שאלות בתחום הפסיכיאטריה

כל כך מזדהה עם החלק שלנהרצון למות ולהמתת חסד גם אני סובלת מהפרעה זו בחומרה גבוהה מגיל 13 אני רוצה למות והיום בת 35 אבל ממש לא מתכוונת להמשיך עוד הרבה זמן... כיוון שאין המתות חסד ולמרות הפחד שלי לעשות משהו לא תהיה לי ברירה כשעידכנתי בכך את הרופאה ואת הפסיכולוגית לא נראה שממש התרגשו וחושבות שתופעה זו שייכת למחלה.... כניראה יאמינו בקרוב עצוב שצריך לסבול כל כך בשביל לחיות החיים ממילא לא שוים מקווה בשבילך שאת תצאי מזה....

מי רשאי לקבל עזרה רפואית בהתאבדות? אילו תנאים צריך שיהיו למבקש?

.

לעדי שלום, א. אין לי מושג מה פירוש המשפט "עקיפנות קלה , בקצה העליון של טל טווח הנורמה". אולי תשאלי את מי שכתב את זה. ב. בולמיה היא הרבה פעמים ביטוי לדיכאון והטיפול המקובל הוא קודם כל כדורים נוגדי דיכאון. עם פרוזאק (פלוטין, פריזמה) אשר איננה גורמת להשמנה היו לי תוצאות טובות. טיפול בהפרעה זו דורש גם טיפול ע"י דיאטנית טובה. בברכה, דר' קרני רובין

ומי רשאי לקבל עזרה רפואית בהתאבדות? אילו תנאים צריך שיהיו למבקש?

שלום דר' קרני איני יכולה לבקש פיענוח של המשפט שציינתי מכיוון שכאמור איני בטיפול פסיכיאטרי כלשהו. דוחים אותי. באופן כללי אני אדם דחוי. את מכתב הסיכום בו צויין המשפט הנ"ל, קיבלתי כאשר נסעתי בשבת למיון שיבא בלית ברירה. שכחתי לכתוב את כותרת המשפט שאולי תעזור לך לענות לי כדי שאבין, וזאת סקרנות גרידא, והוא:"מהלך חשיבה: צורה: פרט לעקיפנות קלה...." האם זה עוזר לך??(לעזור לי כמובן)אגב, קיבלתי פרוזק אך עד כמה שאני מבינה לוקח זמן לספיגתו/השפעתו בדם הלא כן? זה שאני בדיכאון אינו דבר חדש. אני בדיכאון מגיל 0+ ...(שנים עם תרופות נגד דיכאון לאחרונה סימבאלטה) ההפרעה התפרצה כמסמך כתוב בגיל 25. כאשר בעיקבות כשל פסותרפיה בשילוב אהבה נכזבת שהסתבר כי הגבר היחיד בחיי בו התאהבתי באמת היה לא בהליכי גרושין רגילים אלא בהלכים שאינם הולכים לשום מקום... אז בזמנו הרתחתי אלכוהול+ הרבה מאוד כדורי היפנודורם ואבדתי הכרתי ל27 שעות. המייאש הוא שאותו גבר פרץ לדירתי והציל אותי... היה מאוד קשה להתעורר בטיפול נמרץ ולבסוף נותרתי נכה. דרופ פוט דו צדדי... למעשה התחתני לאחר שהשתקמתי מאותה נכות עם גבר שאותו כלל לא אהבתי. פשוט רציתי ילד/ה. ואכן התגרשתי לאחר כשלוש-ארבע שנים. היה קשה. התפוח לא נופל רחוץ מהעץ ... בני (בחרתי בשם תום) לא ממש כזה. רציתי אחד כזה. אני כמובן לא זכיתי לאהבה לא מהבית ולא מבחוץ. איני יודעת כלל מהי אהבה. אך חרף כך עשיתי מיטב המאמצים להשקיע גידולו עם אהבה. אני יודעת זאת היות והייתי אימא שמרגישה אי-מהות... קיבל מה שיכולתי לתת. שגיתי בדבר אחד בלבד. היות ונולד קשה (גם גנטי לדעתי) היה קשה לחנכו (מגיל 3 היה בחזקתי עד 9.5 ועבר לפנימייה טיפולית) מאוד לא ממושע, בכלום, ולכן לעיתים, כמידי שבועיים ולא יותר כאשר היה זורק עצמו על הרצפה אחזי בשערו כדי להרימו. לא שלטתי. אמת. הייתי ילדה מוכה על בסיס יומיומי וילד מוכה הופך ל.. אך למרות זאת, לא עשיתי לו זאת, מדגישה, על בסיס קבוע אלא כאשר לא היה שום דבר אחר לעשות כדי להרגיעו. אולי פעם בשבועיים. לא חלפו כמה דקות ואחזתי בו תוך שאני מחבקת אותו ובוכה ומתחרטת ומבקשת שיסלח לי. כעת איני רוצה לפרט היות ויש ה-מ-ו-ן לספר אך האם תוכלי לייעץ לי במשהו: איני ישנה כמעט. כאשר הייתי בטיפול אכשהו נעתר הפסיכיאטר לבקשתי להרדם אפילו באמצעות נטילת תרופה אנטיפסיכוטית (לא ממש המליץ) ורשם לי נוזינן 100 מג. הייתי כמסוממת. לא יכולתי לנהוג ברכב היטב.דיברתי לא ממש ברןר בקיצור תרופה זו לא לעניין. החלטתי בחודש יוני אשתקד להפסיק ליטול אותה. עשיתי חיפוש בגוגל כדי לעזור לעצמי להרדם. ניסיתי כול תרופות השינה + 4 מג קלונקס (קבוע גם בגלל הנכות הפיסית). לא ממש הולך. יש תרופה שאיתה אניכן מסוגלת לישון כמה שעות והיא טרזודיל שניתנה לי כמובן לדיכאון (תופעת לוואי שינה). שתי שאלות לי אלייך דר': א. האם פרוזק בבוקר למניעת הבולמוס בשעה 06:00 ובערב 20:00 טרזודיל 100 מג סותרות הן? כוונתי האם לא אפתר מבולמוס האכילה? ב. מה עם תופעות הלוואי של טרזודיל שמשום מה חלות עלי: עצירות (ממנה אני סובלת כרונית עוד מנעורי נעזרתי בנר גליצרין), כאב ראש, טשטוש ראייה? אנא תשובתך במהרה בברכת תודה בריאות לך עדי יותר חשוב מזה.

אשמח לכתוב לך אישית הדוא"ל שלי הינו: 58766502@bezeqint.net כתבי מה שאת רוצה ואחזיר תשובה

לא תקינה ולא ניתן לשלוח לדואר זה מייל

כל כך מזדהה עם החלק שלנהרצון למות ולהמתת חסד גם אני סובלת מהפרעה זו בחומרה גבוהה מגיל 13 ל.....אני רוצה למות והיום בת 35 אבל ממש לא מתכוונת להמשיך עוד הרבה זמן... כיוון שאין המתות חסד ולמרות הפחד שלי לעשות משהו לא תהיה לי ברירה כשעידכנתי בכך את הרופאה ואת הפסיכולוגית לא נראה שממש התרגשו וחושבות שתופעה זו שייכת למחלה.... כניראה יאמינו בקרוב עצוב שצריך לסבול כל כך בשביל לחיות החיים ממילא לא שוים מקווה בשבילך שאת תצאי מזה.... הדוא"ל תקין אך לעיתים יוצר בעיות משום שהוא מתחיל בספרות מה שאני מציעה הוא שתכתבי לי את כתובת המייל שלך ואני אשלח לך משהו וכך לבסוף יסתדר.

אילו היה חוק בארץ לבטח שבני אדם מיואשים עד מוות תרתי משמע לא היו טסים אל הלא נודע

וגם הרופאה דיי תכעס אני לא כותבת פה מייל סורי בהצלחה ובריאות

לל שלום, אדם חסוך מרפא אשר אין סיכוי שיבריא. הרעיון הכללי הוא למות בצלם אנוש. בברכה, דר' קרני רובין

לעדי שלום, לגבי המשפט כניראה שהכוונה להפרעת חשיבה שבה את הולכת סחור סחור כשאת מנסה לספר דבר מסויים או במילים אחרות שאלה פשוטה גוררת סיפור ארוך (חשיבה טנגנציאלית). לדאווני יש קונטרה-אינדיקאציה לקחת פרוזק יחד עם טרזידון מאחר ויש אינטראקציה בין שתי התרופות. הייתי ממליצה שתנסי רבע כדור אטומין אשר ניראה לי כי לא יגרום לתופעות לוואי. אפשרות אחרת היא לקחת אנטי היסטמינים יחד עם הפרוזק. בברכה, דר' קרני רובין

הכוונה ל-ALS? האנטינגטון? וכיו"ב? אני מתארת לעצמי שרק במדינה אחת בארה"ב זה מותר. בישראל החוק (התורה) לעולם לא יאפשר זאת.

ל"ל" שלום, לא, עד כמה שידוע לי זה בשוויץ וכאמור למצבים חסוכי מרפא מהסוג שציינת. בברכה, דר' קרני רובין

שלום דר' קרני תודה על תשובתך. לקחתי בעבר אטומין וגם נוזינן חרף כך שאיני פסיכוטית. כדורים אלו לא עשו לי טוב. אני נואשת מאוד. לאחרונה כמעט איני ישנה. אולי מנמנמת מעט. כעת צורכת: 10 סטילנוקס+ 4 מג קלונס וזהו. א. מדוע עד כה, כמעט שבוע וחצי אין הפלוטין בולם את הבולמיה/עוזר מעט? ב. אין מי שיתן לי היום מרשם. ניסיתי מס' תרופות נוגדות דיכאון המשרות שינה כגון:מירו (גרם "לגור במקרר"...) ועוד. ממש לא מעוניינת בתרופות אנטיפסיכוטית. ג. האם ניתן לקחת את ההיסטמינים בלילה התרופות שציינתי בנ"ל? ד. האם סימבלטה יכול לעזור לנימנום עם התרופות הנ"ל (יש לי בבית)ויש לי בונדורמין אך באיזה מינון אפשר כדי שיעזור בשלוב התרופות הנ"ל? ואחרון: חזרתי כעת ממכון ריאות ומכון פה ולסת. הם חושבים שעלי ליטול תרופת שינה כלשהי שיכולה גם ליבש את עודף הרוק. (יש לי בפה המון רוק, כל היום יש לי צורך לירוק.. לא מוכר/היה לי. )

לעדי שלום, א. תשאלי את מי שכתב את זה. ב. בולמיה היא סוג של דיכאון ולכן מטפלים בה עם תרופות נוגדות דיכאון דוגמת פרוזק (פלוטין). ג. אינני יכולה לפתור לך את זה. אציין רק שאני משוכנעת שיש טיפול ולא צריך להרפות עד שמוצאים את הפתרון. בברכה דר' קרני רובין

לעדי שלום, ראשית, כמויות הסטילנוקס שאת לוקחת הם בלתי סבירות לחלוטין ממינון כזה כבר ראיתי פסיכוזות מסטילנוקס. גם 4 מ"ג קלונקס זהו מינון מופרז לחלוטין. אני לא מתפלאת שאף אחד לא רוצה לתת לך מרשמים לאור זאת. בהחלט ניתן לנסות להעזר בכדורים אנטי איסטמינים. בברכה, דר' קרני רובין

בוקר טוב דר' קרני. א. איני יודעת היכן את עובדת??... אך הייתי שמחה באם את משוייכת לקופת חולים/בית חולים להגיע לטיפול אלייך. ב. מאז שכתבת לי על האנטי היסטמין אני נוטלת כדור אחד של טונייט + 4 מג" קלונקס ומסוגלת לישון, לא בצורה מושלמת אך ישנה. ג. בעזרת הכדור הזה פתרת לי בעייה שרופאי פה ולסת לא ידעו לפתור. ייבוש הרוק בפה (מחלת ריאות). על כך אז לדעתי אדם חכם לאו דוקא בפסיכיאטריה. ד. לא הבנת אותי היטב נטלתי 10 מג סטילונקס לא 10 כדורים... אך הפסקתי עם הסטילונקס היות והבנתי בעזרת יעוץ תרופתי כי אם אני נוטלת את הקלונקס (ממכר ולכן איני יכולה להפסיק. התחלתי כאשר בני היה קטן, ישנתי רק עם כדור וובן פשוט. משפחת כדורים זאת הבזנו.. ממכרת ולכן כיום אני זקוקה ל-4 מג קלונקס) איני יכולה גם ליטול תרופת שינה כלשהי כגון: סטילנוקס, בונדורמין, זודורם.. ששייכות לאותה משפחה. אסור. ולכן הפסקתי כבר כמה ימים עם העניין. ה. ביום שלישי טסתי לשוויץ עם אישורים על כך שניסו טיפול באסף הרופא בכל משפחות הכדורים כמו כן פסיכוטרפיה (הפסיכותרפיה שם ממש לא לעניין והייתה קצרה לאחר שהבנתי זאת) מס' פעמים וללא הצלחה. המכתב נרשם באנגלית לבקשתי. (הרופא חשב שאני טסה לקליניקה בארה"ב להעזר בהם. למעשה אותו רופא איני חכם גדול, מכירה אותי בערך 18 שנה וכל טיפולי/צורת התנהלותו(פתטית) לא תקינים ולא יעילים). מרופא משפחה מסויים שלא מכיר אותי ביקשתי גם באנגלית סיכום מצבי הפיסי. רשם. הכנתי מסמך קורות חיים שלי המסביר ומסכם כיצד גגדלתי ומדוע ברצוני למות... באנגלית. זה מה שנתבקש. טסתי אך היו המון בעיות לא נעימות בלשון המעטה. חזרתי בלית ברירה למחרת. ו. זה שלא מוכנים לטפל בי אומר משהו שאותו אני לא בטוחה שאני מבינה. במרפאה בריאות הנפש בלוד נתנו לי פסיכותרפיה אך עם פסיכולוגית שלמרות שה"טיפול" נמשך שנה לא התחברתי אליה כלל. וכשזה כך אין טעם בטיפול. לאחר מכן לא ניתנה לי פסיכולוגית אחרת לבקשתי וזהו. תום טיפול. סגירת תיק. כעת. אין לי טיפול. מבחינה נפשית הקשר איתך בפורום סייע. כעת הבולמוס פסק. נוטלת את הפרוזק. כמו כן כאמור כנ"ל בעזרת ה"טונייט"... אך איני יודעת מה לעשות עם חיי חסרי התקווה. אין לי יותר תקווה. נגמר. מרגישה רע פיסית, נפשית, מרגישה אדם מת מהלך. לא ניראה לי שפסיכותרפיה כלשהי (איני מאמינה בפסיכותרפיה בתשלום טיפול כזה איני מסוגלת לשלם עליו ולאו דווקא מסיבות כלכליות) תסייע לי. בעבר הייתה לי פסיכולוגית בשנת 2001-2004 כל כך אהבתי אותה שזה עזר. (לא מופנם) לצערי הרב היא טסה בשנת 2004 להודו וקראו לי למקום המרפאה והסבירו לי בזהירות ובתמיכה כי היא הלכה לעולמה. עברה עלי שנה קשה ביותר. אישה כזאת, פסיכולוגית כזאת לא מוצאים בקלות. ודווקא אדם כזה מת. כואב. היה לי, שוב חוזרת ואומרת, קשה להשלים עם אובדנה. יצאתי מזה בעזרת ייעוץ שקיבלתי ממנה לפני פטירתה אותו מיממשתי אכשהו לאחר זמן מה והוא ששינה לשנתיים את חיי והטיב עימם. פסק בשנת 2008. כעת מה??? איך אחיה.??? מאוד מאוד מעריכה אותך. בעזרת קשר ווירטואלי, לא להאמין, עזרת לי בדבר מסויים. תודה. לדעתי, היות ותגובתך אלי מתקבלת לאחר זמן ממושך הינך רופאה עסוקה אז.. מבינה את ערכך. בברכה עדי

לעדי שלום, א. לדאבוני, אינני עובדת יותר באופן ציבורי. כיום מפאת גילי אני עובדת במגזר הפרטי בלבד. ב. הייתי ממליצה כי תטופלי בצירקדין 2 מ"ג שעה עד שעתיים לפני השינה אשר בהמשך לאחר תקופת מה יאפשר הורדה של הקלונקס. ג. אני מבינה שיש לך בן, האם הוא איתך? ד. האם אי פעם חשבת על ניסיון לעבוד ולעזור לילדים שעוברים את מה שאת עברת? בברכה, דר' קרני רובין

שלום דר' קרני למעשה יש (רשום באתר) מס' הנייד שלך.. האם ניתן להתקשר אלייך לייעוץ מסכם? ואם כן מתי? תום בני לא אוהב אותי. למעשה הכל התחיל מהבית. כאשר אבי נהג לצעוק לעברי "את צריכה למות..." וכמו כן היכה אותי רבות כאשר בייחוד ניסיתי להגן על אימי החולה (גידול שפיר שגירד את המוח) בעת שהיה מכה אותה עד זוב דם, ודם רב. היה נורא. כמו סרט אימים. לכן איני אוהבת את עצמי. לא ידעתי מהו חיבוק,מילה טובה כמובן נשיקה מהורי. לדעתי אדם שאינו אוהב את עצמו לא אוהבים אותו. לכן איני נאהבת, איני רצויה אדם בודד לחלוטין. תום בני כאמור היה בחזקתי עד גיל 9.5. אח"כ עבר לפנימיה טיפולית בהרליה (מעין קוטג'ים) ובגיל 14 יצא משם ועבר לחזקת אביו. כעת בן 19.5. מנסה בכל יכולתי ליצור קשר עימי. אינו רוצה. אינו מרגיש כלפי שום רגשות. אהבה לא ניתן לקנות. זהו. זוהי עובדה. אני מרגישה כמו אם שכולה. אך בכל זאת יצא ממנו משהו כיוון שהוא משרת בחיל האוויר בקורס טכני מחשבים. ידוע לי. אנסה את הצעתך לגבי הכדור שציינת צ'רקדין 2 מג, אך ... מקווה שאין הרבה תופעות לוואי. לא עצירות, כאב ראש, אכילה, ונשירת שיער כמו הקלונקס. אקרא אליו עוד מעט. הייתי, בשביל סיבה לחיות מעוניינת לא לעבוד ולעזור לילדים שעוברים... אלא לאמץ ילדה שתהיה שלי. אך.. מי יתן לי??? רשיות הרווחה כאן יודעות היטב על מצבי הן הכלכלי והן הרגשי והכול מסובך. צריך איזושהי סיבה כדי לחיות. דרושה סיבה, והגיונית כדי לרצות לקום בבוקר. אם הייתה עבודה ניחא, אך עברתי מהומות לא קלות בנושא העבודה האחרונה שבשל תאונת עבודה פוטרתי (חברת "המשקם" פרוייקט חיצוני של משרד הבריאות, מזכירה) ומאז כל חיי שונו ב-180 מעלות. אני מסובכת עם כל העולם. יש לי המון בעיות. איני מסוגלת להכיל את הכול. הכל הולך שלילי. לכן, מאז הפיטורין החלטתי לטוס לשוויץ. ביום שלישי הגעתי למקום הנכון אך זהו אירגון שאמנם מסייע בהמתת חסד אך לא לכל אחד. זה עובר הרבה שיקולים ונותנים מענה כן/לא לאחר מס' חודשים. כאשר הגעתי ודיברתי איתם טלפונים הם אמרו לי כי לא הייתי צריכה להגיע לשוויץ ללא הזמנתם. אמרו לי לחזור ובאם אמצא מתאימה הם יזמינו אותי. עסוקים... לא מאמינה כבר בדבר היות וכמעט אבדתי את שפיותי בשדה התעופה בציריך. עם כל חוסר ההגיון בבדיקות הביטחוניות שעברתי הרגשתי באמת.. הגבתי בצורה קשה לצערי ואולי הדבר הזה יגרום לכך שלא אוזמן להעזר בארגון. בעקרון הגבתי כך היות ויש שם חוקים ביטחוניים שאינם הגיוניים אבסורדים לחלוטין. כאשר אני נפגשת במשהו אבסורד זה מוציא אותי מדעתי. אני יכולה לסכם מה שהיה כ- 24 שעות של סרט אימה בשדה התעופה בציריך... שוב. מנסה למצוא עבודה לאו דווקא עם הילדים כפי שציינת. מעוניינת בעבודה כדי להשתכר. אין לי מספיק כסף ודי הסתבכתי לאחרונה. יורדות לי המון הצעות עבודה למחשב בעזרת עדכוני "סוכן חכם" אך אותם סוכנים לא ממש יעילים. רוב ההצעות הינן למשרה מלאה. אין לי יכולת. מקסימום מסוגלת לעבוד חמש שעות ורצוי בבוקר. החליטו לא לאשר לי סל שיקום (נכותי הנפשית הינה 40%) סופית. היה בעבר. זה אומר שאין גם עזרה במציאת עבודה. פניתי לעזרה במציאת עבודה לביטוח לאומי שיקום. גם משם נדחתי. מה עלי לעשות??? לדעתי שאלה רטורית. אין מוצא. תראי. היות והוכחת עצמך מאוד בסיוע. בהחלט. אולי, אולי תוכלי לעזור לי בדרך כלשהי במציאת עבודה אולי בתחום שהצעת אך כמובן עם משכורת??? אולי אני שואלת מכיוון שלדעתי זה לא שייך לתחומך. בכל מקרה, את מעורכת עבורי וכל תשובה שכתבתי תהייה חיובית. מאחלת לך לחיות שנים עם בריאות תקינה עדי

איזה קוקטיל של תרופות יכול להכניס לתרדמת נעימה ואיזו כמות כמו לישון רק לא להתעורר ובלי להרגיש כאב אני יודעת שאין סיכוי שתעני על זה אלה לא תגיבי בכלל... אני סובלת ממה שעדי סובלת רק לא מסוגלת לשאת את הכאב יותר נעזרת בתקופות בdbt נכון לרגע זה המצב מחמיר וכל שרוצה הוא לישון ללא הפרעות ללכת לעולמי בשקט.... כדי ששם לא אהיה התמונה המעוררת בחילה על הקיר

לעדי שלום, מדוע נדחית ע"י השיקום של הביטוח הלאומי? לדעתי עלייך לבדוק אפשרות של קורס של השיקום שלהם אשר גם מסייע במציאת עבודה. לדאבוני לי אישית אין אמצעים לעזור בשיקום של אנשים כי לכך צריך מנגנון. דבר נוסף שהייתי מציעה לך, זה לעקוב אחר הניסויים בקטמין. יש יותר ויותר דיווחים על כך שחומר זה עוזר במהירות להוצאה מהדכאון. אני יודעת שאת סובלת אך יחד עם זאת אני בטוחה שלו מצאת לעצמך מטרה הדברים היו נראים עבורך אחרת. בברכה, דר' קרני רובין

שלום דר' קרני הבעיה היא לא הדיכאון. הדכאון הוא תגובתי וסבל משני שהיה יכול להסתדר בעזרת סיוע ומשוב כללי חיובי מאנשים באופן כללי ומאנשי טיפול בפרט. לא צריך לשם כך תרופות כלשהם. שאלה טובה שאלת: "מדוע לא רוצים אותך בשיקום"... משהו כזה. באופן כללי אני אדם לא רצוי באף מקום. הבעיה סבוכה ומורכבת. לא ניתנת לפתרון, ובוודאי לא באמצאי וירטואלי. לכן בשלב זה מאוד מודה לך על החלק בו עזרת (לישון וליבש הרוק) אך מרגישה כעת כי זה מה שיכולת לעשות עבורי. כמובן שאם אזדקק לייעוץ תרופתי בנושאים דומים לנ"ל אשלח לך הודעה. בברכת תודה עדי

א. חולה פיסי סופני. ב. חולה נפשי שאינו פסיכוטי ועודועוד הרבה טופסולוגיה

א. חולה פיסי סופני. ב. חולה נפשי שאינו פסיכוטי ועודועוד הרבה טופסולוגיה

???

מה שלומך?

לאיזו תרופה שלום, אכן את צודקת ועל החלק הראשון אינני רוצה לענות, אך כן הייתי רוצה לדעת האם תפקוד בלוטת התריס נבדק אצלך ואילו תרופות נוסו אצלך? בברכה, דר' קרני רובין

בלוטת התריס ניבדקה ותקינה... נוסו עלי כמעט כל הssri ועוד כמה אנטי פסיכוזה לssnri אין אופציה מכיון שיש גם ocd.....

את הפסיכולןגית והרופאה? כמה אפשר לאותת לסביבה שאני על הקצה ויותר מידי קשה לי ואני פשוט לא מסוגלת יותר! מצד שני מה הם יעשו יאשפזו אותי לזה אני כבר לא אסכים,,,,, בסך הכל רוצה את השקט שלי השקט שכל אדם חולה רוצה שקט מהכל מנוחת עולם

היי עדי, התרגשתי מאוד לקרוא את מה שכתבת. היה לי עצוב וכואב לקרוא את התופעות שאת חווה ואת הסבל שאת מתארת. אנחנו אמנם לא מכירים, אבל לא יכולתי להישאר אדיש לדברים שאת כותבת, במיוחד לאור העובדה שמהר מאוד מבינים שאת אדם מאוד חכם, אינטליגנטי, ונעים. לכן היה לי כל כך צורם שדווקא אדם שכמוך מדווח על בדידות. ההפסד הוא כולו של החברה, של השאר, שלא זוכים להכיר אדם שכמוך. בכל חברה יש אנשים ממגוון רחב של 'סוגים', ולכל אדם (לכל!) יש בחברה את 'סוג' האנשים שמתאימים לו, שקיים ביניהם חיבור, ושיש להם הנאה מהקשר - רק צריך לאתר את קבוצת האנשים הזו. זה דבר שהוא לא תמיד פשוט, אבל בהחלט אפשרי. על אף כל התלאות שקיימות בחיים - החיים יקרים! בבקשה אל תוותרי! לפעמים מערכת שלמה של מזרקת מים יכולה להיות אטומה רק בגלל שאבן קטנטנה נתקעה בקצה הפיה. בהערכה ובחיבה גדולה, תומר

בעניין התיאבון, העובדה שאת לא ישנה כמו שצריך לא תורמת למצב. שינה לקויה משפיעה על ההורמון לפטין שמווסת את תחושת התיאבון בגוף. כמו כן, כשאין מספיק שנת חלום הנוירו-רצפטורים שלנו מאבדים את הרגישות שלהם לסרוטונין ולנוראפינפרין, מה שמוביל לתפקוד קוגניטיבי לקוי. במילים אחרות, השינה חשובה בשביל שהקולטנים שלנו לא יאבדו את הרגישות לתרופות. אני מבינה אותך לגמרי בעניין הפחד מהשמנה, זאת הסיבה לכך שאני לא רוצה לקחת פרוזק במינון מקסימלי ל-OCD שישאיר אותי ערה יותר שעות לאכול בהן ובנוסף יפריע לי לישון. אני גם ככה ערנית מדי. אני מנסה לעזור ולתת לך נקודה למחשבה. זהבית.