מומחית למשפחה, עוסקת ברפואת גיל המעבר
רופאת משפחה, עוסקת ברפואת גיל המעבר
ד"ר גבריאל גרינברג
מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה
פרופ' שמחה מיזל
קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק
ד"ר אוריאל כ"ץ
מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
ד"ר יונתן קוגן
מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב
ד"ר אמנון איתן
מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם
פרופ' ערן לשם
מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה
ד"ר אריה לורין שוורץ
רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)
מרפאת תל אביב מדיקל קליניק
מרכז רפואי פרטי בתל אביב המאגד רופאים בכירים ומומחים מובילים עם רפואה מתקדמת יחס אישי וליווי מקצועי לאורך הדרך
ד"ר אהרון מדינה
מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במרכז הלב המשולב - המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי אסף הרופא.
ד"ר ניק טאודורוביץ
רופא בכיר ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקיצוב בבית חולים קפלן
סאלוס
הבית לרפואה פרטית מתקדמת
ד"ר בן שדה
קרדיולוג בכיר במרכז הרפואי תל אביב ומתמחה בטיפול בחולים הסובלים מאי ספיקת לב ומיתר לחץ דם ריאתי
ד"ר אודי חורין
מנהל השרות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב
פרופ' טוביה בן גל
מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין
פרופ' מיכאל אלדר
מומחה לקרדיולוגיה, הפרעות קצב וקוצבים | מנהל (בדימוס) של מרכז הלב שיבא תל השומר
רוצה להתייעץ על פיהוק (yawn, oscitance)? לתאום ייעוץ אישי עם המומחים שלנו:
ישנן הרבה תעלומות ברפואה, אחת מהן היא התנהגות המשותפת לבני אדם ולבעלי החיים שנצפית כבר שנים רבות - הפיהוק. למרות שזו התנהגות אנושית שכיחה, היא לא נלמדה בפירוט בבתי ספר לרפואה מכיוון שבמשך שנים לא נקשרה לכך משמעות פיזיולוגית מיוחדת. למעשה, מאז ומתמיד פיהוק נקשר לעייפות ולשעמום. עם זאת, היום נהוג יותר להאמין שפיהוק עשוי להיות דרך שבה הגוף שלנו מנסה להשיג כמה מטרות גופניות[1].
צילום: shutterstock | brizmaker
למה אנחנו מפהקים?
למרות שיש מעט מחקרים איכותיים בנושא, ישנן מספר תיאוריות לגבי הסיבות שבגללן אנו מפהקים. הנה כמה מהן[2]:- השוואת לחצים - שינוי גובה פתאומי כמו למשל בטיסה עשוי לגרום לנו לפהק מרצון או לפהק באופן לא רצוני. הפעולה הזו עוזרת פעמים רבות להשוות לחצים בתוך האוזן.
- אמפתיה חברתית – נהוג להגיד שפיהוק מדבק. כשאנחנו רואים מישהו מפהק, או בזמן קריאת מאמר זה, קרוב לוודאי שכמה מאתנו יפהקו. למעשה פסיכולוגים הוכיחו שככל שאנחנו יותר אמפתיים, כך גדל הסיכוי שנפהק יותר כשמישהו אחר עושה זאת. מחקר נוסף שבדק את ההיררכיה של הצעה זו מצא שככל שהאדם קרוב יותר לאדם המפהק מבחינה רגשית, כך גדל הסיכוי שגם הוא יפהק, כאשר סדר ההיררכיה הוא משפחה, חבר/ה, אדם זר.
- ערנות - פיהוק קשור עם עייפות ושעמום. עם זאת, באופן כמעט פרדוקסלי, קיימת תיאוריה שטוענת שפיהוק הוא למעשה רפלקס שהמוח משרה כדי לגרום לערנות. פעולת הפיהוק גורמת להשתחררות של הורמונים שמגבירים לזמן קצר את קצב הלב וכך למעשה, כשעייפים או משועממים פיהוק הוא הניסיון של הגוף לשמור עלינו ערניים, ולו לזמן קצר. תיאוריה זו גם מסבירה את הפיהוק עם התעוררות לאחר שינה או תנומה – עדות נוספת לכך שפיהוק הוא רפלקס גירוי ועוררות ולא ההפך.
- קירור המוח - תיאוריה זו טוענת שפיהוק הוא רפלקס שעוזר לקרר מוח חם. זה לא מוכח ולמרות שיש כמה דוגמאות של פיהוק בתרחישים הקשורים לחום, פיהוק הוא לא משהו שאנחנו רואים כשעושים ספורט או משחקים בשמש. עם זאת, מבחינה פיזיולוגית, נשימות עמוקות ופיות פתוחים יכולים לקרר מעט את המוח, אך העדויות לכך שמדובר בגורם אמתי לפיהוק אינן משכנעות.
האם פיהוק הוא תסמין לבעיה בריאותית?
פיהוק הוא דבר שכיח ונורמלי. עם זאת, אם יש עלייה בתדירות הפיהוקים שלא ניתן להסביר על ידי הגורמים שהוזכרו לעיל, אז פיהוק יכול להיות סימפטום לבעיה כלשהי. הבעיות הרפואיות הנפוצות ביותר הקשורות לפיהוק מוגבר הן חוסר שינה, הפרעות שינה, דום נשימה בשינה, נרקולפסיה ותרופות מסוימות הגורמות לישנוניות. בנוסף, ישנן כמה מחלות הגורמות לפיהוק מוגבר ובהן דימום סביב הלב, גידול במוח, טרשת נפוצה, שבץ מוחי והתקף לב[2].לסיכום, במרבית המקרים פיהוק הוא רפלקס נורמלי, שעדיין לא מובן לגמרי. עם זאת, במידה והפיהוק הופך למוגזם ללא סיבה נראית לעין, מומלץ להתייעץ עם גורם רפואי מקצועי.
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
-
מחלות קשורות
-
התקף לב
-
שבץ מוחי
-
אפניאה, דום נשימה בשינה
-
הפרעות שינה
-
טרשת נפוצה
-
בדיקות קשורות
-
בדיקת שינה
-
מונחים קשורים
-
אסתני
-
גיל שכלי (MA)
-
ביוכימיה
-
אינטימה
-
אי-ספיקת מסתם תלת-צניפי
