אבעבועות שחורות

התסמינים הראשוניים של אבעבועות שחורות כוללים בין השאר חום מאוד גבוה, עייפות, כאבי גב וכאבי ראש. עוברים כ- 12 ימים מרגע ההידבקות ועד להופעתם של התסמינים הראשונים. לאחר כ- 2 עד 3 ימים של תחושת חולי כללית, מתחילה להופיע פריחה בעלת כתמים שטוחים שצבעם אדום. 

הפריחה מתחילה להופיע בדרך כלל על גבי הפנים ובאזור העליון של הזרועות, ולאחר מכן היא מתפשטת אל עבר כל הגוף. לאחר כשבועיים עד שלושה שבועות, הכתמים השטוחים בצבע אדום הופכים קשים ובעלי כיפה המתמלאת במוגלה. לאחר מכן הם מתכסים בגלדים. הגלדים נושרים בדרך כלל לאחר כ- 3 עד 4 שבועות מרגע הופעת הפריחה, ומשאירים אחריהם צלקות.

ייתכן ותחשוב בטעות כי התפרצות קשה של אבעבועות רוח היא התפרצות של אבעבועות שחורות. אולם שני נגיפים אלו שונים לחלוטין אחראים להתפרצותן של מחלות אלה.

כאמור, אבעבועות שחורות נגרמת מווירוס והיא מחלה מידבקת ביותר. היא מועברת מאדם אחד למשנהו על ידי שיעול, התעטשות או נשימה, וגם על ידי כך שבאים במגע עם הגלדים או ההפרשות של הפצעים. יתר על כן, המחלה יכולה להיות מועברת על ידי חפצים אישיים של בן האדם הנגוע או מצעי המיטה שלו. 

אבעבועות שחורות מתפשטת בקלות יתרה במשך השבוע הראשון של התפרצות הפריחה. בזמן שנוצרים הגלדים, רמת ההידבקות פוחתת. אולם האדם החולה יכול להפיץ את הנגיף של המחלה החל מרגע הופעת הפריחה ועד לרגע נפילתם של הגלדים.

במידה והיה מתבצע פיגוע חבלני אשר בו אדם היה משחרר כמות קטנה של נגיפי אבעבועות שחורות אל חלל האוויר, ייתכן ונגיפים אלה היו מתפשטים אל פני קבוצה גדולה של אוכלוסייה. הנגיף בעל יכולת הישרדות והדבקה של בין 6 ל- 24 שעות, וזאת בתלוי במזג האוויר. בני אדם אשר נדבקו בנגיף חייבים להישאר מחוץ לטווח מגע עם בני אדם אחרים, על מנת למנוע מן הנגיף להתפשט הלאה.

במידה והרופא המטפל בך חושד כי נדבקת בנגיף אבעבועות שחורות, הוא יבצע בדיקת דם על מנת לוודא את האבחנה. במקרה גילוי וודאי של נגיף האבעבועות השחורות, תוצא הודעת אזהרה ככל עולמית.

במידה ואושר כי אכן התפרצה  אבעבועות שחורות, הרופא המטפל באזור יוכל לקבוע אבחנה גם ללא כל צורך בביצוע בדיקת מעבדה. הרופא המטפל יסתכל על הפריחה וישאל אותך שאלות לגבי התסמינים שלך, ועל הסבירות שלך להיחשף לנגיף.

אצל מרבית החולים המחלה בדרך-כלל תסתיים בצלקות, אך קרוב לרבע מחולי אבעבועות שחורות ימותו מקריסה של מערכות הגוף, מתגובת יתר של המערכת החיסונית או מהתייבשות.

אין כיום תרופה לריפוי מחלת אבעבועות שחורות. הטיפול במחלה כולל שתייה מספקת של נוזלים ונטילת תרופות בכדי לשלוט על החום ולשכך את הכאבים.

על מנת למנוע את התפשטות הנגיף, חייב בן אדם אשר נדבק במחלה להימנע מכל מגע עם בני אדם אחרים עד אשר תחלוף תקופת ההידבקות.

בני אדם אשר לקו בנגיף אבעבועות שחורות, יפתחו חסינות ולא יהיה באפשרותם לחלות בה בשנית.
יתר על כן, ישנו חיסון נגד נגיף האבעבועות השחורות. החיסון מכיל בתוכו את נגיף אבעבועות הפרות (vaccinia), הדומה מאוד בהרכבו לנגיף האבעבועות השחורות, אך בטוח יותר ממנו.

במידה ואתה מקבל את החיסון עוד בטרם נחשפת לנגיף של אבעבועות שחורות, הוא יגן עליך בין 3 ל- 5 שנים. במידה ותקבל חיסון נוסף בזמן מאוחר יותר, הוא יוכל להגן עליך אפילו לפרק זמן ארוך יותר.

החיסון פועל גם אם לא קיבלת אותו טרם ההידבקות. מרבית בני האדם מקבלים את החיסון בתוך 3 ימים מרגע ההיחשפות לנגיף והם לא יסבלו מתסמיני מחלה כלל או שתסמיניהם לא יהיו חמורים. קבלת החיסון בטווח הזמן שבין 4 ל- 7 ימים לאחר ההיחשפות לנגיף תוכל להועיל גם כן.

בימים עברו, כאשר אובחנה התפרצות של  אבעבועות שחורות, בני אדם אשר נדבקו בנגיף הורחקו מבני אדם אחרים על מנת למנוע את התפשטות הנגיף. כל אדם אשר היה קיים לגביו חשש כי נחשף לנגיף קיבל חיסון. שיטת פעולה זו, המכונה שיטת החיסון הטבעתית, תרמה את חלקה בחיסול מחלת האבעבועות השחורות. מרבית המומחים כיום גורסים כי עדיף לנקוט בשיטת החיסון הטבעתית במקום בשיטת החיסון ההמונית, גם במידה ותהיה התפרצות מחודשת של המחלה כיום.

מכיוון שישנן תופעות לוואי קשות לתרכיב החיסון, אין מבצעים כיום חיסונים נגד נדיף האבעבועות השחורות כחלק מתוכנית החיסון השגרתית.