המומחים של Infomed מסבירים:
בעבר נעזרו באחד מהמונחים: "ליקופלקיה", "קראורוזיס וולווה" - "וולוויטיס סנילי" ו"דיסטרופיה" לתיאור נגע לבן בעריה המלווה בדרך כלל בגרד ומוליך בסופו של דבר לדלדול שפתי העריה הקטנות ולהצרת מפתח הלדן. כיום מכונים נגעים אלו בשם: "נגעים אפיתליים לא-נאופלסטיים בעור וברירית העריה". שם בלתי שגרתי זה מדגיש את האופי השפיר של תהליכים אלו.
הנגעים הגורמים לרובד לבן בעריה:
ליכן סקלרוזוס: מחלה המופיעה בקרב נשים מעל גיל 50, אך לעיתים בקרב נערות צעירות וילדות. ברוב המקרים החולות פונות לעזרת רופא עקב גרד ושריטות בעטיו, ומיעוטן עקב כאב בעריה או כאב במהלך קיום יחסי מין. הנגעים מופיעים כמשטחים לבנים, המתאחדים בהמשך לתבנית של נייר פרגמנט מקומט המתפשט לכיוון פי הטבעת. עקב הגרד מתפתחים דימומים תת-עוריים קטנים. תיתכן בצקת של הדגדגן והיעלמות השפתיים הקטנות. פתח הנרתיק קטן.
טיפול: מריחת משחת קלובטאזול 0.05% (Dermovate). לאחר כשבועיים-שלושה של טיפול יש להוריד את המינון או לעבור לטיפול באמצעות סטרואיד חזק פחות.
שגשוג תאי קשקש: בקצה השני של טווח הנגעים הלבנים בעור העריה שאינם ממאירים, נמצא "שגשוג תאי קשקש" (Squamous cell hyperplasia). נגע זה מופיע בעיקר בשפתיים הגדולות ובדגדגן והוא מורכב מאפיתל מעובה. זו איננה מחלה מוגדרת אלא תוצאה של אי אלו גירויים כרוניים כמו לדוגמה פדים מבושמים, סבונים ודיאודורנטים חזקים.
אינטרטריגו: דלקת עור כרונית הנגרמת מחיכוך בין שני משטחי עור, בדרך כלל בקפלים של שפתי העריה והחלקים הפנימיים של הירכיים.
הטיפול הוא בעזרת ניקוי, לבישת תחתוני כותנה, ייבוש והנחת אבקה מכילה אבץ וטלק או סטרואידים בעוצמה נמוכה.
נאופלזיה תוך-אפיתלית בעריה ממקור תאי קשקש: מחולליה הם נגיף הפפילומה האנושי מסוג 16 בצעירות, ועישון במבוגרות.
מאפיינים קליניים: כ-50% מהנשים הן אי-תסמיניות. אצל היתר גורם הנגע לגרד כרוני, לכאב או לתחושה של גידול. הרובד הנגוע יכול להיות לבן, אדום, כהה או מכויב.
טיפול: כריתה מקומית נרחבת (Wide local excision) של הנגע והעור מסביבו, או מריחה של משחת 5FU 5% (Efudix) לשם קילוף האפיתל.
פרופ' יעקב בורנשטיין
הנגעים הגורמים לרובד לבן בעריה:
ליכן סקלרוזוס: מחלה המופיעה בקרב נשים מעל גיל 50, אך לעיתים בקרב נערות צעירות וילדות. ברוב המקרים החולות פונות לעזרת רופא עקב גרד ושריטות בעטיו, ומיעוטן עקב כאב בעריה או כאב במהלך קיום יחסי מין. הנגעים מופיעים כמשטחים לבנים, המתאחדים בהמשך לתבנית של נייר פרגמנט מקומט המתפשט לכיוון פי הטבעת. עקב הגרד מתפתחים דימומים תת-עוריים קטנים. תיתכן בצקת של הדגדגן והיעלמות השפתיים הקטנות. פתח הנרתיק קטן.
טיפול: מריחת משחת קלובטאזול 0.05% (Dermovate). לאחר כשבועיים-שלושה של טיפול יש להוריד את המינון או לעבור לטיפול באמצעות סטרואיד חזק פחות.
שגשוג תאי קשקש: בקצה השני של טווח הנגעים הלבנים בעור העריה שאינם ממאירים, נמצא "שגשוג תאי קשקש" (Squamous cell hyperplasia). נגע זה מופיע בעיקר בשפתיים הגדולות ובדגדגן והוא מורכב מאפיתל מעובה. זו איננה מחלה מוגדרת אלא תוצאה של אי אלו גירויים כרוניים כמו לדוגמה פדים מבושמים, סבונים ודיאודורנטים חזקים.
אינטרטריגו: דלקת עור כרונית הנגרמת מחיכוך בין שני משטחי עור, בדרך כלל בקפלים של שפתי העריה והחלקים הפנימיים של הירכיים.
הטיפול הוא בעזרת ניקוי, לבישת תחתוני כותנה, ייבוש והנחת אבקה מכילה אבץ וטלק או סטרואידים בעוצמה נמוכה.
נאופלזיה תוך-אפיתלית בעריה ממקור תאי קשקש: מחולליה הם נגיף הפפילומה האנושי מסוג 16 בצעירות, ועישון במבוגרות.
מאפיינים קליניים: כ-50% מהנשים הן אי-תסמיניות. אצל היתר גורם הנגע לגרד כרוני, לכאב או לתחושה של גידול. הרובד הנגוע יכול להיות לבן, אדום, כהה או מכויב.
טיפול: כריתה מקומית נרחבת (Wide local excision) של הנגע והעור מסביבו, או מריחה של משחת 5FU 5% (Efudix) לשם קילוף האפיתל.
פרופ' יעקב בורנשטיין
רופאים בתחום
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
-
שאלה: אני מנסה כבר כשנה להיכנס להריון. אני עוברת סדרת בדיקות. במקביל, אני לוקחת באופן קבוע סימבקור להורדת רמת הכולסטרול במינון של 20 מ"ג. קראתי בעלון שאסור ליטול כדורים אלה בהריון. רציתי לדעת אם יתכן שכדורים אלה משבשים את הניסיון להרות, ואם נכנסתי ל
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
-
בדיקות קשורות
- הסתכלות בנרתיק
-
טיפולים וניתוחים קשורים
- טיפול תרופתי
-
מחלות קשורות
- הפרעות בתפקוד המיני
- תשניק יילוד
- סרטן השחלות
- דימום לאחר מגע מיני
- חוסר התקדמות לידה