קולות

עכשיו אני מדמיינת שאני שומעת את המשפחה של חבר שלי מתכננים איך לפגוע בי להרעיל אותי וכו' איך זה מגיע לי לראש אם אחשוב שזה אמיתי ואעשה משהו אני ממש חשה שעוד שנייה זה משתלט עליי אני ממש מדמיינת בראש את השיחה שלהם מה קורה לי זהו יש לי סכיזופרניה בדוק

כדי לנסות להוריד את נפחד ולצאת מהדימיון שיתפתי את בן-זוגי בדמיון הוא אמר לי שזה שטויות שזה כנראה כתוצאה מהקריאה ישר עלה לי שהוא כביכול משתף איתם פעולה, אין זהו בדוק שיש לי מחלת נפש יש לי את כל התסמינים האפשריים שאני משוגעת

אני מפחדת שאני אחשוב שזה נכון ויגיד להם שמעתי אותכם מתכננים לפגוע בי ואצעק ועוד.. מה אעשה יש רגעים שאני ממש חשה את זה כאמיתי

לכי לרופא משפחה או לחדר מיון, שיתנו לך הפניה או משהו להרגעה. בפורום אי אפשר לעזור לך

כבר כמה חודשים את מתעכבת עם התרופות וזו התוצאה.. הפתרון הוא להתקדם במינון התרופה, בקצב שתיקבע הרופאה שלך. איזו תרופה את לוקחת? מהו המינון כעת? האם נרשמה לך גם תרופת הרגעה? האם התחלת טיפול פסיכולוגי? חג שמח

העלתי לשלושה כדורים השאלה שלי אם יכול להיות שהקולות נובעים גם מocd או שזו סכיזופרניה?חג שמח

ידוע לכל, שקולות מאפיינים גם הפרעות אחרות, כולל OCD. קולות של סכיזופרניה הם שונים. אם היה לך סכיז' אז השאלה שלך פה בפורום הייתה שונה. למשל, היית מספרת כאן שמישהו בלתי נראה (אבל אמיתי לחלוטין בעינייך!) מצווה עלייך לסדר ולנקות את החדר, וגם לאחר שסיימת לסדר הוא ממשיך להציק עם הבקשה הזו וטוען שעדיין לא מספיק נקי. היית מבקשת לדעת איך לשפר את הניקיון כדי לרצות אותו כי הביקורת שלו מטרידה אותך ואת חוששת שאותו גורם יפגע בך אם לא תישמעי להוראותיו. איזה כדור את לוקחת 3 ביום ? האם קיבלת כדור הרגעה (ואבן, קסאנקס וכד') ?

3 פאקסט וואבן את האמת אחרי שקראתי עשיתי הקשר של הקולות המאיימים והפוקדים לבד. אמרתי לעצמי מה זאת אומרת קולות פוקדים ומאיימים ואז עלה לי לראש שכביכול יש קולות שפוקדים עליהם לעשות דברים ואם הם לא יעשו הם מאיימים עליהם בקיצור אני כבר לא יודעת מה עשיתי לעצמי עם הקריאה כל יום יש לי דמיונות יותר מורכבים ויותר גרועים קולות, מחשבות שווא הכל אני מדמיינת אני מפחדת לאבד שליטה אין לי כבר כוח לזה אין

עכשיו את מבינה שאין לך סכיזופרניה ויכולה להתרכז בתרופות. המחשבות והקולות חסרי משמעות והם תוצאה של ההפרעה. כאשר התרופה תתחיל לעבוד, המחשבות והקולות ייעלמו ותרגישי כמו בריאה. כמה זמן את נוטלת 3 פאקסט? האם את אמורה להעלות ל-4 כדורים ? מדוע לא החלפת לכדור שמתאים להיריון?

אם זה היה כדור בטח כבר היית נרגעת, את רושמת מלא זמן כבר על הבעיה שלך אז זה ברור שהטיפול בך לא נכון.

קראתי את הודעתך ואני חייב להגיב כי קרה לי מקרה דומה לפני כשנה וחצי שנטלתי תרופה דומה מאותה הקבוצה SSRI (פאקסט 60 מ"ג) וחשבתי שאני נביא, לאחר מכן היה לי התקף מאניה והסתבר שהתרופה הזו אכן לא מתאימה לי. לדעתי האישית (אני לא רופא), מניסיון, כדאי לך להפסיק לאלתר את התרופה, כי כנראה היא לא מתאימה לך. הרבה בריאות וחג שמח

אמרו לי לעלות לשלוש אני כבר המון זמן לוקחת סרוק סט שנתיים לקחתי אחד חצי שנה אחד וחצי ועכשיו שלושה הבעיה היא שכל מחשבה פנימית שיש לי שאני חושבת על אחרים מחשבות רגילות שכנראה גם בעבר היו לי ישר אני חושבת שזה קולות ונלחצת נכנסת לתוך עצמי אין אפילו לחשוב אני מפחדת כל ערעור כל מחשבה זה קולות בשבילי אני חושבת על אנשים זה הופך לקולות לפני שקראתי על קולות בחיים זה לא קרה לי מה אני אעשה ? מה קורה לי?

פעם פאקסט אחרי זה ציפרמיל עכשיו סרוקסט. נו באמת...

.

אני ממש חווה את הקולות הללו אני לא יודעת מה עשיתי לעצמי הקריאה דפקה לי את המוח זהו אני לפני אישפוז בדוק כל פעם אני מדמיינת קולות משפטים בראש שאנשים אומרים ואז כולי מתמלאת פחד מזיעה מהפחד בדוק שיש לי מחלת נפש

לגבי החלפת תרופות: באופן כללי לא מחליפים תרופה לפני שמגיעים למינון הטיפולי ושוהים בו משך זמן מספיק- רק הרופא קובע ולא החולה! אלא אם ישנן תופעות לוואי מסוימות, וגם כאן מדווחים לרופא אשר מחליט האם להחליף. השאלה היא, האם יש לך רופא שמטפל בך? מצד אחד את ניגשת לרופא, אך מצד שני לא לוקחת את התרופה שהוא רושם לך (ציפרלקס?). את יכולה להסביר??

אני ממש חווה את הקולות הללו אני לא יודעת מה עשיתי לעצמי הקריאה דפקה לי את המוח זהו אני לפני אישפוז בדוק כל פעם אני מדמיינת קולות משפטים בראש שאנשים אומרים ואז כולי מתמלאת פחד מזיעה מהפחד בדוק שיש לי מחלת נפש

אין פה התקף מאניה חמור שיש להפסיק התרופה כפי שקרה אצלך. היא רק הגיעה למינון טיפולי כעת וייתכן שניתן להתקדם למעלה במינון ולהתרפא. צריך סבלנות.

כמה זמן נטלת אותה? וממה אתה סובל? כי גם לי נכנסה מחשבת גדלות מוזרה ואני מפחדת שזה התקף מאני

שלום מורי, העובדה שאת מפחדת שמא מעידה שאת לא תעשי את זה. סכיזופרן אינו חושש ועושה. התחלה של טיפול יעיל כרוכה לעיתים קרובות בהתגברות הסימפטומים. לדעתי עלייך לעשות טבלת ייאוש של חודשיים וחצי. כל יום תמחקי יום ותגידי לעצמך שמשך הזמן עד שיהיה לך טוב יותר מתקצר. אין שום סיבה ללכת לחדר מיון ואין שום צורך בכך. כן הייתי מבקשת מרופאת המשפחה שתצייד אותך בכדורי הרגעה כמו לוריבן, או קסנגיס או קלונקס כדי שתוכלי להיעזר בהם ברגעים שהמצב בלתי נסבל. תזכרי שההחמרה במצבך מעידה על כך שהטיפול מתחיל לעבוד. בברכה, דר' קרני רובין

אני לוקחת ואבן בעת הצורך אבל אני כבר עייפה מהמחשבות אין לי כבר כוח לחשוב עולים לי כל מיני משפטים הזויים לראש פתאום קופצים אפילו אני לא מצליחה להבין מאיפה הם באים בלי קשר למשל היום בבוקר עלה לי משפט אם הוא ימצא הוא ישתה לך את הדם אני זוכרת שאמרתי פעם משפט כזה למישהי מחברותיי אבל זה הלחיץ אותי בטירוף כי ישר עלה לי שזה שמיעת קולות ואני מפחדת גם לקחת את הסרוקסט שלא יהיה לי אירוע מאני כי עולים לי דברים של גדלות לראש ואני מפחדת שזה לא מהכדורים מהמינון! וגם לא יודעת מה לעשות מתי אחליף את הכדורים להריון כי שלושה זה הרבה להריון

אני לוקחת ואבן בעת הצורך אבל אני כבר עייפה מהמחשבות אין לי כבר כוח לחשוב עולים לי כל מיני משפטים הזויים לראש פתאום קופצים אפילו אני לא מצליחה להבין מאיפה הם באים בלי קשר למשל היום בבוקר עלה לי משפט אם הוא ימצא הוא ישתה לך את הדם אני זוכרת שאמרתי פעם משפט כזה למישהי מחברותיי אבל זה הלחיץ אותי בטירוף כי ישר עלה לי שזה שמיעת קולות ואני מפחדת גם לקחת את הסרוקסט שלא יהיה לי אירוע מאני כי עולים לי דברים של גדלות לראש ואני מפחדת שזה לא מהכדורים מהמינון! וגם לא יודעת מה לעשות מתי אחליף את הכדורים להריון כי שלושה זה הרבה להריון

להמשך שלום, המקרה שלך שונה לחלוטין מהמקרה של מורי ולכן ההיקשים שלך אינם מתאימים לה. בברכה, דר' קרני רובין

למורי שלום, אז נפרדנו מהסיכופרניה ועכשיו זה מאניה? אין לך מאניה. לא הייתה לך ולא תהיה לך. במאניה נהנים מהחיים ולא סובלים כפי שאת סובלת. מספיק ה-OCD שיש לך ותפסיקי לחפש לך מחלות אחרות. אני מקווה שהבנתי נכון שאת נוטלת כיום סרוקסאט מקורי במינון של 60 מ"ג. חשוב שתתמידי בכך והשיפור יגיע בתוך חודשיים וחצי-שלושה. כפי שכתבתי לך, באפשרותך לקחת בתקופה קשה זו ואבן (יחסית הוא חלש), לוריבן, קסנגיס (אלפרוליד), או קלונקס. בברכה, דר' קרני רובין

למורי שלום, אז נפרדנו מהסיכופרניה ועכשיו זה מאניה? אין לך מאניה. לא הייתה לך ולא תהיה לך. במאניה נהנים מהחיים ולא סובלים כפי שאת סובלת. מספיק ה-OCD שיש לך ותפסיקי לחפש לך מחלות אחרות. אני מקווה שהבנתי נכון שאת נוטלת כיום סרוקסאט מקורי במינון של 60 מ"ג. חשוב שתתמידי בכך והשיפור יגיע בתוך חודשיים וחצי-שלושה. כפי שכתבתי לך, באפשרותך לקחת בתקופה קשה זו ואבן (יחסית הוא חלש), לוריבן, קסנגיס (אלפרוליד), או קלונקס. בברכה, דר' קרני רובין

קראתי הרבה את כל מה שכתבה מורי, ירדו לי דמעות זו אחר זו ללא הפסקה. כי זה בדיוק מה שאני חווה. בילדותי היה לי ocd וטיפלתי בהצלחה. כעת בגיל 30 היו לי רצף של משברים אחד אחרי השני ופתאום ה ocd חזר לי בבום ברמה כרונית לאחר ששנים לא היה לי והי הלי שקט. לקח לי 4 חודשים להבין שזה ocd ושקורה לי משהו מוזר ושאני סובלת מיזה. איך שהוא שזה סיפור ארוך נכנסתי לטראומה וחרדה קשה שאולי זה סכיזופרניה, לךא קלטתי שזה ocd ועד שהלכתי לפסיכולוגית ראשית של בריאות הנפש שאמרה לי חד משמעית שזה לא סכיזופרניה אלא רק ocd גם אז לא שיחררתי. ועשיתי לעצמי נזק רב, קראתי 5 שעות ו 7 שעות ו4 שעות כל ערב באובססיה על תסימינים סכוזפרנים ואיך ומה ומו. והינה כמה מפתיע התחלתי לחכות חולים, כל ערב עלה לי משהו אחר שמועלם לא חשבתי עליו לפני הקריאה, והינה, קראתי על קולות שפוקדים ותאמינו לי יום אחרי היתה לי מחשבה טורדנית ובואותו הרגע נכנסתי לסערת רגשות וכנראה שרציתי לבדוק אם יהיה קול פוקד והופ בתוך שניות דמיינתי שיש קול שפוקד עליי לעשות כך וכך. ואז אמרתי אימאלההההה זה היה קול? זו היתה מחשבה ? אויי איך אדע עכשיו. בחצי שעה הראשונה יכולתי להשבע לעצמי שזה היה קול, פנימי כלשהוא כי הייתי בסערת רגשות נוראית, אך שנרגעתי אמרתי לעצמי נו באמת נו דיי זה הדמיונות שלך שהלבשת לך בראש תוך מספר שניות רק בגלל שנחשפת כל כך הרבה לכל סיפורי המחלה הזו. מה אני יגיד לכם, אני מוצאת את עצמי כבר כמה ימים במצב שאני אומרת לעצי דיי אל תתייחסי לזה, מצד שני כנועה לזה, ואומרת רגע אבל אם זה היה קול? אכלתי אותה, אני חולה, ואם זה באמת היה קול אז הוא נשמע מפחיד ומאיים כי זה באמת היה רגע מלחיץ ולחשוב שאולי אני מתחילה לשמוע קולות או להאמין בקולות או לפחד פחד מוות מקולות, כן זה מפחיד. נשאר הסימן שאלה של הצילו אם זה קול ויבואו קולות עכשיו ותתפתח מחלה.. ואחרי כמה דק לא זה לא קול זה דימיון.. בקיצור סלט וכאבי ראש אין סופיים. ושוב אמר לי גם מטפל אלטרנטיבי מומחה לocd, גברתי יש לך רק ocd קלאסי. יותר מיזה.. צוחקים עליי כל הזמן אומרים לי מאיפה הדבקת לעצמך את זה.. ועכשיו איך נפטרים מיזה אברוך!? אני מזדהה איתך מאוד מורי וזה סבל וקשה מאוד. וכרגע אני ככה כבר חודש מחכה לטיפול בבריאות הנפש. חרדה שאולי שמעתי קולות ושאם כן הם מפחידים מאוד, וחרדה שאולי בסוף יגיד כן את חולה בסכיזופרניה. אבל עמוק בתוך תוכי אני יודעת שמה שיש לי זה ocd... אבל קשה להלחם בו. אז רציתי לשאול את דוקטור קרני מה עושים איך אפשר להרגע מהפחד הזה עד שאקבל טיפול.. ולחזק אותך מורי ולשאול אותך האם את כבר אחרי טיפול האם השתפר לך המצב? אני אציין שלפני חצי שנה נכנסו לי ככ הרבה שטויות לראש ופחדים גדולים מהסכיזופרניה הזו שניראה לי שלעולם לא הייתי מגיעה לזה אלמלא השטויות האלו.. ואמנם יש לי מודעות גדולה כלפי עצמי אבל גם אני נפלתי שוב לתהום המחשבות האין סופיות :( מקווה לצאת משם מהר. תודה לכן

ב-OCD אין קולות. יש מחשבות טורדניות (אובססיות) או טקסים (קומפולסיות) או שניהם.

לרוני שלום, קודם כל את כותבת נפלא. רק מקריאת הדברים שלך ברור מעל לכל ספק שאין לך צל צילה של סכיזופרניה. אני לא מבינה מדוע את צריכה לחכות כדי להתחיל טיפול ב-SSRI's, גם כך לוקח כל כך הרבה זמן עד שמגיבים לתרופות. חשוב לדעת מה עזר לך בפעם הראשונה. הייתי ממליצה לשקול לחזור לאותה התרופה ובאותו מינון שהביא לשיפור. במידה ואת לא זוכרת מה לקחת, הייתי מתלבטת בין פרוזאק לפבוקסיל. חייבים לעלות בהדרגה (כל כמה ימים) למינון גבוה. בפרוזאק (פלוטין, פריזמה) למינון של 60 מ"ג ובפבוקסיל למינון של 300 מ"ג. מרגע שאת על מינון מקסימלי זה לוקח בין 8-12 שבועות עד שמתחיל השיפור. בנוסף, ברגע שמצבך ישתפר הייתי מתחילה טיפול התנהגותי קוגנטיבי כדי להקנות לך כלים כדי להתמודד. אני רוצה להדגיש שהתרופות שאנו מדברים בהן הן תרופות נוגדות דיכאון שאצל חולה סכיזופרני יגרמו לפריצה של פסיכוזה. אצל חולה עם OCD תרופות אלו גורמות לשיפור והפסקתןיכולה לגרום להחמרה. במילים אחרות, מדובר בתגובה הפוכה מזו שרואים בסיכוזפרניה. עצם המודעות שלך הנה עדות נחרצת לכך שזה OCD ולא סכיזופרניה. בברכה, דר' קרני רובין

קודם כל תודה רבה שענית לי, מעריכה מאוד. אני לוקחת כבר שבועיים רמוטיב. ואמשיך, בעוד כמה שבועות יתפנה לי טיפול בבריאות הנפש ל ocd. לפני כמה שבועות הייתי על הפנים מפחד גדול שאולי יש לי סכיזופרניה איך הגעתי לפחד הזה זה סיפור ארוך. מה שכן סבלתי מפחדים של מחשבות לא טובות ופחדתי שאולי מקליטים אותי ושאסור לי להגיד שום דבר רע זה נבע ממחשבות טורדניות . הייתי אצל פסיכיאטרית שטענה שזה בגלל שיש לי אח שנכנס לכלא וכל הזמן היה אומר שמקליטים אותו היא טענה שיש לי טראומה מיזה, ועוד טענה שגם יש לי את הocd פחד ממחשבות לא טובות וזה באמת היה תקופה ואז פחדתי נורא לדבר על המחשבות הלא טובות שלי בטלפון עם כל אדם מהפחד שיחשבו שעשיתי משהו רע. ומה שקרה זה שיום אחד פתחתי את האינטרנט ובדקתי על סכיזופרניה וראיתי שי שלהם תסמין שהם חושבים שמקליטים אותם ומחשבות שווא ולכן קיבלתי חום מאותו הרגע חשבתי שיש לי סכיזופרניה ולא הפסקתי לבכות. היום אני נפגשת פעם בשבוע עפ עובדת סוציאלית שאומרת לי במאה אחוז שזה לא זה ולפני שבועיים הייתי אצל פסיכיאטרית שאמרה שזה לא זה. אבל לעיתים אני עדין מפחדת להגיד דברים בטלפון ואני לא מבינה למה, אני כל הזמן מנסה להגיד לעצמי למה את מפחדת למה את חושבת שיקליטו אותך אני יודעת שזה לא הגיוני, אבל יש מעליי עננה כזאת שכאילו בתת מודע יש פחד. השאלה אם זה לגיטימי לאדם שסובל מocd? אם זה ממש לא קשור לסכיזופרנייה. האם טיפול שאתחיל בocd בקרוב יעזור לי להשתחרר מהמחשבות המוטעות? האם הטעתי את עצמי שאני חולה בסכיזופרניה? לצערי ביומיים האחרונים שוב התחלתי להתייסר מהשאלה של למה אני חושבת לא הגיוני ואף פוחדת להגיד מחשבות שיש לי לחברים או בטלפון מפחד שמישהו ישמע או מזה שמקליטים(אציין שאני אומרת מקליטים פחדתי שכאילו המשפטרה מקליטים) בגלל המחשבות הלא טובות, קיים פחד למרות שכל הזמן אני אומרת לעצמי, נו רוני דיי אף אחד לא מקליט אבל מייסרת אותי המחשבה הזו הלא נכונה ואז אני מתחילה לפחד שזה קשור לסכיזופרניה. את יכולה לומר לי במאה אחוז שזה לא סכיזופרניה? לצערי ביומיים האחרונים חזרתי קצת לפחד מהמחלה הזאת. אגב הוסכמתי להיות עורכת דין לאחרונה והפסיכיאטרית אמרה שלעולם לא הייתי לומדת כך אם היה לי סכיזופרניה. אבל עדיין קיים בי פחד שאולי זה כן יכול לפרוץ אפילו בגילאיי ה30 ושזה יהרוס לי את החיים ופחד שאולי יש תסמינים ושאולי הפסיכיאטרית לא שמה לב.. אוף למה אני מפחדת מיזה שוב. אציין שזה מורכב כל המחשבות הטורדניות. היתה לי תקופה ארוכה שנורא פחדתי לשתף אנשים במחשבות שמפ]ריעות לי ובאותה תקופה אחי כל הזמן היה אומר שמקליטים אותו ואותנו ושהוא הולך להעצר. בכל מקארה הוא באמת נעצר והוא יושב בכלא. אז האם זה באמת טראומות ומחשבות טורדניות? והאם אם אני לא מקבלת עדיין טיפול זה לגיטמי שאני עדיין מפחדת מהמצב הזה?

ד"ר קרני אני חייבת לציין שהמחשבות הטורדניות שהיו לי בפעם הראשונה היו בגיל 19 וזה טופל בטיפול קוגנטיבי מוצלח אבל זה היה סביב מחשבות מסויימות וללא טיפול תרופתי בכלל. וכיום אחרי שנים רבות זה חזר בבום אני תוהה אם זה קרה בעקבות משברים שהיו לי במשך שנה שלמה וכישלונות במבחן ראשון וירידה בביטחון שם התחילו לחזור לי המחשבות מהעבר ואחכ זה כבר התחיל להרחיק לכת, כלומר המחשבות החמירו ונהיו סביב כמה דברים בחיים ולא רק סביב דבר אחד, נהיו לי פרנויות. פחדתי מכל מצב שהוא שאומר את המחשבות שלי או שאדבר מילים לא טובות ואז חלילה ישימו אותי בכלא או לחילופין יקחו לי את התואר רישיון. אני תוהה באמת אם זה גם הטראומה שקרתה לי מאחי שנעצר ונכנס לכלא, הבעיה היא שזה החמיר וכל הזמן פחדתי תקופה של כמה חודשים, להגיד דברים בטלפון, זה הגיע למצב שגם פחדתי להגיד דברים רעים ואז שיפגע לי המקצוע. פחדתי שאולי מאזינים / עוקבים לשיחות שלי או שמישהו ישמע את הדברים שאני אומרת ושיגידו שאני לא בסדר אז פשוט עשיתי טקסים, נמנעת מלומר מילה אחת לא טובה. בתוך תוכי כל הזמן אמרתי לעצמי אויי, זה לא אמיתי זה בראש נתקע לא יודעת למה. אבל כן פחדתי מיזה. ועוד יותר נבהלתי כשהגעתי למודעות ושם הייתי בוכה המון ממחשבה למה אני חושבת ככה, מפחד להשתגע לאבד את ההגיון והרבה שאלות של מה קרה לי . למה אני ממשיכה לחשוב ככה על אף שאני יודעת בתוך תוכי שזה לא אמיתי , לעיתים יש לי ספק במחשבות האלו אך רוב הזמן אני מאמינה שהן לא אמתיוית. מה אעשה ד"ר קרני. היו לי שבועיים של שיפור ועכשיו ביומיים האחרונים פחדתי שחלילה אחזור לחרדות ולדיכאון הזה שמא חליתי נפשית והינה חזרו החרדות שמא חליתי בסכיזופרניה. כל פעם שאני קוראת על סכיזופרניה זה גורע לי עוד יותר את המצב, כי אני תמיד רואה שכתוב שם על תסמינים ועל מחשבות שווא ואני נבהלת מאוד שאולי זה זה. מה עושים? איך נרגעים? למה יש לי מחשבות לא נורמאליות אפילו תסריטיפ מוזרים שאני בונה לי בראש? קשה לי להשתחרר המהחשבה שאולי זו המחלה הנפשית הזאת כי קראתי שיש שם ענין שהם מאמינים שמקליטים ומרגלים אחרייהם. וגם עולה לי החרדה הגדולה לפעמים שבסוף יגידו לי שזה זה. זה מוזר שיש לי מחשבות כאלו שלפעמים אני מאמינה בהם למרות שיודעת שמשהו לא נכון עובר לי בראש. הדבר העיקרי שמשתק אותי והורס לי את החיים זה הפחד מהמחלה סכיזופרניה שאין לה מרפא שמתאשפזים שאשר לבד שלא אוכל לעסוק במקצוע . וכל פעם המחשבות שלי על אותו בסיס אך כלפי דברים אחרים. למשל לא רוצה לחשוב משהו או לומר משהו לא מוסרי או לומר משהו לא טוב. בקיצור קשה להסביר כאן ואני גם קצת לא מרגישה בנוח. בכל מקרה אני מחכה לטיפול בבריאות הנפש. אני לוקחת רמוטיב כבר שבועיים ומשום מה יש לי ירידה ביומיים האחרונים. היום הייתי צריכה להעלות במינון והינה אני מפחדת לעלות את המינון מהחרדה שאולי באמת יש לי סכיזופרניה וזה רק יזיק. חשוב לי מאוד לשמוע את דעתך את הכוונתך. איך ניתן להרגע בנתיים עד שיהיה טיפול והאם רמוטיב יעזור לי. אני מיואשת כי החרדות חזרו וכמעט לא היו לי חרדות שבוע ימים.

לרוני שלום, רק לראות את האורך של מה שכתבת בחצי הראשון, זה זועק OCD. אין לך זכיסופרניה יש לך באופן חד משמעי OCD. חבל על כל רגע שאת מבזבזת כי גם כך לוקח כשלושה חודשים עד שהטיפול מתחיל לעזור. את זקוקה לטיפול בSSRI'S במינון מאקסימלי ואני בטוחה שכאשר תתחיל ההשפעה של הטיפול המצב שלך ישתפר באופו דרמתי. בברכה, דר' קרני רובין

לרוני שלום, חשוב שתפסיקי להסתכל באינטרנט ולקבל אינטרניטיס. רמוטיב איננו טיפול לOCD ואין סיכוי שהוא יעזור. הוא לא יזיק אבל לא יעזור. ההבדל בינך לבין חולה סכיזופרני זה שאת מפחדת שיש לך סכיזופרניה, את מפחדת מהמחשבות שמא מקליטים אותך. במילים אחרות התובנה היא ההבדל שבין מחלת הסכיזופריניה לבית הפרעת הOCD. בברכה, דר' קרני רובין

היי ד"ר קרני. תודה על התגובות. כתבתעי לך במקום אחר בפרום בהמשך על איזו דמות שדמיינתי חשוב לי מאוד שתקראי . האמת שאני דיי מפוחדת לא יודעת אם מעצמי אם מהדמות כי נכנסתי לזה ממש. עכשיו אני יכולה להגיד שאני מפוחדת שאני חושבת על הדמות הזאת שיצרתי לי בראש. חשוב לי לציין שבבריאות הנפש איבחנה אותי פסיכולוגית ראשית ולא פסיכיאטרית האם זה מספיק? כי אני מתחילה שם שיחות אך לא נכנסתי לפסיכיאטרית כי באותו היום היתה רק הפסיכולוגית הראשית. אני כבר לא יודעת אם אני מפחדת מסכיזופרניה או מזה שיש דמות או שאני חושבת שיש דמות ואני כבר נכנסת לאיזה פחד שיצרתי לעצמי אבל אני לא יכולה להמנע מזה אני כבר מגיעה למצב שאני אני חושבת על זה אני אומרת לעצמי אמאלה איזה פחד שיעזוב אותי בשקט הדמות הזאת. האם זה שאני כבר מפחדת או מאמינה שיש דמות ולא מצליחה להפטר מיזה זה עדיין ocd האם זה לא קמצוץ של התחלה של סכיזופרניה. אני ככ מפחדת להגיע למצב שאפחד מדמויות או דברים בראש שלעולם לא אצליח להתנתק מזה כי הכנסתי לעצמי לראש. זה קשה וכואב לסבול ככה. אני כבר לא יודעת אם להאמין לעצמי או לכך שיש דמויות ודבריפ רעים. אלמאלא קראתי על סכיזופרניה סביר להניח שלעולם לא הייתי מפתחת את הדמיונות האלו. על כל דבר אני מפחדת אפילו שיש שקט ואני שומעת את הצעדים שלי שאני הולכת אני מתחילה לחשוב יותר מידי ואוכלת סרט על הכל . כאילו מישהו צועד איתי. משהו בי השתגע אבל הדמיונות שלי מאוד עמוקים שקשה לי להשתחרר.. כלומר כבר התרגלתי לשמוע את הצעדים שלי ולחשוש מיזה לא יודעת למה כאילו זה מלחיץ אותי כי זה אוי מזכיר צעדים של אדם אחר כשיש שקט או מזכיר לי סיטואציות שקראתי עלייהפם אני כבר לא יודעת בכלל. הבעיה שבגיל 19 שהיה לי את ה ocd מצבי היה הרבה יותר קל . לא התחרפנתי ככה. זה כואב ועצוב ומבאס שאולי כן חליתי ולאט לאט פתאום תבוא ההתפרצות שמזה אני מפחדת שפתאום אפחד באמת מדמויות מאנשים וזהו ואז זו כבר בעיה גדולה.

לרוני שלום, אבחנתה של הפסיכולוגית נכונה אך את חייבת לראות פסיכיאטר כדי שתוכלי להתחיל טיפול תרופתי. זה ללא כל שמץ של ספק OCD. בברכה, דר' קרני רובין

אני מרגישה אותו הדבר מה אוכל לעשות???

היי, כשאני לבד אני שומעת קולות מטורפים כאלו, כאילו אני ממש עכשיו במרכז תל אביב. אבל אין מלבדי אף אחד והמקום שאני נמצאת בו לחלוטין שקט. אני לא בטוחה למה זה קורה ואני לא יודעת עם זה נקרא כסכיזופרניה כי אני לא בדיוק שומעת מה הקולות אומרים, רק שומעת רעש נורא חזק של דיבורים של אנשים. וזה תמיד קורה שאני לבד. אני צריכה עזרה וייעוץ.