הפרעת אישיות גבולית (Borderline Personality Disorder)

ראשי

תאור


בסרט "נערה בהפרעה", משחקת וינונה ריידר את סוזנה, נערה בת 17 המאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי, לאחר שניהלה רומן עם גבר נשוי ומבוגר ממנה, חוותה מחשבות שווא וניסתה להתאבד. סוזנה קייסן, שעל דמותה מבוסס התסריט, הגדירה את חייה טרם האשפוז כחיים של בת נוער נורמלית. ייתכן שבעלי מקצוע יחלקו עליה: אנשים שחווים מצבי רוח קיצוניים, יחסים בין אישיים סוערים ומבצעים התנהגויות של אובדנות ופגיעה עצמית עלולים להיות מתאימים להגדרה של הפרעת אישיות גבולית. חייהם מלאים במצוקה ותפקודם נפגע בהיבטי חיים רבים.

הפרעת אישיות גבולית - תסמינים קליניים

לכל אדם ישנן בחייו תקופות של סערות רגשיות ומשברים. בתקופות כאלה חווים אנשים רגשות עוצמתיים שמשפיעים גם על ההתנהגות. ברוב המקרים תקופות אלו חולפות לאחר פרק זמן מסוים, אך בעלי הפרעת האישיות הגבולית מנהלים חיים סוערים ונדמה שהם בעיצומו של משבר מתמשך: רגשותיהם עזים ומשתנים במהירות ובקיצוניות, היחסים הבינאישיים שלהם סוערים והם נוטים לבצע התנהגויות של הרס עצמי כמו: פגיעה עצמית, התמכרות לחומרים וכד'. בנוסף, הסובלים מההפרעה מתאפיינים בתחושה של ריקנות ובחשיבה דיכוטומית, הנקראת בשפה המקצועית "פיצול". חשיבה כזו מתבטאת בתפיסת אנשים כטובים ונפלאים או רעים והרסניים, ללא יכולת של תפיסה משולבת של היבטים "טובים" ו"רעים" אצל אנשים בו זמנית. במקרים הקשים ביותר, ייתכן שיופיעו אף תסמינים פסיכוטיים לתקופות קצרות.

אבחנה על-פי ה- DSM

האבחנה של הפרעת אישיות גבולית ניתנת לאנשים אצלם מתקיים דפוס נרחב של התנהגות אימפולסיבית ואי יציבות ביחסים הבין אישיים, בערך העצמי ובמצבי הרוח. אלו צריכים לבוא לידי ביטוי החל מהבגרות המוקדמת, להתקיים במצבי חיים שונים ולהתבטא בלפחות חמישה מהקריטריונים הבאים:

• ניסיונות נואשים להתרחק מנטישה אמיתית או מדומיינת (לא כולל התנהגות אובדנית ופגיעה עצמית) .
• נטייה ליחסים בין אישיים אינטנסיביים ולא יציבים המתאפיינים בתנודות קיצוניות ותכופות בין אידיאליזציה (האדרה) לדה-ולואציה (שלילת ערך מוחלטת) של האחר.
• הפרעות בזהות: תפיסת עצמי ותחושת עצמי לא יציבות.
• התנהגות אימפולסיבית בעלת פוטנציאל הרסני הבאה לידי ביטוי בשני תחומי חיים לפחות (לדוגמא: בזבוז כספים, התנהגות מינית, שימוש בחומרים, נהיגה לא זהירה, התקפי אכילה).
• ניסיונות אובדניים, איומים אובדניים או התנהגויות מרובות של פגיעה עצמית.
• חוסר יציבות רגשית ושינויים קיצוניים ותכופים במצב הרוח שמשכם בדרך כלל, מספר שעות ואינו עולה על מספר ימים.
• תחושת ריקנות בלתי פוסקת.
• זעם עוצמתי ולא תואם וקושי לווסת כעס (מתבטא פעמים רבות במצבי רוח עצבניים ומעורבות בקטטות).
• הופעת מחשבות פרנואידיות באופן ארעי ובעקבות לחץ או הופעה של תסמיני דיסוציאציה חמורים.

שכיחות ההפרעה

שכיחות ההפרעה באוכלוסייה היא 1-2%, וידוע כי מספר הנשים בין הסובלים מההפרעה כפול ממספר הגברים.

תחלואה נלווית

בעלי אישיות גבולית סובלים במקרים רבים מתסמינים דיכאוניים וחרדתיים. בנוסף, הם נמצאים בסיכון גבוה לפיתוח הפרעות אכילה והתמכרויות ולביצוע ניסיונות אובדניים.

גורמים להפרעה

גישות שונות מציעות הסברים להיעדר היציבות ולעוצמות הרגשיות הגורמות לאורח החיים הסוער. מרביתן מדגישות את ההשפעה השלילית של הסביבה הראשונית על האישיות המתעצבת של הילד.

• גורמים פסיכו סוציאליים: נמצא כי התעללות פיסית ומינית בילדות קשורות להופעת התסמינים האופייניים לבעלי הפרעת האישיות הגבולית. כמו כן, קיימת השערה כי יחסי הורה-ילד שלא מספקים לילד ביטחון ויציבות, לא מאפשרים להגיע לגיבוש של זהות בשלה ואינטגרטיבית. היעדרן של תחושות הזהות והערך העצמי מביא לעיוותים בתפיסה של העצמי והאחרים.

• גורמים ביו- סוציאליים: ע"פ הגישה הביו-סוציאלית, ישנם ילדים שנולדים עם קושי מולד בויסות רגשי ומאופיינים בתגובתיות חזקה לגירויים. כשהסביבה של הילד לא מגיבה באופן יציב והולם לחוויות האישיות של הילד (למשל רגשותיו ומחשבותיו), הבלבול וחוסר היכולת לוויסות רגשי גדלים וסיכוייו של הילד לפתח הפרעת אישיות גבולית עולים.

• גורמים ביולוגיים: הגורמים המשמעותיים ביותר להפרעה הם ביו-פסיכו-סוציאליים, אך ישנם גם גורמים ביולוגיים שעשויים להעלות את הפגיעות: בעלי הפרעת אישיות גבולית עלולים גם לעיתים לסבול מעודף בדופמין (כבסכיזופרניה) ורמות נמוכות של סרוטונין וכן מאבנורמליות במעגלי השינה (בדומה לסובלים מדיכאון).

טיפול

הרגשות הקיצוניים ומערכות היחסים הסוערות האופייניים לסובלים מהפרעת אישיות גבולית גורמים למצוקה משמעותית ולקשיים בתפקוד. ישנם טיפולים שונים העשויים להקל בתחומים רבים של הבעיה, החל מסיוע בהתמודדות עם בעיות ממוקדות (למשל חרדה ודיכאון) ועד שינוי הדפוסים הקבועים של התנהגות וחשיבה. אופן הטיפול היעיל ביותר, משלב כמה סוגי טיפולים ויכול להקל על חווית המצוקה ובמקביל לשפר יכולות תפקודיות ומיומנויות בין אישיות. הטיפול הדיאלקטי נחשב כיום לטיפול המביא לתוצאות טובות במיוחד, בזמן קצר יחסית.

טיפול דיאלקטי: תוכנית טיפולית שנמצאה יעילה במיוחד היא הטיפול הדיאלקטי- התנהגותי של לינהאן, שמתמקד באלמנטים קוגניטיביים והתנהגותיים. הטיפול מכוון כדי לשפר את כישורי ההתמודדות של המטופל בתחומים שונים כגון קשרים בין אישיים, ויסות רגשי, היכולת לשאת מצוקה ופיתוח של תשומת לב לסביבה. כחלק ממסגרת הטיפול, המשתתפים בו משתתפים גם בפסיכותרפיה "רגילה".

• טיפול פסיכותרפי: בעלי הפרעת אישיות גבולית מרבים לפנות לטיפול ויכולים להפיק ממנו רבות. עצם ההמצאות במסגרת הטיפולית מהווה גורם טיפולי מועיל עבור הסובלים מההפרעה, מאחר והיא מבוססת על יצירה של קשר יציב, תומך, אמפתי ועם זאת בעל גבולות ברורים. הטיפול עצמו מתמקד במרבית המקרים בשיפור תובנתה של המטופלת למוטיבציה העומדת בבסיס התנהגותה, זיהוי השפעת התנהגותה על סביבתה ושינוי הנחות וסכמות לא מציאותיים בהן מחזיקה המטופלת. שילוב של טיפולים קבוצתיים ומשפחתיים עשוי לשפר את המיומנויות חברתיות.

• טיפול תרופתי: מאחר והקשיים האישיותיים והרגשיים של הסובלים מהפרעת אישיות גבולית גורמים פעמים רבות לבעיות כמו: חרדה, דיכאון ועוד, הם מטופלים פעמים רבות בטיפולים אנטי חרדתיים, אנטי דיכאוניים או אנטי פסיכוטיים. בנוסף, תרופות מייצבות עשויות להפחית את הקיצוניות של מצבי הרוח ואת ההתנהגות האימפולסיבית שלהם.

• אשפוז: נמצא יעיל ו"מארגן" במצבים של משבר קשה או כאשר ישנו חשש משמעותי מאובדנות.




פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה




הצטרפו לאינדקס הרופאים!