תופעה לא ברורה...
פורום פסיכיאטריה
פרופ' ערד קודש
5.0 ( 9 חוות דעת )
פרופ' ערד קודש מנהל את מערך שירותי בריאות הנפש בקופת חולים מאוחדת, לשעבר מנהל מחוז ירושלים והשפלה במכבי שירותי בריאות. כמו כן הוא משמש כאיש סגל בפקולטה למדעי הבריאות והרווחה באוניברסיטת חיפה ופרופסור בחוג בריאות נפש קהילתית. בעבר היה אחראי על מחלקת אישפוז יום במרכז לבריאות הנפש לב השרון. במסגרת מרפאתו מטפל פרופ' קודש במגוון הפרעות: הפרעות חרדה, הפרעות במצב הרוח ודיכאון, פסיכוזות וסכיזופרניה הפרעות אישיות, הפרעות פסיכיאטריות של הגיל המבוגר. מרפאתו של פרופ' קודש מאפשרת גם טיפול מרחוק באמצעות שיחות וידאו, דבר המאפשר הנגשת הטיפול לאזורים מרוחקים ולבעלי מגבלות המרותקים לביתם. כחלק מתפיסת הטיפול בקשיש מבצע פרופ' ערד קודש ביקורי בית. פרופ' ערד קודש משמש כמומחה בתחום הפסיכיאטריה ונותן חוות דעת משפטית עבור בתי המשפט.
תופעה לא ברורה... אלי 10/12/2010 | 09:48שלום ד"ר רובין, אני סובלת מקשיים רגשיים, לחץ, דכאון וחרדות, אבל מנסה בשנה האחרונה להתמודד בעצמי עם המצב לפני שאני ניגשת לטפל בעצמי בתרופות (אני בת 22). בחודשים האחרונים הייתי בלחץ מתמיד ודי קשה, שגם גרם לנשירת שיער, פריחה וכאבי שרירים. אתמול, דווקא בימים בהם מסתיימת התקופה הקשה, הרגשתי מוזר בערב. בהתחלה חשבתי שאני חולה, אבל מצב הרוח שלי היה מוזר, עולה ויורד, בכי וכו', וכשהלכתי לישון הרגשתי מאוד משונה, כאילו שאני לא תופסת את המציאות טוב, בכיתי, הרגשתי זעם, וכאילו שאני לא שולטת באישיות שלי. לא נרדמתי כל הלילה. האם יתכן שזו הייתה סוג של התמוטטות עצבים, שנפרקו כל הדברים שהרגשתי בזמן המשבר הארוך הזה, או שיתכן שזה היה משהו מורכב יותר? אף פעם לא הרגשתי כזה חוסר שליטה באישיות שלי, הרגשתי כאילו שאני בהשפעת כדור או תחת איזו השפעה כימית לא מוצלחת... תודה.הוסף תגובה
המשךאלי 10/12/2010 | 09:56אוסיף גם שהייתי בטיפול פסיכולוגי כמה שנים בכמה מסגרות ולא הצלחתי באמת להיעזר בו. (כלומר, הנסיון שלי לטפל בעצמי לאורך השנים לא היה "עצמאי"). במסגרת הזאת הציעו לי להעזר בנוגדי דכאון וחרדה, אבל רציתי לחכות עם זה ולבדוק את מקור הדברים עם עצמי, לפחות למשך פרק זמן מסוים.הוסף תגובה
תשובת מומחה מנגנון הגנה נורמלי דר' קרני רובין 10/12/2010 | 18:50לאלי שלום, התופעה שאת מתארת הינה למעשה תופעה נורמלית הנגרמת על ידי מנגנון הגנה מאוד יעיל ונקראת דפרסונליזציה ודראליזציה. רואים שימוש במנגנון זה בחיילים הנמצאים בשדה הקרב והם כאילו שם ולא שם, וכן בניצולים של זוועות. צורה זו של תגובה מאוד שכיחה בילדים ומופיעה במבוגרים כאשר הם במצוקה. נראה לי כי את משלמת מחיר מאוד כבד במאבק שלך לא לקבל תרופות. ההתנגדות לקבל תרופות מאוד אופיינית לחולים עם חרדות בשל הצורך לשליטה. ברצוני להזכיר לך כי כאשר נוטלים תרופה, או לא נוטלים אותה, מי ששולט זו את ולא התרופה. את מכניסה אותה לפה או לא מכניסה אותה לפה. התרופות האלה אינן משנות אישיות. אשר לטיפול פסיכולוגי, הטיפול היעיל במצבים אלה הוא טיפול התנגותי קוגנטיבי. מאוד קשה לעבור אותו ללא טיפול תרופתי, אך הוא בהחלט יכול להוות רקע לניסיון להפסקת הטיפול בהמשך. אני לכשעצמי, מאמינה כי החיים קצרים וחבל לבזבז אותם על מאבק מהסוג שאת עוברת וכי אין לי ספק שיש לך דברים רבים שהיית יכולה לעשות באנרגיה שאת מאבדת במאבק זה. הייתי ממליצה כי תפני לפסיכיאטר כדי שיכוון אותך לטיפול. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
תודה רבה, (ושאלה נוספת)אלי 11/12/2010 | 00:26שלום ד"ר קרני, תודה רבה על התשובה. אני עדיין לא בטוחה, אבל אשמח אם תוכלי להמליץ לי, על פסיכיאטר (נדמה לי שמוטב פסיכיאטרית) טובים באזור תל אביב שיוכלו להתאים גם לבעלי תקציב מוגבל יותר. האם את עצמך מקבלת שלא באופן פרטי? אני מניחה שזה לא המקום לדון בזה בהרחבה, וקשה לדבר על זה על רגל אחת, אבל הקושי העיקרי שלי עם השימוש בתרופות הוא שראיתי בסביבתי שהתופעות (בעיקר דכאון וחרדה) הופיעו שוב, פעמים רבות, לאחר סיום השימוש בתרופה, גם אם שנה או יותר אחרי. הרגשתי שהתלות הפסיכולוגית נשארת גם אם אין תלות של ממש בתרופה - החולה יודע שאת התקף הדיכאון הקודם הוא לא צלח בלי תרופות, אז למה שיצלח את זה הנוכחי? ומה קורה אם ההתקף השני עמיד לתרופה ודורש מינון גבוה יותר, וכו'. אלה דברים שראיתי, והרגשתי שזה סוג של מעגל. החשש הוא שהאמון שלך ביכולת שלך להתמודד עם הדברים יורדת, וכך גם יכולתך להתמודד איתם. אם תרופה מטפלת בסימפטומים, ולא בבעיה - האם זו לא המשמעות של תלות? אני גם מודה שעוצמת הקשיים שאיתם אני מתמודדת דווקא הם שגורמים לי לחשוש מתרופות - אני מעדיפה להתמודד איתם פנים אל פנים וקשה לי לחשוב עליהם כעל דבר שאני "מחביאה" מעצמי וחוששת שיתפרץ - זה נשמע אולי תיאורטי, אבל ככה הם נשמעים לי מפחידים פי כמה. במלים אחרות, אם להיות כנה, קשה לי לראות את עצמי מתנהלת בעולם חופשייה לחלוטין מחרדה חברתית, נניח. היום קוראים לזה חרדה חברתית ופעם קראו לזה ביישנות, אבל זה חלק מהאופי שלי ותמיד היה. כמו שגם יתרונותי הם חלק ממני. וכמה עמוק שלא אחביא את זה, אני יודעת שזה יעלה שוב... סליחה שהארכתי...הוסף תגובה
תשובת מומחה תלות פסיכולוגית בתרופות דר' קרני רובין 11/12/2010 | 01:09דיכאון זו הפרעה ביאולוגית עם גליות ואכן את צודקת שההפרעה יכולה בהחלט לחזור. המקובל הוא כי בגל הראשון ניתן להפסיק את התרופה ואילו בגל השני אם יש סיפור משפחתי מומלץ להמשיך בטיפול התרופתי. בגל השלישי מומלץ לא להפסיק את הטיפול גם אם אין סיפור משפחתי. לחרדה מנגנון ביאולוגי דומה וזה למעשה ביטוי של המנגנון באיזורים שונים של המוח. כך לפעמים יש רק דיכאון, לפעמים יש רק חרדה ולפעמים יש חרדה עם דיכאון ואין לכך משמעות לגבי תוצאות הטיפול. על פי רב הפסקת הטיפול וחידושו אינה גורמת לירידה באפקטיביות של הטיפול. לעיתים נדירות יש צורך לעלות מעט במינון. אשר לשאלתך לגבי - אני מטפלת באופן פרטי בלבד. אם תרצי תוכלי להתקשר אלי לנייד. ראי מספרו באתר שלי. בברכה דר' קרני רוביןהוסף תגובה
נושאים מרכזיים
מחלות קשורות
-
קלפטומניה
-
מיזופוניה
טיפולים וניתוחים קשורים
-
טיפול EMDR
-
טיפול בבולימיה
בדיקות קשורות
-
קארבאמאזפין
-
אבחון פסיכודיאגנוסטי
תרופות קשורות
-
ציקלוסרין
-
פנלזין
מונחים קשורים
-
שמן ריק סימפסון
-
הזיה, הלוצינציה
רופאים בתחום

ד"ר אברהם יקיר פסיכיאטריה

ד"ר פבלו אריאל רויטמן פסיכיאטריה
4.9 ( 25 חוות דעת )
"חוויית הטיפול הייתה מקצועית ומכילה. שוחחנו על הדברים שנחשפתי אליהם והתחושות שעלו בתוכי, והוא היה קשוב, מכוון ומדויק. בסיום אף המליץ על המשך טיפול להעמקה והתקדמות ."
פורומים נוספים בתחום
פורוםפסיכיאטריה
בפורום פסיכיאטריה ניתן להתייעץ עם פרופ' ערד קודש, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום פסיכיאטריהפורוםפסיכוגריאטריה
בפורום פסיכוגריאטריה ניתן להתייעץ עם ד"ר עופר בר, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום פסיכוגריאטריה

פרופ' ערד קודש
ד"ר עופר בר