פורום פסיכיאטריה - עמוד 1002

אני חושב שלא רשמת מספיק פעמים וגם או שיש לך או סי די קשה. בכל אופן זאת לא דרך מכובדת לקבל עזרה.

אתה הוא החצוף. הוא לא אמר שום דבר לא מכובד. לפעמים אותה תגובה מתפרסמת כמה פעמים כי אנשים שולחים דרך הטלפון הנייד והוא לא מראה שההודעה נשלחה. אה, ותודה לך, ד"ר, על האבחון. או סי די קשה. אתה בא לפה כדי לרדת על אנשים שזקוקים לעזרה? משעמם לך? לך תבקר באתר אחר.

אם יום אחד תיקח בלי אוכל גם אם צריך עם

ל"י" שלום, אני מבינה שהתשובה שלי כבר איננה רלוונטית. אך, באופן עקרוני ניתן לקחת תרופות אלו גם בלי אוכל, למרות שתמיד טוב לקחת תרופות עם אוכל. בברכה, דר' קרני רובין

שלום, מהיכרות אישית של הסימפטומים אכן מומלץ אבחון פסיכיאטרי ע"י פסיכיאטר של הילד. טיפול מתאים ישפר את איכות חייו וחייכם הן בהווה והן לטווח ארוך קדימה.

ל"בן 12" שלום, ראשית ברצוני לציין כי אינני פסיכיאטר של הילד. עם זאת, אני סבורה שיש מקום שייבדק על-ידי פסיכיאטר. אשר לטיפול הפסיכולוגי, לדעתי יש מקום לכך שהטיפול יהיה התנהגותי קוגנטיבי. בברכה, דר' קרני רובין

לירון שלום, ניתן לנסות, אך מאחר וזמן מחצית החיים של רסיטל אינו מאפשר לקחת אותו יום כן ויום לא, לא מומלץ לקחת יום 5 מ"ג, יום 10 מ"ג. ניתן לקחת כדור של 10 מ"ג ולחלק אותו לחצי ואת החצי לרבע ולקחת כל יום 7.5 מ"ג. בברכה, דר' קרני רובין

בת 52.

למיקה שלום, מקור האנמיה שלך היא בצליאק. את כנראה מדממת כי הברזל מאוד נמוך והשאלה מה לגבי המחסנים של הברזל. בברכה, דר' קרני רובין

קודם כל תודה. רופאת המשפחה אמרה שיש מחסן הבעיה שמשנה לשנה זה מתדלל. גם קשור לגיל המעבר? אין לי מזחור.באיזה שלב זה מגיע לעירוי דם?

למיקה שלום, לפני עירוי דם מתחילים לקחת ברזל או דרך הפה או לוריד. בברכה, דר' קרני רובין

למיכאל שלום, סביר להניח שאם בזה הפסקת את הזגזוגים ותתמיד בלקיחת פלוטין 60 מ"ג וייתכן אף אחר-כך במידה וידרש 80 מ"ג, יתחיל אצלך שיפור. לגבי התקפי הפאניקה, לאחר כ-6 שבועות. לגבי ה-BDD, שהיום נחשב ל-OCD, לאחר כ-8-12 שבועות. לגבי חוסר תופעות הלוואי, קודם כל יש לך מזל. מוצאים זאת אצל אנשים אשר לקחו בעבר SSRI'S, ובמיוחד אצל גברים. אין בכך כדי להגיד שלא תהיה לך תגובה לתרופה. בברכה, דר' קרני רובין

התוכן של החרדה הנוכחית אומר שכביכול עטלף שהצליח להיכנס הביתה שרט אותי בלילה והוא היה נגוע בכלבת.

לניב שלום, אינך מקבל טיפול ל-OCD ולכן אין שום סיבה שתהיה נסיגה ב-OCD. ציפרמיל יעיל כנגד OCD במינונים של 60 מ"ג. מאחר וחל איסור של ה-FDA שאומץ על ידי מדינת ישראל, לתת יותר מ-40 מ"ג ציפרמיל, תרופה זו שגם כך לא הייתה חזקה כטיפול ב-OCD אינה טיפול מתאים. לדעתי עליך לפנות למרכז המתמחה ב-OCD או לרופא המתמחה ב-OCD כדי שיינתן לך טיפול הולם. אשר לשאלתך השנייה, הפגיעה ב-OCD היא במסילות הסרוטונרגיות המובילות מהמוח הקדום למוח החושב (האונות הקדמיות) וכתוצאה מכך הבן אדם נשאר נתון לגחמות של המוח הקדום שהוא גורם לנו לעשות פעולות חוזרות כמו לנקות לנקות ולנקות את הידיים או לבדוק ולבדוק ולבדוק וכו'. המוח החושב יודע שזה לא הגיוני אך אינו יכול להפסיק את הפעולות האלה או באותה מידה את המחשבות החוזרות הבלתי פוסקות. הטיפול הסרוטונרגי מתקן את חוסר הקשר בין שני איזורי המוח. בברכה, דר' קרני רובין

דווקא כן עוזרות לי והיו הבדלים מאוד משמעותיים במצב הנפשי שלי בין התקופה שבה הפסקתי עם הכדורים לבין התקופה שבה חזרתי שאז איכות החיים שלי השתפרה מאוד. עוצמת ותדירות הלופים המחשבתיים ירדה מאוד. כשכתבת שיש חוסר תיאום בין שני האזורים האלה במוח - הכוונה היא שזה קשור גם למחשבות הקשות על הדבקה בכלבת - שחלק אחד של המוח מבין שאין סיכוי, אבל החלק האחר משדר תחושות של כאילו "סיכוי גבוה" ויש מאבק בין שני חלקי המוח? זאת אומרת מה שכתבת רלוונטי גם לחרדות מהסוג הזה נכון? כי אלה בעיקר החרדות ששיבשו לי תמיד את החיים (בתקופות שהן היו).

לניב שוב שלום, זה בדיוק קשור. החלק החושב של המוח אומר תרגע אין סיכוי אך אינו יכול להעביר את המסר למח הקדום - האוטומטי שחוזר ואומר יש סיכוי גבוהה, יש סיכוי גבוה. זה לא מאבק זה חוסר קשר בגלל החסר בסרטונין או נכון יותר בשל הפגיעה במסילות הסרטונרגיות. בברכה, דר' קרני רובין

ע"י ניתוחי יתר אבל זה מצליח חלקית. הטיפול ההתנהגותי (CBT) בעצם אומר (לא במילים האלה אבל מתכוון ל) "זה רק המוח הקדום, אבל אני אמשיך כרגיל כאילו הוא לא מפריע לי" וככה הוא עוזר לתכנת את המוח מחדש? אני אעיר רגע כדרך אגב שאני מקווה שריבוי השאלות לא מפריע, הנושא פשוט מעניין אותי וזה הפורום הראשון שבו באמת עונים בצורה מעמיקה. לבינתיים עולה לי עוד שאלה אחת - יש מאמר מאוד איכותי על OCD שטוען בין היתר שבמהלך החיים נוצר עומס יתר על המערכת והוא זה שגורם לשבירת הקשרים (ואני מסיק מכך שאולי גם השבירה בקשר שתיארת) כלומר אולי התכוון שזה משהו שהוא בכלל נרכש, או לפחות בחלקו הגדול נרכש ולכן בטווח הארוך ניתן לתיקון בחזרה גם ללא תרופות. מה דעתך על כך? ותודה על התשובות!

צורך בתרופות.

לניב שלום, בעיקרון, על-ידי "אילוף" ניתן להתגבר על קומפולסיות ולמעשה גם על אובססיות. כאשר עושים CT של המוח של הסובלים מ-OCD רואים ממש חסרים במוח. לאחר טיפול תרופתי, חסרים אלו מתמלאים. הבודדים שעומדים בטיפול התנהגותי קוגנטיבי ללא תרופות (ב"אילוף"), גם כן מוצאים אצלהם שיפור משמעותי. הבעיה הגדולה היא שהשיפור הוא הרבה יותר משמעותי כאשר עושים שילוב של טיפול התנהגותי וטיפול תרופתי. יתרה מכך, מעטים מאוד אלו שיכולים לעמוד בפני החרדה הנוצרת בטיפול ההתנהגותי קוגנטיבי ללא תרופות. במילים אחרות, מדובר פה קודם כל בהפרעה אורגנית שניתן להתגבר עליה חלקית רק על ידי טיפול התנהגותי קוגנטיבי, אך לא משיגים את אותה איכות תוצאות כמו עם טיפול תרופתי. בברכה, דר' קרני רובין

במקביל הוסיפו לי כדור בשם סורבון לחיזוק הקסנגיס ובמקום האביפלי נתנו לי תחליף שלו בשם אחר הנקרא פרפנאן. נדמה לי שממלאים אותי בכדורים ללא תועלת הפסיכיאטר של אישפוז היום אמר שהתחלתי את הוולבוטרין ב 18 לחודש ויש עוד זמן שצירך לעבור עד שהוא יעבוד.הכצעקתה ? מ ה 18 לחודש, עוד יומיים אני סוגרת חודש עם אותו כדור, אומנם 300 מ"ג מלפני שבועיים.

הוחלט לתת לי דרך אינפוזיה זריקה אנפרניל כמובן שזאת בתנאי שבמסגרת האישפוז יום בית החולים יאשר זאת. בבקשה תעני לשאלותי.

למבולבלת שלום, הייתי מבקשת חוות דעת פסיכיאטרית נוספת. ככלל, אם מדובר רק בחרדה או בהתקפי חרדה אני נוהגת לטפל באמצעות SSRI'S ואולם לא ברור לי שזה המצב אצלך. לא ברור לי אם יש לך דיכאון בנוסף, או שלא. למרות שהעובדה שיש לך מחשבות אובדניות מרמזת על כך. בברכת שנה טובה, דר' קרני רובין

למבולבלת שלום, וולבוטרין בדרך כלל משפיע תוך כשישה שבועות. בברכת שנה טובה, דר' קרני רובין

למבולבלת שלום, זריקות אנפרניל לוריד הן מאוד יעילות. בברכת שנה טובה, דר' קרני רובין

את אכן צודקת, יש לי גם דיכאון שבא והולךעל דעת עצמו.לדעתי החרדה היא העיקר אצלי ולכן לא שמים דגש לדכאון שלי. כרגע יש שינוי בכדורים להלן הכדורים שאני לוקחת קסאנגיס 1מ"ג X 3 ליום. פרפנאן 4 מ"ג פעם ביום דרלין 10 מ"ג X3 ליום את הסורבון הפסקתי על דעת עצמי, הוא עושה לי רע (קיצורים חשמליים ועוויתות בפנים ) הפסיכיאטר הוריד לי את הוולוטרן , כי גם הוא לא הועיל לי ולא נתן שום אפקט לאחר שש שבועות. אשמח לחוות דעתך במקצועית והמלומדת בשנית. בברכת שנה טובה ובריאה, מבולבלת.

נכון שלעיתים אני חווה אי חשק לחיות, ויש לי מחשבות אובדניות. מצב רוחי ירוד ואין לי חשק לעשות כלום. נראה לי שמישהו שם באישפוז יום מפספס אותי בגדול. ישנה איזו בדיקת דם שתמליצי לי לעשות על מנת "לברר" דיכאון ?יש כזה דבר ? ולמה נותנים לי קסנאגיס במינון גבוה? הלא התרופה ממכרת ואיתה רק מעלים מינון שגם ככה אני לוקחת ממנה יחסית הרבה, אז מה הטעם ? למרות שאני חוששת מקנביס רפואי, כי אני צריכה שליטה וחוששת מלהשתגע, האם רצוי להעלות את הנושא בפני הרופא הפסיכיאטרי באשר צריכת קנביס ? אני באמת מעוניינת להרגיש טוב, ואינני רואה שום קידום או שינוי בנצבי למרות שאני כבר חודש ושבועיים במחלקת אישפוז יום.

למבולבלת שלום, אנני מבינה את הטיפול התרופתי שלך אין בו שום תרופה נוגדת דיכאון. ככלל במצב כמו שלך אני מטפלת או בSSRI דוגמת לוסטרל או בSNRI דוגמת סימבלטה שהם גם נוגדי דיכאון וגם נוגדי חרדה יעילים. עד שהם מתחילים לעבוד אני מוסיפה או קסנגיס, או לוריבן או קלונקס. במידה ויש דופק מהיר אני לעיתים מוסיפה דרלין. יצויין כי בשבועות הראשונים הטיפול קשה אך בהמשך בדרך כלל יוצאים מהמצב. בנוסף חשוב לבדוק את תפקוד בלוטת התריס שלך ואת הנוגדנים נגד הבלוטה וכן בדיקות של ANA, אנטי-DNA. רמת ויטמין D, B12 וחומצה פולית, וכן רמה של מגנזיום בדם, בנוסף לספירת דם מלאה, שקיעת דם ו-SMAC. בברכה, דר' קרני רובין

למבולבלת שלום, לגבי הקנביס אנני סבורה שזה הפיתרון. זה גם יכול להעמיק את הדיכאון שלך. בברכה, דר' קרני רובין

ראשית תודה על התגובה המקצועית והנרחבת. שנית את כה צודקת, ואין באפשרותי (לצערי למרות הנסיונות הרבים) לשנות את דעת הפסיכיאטר באשר לכדורים נוגדי דיכאון. משאמרתי לו שאני צריכה משהו שיתן לי דחיפה למצב רוח , הוא השיב ואמר "תצאי יותר מן הבית). ברור לי ואולי גם לך שזו תגובה מתחמקת ואם יורשה לי גם לא אחראית. אני די מאוכזבת מאשפוז היום מכוון שהמענה לא ניתן לי כראוי. בבדיקת דם שעשיתי נמצא שחסר לי ויטמין D בלוטות התריס בסדר ואף גם B12 , כל שאר הבדיקות שציינת לא נבדקו אצלי. אינני יודעת אם מותר לי במסגרת האשפוז לקבוע תור אצלך ? האם זה אינו נוגד לאינטרס שלהם ולנוהל באישפוז היום ? למה אני צריכה לסבול ? אגב, אינני מכירה את הכדורים נוגדי הדכאון שציינת, אך אני אישית מעדיפה כדורים שלא משמינים, גם ככה עליתי 25 ק"ג שלא מועילים למצב הרוח ואף קשה לי להוריד במשקל. שוב, אני מודה לך על תשובתך המקצועית בברכת חתימה טובה, מבולבלת.

למבולבלת שלום, אחרי שתסיימי את האשפוז תצרי עימי קשר. בברכה, דר' קרני רובין

אני בהחלט אגיע אלייך( יש לי עוד כחודש וחצי במחלקת אישפוז יום ) ואף המלצתי לעוד כמה מטופלים על פי תגובתך המקצועית בפורום , זה להגיע אלייך. תודה על ההתיחסות האנושית והמקצועית, נשתמע בעוד כ.... בברכת חג שמח, מבולבלת.

אני מייחס את העלייה למשקל רק לתרופה(ירידה חדה במטבוליזם שהתרופה גרמה לגוף)כי לפני הייתי אוכל כמויות מטורפות של אוכל שבן אדם ללא חילוף חומרים מהיר במיוחד היה כבר בעודף משקל רציני במיוחד ואני הייתי רזה מאוד על סף התת משקל למרות האכילה המוגזמת

ומהירה וקרתה במשך שנה תמימה יש לציין שהפסקתי את הטיפול כי התרופה הפסיקה להשפיע במינון של 40 מג ולא בגלל ההשמנה כי שהרגשתי טוב פחות הפריע לי העניין של ההשמנה

לאחר שימוש במירו ולאחר מכן בציפרלקס עליתי 22 קילו והשלתי הכול תוך כמה חודשים שבהם החלטתי על דעת עצמי להפסיק את הציפרלקס ולעשות דיאטת כאסח. במהלך הדיאטה נשקלתי כל יום בבוקר ערומה לאחר מתן שתן ולפני שתייה/אכילה (זה משקף את משקל הגוף נטו), כתבתי את המשקל בטבלה יחד עם מספר הקלוריות שאכלתי באותו יום ופירוט של מה שאכלתי. עכשיו אני נוטלת פבוקסיל שלא גורם לי לעלייה במשקל, אך אני גם לא מצליחה לרדת על אף יציאות מרובות ותזונה של 1200 קלוריות. אני עדיין נשקלת באובססיביות ומפחדת על כל גרם שאני אוכלת ועולה. לי יש OCD ואישיות אובססיבית. יש לציין שגם אני הייתי רזה ובמשקל קבוע לפני הכדורים, לא משנה כמה אכלתי לא עליתי ולא התעסקתי בזה, אך הכדורים האלה משפיעים על בלוטת התריס שאחראית על המטבוליזם בגוף, ולכן קשה לרדת גם למי שאוכל מעט ועוסק בפעילות ספורטיבית. יש לציין שיש קווי דמיון בין OCD לבין הפרעות אכילה. לדוגמה, אם הסובל מ-OCD שסובב סביב חיידקים עושה פעילויות טקסיות כמו שטיפות ידיים מרובות ומקלחות ארוכות, הסובלים מהפרעות אכילה מסוימות עלולים לעשות פעולות טקסיות כמו שקילה חוזרת, מדידת היקף המותן בסרט, רישום קלוריות וכו'. זה קורה לרבים וטובים מאתנו, לאחר שהצלחנו לרדת אנחנו חרדים לעלות שוב, ובמקרה של אישיות אובססיבית זה עלול גם להיות כרוך בטקסים. בתשובה לשאלתך "אובססיביות או חרדה" הייתי אומרת שניהם. לגבי OCD אני לא יכולה להגיד לך, אתה צריך לגשת לאבחון.

למשל את אומרת שהכדורים משפיעים עם בלוטת התריס אז לכי תבדקי אותה ותראי אם יש לך בעיה בפעילות שלה הם אומנם יכולים לגרום להאטה במטבוליזם אבל בדרכים אחרות ולא דרך בלוטת התריס דרכים שלא ממש ידועות למדע

אמרת שחזרת למשקל הקודם שלך אז למה את רוצה להרזות עוד אולי זה המשקל שנוח לגוף שלך איתו וזה לא קשור לפבוקסיל שאת לא מצליחה לרדת? חשבת על פעילות גופנית כמו ריצה ספינינג וכדומה?

לאדם שלום, מאחר והיו לך אובססיות אחרות אז קרוב לוודאי שזה OCD אך לא נתת מספיק מידע בכדי לאבחן זאת. בברכה, דר' קרני רובין

לאדם שלום, האם בדקת את תפקוד בלוטת התריס באותה תקופה? בברכה, דר' קרני רובין

כי לא הפריע לי כל כך ההשמנה כל עוד הכדור עבד

מה כדור עושה לך אתה משמין בצורה משמעותית וזה ממש לא מעניין אותך כנראה זה הכל עניין של כימיקלים במוח

.

ליד התמונה שלה. תלחץ על השם בכחול. יפתח חלון חדש, מתחת לתמונה כתוב "שאל אותי שאלה" - לחץ עליו ואז שלח את שאלתך. שבת שלום.

לדפי שלום, אינני זוכרת אם עניתי לך או לא. חל עיכוב קל במתן תשובותיי עקב מחלה במשפחה. ככלל, החלפה של אובססיה באובססיה הינה תופעה ידועה. בברכת שנה טובה, דר' קרני רובין

תודה רבה לך. שנה טובה ובשורות טובות.

שוב שלום דר', אשמח שתקדישי לי מזמנך למייל חוזר, כאשר יהיה באפשרותך לענות. בברכת בריאות טובה

לדפי שלום, אני אשתדל לענות לך במייל אך להבא השתדלי לכתוב בפורום מאחר ואני קורסת. בברכה, דר' קרני רובין

ברצוני להודות לך על התגובות המקצועיות והכנות שלך. את רופאה נפלאה ויתרה מזו בנאדם מדהים. צום קל וגמר חתימה טובה:)

למיטל שלום, למיטל שלום, חלק מהטיפול הפסיכולוגי הינו "ההתאהבות" במטפל או במטפלת ועיבוד רגשות אלה. מסיבה זו חשוב שתדוני עם המטפלת ברגשות הללו. באופן מאוד טבעי התאהבת מאחר ומדובר באדם שעונה על צרכי ההכלה שלך. היא מקשיבה לך, מגלה אמפתיה והיא שם רק בשבילך ויש להניח שמדובר באדם איכותי ומשכיל. ברור לי שהחוויה עבורך היא של התאהבות של ממש אולם זו התאהבות שונה. במידה והמטפלת תשכיל להכיל גם את רגשות האהבה שלך כלפיה, היא תוכל לעזור לך להבין מה באמת הביא אותך לחוש רגשות אילו. ההתאהבות במטפלת יכולה לבוא ממגוון סיבות. לעיתים משהו משתחזר מתוך קשרים ראשוניים בילדות. זה יכול להיות גם מעין ניסיון ``לשחרר`` את המטפלת מתפקידה הטיפולי (בפנטזיה). לעיתים מדובר בקושי לקבל יחס כזה מבלי, כביכול, לתת תמורה. את כל זה אפשר להבין בתוך הטיפול וזהו רווח טיפולי נהדר שיסייע לך להבין את עצמך טוב יותר. התובנה הזו גם תחזיר את הרגשות שלך למקום ``הנכון``. בברכה, דר' קרני רובין

המון תודה קראתי כמה וכמה פעמים ונראה שכל מה שכתבת נכון כאילו יש לי את כל התסמינים של ההתאהבות ומדוע אני לא מפסיקה לחשוב עליה והלב פועם... כמובן שכל מה שאני תמיד צריכה זה חיבוק מוזר היתה מטפלת שאיפשרה זאת ולאט לאט זה דאך תודה רבה