פורום פסיכיאטריה - עמוד 185

שלום אני סובל מ OCD דיכאון וחרדה. אני נוטל כבר חודשיים 150 לוסטרל ולפני שינה בונדורמין. עדיין יש לי מתח. ומידי פעם לקחתי קלונס 0.5 אבל עם הזמן ההשפעה פחתה. רופא הציע לשלב סורבון 10 מג. אשר יש לו השפעה מרגיעה ללא התמכרות כמו משפחת הבנזודואידים. מקריאה באתרים שונים נכתב שיש בשילוב הזה סכנה של תסמונת סרוטנין. האם נכון? כמו כן אם זה טוב מדוע פסיכיטרים בארץ כמעט לא לא רושמים סורבון וגם לא נפוץ כל כך?

שלום ד"ר! יש לי 2 שאלות. 1.אני בן 25 סובל מזה כחצי שנה ככל הנראה מהפרעות חרדה מטופל כמה חודשים אצל מטפלת קונגטיבית ובמקביל התחלתי בטיפול תרופתי ציפרלקס התחלתי ב10 מ"ג ולאחרונה העליתי ל20. אני חושב שהכדור כלל לא עוזר לי ואולי אפילו משפיע עליי לרעה אשמח לקבל פיתרון או להפנות אותי למקום הנכון.אני אדם נורמטיבי ואיש ביטחון שמלפני חצי שנה חיי נהרסו ואני כבר לא מצליח להיות אופטימי. 2.אני לוקח את הציפרלקס בשעות הערב סביבות 10 ואתמול שכחתי לקחת האם יש בעיה עם זה? פעם ראשונה שזה קורה לי! אשמח לקבל תשובות תודה ד"ר.

בתי התחילה היום לקחת "רסיטל" לOCD חרדה ודיכאון. במקרה של כאב ראש , ניתן לקחת אדוויל או אקמול ? או שצירוף של רסיטל ומשככי כאבים אלה מסוכן ?

היי ותודה על המענה, רציתי לשאול על הסכנות הבריאותיות במידה ויש בשילוב של לוסטרל וקנאביס רפואי.

לקחתי חודש קלונקס ואני מרגיש שהתרגלתי אליו, הוא פחות משפיע. אם אעשה הפסקה של חודש המצב יחזור לקדמותו? ניסיתי הרבה כדורי הרגעה הקלונקס הכי עוזר לי

שלום, לבתי (בת 32) הומלץ לקחת רסיטל בשל חרדה דיכאון ו OCD ראיתי בדף ההתוויות של הכדור גם אפשרות לשינוי אישיות. מה שגורם לפחד מלקיחת הכדור.ובכלל תופעות הלוואי גורמות לחששות וכך גם מידת היכולת להיגמל לאחר שנה. אודה לתשובה.מודאגת.

בעלון לצרכן של ציפרלקס רשום שמעל גיל 65 המינון הוא 5 מג והרופא רשאי להעלות למינון מקסימלי של 10 מג. אני נוטלת ציפרלקס כ 4 שנים במינון של 10 מג.הכדור משפיע עלי מעולה. לפני שנתיים הרגשתי פחות טוב הרופא העלה לי את המינון ל 15 מג והתוצאה הייתה טובה מאוד. המשכתי ליטול 15 מג במשך כשנה עם תוצאות מצוינות.אחרי שנה בגלל גילי הקטנתי את המינון ל 10 מג עם תוצאות מצוינות עד החודש האחרון. לאור האמור לעייל האם למרות שרשום בעלון מקסימום 10 מג לגילי אוכל לחזור למינון של 15 מג כמובן לפי הסכמת רופא המשפחה שלי.

גדלתי בתור ילד ביישן מאוד , חסר בטחון עצמי ומופנם ומסוגר בלי חיים חברתיים ורגיש מאוד , גדלתי בלי חברים (למעט בביה"ס היסודי) ועד היום אין לי חברים. כתלמיד בביה"ס הייתי מהמצטיינים בכיתה וסיימתי כיתה י"ב עם בגרות מלא (זכאי לבגרות) וציון פסיכומטרי גבוה ובהצטיינות . בתור תלמיד בביה"ס בשעות אחרי הצהריים הייתי מבלה כמעט רוב הזמן בבית בעיקר בללמוד ובהכנת שיעורי בית , הייתי לומד הרבה בבית , את שאר הזמן הייתי מבלה בצפייה בטלוויזיה ובמשחקי מחשב , בשעות אלו אחרי זמן ביה"ס הייתי ממעט לצאת מהבית אם בכלל (לא הייתי יוצא לבלות עם חברים) . גדלתי כבנאדם רגיש מאוד לדברים שנאמרים עליי והנוגעים בי , רגיש לתגובות ולפידבקים של אחרים , ואם הייתי מרגיש שנעלבתי או נפגעתי ממשהו הייתי מתנתק ממנו ומפסיק כל מגע איתו . אחרי סיום התיכון עשיתי הפסקה של שנה לפני האונברסיטה , בשנה הזאת עבדתי במפעל קטן בכפר . בשנה הזאת החלו להופיע אצלי סימפטומים של דיכאון והתחלתי להרגיש בדידות קטלנית וקשה גם רגשות שליליים ורגשות עצב , ,גם כעס פנימי על המצב שנקלעתי אליו (הדכדוך והבדידות) וכעס על ההורים בגלל שחשבתי שחינכו אותי בצורה לא טובה גם כעס על הסביבה שבה גדלתי כי חשבתי שהסביבה גרמה לי לחלות במחלת נפש בגלל הערות שליליות שהייתי מקבל מאנשים בסביבה הזאת (הערות על כך שאני בודד) , והתחלתי להסתגר בתוך הבית , בתוך החדר והתחלתי להתנתק מהסביבה שבה אני חי עד כדי הסתגרות מוחלטת בתוך הבית . בינתיים אחרי שנת ההפסקה (השבתון) שהייתה לי התחלתי לימודים באוניברסיטה כשאני נושא מטען נפשי כבד . במקביל ללימודים באונברסיטה התחלתי לפתח פחד לצאת מהבית ופחד מלפגוש אנשים , פחד חברתי ממצבים חברתיים ובמקביל לזה התחלתי לפתח הימנעות מוחלטת מלהימצא בחברת אנשים , נמנעתי ממצבים חברתיים והסתגרתי באופן מוחלט בתוך הבית והתחלתי לחשוב מחשבות שאומרות שכאשר אני הולך ברחוב האנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , ושאינני מסוגל ללכת ברחוב , ושהרגליים שלי לא מסוגלות לשאת את הגוף שלי כך שאלך ברחוב , היו בראש שלי מחשבות שאומרות שאינני מסוגל לעמוד מול אנשים , אינני מסוגל להיות בחברת אנשים . בינתיים סיימתי שתי שנות לימודים באונברסיטה בהצלחה ונכשלתי בשנה השלישית בגלל המצוקה הנפשית שממנה אני סובל (ההסתגרות , ההימנעות , המחשבות , החרדה , הדיכאון , הפרעות שינה , הכעס , התפרצויות הכעס והזעם ). ואז אושפזתי בפעם הראשונה בביה"ח רמב"ם במחלקה פסיכיאטרית פתוחה ושם אובחנתי כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית OCD (חזרה באופן אובססיבי על פעולה מסוימת מספר פעמים כדי לוודא שהכל בסדר כמו למשל לוודא מספר פעמים שהדלת סגורה וגם מחשבות שמופיעות בראש באופן אובססיבי שאומרות למשל שהדלת לא סגורה ) , אובחנתי גם כסובל מחרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת ודיכאון שנקרא double dystemia depression והאבחנה הפסיכיאטרית הייתה : Schizoaffective Disorder סובל ממחלה בספקטרום השניידריאני עם מרכיב אפקטיבי. יצאתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Risperdal 4 mg \פעם ביום Lustral 150 mg \ פעם ביום Clonex 0.25 mg \ פעם ביום Dekinet 2 mg \ 3 פעמים ביום בהמשך באשפוז יום פסיכיאטרי ברמב"ם העלו לי את הלוסטרל (lustral) ל 300 מ"ג ביום והורידו את הריספירדאל (risperdal) ל 2 מ"ג ביום . בסך הכל יצאתי מהאשפוז מחוזק עם יותר בטחון עצמי והתחלתי לאט לאט לצאת לעולם אל מחוץ לבית . בהמשך הייתי במעקב אצל פסיכיאטרית שעשתה לי שינויים תרופתיים בתדירות גבוהה ובתוך זמן קצר , ובנתיים חזרתי לאוניברסיטה , אבל עוד פעם הייתה החמרה במצבי הנפשי ומצבי הנפשי התדרדר (הדרדר) ואז אושפזתי בפעם השנייה בביה"ח העמק בעפולה במחלקה פסיכיאטרית פתוחה בגלל הסיבות הבאות : כישלון בלימודים , הסתגרות מוחלטת בבית , הימנעות מוחלטת מלהיות בחברה מחוץ לבית , פחד לצאת מהבית , פחד מלפגוש אנשים , חרדה חברתית , ייאוש דיכאון ועצב , רגשות שליליים , התפרצויות כעס\זעם שכללו זריקת ושבירת חפצים וקילול ההורים והשם , מחשבות על כך שאינני יכול ללכת ברחוב בגלל שאנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , הרגשתי לא שייך , אין לי כח ללכת ברחוב . שוחררתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Modal 50 mg \ 3 ביום Nocturno 7.5 mg \ 1 ביום Seroquel XR 300 mg \ 2 ביום Efexor XR 150 mg \ 1 ביום יצאתי מהאשפוז עם האבחנה Simple Schizophrenia . בסך הכל האשפוז בעמק עזר לי מאוד יצאתי משם מחוזק ועם בטחון עצמי , ועם רגשות חיוביים , ואופטימיות , ועם הרגשת רוגע ושמחה וגם נפטרתי כמעט לגמרי מהמחשבות שמגבילות אותי בנוגע ליציאה מהבית ושמגבילות אותי במישור החברתי והפכתי לבנאדם חופשי שיכול לצאת לאן שהוא רוצה , גם נפטרתי מהעצבנות ומהלחץ והמתח ומרגשות הכעס . אחרי האשפוז הזה הייתי בבית כמעט שנה וחצי . בזמן זה הייתי במעקב אצל פסיכיאטר במרפאה קהילתית בביה"ח הלל יפה בחדרה שעקב ירידה במצב הרוח הרופא העלה לי את האפקסור ל 300 מ"ג ביום . אחרי האשפוז בעמק בכמעט שנה וחצי חלה הדרדרות והחמרה במצבי הנפשי : דיכאון , ייאוש , עצב , כעס , התפרצויות כעס \ זעם , השתוללויות , זריקה ושבירת חפצים , תוקפנות\אלימות מילולית כלפי ההורים (חשבתי שההורים גרמו לי לחלות מחלת נפש על ידי כך שלא חינכו אותי בצורה נכונה) , גם היו הפרעות שינה , מעביר ימים ללא אוכל , מרשל את עצמי , היגיינה ירודה , כעס פנימי אדיר , הרגשת חוסר אונים . אז הגיע האשפוז השלישי בנצרת שבכלל לא עזר לי , אשפוז זה נמשך חודש ושם טופלתי בטגרטול cr 400 מ"ג ביום שנועד להרגעת התפרצויות כעס , וטופלתי בנוסף ב רסיטל 20 מ"ג\יום בנוסף המשכתי עם הסרוקוול xr 600 מ"ג\יום . האשפוז הזה לא עזר לי , להיפך הייתה החמרה במצבי הנפשי , והתחלתי להרגיש תחושת אי שקט פנימי נפשי, ולהרגיש חוסר מנוחה , כך שאינני מסוגל לשבת בנינוחות ולהתרכז בדבר (צפייה בטלוויזיה , קריאה , אינטרנט), הרגשתי מצב דמוי אקטיזיה , ואז הפסקתי את האשפוז על דעת עצמי וחזרתי להמשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע ,ויש גם מרכיבים חרדתיים ודכאוניים ואובססיביים , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder ונתן לי את הטיפול הבא : Seroquel XR 600 mg \ ביום Modal 150 mg \ ביום Ambien CR 12.5 mg \ ביום לשינה Depalept Chrono לטיפול בהתפרצויות כעס \ זעם : להתחיל 500 מ"ג ולעלות ל 750 מ"ג ביום . להפסיק Viepax להתחיל Clonex 0.5 מ"ג 2 פעמים ביום . אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . הפסיכיאטר המליץ לי על הטיפול הבא שאני מקבל אותו עכשיו (כיום) : Seroquel XR 800 mg \ ביום Depalept Chrono 750 mg \ ביום להפסיק מודאל (modal) בטענה שלא עוזר לי , וגורם לי לתחושת האי שקט . להמשיך Viepax XR 300 mg ביום . לקחת Cipralex 10 מ"ג ביום . Clonex 0.5 מ"ג \ 3 פעמים ביום . להתחיל Deralin 10 מ"ג \ 2 פעמים ביום . להרגעת האי שקט . Ambien CR 12.5 mg לשינה . בימים אלו (כיום) אני מקבל את הטיפול הזה . אני ממשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע ,ויש גם מרכיבים חרדתיים ודכאוניים ואובססיביים , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder ונתן לי את הטיפול הבא : Seroquel XR 600 mg \ ביום Modal 150 mg \ ביום Ambien CR 12.5 mg \ ביום לשינה Depalept Chrono לטיפול בהתפרצויות כעס \ זעם : להתחיל 500 מ"ג ולעלות ל 750 מ"ג ביום . להפסיק Viepax להתחיל Cipralex 10 מ"ג \ביום . להתחיל Clonex 0.5 מ"ג \ 2 פעמים ביום . אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . ללא תכנים פסיכוטיים . הפסיכיאטר המליץ לי על הטיפול הבא שאני מקבל אותו עכשיו (כיום) : Seroquel XR 800 mg \ ביום Depalept Chrono 750 mg \ ביום להפסיק מודאל (modal) בטענה שלא עוזר לי , וגורם לי לתחושת האי שקט . להמשיך Viepax XR 300 mg ביום .(יש לציין שהפסקתי לקיחת viepax לפני כמעט חודשיים לאחר לקיחתו באופו ממושך למשך כמעט שנה וחצי , הפסקתי את viepax על דעת פסיכיאטר אחר שהתייעצתי איתו ונתן לי במקום viepax התרופה רסיטל שלקחתי אותה לתקופה של חודש ושבוע ולא עזרה לי בכלל , יש לציין שבאותה תקופה של החלפת ה viepax התחלתי להרגיש תחושת אי שקט פנימי קשה במיוחד (מצב דמוי אקטיזיה)) . לקחת Cipralex 10 מ"ג ביום . Clonex 0.5 mg \ 3 פעמים ביום . להתחיל Deralin 10 mg \ 2 פעמים ביום . להרגעת האי שקט . Ambien CR 12.5 mg לשינה . בימים אלו (כיום) אני מקבל את הטיפול הזה . לאחר חודש חזרתי עוד פעם למעקב אצל הפסיכיאטר שלי הוא כתב במכתב של הפגישה שהאבחנה שלי Schizophrenia F20.0 שכיזופרניה . הוא כתב שאני לא יציב מבחינה תרופתית וכל הזמן מתלונן על תחושות אי שקט . מרגיש כעסים ומתפרץ בזעם , ללא ביטוי פסיכוזה , ללא אובדנות . הפסיכיאטר המליץ לי : 1. להפסיק בהדרגה Viepax XR . 2. לעלות Cipralex עד 20 מ"ג\יום . 3. לעלות Deralin 10 מ"ג \ 3 ליום . 4. להמשיך Seroquel XR 800 mg \ ביום . 5. Depalept Chrono 1000 mg \ ביום . 6. להפסיק Ambien CR . 7. להתחיל Bondormine 0.25 מ"ג ביום לשינה . 8. להמשיך Clonex 0.5 מ"ג \ 3 ליום . היום אחרי 17 ימים מתאריך השינוי התרופתי האחרון (או מתאריך לקיחת הטיפול החדש עם השינוי האחרון) אין הטבה או שיפור במצבי הנפשי , להיפך יש התדרדרות במצבי הנפשי , אני מרגיש מדוכא ומתוסכל יותר מתמיד , לא אוכל , אין תיאבון , מרגיש כעס , כעוס , מרשל את עצמי את ההיגיינה שלי ואת המראה החיצוני , מתפרץ התפרציות כעס\זעם , משתולל , מקלל את ההורים ואת בני המשפחה שלי , זורק ושובר דברים וחפצים , לא מצליח לישון בלילה למרות שאני לוקח כדור שינה ואז אני ער בלילה וישן ביום , יום הפוך , סובל מהפרעת שינה כרונית , אין לי סדר יום , לא מתפקד , מעשן בשרשרת ושותה הרבה קפאין , עצבני יותר מתמיד , מרגיש תקוע בבוץ , מיואש , חסר תקווה , מרגיש חוסר אונים , מצב רוח רע וגרוע ביותר . 1- יש לי שאלה חשובה : רציתי לשאול האם יש סיכוי שתהיה הטבה במצבי הנפשי , מה אפשר לעשות מבחינה תרופתית על מנת שמצבי ישתפר , האם יש מקום להוספות \ שינויים מבחינה תרופתית על מנת לשפר את המצב ? יש לי גם מספר שאלות אחרות : 2- חוות דעת על הטיפול התרופתי שאני מקבל עכשיו ואיך הטיפול הזה עשוי להועיל לי אם בכלל ? 3- מה המינון המקסימלי של הדירלין לטיפול באי שקט פנימי נפשי ? 4- האם ה Depalept Chrono אמור למנוע את התפרצויות הכעס\זעם וכמה זמן צריך כדי שתורגש השפעתו במלואה ? 5- האם Modal 150 mg ביום יכול לגרום לתחושת אי שקט ? 6- האם אני יכול לוותר על ה Modal ולהסתפק ב Seroquel כתרופה אנטי-פסיכוטית ? 7- חוות דעת על האבחנה הפסיכיאטרית שלי ? 8- חוות דעת על האבחנה הפסיכולוגית שלי ? 9- חוות דעת על טיפול פסיכיאטרי מומלץ ? 10- חוות דעת על טיפול פסיכולוגי מומלץ ? 11- חוות דעת על אפשרויות שיקום דרך ביטוח לאומי ו\או סל שיקום ?

שלום, אני בת 50+, אמא, עובדת, מתאמנת, סופר-מתפקדת. ויחד עם זאת, כל חיי מרגישה לא-שייכת, לא-מתאימה, לא-נראית. רגישה מידי, נעלבת בקלות (אבל לא עושה דרמות). הייתי בטיפול ממושך (CBT בעיקר), הוא עזר להתמודד עם ארועי חיים ולהרגיש טוב יותר. אבל, אני מרגישה שזה משהו מאד-מאד בסיסי בי, שאינו מתמלא. אני יכולה לשער מה המקורות, אבל לא יודעת אם זה משנה עכשיו. אני תוהה האם אני יכולה להסתייע בטיפול תרופתי כדי להרגיש טוב יותר ביום-יום? באינטראקציה עם אנשים, לא להיות כל-כך self-conscious כל הזמן, להיות משוחררת יותר. אני חושבת שההתעסקות הפנימית הזאת גוזלת אנרגיה רבה ופוגעת בהישגים שלי (אמנם כאמור סופר-מתפקדת, אבל גם מפשלת לא-מעט בעבודה, נמנעת לעיתים קרובות מלפנות לאנשים בענייני עבודה, וכד'). תודה מראש!

היום הכפלתי את מינון הדפלפט בגלל שהרמה בדם היית נמוכה. התחיל לי היום כפיליות בראיה.האם יתכן שזה קשור לדפלפט?