דליריום

אבא שלי בן 81, חולה בסרטן שלפוחית השתן, אושפז לפני חודש עם זיהום בדרכי השתן, כנראה עקב זיהום מהסטומה. אושפז, שוחרר לביתו ללילה אחד, אך לא הצלחנו להשגיח עליו בבית עקב חוסר שקט חריף. כנראה הדילריום התפתח באשפוז וגם בגלל הזיהום. עקב כך, הוא לא יכול היה לעבור סדרת הקרנות שתוכננה לו, כי לשם כך צריך להגיע מהבית והוא לא היה מסוגל להיות בבית. בבית הוא נטל סרקוול, אך פאשלה שלי לא אמרתי את זה באשפוז ולכן לא המשיך אותו. ניסו לחזור לסרקוול אך זה לא עזר לאי שקט, והתחילו רספרדל מינון 1 מ״ג. שילבו גם ביום יומיים הראשונים הלידול ושני אלה מוטטו אותו לגמרי. אך אני יכולה להבין אותם, אבא היה מתפשט במחלקה ומסתובב ערום. ועוד התנהגויות לא נורמליות. כרגע הוא מאושפז בסיעודי מורכב והרופאה החליטה בנתיים להמשיך עם הרספרדל. האם לדעתך הוא יכול לחזור למה שהיה לפני כל הארועים האלה או שיש כבר נזק בלתי הפיך למוחו? ברור לנו שהסרטן והכליות יכולים גם כן להכריע אותו, אך האם לפחות מוחו יחזור לתפקוד והוא יוכל לקבל יותר שקט ולישון בלילות? מודאגת, הבת שלו