לא מסוגל לקחת סמים פסיכיאטרים

שלום רב, אני סובל מחרדות- מכלבים מאנשים מחיות. אף פעם לא חשבתי שזה משהו שהוא כרוני או זקוק לטיפול ותמיד חשבתי שאני מסוגל להתגבר על כך. עכשיו אני כבר לא יכולתי לשאת את החרדות וחוסר הרצון לחיות מה עושים?? אני פשוט חסר אונים אני לא מסוגל לקחת סמים פסיכיאטרים!!! תרופות פסיכיאטריות יוצרות אלימות ומקרי התאבדות מה גורם להתנהגות אלימה אצל אלה הנוטלים תרופות פסיכיאטריות? אחת הסיבות היא תופעת הלוואי הנפוצה המכונה אקתיזיה, הרווחת בקרב אלה הנוטלים תרופות אנטי-פסיכוטיות ונוגדי-דיכאון. אקתיזיה היא תחושה איומה של חרדה, חוסר יכולת לשבת בשקט ודחף לקפוץ החוצה ולצאת מהעור של עצמך. אקתיזיה היא העומדת מאחורי מעשי האלימות הקיצוניים הרווחים בקרב אלה המשתמשים בסמים פסיכיאטרים. כבר בשנת 75', המחקרים תיארו מטופלים שהיו תחת השפעת סמים פסיכוטרופיים וחוו "דחף אלים לתקוף כל אדם הנמצא בקרבתם". מחקר משנת 1999 קבע כי 50% מכל הקטטות בקרב מטופלים במחלקה פסיכיאטרית קשורים כנראה לתופעת הלוואי – אקתיזיה. המטופלים תיארו "דחף אלים לתקוף כל אדם הנמצא בקרבה.” למרות שהפסיכיאטרים מודעים לכך שאלימות קיצונית היא תופעת לוואי ידועה של תרופות פסיכיאטריות וגמילה מתרופות פסיכיאטריות, הם ברוב המקרים יחשיבו את ההתנהגות הזו כסימפטום של ה"מחלה" או כנובע מהפסקת השימוש בתרופות. זה לא נכון. רשויות וסוכנויות בין לאומיות לפיקוח על תרופות בכל רחבי העולם קבעו שישנו קשר בין תרופות פסיכיאטריות ואלימות. הם חייבו את יצרני התרופות לשים אזהרות האומרות שתרופות נגד דיכאון ממשפחת SSRI – Selective Serotonin Reuptake Inhibitor – כמו פרוזק, זולופט, פקסיל, סרוקסט ודומיהם גורמים לרגזנות, עוינות, התנהגות אימפולסיבית, אקתיזיה והתקפי אלימות. ישנן אזהרות נוספות לנוגד הדיכאון סטרטרה, הנרשם לילדים הסובלים מ- ADHD. האזהרה אומרת שהסם עלול לגרום לעצבנות קיצונית, תוקפנות והתקפי אלימות. רשויות וסוכנויות בין לאומיות לפיקוח על תרופות התקיפו בחריפות את שיטת האבחון הפסיכיאטרית שבסופה נרשמות למטופלים תרופות פסיכיאטריות. הם חייבו את היצרנים לכתוב על האריזות ועל העלון המצורף אזהרה האומרת שסמים כמו ריטלין יכולים לגרום ל"התנהגות פסיכוטית, תוקפנות או התנהגות אלימה.” העטיפה של התרופה הפסיכיאטרית אפקסור (בעלת שחרור מושהה) חייבת לציין שהיא עלולה לגרום ל- "מחשבות אובדניות". מחקרים גילו שהתנהגויות תחת השפעת נוגדי דיכאון – “עצבנות, עוינות, אימפולסיביות ומניה – זהות לחלוטין להתנהגויות תחת השפעת סמי הזיה (כמו אבק מלאכים), מתאמפטמינים וקוקאין –סמים הידועים כמחוללי תוקפנות ואלימות.” תופעות גמילה חמורות לא רק נטילת תרופות נגד דיכאון עשויה ליצור אלימות קיצונית. גמילה מנוגדי דיכאון עשויה להיות אלימה ביותר. מחקרים מראים שתוך ימים ספורים בלבד, אדם יכול לחוות גמילה קשה ללא ידיעתו, מבלי שהוא מבין למה הוא מרגיש כה אלים או נוטה להתאבדות. תסמין גמילה ידוע הוא חזרתם של התסמינים שבהם הסם היה אמור לטפל מלכתחילה. הפסיכיאטרים לרוב יגידו לך שזוהי "חזרתה של מחלת הנפש". זה לא. זוהי גמילה, סימן להתמכרות או לתלות. לאחר חודשים או שנים של נטילת הסם, הגוף כבר התרגל אליו. כשאתה מפסיק ליטול את הסם, נוצר הלם בתוך הגוף, ועכשיו הגוף צריך לחזור לתפקד בלעדיו. במקום לזהות את תסמיני הגמילה בתור מה שהם, הפסיכיאטרים על פי רוב יתעקשו שהמטופל יחזור ליטול את הסם. מומחה אחד כינה את הנוהג הזה כ"מבוי סתום, נותנים סמים כדי להתגבר על תופעות הגמילה, מאריכים שלא לצורך את השימוש בתרופות, ברוב המקרים לשנים רבות.” במשך שנים, חברות התרופות והפסיכיאטרים הסתירו את התכונות הממכרות של הסמים שלהם. ברגע שהיה קשה להתעלם מהעדויות והראיות שהצטברו, אחת מחברות תרופות מימנה כנס מומחים בדלתיים סגורות. שם הם החליטו לכנות את התופעה כ- "סינדרום הפסקת נטילת התרופות". הכול כדי להימנע מהקונוטציות השליליות של תסמיני הגמילה. בין אם הדבר מכונה גמילה או סינדרום הפסקת נטילת התרופות, השורה התחתונה היא כפי שאומר הפסיכיאטר ד"ר דייויד הילי: "קיומה של הגמילה מוכיח שישנה תלות גופנית.” סיכונים עיקריים של ציפרלקס החמרה של תסמיני החרדה החמרת מצב הדיכאון התעצמות מחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית מאניה (מצב רוח סוער שאינו תואם את הנסיבות) פרכוסים (בדומה לאפילפסיה) אי שקט, רעד, תת חום, התכווצויות שרירים פתאומיות (סינדרום סרוטונין) שיבוש רמת הסוכר בדם. שיבוש מאזן הנוזלים וירידה ברמות מלחים דימומים תת עוריים תופעות לוואי נפוצות חוסר תיאבון, אימפוטנציה, ירידה בדחף ובתפקוד המיני, נדודי שינה טשטוש, סינוסיטיס (דלקת מוגלתית במערות האף), חום, בחילה (נפוץ מאד), שלשולים/עצירות, הזעה מרובה, עייפות וישנוניות, פיהוקים. סיכונים בנטילת ציפרלקס במהלך הריון הפרעות עצביות והתנהגותיות אצל העובר כגון: רגישות יתר, רעד, מתח שרירים מוגבר, בכי תמידי, קשיי יניקה ובעיות שינה. הנקה: התרופה מצויה בחלב האם. תופעות לוואי נוספות הזיות, בלבול, אי שקט, חרדה, אובדן עצמיות, התקפי פאניקה, עצבנות, הפרעות תנועה, הפרעות ראייה, ירידה בלחץ דם בעת שינוי תנוחה, הקאות, יובש בפה, אנורקסיה, שיבוש תפקודי כבד, פריחה, גרד ואדמומיות בעור. כל תופעות הלוואי והסיכונים הללו מפורטים בעלון לרופא של ציפרלקס ולכן הם תקפים גם עבור אסטו ועבור אסציטאלופראם, שהינם תחליפים גנריים של ציפרלקס (מכילים אותו חומר פעיל). תופעות הלוואי של בנזודיאזפינים נדודי שינה סחרחורת תנועות לא רצוניות חרדה עייפות ועייפות קיצונית בחילות/הקאה שלשול עצבנות סחרחורת חולשה חוסר יציבות ישנוניות אובדן קואורדינציה של השרירים כאבי ראש כאבי שרירים דיבור לא ברור בלבול וחוסר התמצאות, דיכאון חשיבה ושיפוט לקויים אובדן זיכרון שכחנות כאבי בטן ראיה מטושטשת או כפולה תופעות לוואי כתוצאה משימוש ארוך טווח: אנשים הנוטלים תרופות נגד חרדה למשך תקופה ארוכה הם על פי רוב מדוכאים. מינונים גדולים מגבירים את הסיכון לתסמיני דיכאון ומחשבות ורגשות אובדניים. בנזודיאזפינים עלולים לגרום לחוסר תחושה רגשית ונימול. התרופות מקלות על החרדה אך באותו הזמן מונעות תחושות הנאה או כאב גופני. תופעות לוואי נדירות: מאניה, עוינות וזעם, התנהגות תוקפנית או אימפולסיבית והזיות. אזהרת גמילה: במידה ותפסיק בבת אחת ליטול בנזודיאזפינים, אתה חושף את עצמך לתסמיני גמילה קשים. כגון: חרדה מוגברת, נדודי שינה, בלבול, דפיקות לב, הזעה ורעד. אזהרה לנשים בהיריון: רשויות הבריאות ברחבי העולם מזהירות שסמים אלה אינם בטוחים בשלושת החודשים הראשונים להריון, וכמה מחקרים קובעים שישנה שכיחות גבוהה למומים אצל העובר. אזהרות של רשויות וסוכניות בריאות ברחבי העולם לגבי נוגדי דיכאון בנזודיאזפינים אוקטובר 1991: הממשלה הבריטית אסרה את השימוש בתרופה הלסיון (ממשפחת הבנזודיאזפינים) בגלל תופעות הלוואי המסוכנות שלה, הכוללות אובדן זיכרון ודיכאון. מרץ 2005: ועדת הבריאות של הפרלמנט הבריטי ערכה חקירה על התרופות הבנזודיאזיפניות, לאחרונה היא חשפה את ממצאיה; עולה שתופעות הלואי כוללות: "הרגעות מוגזמת, תשומת לב מוסחת, אובדן זיכרון ולעיתים התמכרות בלתי ניתנת לתיקון. הפסקה פתאומית של נטילת הסם עלולה להוביל לתסמיני גמילה חמורים, כמו למשל עוויתות.” פברואר 2008: מנהל המזון והתרופות האמריקאי חייב להוסיף אזהרה על בקבוקי הלסיון. האזהרה אומרת שנטילת התרופה עלולה לגרום ל"נהיגה ישנונית" והתנהגות קשה, עקב ירידת השפעתה או כתוצאה מתסמיני גמילה. פברואר 2008: מנהל התרופות באוסטליה חייב לצרף לעלוני התרופות שיש בהם זולפידם [סם מרדים היפנוטי], אזהרה חמורה במסגרת שחורה שהן יכולות לגרום להתנהגויות משונות ומסוכנות כולל הליכה בזמן השינה ו"נהיגה ישנונית".. דרישה זו באה עקב דיווחים רבים שהתקבלו במנהל התרופות האוסטרלי. מאי 2008: מנהל המזון והתרופות האמריקאי חייב לשים אזהרה על התרופה אמביאן האומרת שנטילת התרופה יכולה לגרום למחשבות חריגות ושינויים התנהגותיים כמו "נהיגה ישנונית", זאת בנוסף לתופעות לוואי שליליות אחרות כמו עייפות קיצונית, בחילה, הקאות, זיהומים בדרכי הנשימה ועוד.