ירידה בתפקוד המיני

ירידה בחשק המיני- הפרעה בחימוד

הלוקים בהפרעות בחשק לא ייזמו יחסי מין, וישתדלו להתרחק ולהתחמק מכך ככל יכולתם. לעיתים הם יסכימו לקיים יחסי מין אך יעשו ירידה בחשק המיני נפוצה באופן מיוחד אצל נשים בגיל המעבר, ובעיקר בסביבות גיל 50. בגיל זה חדל לפעול מנגנון הביוץ, דבר שמפר את הסדר הקיים בגוף שמשפיע על מערכות רבות וגורם לשינויים רבים הכוללים בנוסף לירידה בחשק המיני גם גלי חום ודכדוך. לרוב השינויים עוברים והגוף מתרגל למצב החדש, אך בחמישית מהמקרים ההפרעה בחשק המינית נשארת.

בדומה לנשים, גם גברים סובלים לעיתים רחוקות מהפרעות בגיל המעבר. הפרעות אלו כוללים לרוב שינויים הורמונאליים הגורמים להפרעה בייצור הטוסטסטרון. ההפרעה בייצור ההורמון נובעת הן מהזדקנות האשכים והן מישנויים במבנה החלבונים בגוף, כך שישנו פחות טוסטסרון זמין לפעילות התקינה של הגוף. 

הפרעות זקפה
כמעט כל גבר נתקל בשלב כזה או אחר בחייו בבעיה כזו. בדרך כלל, היא נעלמת יחד עם הסיבה הרגעית שגרמה לה, כגון מתח נפשי. עם זאת, כשזה קורה באופן קבוע ייתכן והסיבה לכך היא מחלה גופנית, כמו סכרת או מחלות כלי דם. יש לשים לב כי הפרעה זו יכולה להופיע גם אצל גברים בריאים פיזים, ואז הסיבה לכך היא חרדה ובעיקר חרדה לגבי ביצועין המיניים. 

בכל מקרה, גם כשהסיבה המקורית היא גופנית, נוצר "כדור שלג" נפשי: חוסר הזקפה גורם לחרדת ביצוע, שמקטינה עוד יותר את הסיכוי לזקפה, וכך חרדת הביצוע מתעצמת עוד יותר, וחוזר חלילה. עד שלבסוף, בגבר מגיע למצב בו הוא נמנע לגמרי מיחסי מין.

שפיכה מוקדמת

השפיכה המוקדמת מתחילה כאשר השפיכה מתרחשת בטרם בני הזוג השלימו את יחסי המין לשביעות רצונם, או לחלופין, במצב שהגבר מרגיש שהוא לא יכול לשלוט בשפיכה ולגמור בזמן שבו הוא בוחר בכך.ברוב המקרים מקור השפיכה המוקדמת הינו התנהגותי- רגשי ונגרם עקב סף גירוי נמוך, קשיי מיקוד וריכוז, אוננות מופרזת והרגלים נרכשים. בגברים צעירים שעושים את הצעדים הראשונים בפעילות מינית, הרקע לשפיכה מהירה הוא חרדת ביצוע או ציפיות מיניות בלתי מציאותיות.

ללא קשר לגורם, אם לא מטפלים בבעיה היא עלולה להחמיר במהירות: הלחץ והחרדה מגבירים את הסיכוי לשפיכה מהירה, שמגבירה עוד את החרדה. בסופו של דבר, לאחר כמה התנסויות מביכות, הגבר עלול להימנע מיחסי מין בכלל. הביטחון העצמי שלו יורד, והוא עלול לפתח גם סימפטומים של דיכאון והימנעות מכל מגע מיני.

הפרעות באורגזמה

הגורם להפרעות יכול להיות פיזי, נפשי או שילוב של השניים. בדרך כלל, המקורות הם נפשיים, וקשורים ליחסיהם של בני הזוג ולמצב הרגשי ביניהם; למשל, תחושות של פחד או אשמה. סיבות נפשיות אחרות יכולות להיות טראומה מוקדמת שקשורה למין, או מעצור רגשי, כמו צורך בשליטה, קושי להשתחרר, קושי עם אינטימיות, קושי לתת אמון ברמה עמוקה, חינוך נוקשה, איסורים חברתיים ודתיים וכדומה. כמו כן, גורם אפשרי נוסף שמפריע לחוות אורגוזמה הוא פחד מהריון לא רצוי.

אצל גברים, הביטוי החיצוני של קושי להגיע לאורגזמה הוא שפיכה מעוכבת או היעדר יכולת להגיע לשפיכה. לבעיה כזו יכולות להיות בין היתר סיבות גופניות, כמו פגיעה עצבית עקב תאונה או חבלה, או תופעות לוואי של טיפול תרופתי. מקרה מוכר הוא מצב שאדם מרגיל את עצמו לגירוי חזק מאוד או ספציפי מאוד באוננות, כמו חיכוך כנגד המזרון, וזה עשוי להשפיע על היכולת שלו להגיע לפורקן בחדירה. גם לשימוש בקונדום יש במקרים רבים השפעה שמקשה על הגבר להגיע לפורקן.

אצל נשים, מדובר ברוב המקרים בבעיה רגשית. יש מגוון רחב ביותר של גירויים שיכול להביא לאורגזמה נשית, ואצל כל אישה הדרך להגעה לפורקן מיני היא שונה ומיוחדת. לפיכך, כדי לקבוע שיש בעיית אורגזמה אצל אישה, יש לוודא שהיא אינה מגיעה לפורקן גם כאשר אופן הגירוי הוא מתאים לצרכים ולהעדפות הייחודיים שלה. 

ירידה בחשק המיני- הפרעה בחימוד
אין טיפול תרופתי יעיל לירידה בחשק המיני, לכן הטיפול מתמקד בגורמים הפיזיים והנפשיים שהובילו למצב. בנוסף, לאורח חיים בריא יש חשיבות מכרעת בטיפול: פעילות גופנית אירובית, תזונה נכונה, הפסקת עישון ושמירה על משקל גוף תקין בהחלט עשויים לתרום לשיפור בחשק המיני. עם זאת, כאשר חוסר החשק קשור לתופעות גיל המעבר, צריך לבצע בירור מקיף לאחריו יינתן טיפול כוללני, המתמקד בבעיות שעשויות לפגוע באיכות החיים לטווח ארוך. לכן, רצוי לפנות למרפאה לגיל המעבר המופעלת על ידי קופת החולים שלך כדי לברר את העניין. 

הפרעות זיקפה

יש מגוון טיפולים לשיפור הזקפה, ביניהם טיפולים נפשיים, טיפולים תרופתיים ושימוש באביזרים שונים. המהפכה בטיפול המיני חלה עם כניסתן של תרופות הזקפה: הוויאגרה (=תרים, סילדנאפיל ) הסיאליס (= טדאם, טדאלאפיל) והלביטרה (ורדנפיל). תכשירים אלה מגבירים את זרימת הדם לאיבר המין על ידי הרחבת כלי דם לנוכח גירוי מיני. הם עשויים לתרום ליחסים המיניים בכלל ולהפרעות אחרות כגון ירידה בחשק או בעיות בשפיכה. מעבר לכך, התרופות לזקפה העלו מאוד את המודעות לבעיה, וחוג הגברים שפונים לטיפול ונהנים מתפקוד מיני משופר הולך ומתרחב.

עם זאת, למרות שהטיפול התרופתי מועיל מאוד הוא לא מתאים לכולם. ניתן לשפר את שיעורי ההצלחה באמצעות טיפול ממוקד בגורם לבעיה בזקפה, התאמת מינון, והנחיות ללקיחה נכונה. בכל מקרה, אין לקחת את התכשירים האלה בלי מרשם ופיקוח רפואי.

שפיכה מוקדמת 

הטיפול בשפיכה מקדמת הוא טיפול סקסולוגי הניתן על ידי מטפלים מיניים מוסמכים. טיפול זה כולל תרגול עצמי באוננות ולאחר מכן עם בת הזוג, בדרגות שליטה הולכות ועולות. כדי להגיע לתוצאות טובות, חשוב לבצע את התוכנית בצורה שיטתית.

כשהטיפול המיני טוב ויעיל, בדרך כלל אין צורך לשלב טיפול תרופתי. במקרים מסוימים אפשר להיעזר בתרופות כתוספת אך לא כתחליף לטיפול מיני. למרות שאין תרופה ייעודית לשפיכה מוקדמת, במקרה שבעיית השפיכה נובעת מחרדה ניתן לטפל בבעיה באמצעות תכשירים נוגדי דיכאון וחרדה מקבוצת SSRI, כמו פאקסט- סרוקסאט, שיכולים לעזור ולהביא לעיכוב בשפיכה. לתכשירים האלה השפעה כפולה: הם מעכבים את השפיכה בפועל, דבר שמשפרי את הביטחון העצמי ומפחית את חרדת הביצוע.

כאבים ביחסי מין
אם הבעיה נמשכת יותר משבועיים ולא זוהה גורם פיזי שעומד מאחוריה, מקובל להניח שהגורם הוא נפשי, למשל הפרעה נפשית, כגון דיכאון, חוסר חשק מיני ועוד. מוכרים מקרים רבים שנמצאה סיבה פיזית לכאב, אך גם לאחר שהיא מטופלת או חולפת, הכאב ממשיך להופיע, כנראה עקב הציפייה לכאב.

ברוב המקרים, הגורם לבעיה הזו אינו רק פיזיולוגי אלא נפשי, וניתן להתמודד איתו בעזרת שילוב של טיפול סקסולוגי, המתמקד בלימוד שיטות להרפיית שרירי הנרתיק. לעיתים, משלבים את הטיפול הסקסולוגי עם טיפול פיזיותרפי ממוקד לשיקום ומיטוב שרירי רצפת האגן.