אוסטאופניה הוא מצב קליני בו קיימת ירידה בצפיפות המינרלים של העצם (BMD) מתחת לערכים הנורמליים, מה שהופך את העצמות לחלשות יותר. שיאה של מסת העצם מגיע בדרך כלל עד העשור השלישי לחיים. לאחר גיל 30, יש הפחתה הדרגתית וטבעית של מסת העצם המתרחשת במהלך העשורים הבאים[1].
צילום: shutterstock | April stock
אוסטאופניה שכיחה יותר בקרב אנשים מעל גיל 50, ובעיקר בקרב נשים. אין לה סימנים או תסמינים, אך בעזרת בדיקת הדמיה ניתן למדוד את חוזק העצם. שינויים מסוימים באורח החיים יכולים לעזור לשמר את צפיפות העצם ולמנוע הידרדרות אוסטאופורוזיס[2].
אוסטאופניה תסמינים
לאוסטאופניה בדרך כלל אין תסמינים כלשהם, מה שמקשה על האבחנה. לעתים קרובות, הסימן הראשון שהעצמות נחלשות הוא שבר או סדרה של שברים בעמוד השדרה, ואנשים לא בהכרח מודעים לכך. יש לפנות לרופא/ה אורתופד במידה ומופיעים תסמינים של שבר בעמוד השדרה הכוללים[3]:
כאבי גב פתאומיים וחזקים.
כאבי גב שמחמירים בעמידה או בהליכה, אך משתפרים מעט בעת שכיבה.
כאבי גב בעת כיפוף או סיבוב.
עיקול או שפיפות בעמוד השדרה.
אובדן גובה.
סיבות וגורמי סיכון
העצמות מכילות מינרלים שונים, בהם גם פוספאט וסידן, שהופכים אותן לחזקות וצפופות. ככל שמתרחשת ירידה בצפיפות המינרלים בעצמות, הן הופכות לחלשות יותר ועלולות להישבר בקלות רבה יותר[4]. אובדן העצם הוא תהליך טבעי המתרחש בהדרגה במהלך הבגרות. ההערכה היא שגורמים תורשתיים תורמים עד 80% מהיכולת לשמור על רמות מינרלים אופטימליות של העצם1, ולנשים, בעיקר לאחר גיל המעבר, יש סיכוי גבוה יותר מגברים לפתח מצב זה[4].
תזונה - תזונה דלה בוויטמין D ובסידן עלולה להעלות את הסיכון לפתח אוסטאופניה. צריכה מוגזמת של אלכוהול יכולה להפחית את היכולת של העצמות לספוג סידן.
עישון - עישון פוגע בכמות הסידן שהעצמות יכולות לספוג ועלול להאיץ את איבוד צפיפות העצם.
תרופות מסוימות – ישנן תרופות שיכולות להאיץ את תהליך אובדן עצם, בעיקר אצל אנשים הנוטלים אותן במשך תקופה ארוכה כגון תרופות מסוימות נגד אפילפסיה, תרופות לסרטן וסטרואידים.
מצבים רפואיים מסוימים – מחלות כגון דלקת מפרקים שגרונית, צליאק וזאבת, מגבירים את הסיכון לאוסטאופניה.
אבחון ובדיקות
עקב חוסר בתסמינים, רוב האנשים אינם יודעים שיש להם אוסטאופניה עד שיש בדיקת צפיפות עצם. בדיקת צפיפות העצם הנפוצה ביותר כיום היא בדיקת דקסה (DEXA). בדיקה זו כוללת שימוש בצילום רנטגן באנרגיה נמוכה לצורך הערכת רמות הסידן בעצמות. המקומות הטובים ביותר לביצוע הבדיקה הם הירך או עמוד השדרה[5].
אבחון מוקדם יכול לעזור להעריך את הסיכויים לשבור עצם בעתיד, ולעקוב אחר היעילות של טיפולים. בדיקת צפיפות עצם היא בדיקה פשוטה מאוד שלוקחת רק כמה דקות, היא אינה פולשנית ולא כרוכה בכאב, למרות שזו בדיקת רנטגן, יש מעט מאוד קרינה. במהלך הבדיקה שוכבים על שולחן DXA ולאחר מכן עוברת מעל הגוף זרוע שסורקת את העצמות[5].
ניתן להשוות את תוצאות הבדיקה הנוכחיות לתוצאות עתידיות כדי לקבוע אם צפיפות העצם יורדת עם הזמן[2].
לנשים מעל גיל 65, לגברים מעל גיל 70, ולגברים ונשים ששברו עצם לאחר גיל 50, מומלץ לפנות לרופא/ה לצורך קבלת הפניה לבדיקת צפיפות העצם[5].
סיבוכים אפשריים
אוסטאופניה אינה חמורה כמו אוסטאופורוזיס - מחלה שמחלישה את העצמות עד כדי כך שהן יכולות להישבר בקלות רבה יותר - וגם לא כל מי שסובל מאוסטיאופניה ייפתח אוסטאופורוזיס. עם זאת, הסיכוי גדל וללא טיפול זה בהחלט יכול לקרות. מומלץ לאנשים הסובלים מהבעיה לנסות לחזק ולהגן על העצמות[2].
טיפולים ותרופות
אין דרך לרפא את הבעיה, אך חשוב לשמור כמה שיותר על צפיפות העצם. אסטרטגיות הטיפול כוללות שמירה על עצמות בריאות וחזקות ככל הניתן ומניעת התפתחות של אוסטאופורוזיס[2].
תזונה - סידן הוא הדבר החשוב ביותר עבור העצמות בכל שלב בחיים. אפשר לקבל סידן ממוצרי חלב, תרד, ברוקולי, שעועית יבשה, סלמון ועוד; ויטמין D מסייע לגוף לספוג סידן. ניתן למצוא ויטמין D בביצים ובדגים שמנים כמו סלמון וסרדינים. במקרים מסוימים יומלץ לקחת תוספי תזונה המכילים סידן וויטמין D. יש הנחיות שונות לצריכת התוסף בהתאם לגיל ולמצבים בריאותיים שונים[3].
פעילות גופנית - סוגים מסוימים של פעילות גופנית עשויים לתרום רבות לאוסטאופניה: הם מגדילים את מסת השריר ומקלים על השימוש בעצם; הם משפרים את האיזון; מפחיתים את הסיכון לשבר בעצמות; משפרים את היציבה ומפחיתים כאב. חשוב לקבל המלצה על הפעילות המתאימה ביותר. אין פעילות אחת שמתאימה לכולם ויש להתחשב בבריאות הכללית ובכמות אובדן העצם[6].
שינויים באורח החיים – חשוב להפסיק לעשן ולצמצם את צריכת המשקאות המוגזים והאלכוהול. כל אלה עלולים לפגוע בצפיפות העצם[3].
תרופות – ישנן תרופות מרשם, כגון אלנדרונט ורלוקסיפן, הניתנות לטיפול במקרים מסוימים, בעיקר אם העצמות מתחילות להיחלש. לתרופות אלו השפעות שונות והן יכולות לעצור דלדול או אובדן עצם. ייתכנו תופעות לוואי כגון בעיות עיכול, כאבי עצמות ומפרקים ועייפות[3].
מניעה
מספר אסטרטגיות עשויות לעזור לשמור על חוזק העצם ולמנוע אובדן שלה[2]:
להימנע מעישון.
להקפיד לאכול תזונה בריאה ומאוזנת עם הרבה פירות, ירקות ומזון עשיר בוויטמינים.
פעילות גופנית יומיומית - הליכה, ריצה ופעילויות אחרות הכרוכות בנשיאת משקל הגוף מועילות במיוחד, כמו גם אימוני משקולות, יוגה וטאי צ'י.
יש להקפיד לצרוך לפחות 1,200 מ"ג סידן ביום.
יש להקפיד לצרוך לפחות 800 עד 1,000 יב"ל של ויטמין D ביום.
מומלץ להיחשף לשמש לזמן מוגבל ובתנאי שמשתמשים באמצעי הגנה. השמש מסייעת לגוף לספוג ויטמין D.
"ד"ר אמיר סוכר כמו שאני קוראת לו "הרופא הקוסם" . הגעתי עם בעיה קשה וד"ר אמיר סוכר העניו הצנוע והשקט ועם ידע רב ומקצוענות פתר לי אותה , בעזרת ידיו העדינות והטיפול שעשה לי , הביא אותי למצב של תפקוד מלא , יישר כח ד"ר אמיר סוכר !"
היי, בן 30, לאחר שני ניתוחים לשחזור ACL, ועוד שני ניתוחי מיניסקוס לטרלי, הראשון תפירה, השני כריתה חלקית. מצ"ב תוצאות בדיקת MRI ברך ימין, לאחר תנועה לא טובה של הברך וכאבים חזקים באזור החיצוני של ברך ימין. באספקט התיכון של הקונדיל הפמורלי הלטרלי מודגם פגם לכל עובי הסחוס המכסה בקוטר 7 מ"מ במישור הקורונלי (ח' קורונלי 26) ובקוטר 6 מ"מ בציר הסגיטלי (ח' סגיטלי .(32 מודגמת בצקת לשדית סוב כונדרלית בסמוך. הפגם לא הודגם בבדיקה קודמת. מה דעתך על התוצאות? כמה חמור הפגם בסחוס? מה לדעתך עשוי להיות הטיפול הרצוי? שמרני? ניתוחי? אשמח לשמוע את דעתך.
היי את התוצאות צריך לבדוק במקביל לבדיקה פיזיקלית. לא ציינת מתי היו הניתוחים הנל אבל עצם זה שיש לך פחות מניסקוס באזור (לא ברור כמה הורידו) - יש לך יותר סחוס חשוף ולכן במרוצת הזמן ופעילות תהיה פגיעה בסחוס. הפגם לפי מה שמפוענח אכן משמעותי אך כנראה שהיה שם גם לפני החבלה. מה שכנראה תוצאה ישירה מהחבלה היא הבצקת הלשדית שמאפיינת מצב לאחר חבלה ונעלמת עם הזמן. עכשיו השאלה במה ולמה אנחנו מטפלים? מטפלים בפגם הסחוסי כי הוא שם? או כי הוא כואב כעת? כמה זמן כואב? מה ניסית לעשות בשביל שהכאב ייעלם. לפי זה אפשר לחשוב על טיפול שמרני מול ניתוחי. מבחינת אפשרויות שמרניות ניתן לבצע פיזיותרפיה, לקחת משככי כאבים, רפואה משלימה ולהזריק חומרים שונים כגון חומצה היאלרונית או PRP. מבחינה ניתוחית יש המון אפשרויות ועל זה צריך לדבר כשרואים את הפגם בבדיקת MRI(מעבר למה שמצוין בפענוח). בהצלחה
שלום, לפני כחודש וחצי קפצתי מגובה של 2 מטר עם משקל. כשנחתתי שמעתי קליק מהברך שלווה בכאב חזק. עשיתי MRI ממצאים להלן: מודגמות בצקות לשדיות המתאימות לקונטוזיות באספקט האחורי של המשטח הטיביאלי המדיאלי, באספקט האחורי של המשטח הטיביאלי הלטרלי, בהיקף הקונדיל הפמורלי הלטרלי. מודגם קרע חלקי של רצועת ה-ACL ממרכז הרצועה עד אזור אחיזתה הפמורלי, ללא עדות להיפרדות הרצועה מאחיזותיה הגרמיות. שאר הרצועות וגיד הפופליטאוס מודגמים שמורים. המניסקוסים בעלי מראה וגבולות שמורים. המנגנון המיישר מודגם תקין. סחוס הפיקה שמור. הודגם נוזל תוך פירקי בכמות קטנה , ללא עדות ליצירת ציסטה פופליטיאלית . לסיכום: קרע חלקי של רצועת ה-ACL וקונטוזיות לשדיות כמתואר. לפי בדיקות האורתופד לפני הMRI הברך יציבה ולא היה חשד בכלל לקרע בACL. רציתי לשאול אם יש אפשרות לניתוח אם זה מה שאני מעדיפה או שיעדיפו להמליץ לי על טיפול שמרני של פיזיותרפיה? בנוסף כמה זמן החלמה ייקח לי בערך עם ניתוח ובלי? תודה מראש אשמח לתשובה:)
היי נעמה, קרע חלקי אינו מחייב ניתוח בוודאי אם מגיע עם ברך יציבה וחזקה. בסופו של דבר הטיפול הוא במטופל ולא בMRI ולכן צריך להתאים את הטיפול לבעיה האמיתית. ממליץ לבצע פיזיותרפיה וחיזוק של שרירים מסביב לברך, בתקווה שיעזור.
היי נועם נפיחות בברך לאחר חבלה סיבובית יכולה להיות כתוצאה משבר, פגיעה רצועתית או פגיעה מניסקיאלית. נפיחות לאחר מספר שעות יותר מרמזת על פגיעה רצועתית אך ממליץ ללכת להיבדק על ידי אורתופד, עדיף מומחה לפציעות ספורט או ברכיים. בינתיים ממליץ על חבישה אלסטית, קירור של האזור ומשככי כאבים.
שלום רב, שברתי בוהן קטנה ברגל, שלא מתאחה, ובתקופה של חודש ו3 שבועות עשיתי 3 פעמים צילומי רנטגן כאשר כל מפגש הינו 3 צילומים כלומר 9 חשיפות של הרגל. בעוד שבועיים יש לי עוד צילום ל3 חשיפות נוספות של הרגל. האם מותר לבצע כל כך הרבה צילומים בתקופה כל כך קצרה? מה האופציות שלי לבקש מהרופא כתחליף לרנטגן. אם יתברר בעוד שבועיים שהשבר עדיין לא יתאחה, מה האופציות להמשך טיפול? אציין כי השבר ישר, יש תנועתיות, יש תחושה כשנוגעים באצבע, כיום עם נעל דרקו וקיבוע לאצבע השניה כשעד היום היה רק קיבוע כי לא נאמר לי לשים נעל כזו. כמו כן מה הסיבה שהשבר לא מתאחה? פורום כף רגל לא פעיל לכן פניתי לפורום זה תודה מראש על תשובתכם
היי רננה. איפה בדיוק השבר? יש הרבה עצמות בכל אצבע. בד״כ מצלמים רק שני צילומים כל פעם. למה 3? יש הרבה סיבות לחוסר איחוי אבל בשביל זה יש צורך להבין רקע רפואי. מה נעשה עד עכשיו ואיפה השבר. מבחינת כמות קרינה - עדיף 0 אבל אין מה לעשות. צריך לעקוב. אין בדיקה יותר טובה בשבילך בהיבט הזה
היום זה שלושה חודשים וחצי לאחר ניתוח החלפת מיפרק ללא החלפת פיקה חודש לאחר הניתוח בוצע בברכי מניפולצייה בהרדמה היות והכיפוף הגיע ל 45 מעלות היום 80 מעלות בלבד וחוסר יישור -15 נראה שישנה הידבקויות של הפיקה ועוד מזה חושיים איני מתקדם עם כיפוף מה עושים? תודה
עברתי ניתוח לפני חודשיים. והרגשתי יחסית טוב יכולתי ללכת באותו יום .ואפילו ללא תמיכה .נטלתי משככים קלים יחסית חא נרקוטים. .במשך הזמן היה דימום אודם וחום .והיגיעו לביתי להחליף לי תחבושת .עד לפני שבועיים חשבתי שהכל מאחוריי. ופתאום יש לי כאבים עזים בברך הפנימית. זה כמו של כאב עצום מחבלה יבשה. זא"שקשה לי לשכב ברך על ברך כי זה ממש כואב .אני שמה כרית אוכדור פילאטיס שיפריד . עדיין האיזור חם וניכרת קצת נפיחות . מה זה תודה לתשובתכם
שלום. הבעיה אינה בד"כ הידבקות של הפיקה אלא מצב השרירים ומעטפת המפרק עצמו. מקובל לנסות בשלב זה להתרכז בפיזיותרפיה מסוגים שונים להשגת טווחים באופן אקטיבי (אתה מנסה לכופף וליישר את הברך באמצעות שרירי הרגל) ובאופן פסיבי (כוח חיצוני מניע את הברך באופן מבוקר במסגרת פיזיותרפיה ומכשור ייעודי). במקביל חשוב ליטול משככי כאבים מסוגים שונים להקל על הכאבים ולהפחית את התגובה הדלקתית. אלו תמיד מצבים מורכבים והתוצאות אינן משביעות רצון לצערנו במקרים רבים. חשוב כמובן להכיר את המקרה הספציפי באופן מלא - מצב הברך לפני הניתוח, מהלך הניתוח, ממצאים בבדיקה גופנית ועוד..
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
ריזדרונט (אקטונל, ריבון) 
בדיקת צפיפות עצם 
כאבי גב תחתון 
תשובת מומחה פגמים סחוסיים ובצקת לשדית לאחר חבלה 
כאבים לאחר ניתוח החלפת מפרק ברך
