מצב נפשי גרוע,לא מצליחה לדבר ולתקשר כחודש וחצי.מרגישה שכושר הביטוי שלי נעלם.ממוטטת נפשית.הצילו

היי,שמי רונה בת36 לפני כ14 שנה אובחנתי כסכיזופרנית,בנוסף לדכאון הכרוני שיש לי.בחודש האחרון חלה הרעה חמורה במצבי הנפשי,עד כדי זומבי.לפני כן תקשרתי עם הסביבה,הייתי יוצרת שיחות,מדברת ומשוחחת,צוחקת ומצחיקה..בחודש האחרון אני מרגישה שכושר הביטוי שלי נעלם ונאלם.הפה שלי כבד וגם הלסתות והלשון.מרגישה שעבורי לדבר זו מעמסה גדולה וקשה לי.המצב הזה מלחיץ אותי אי היכולת להתבטא גורם לי חרדות רבות .עקב כך,אני רוב היום בוכה בהיסטריה ולא מתפקדת.אני מרגישה כמו פגר.ניתקתי את כל הקשרים עם חבריי המועטים.ואין לי חשק,ולא מסוגלת לדבר.האם זה יעבור לי?? אני מפחדת מאוד מהמצב.זה גורם לי חרדות.כל היום אני במיטה,לא יוצאת מהבית.לא בא לי לצאת החוצה,מלחיץ אותי.עד לפני שנתיים טופלתי באנפרניל ורספרידל,אך הוחלף לי הטיפול בשל עליה גדולה במשקל עקב התרופות. מזה כשנה אני נוטלת 400גרם סוליאן בלילה לפני השינה.ושני כדורים של איקסל25מ"ג פעמיים ביום.את האיקסל הוסיפו לי לפני כחודש וקצת,עקב המצב שסיפרתי לכם.אני נוטלת את האיקסל כחודש וחצי,ועד רגע זה לא חל שיפור משמעותי במצבי.דרך אגב הרופאה הוסיפה לי גם פרפאנן למשך חודש להרגעה.חוץ מכדורי שינה והרגעה שונים שאני נוטלת.האם כדאי לבקש מהרופאה לעלות את המינון של האיקסל? אני מיואשת וממוטטת.זה שאיני יכולה להתבטא ולדבר כמו שהייתי לפני חודש מאוד מציק לי ומטריד אותי.האם יש כדור אחר,שלא גורם להשמנה,שיכול לשפר את המצב?(בהתחלה הרופאה רשמה לי סימבאלטה אך בקופה שלי "כללית" לא אישרו לי אותה)ומה לגבי אדרונקס? ניסיתי אותו לפני שנה,לתקופה של חודשיים לא ממש עזר.אולי עכשיו במצב שאני היום זה יכול לעזור? יש לומר שאני לא עובדת כבר 15 שנה מאז שהשתחררתי מהצבא.חיה מביטוח לאומי,אלפיים שקל בחודש.גרה אצל משפחה שהחיים שם לא קלים בכלל.מרגישה שאין לי צורך בקיום שלי ומחכה שאלך כבר לעולם הבא.אני אסמטית,ומעשנת כ2 קופסאות ביום.נוסף על עוד כמה בעיות בריאות שיש לי.הנחמה היחידה שלי זה הסיגריות.איזה כדורים לדעתכם אני צריכה לקחת(והאם הכדורים שאני לוקחת כיום הם יעזרו לי לחזור לעצמי?)חשוב שלא יהיו כדורים שגורמים להשמנה.כי עליתי המון במשקל כ40 ק"ג מאז שנטלתי בעבר את הרספרידל והאנפרניל.יש לומר שאטימות הלב בבריאות הנפש הציבורית בחולון היא נוראית.לא מאשרים לי שיחות,ועד היום כמעט 20 שנה שלא קיבלתי סל שיקום.והיחס של הרופאים בתרצ"ו אכזרי ורשלני.כתושבת חולון זה המקום היחיד שאני שיייכת אליו.אף מקום אחר לא מוכן לקבל אותי.אנא מכם עיזרו לי אין לי לאן לפנות.הרופאה שלי בתרצ"ו בחולון לא מתייחסת אלי ברגישות ובאמפטיה.אלא באטימות לב וזילזול.יחס זוועת עולם.יותר נכון אין יחס.אני מתקשרת אליה למשרד או שתפוס או שאינה עונה כך זה במשך חודשים.משאירה לה הודעות היא לא חוזרת בכלל.מתי יעבור לי המצב הזה שקשה לי לתקשר ולדבר.בחיים זה לא קרה לי.אני בחורה וורבלית.ובחודש וחצי האחרונים נהפכתי לזומבי.האם האיקסל כן יעזור בסוף? או שישנו כדור אחר טוב יותר שיכול לעזור לי(שלא גורם להשמנה)המצב הזה מוטט אותי נפשית ופיזית,אני מרגישה חנוקה .כאילו מישהו לוקח מצילתיים ומועך לי את הראש.כך המצב הנפשי המדורדר שלי כבר חודש וחצי.(נ.ב.יש לומר שגם לפני כחצי שנה היתה לי התמוטטות נפשית מסוג אחר,קיבלתי פאבוקסיל,אך זה עשה לי תופעות לוואי איומות,נראתי והרגשתי כמו מסוממת.אנשים היו נבהלים שראו אותי אז לכן הפסקתי את הפאבוקסיל)ככה יראו כל חיי מנפילה נפשית אחת לשניה??? נמאס לי מהחיים.בבקשה תייעצו לי מה לעשות.תודה רבה.