תשובה: פיזוסטיגמין הוא השם הגנרי של חומר ממשפחת הקרבמאטים, שעמו נמנים גם החומרים פירידוסטיגמין, נאוסטיגמין וריבאסטיגמין (האחרון משווק בשם המסחרי אקסלון, לטיפול בחולי אלצהיימר). משפחה זו פועלת במערכת העצבים בגוף על ידי עיכוב הפיך (כלומר זמני) של חלבון שתפקידו לפרק את החומר שנקרא אצטיל כולין, שהוא המתווך העצבי העיקרי בחלק ממערכת העצבים שלנו, שנקראת המערכת הכולינרגית או הפאראסימפתטית. המערכת הזאת פעילה באזורים רבים של הגוף, כולל מערכת העיכול, מערכת הדמעות, מערכת השתן, השרירים, ומערכת העצבים המרכזית. מכיוון שמשפחת הקרבמאטים מעכבת את החלבון המפרק אצטיל כולין, השימוש בחומרים ממשפחה זו גורם לעלייה בריכוז של אצטיל כולין באזורי הקשרים העצביים הרלבנטיים ולפעילות יתר של המערכת הכולינרגית. מבחינה טיפולית יש לכך תפקיד במצבים ובמחלות שבהן יש פגיעה במערכת זו, מחלות כמו אלצהיימר, מיאסתניה גרביס, ובהרעלות של גז עצבים או אורגנופוספאטים (מדבירי חרקים). תופעות הלוואי של התרופות הללו הינן הן תופעות שאופייניות להפעלת יתר של המערכת הכולינרגית: ריור, דמעת, הזעה, שלשול, השתנה, הקאה, התכווצות של האישון, התכווצות שרירים, ובמקרים קיצוניים יותר גם האטה של קצב הלב. נמצא שפיזוסטיגמין ותרופות נוספות מהמשפחה משפרות את התפקוד הקוגניטיבי בחולי אלצהיימר בחומרה קלה עד בינונית, ואולי אף מאיטות את התפתחות המחלה, אך לא בולמות אותה לגמרי. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >