פורום פסיכיאטריה - עמוד 46

אחרי טיפול ראשון של גרייה מגנטית מצבי החמיר המחבות האובדנות הבכי והצעקות מה זה אמור להביע???, יש קשר?????

שלום. לפני מספר שנים אבחנו אותי עם סכיזופרניה ורשמו לי תרופות אנטי פסיכוטיות בשל מחשבות טורדניות שהיו לי לגבי גודל הראש שלי והפרופורציה שלו ביחס לגוף (חשבתי שהוא קטן מדי). למעשה זו הייתה פיקסציה על אובייקט חיצוני שביטאה ספקות פנימיים ומשבר זהות פנימי. הזהות שלי וסיפור המסגרת שסיפרתי לעצמי על עצמי קרסו. הזהות שלי הייתה בנויה על פרפקציוניזם, מקסימליזם, שאיפה לשלמות, עוצמה ומצוינות. גדלתי ללא אבא וללא אף דמות גברית בחיי, אולי זה שיחק תפקיד במשבר הזהות. בשנים האחרונות בניתי זהות חדשה שלא תלויה יותר בדברים חיצוניים או בדברים שאין לי שליטה עליהם כמו מראה חיצוני או אינטיליגנציה וגם המחשבות לגבי הגודל של הראש לחלוטין לא אקטואליות עבור מי שאני היום. בתחילת הדרך אפילו עשיתי עם עצמי אפילו תרגילים שמזכירים סיביטי (בלי שידעתי) של לעמוד מול המראה ולהציף את הפחד. "להתרגל לעצמי". לפני מספר חודשים קראתי על הפרעת גוף דיסמורפית ולמעשה ראיתי שהתיאור של ההפרעה מתאים בצורה מושלמת להפרעה שהייתה לי. בנוסף, תכונות האופי והחוויות של אנשים שיש להם את ההפרעה מזכירות מאוד את תכונות האופי והחוויות שלי (פרפקציוניזם והערכה עצמית נמוכה למשל, גם רקע של התעללות בילדות). בנוסף קראתי שבהפרעת גוף דיסמורפית מטפלים באמצעות נוגדי דיכאון וטיפול סיביטי ולא באמצעות תרופות אנטי פסיכוטיות. האם יכול להיות שהייתה טעות באבחנה? האם בכלל מאבחנים הפרעת גוף דיסמורפית במערכת בריאות הנפש הציבורית בישראל? האם עלי לפנות לפסיכיאטר פרטי? יש לציין שעברו יותר מ 7 שנים מאז האבחון ולכן לתבוע על רשלנות אני כבר לא יכול (למרבה הצער). הייתי רוצה להיגמל מהתרופות כי אני כבר לא צריך אותן, אבל הייתי רוצה לעשות את זה בחוכמה ועם ליווי של פסיכיאטר טוב, כי אני יודע שיכולים להיות תסמיני גמילה, נפשיים וגם פיזיולוגיים. למי אני יכול לפנות?

שלום ד"ר, אני סובל מאוד מתסמיני חרדה פיזיים שמאוד פוגעים בתפקוד בבית ולא מאפשרים כרגע לעבוד. ברקע קיימת תסמונת התשישות הכרונית\פיברומיאלגיה במשך שנים רבות והחמרה משמעותית בשנתיים אחרונות עקב מצבי סטרס מתמשך, אובדנים במשפחה ודחק. ציפרלקס במינון 15 בו טופלתי משך 5 שנים לא מנע את הופעת החרדה, תופעות לוואי של ויפאקס לא אפשרו לי להמשיך אתו בוודאי לא להעלות מינון ליותר מ75. ניסיתי 5 שבועות של רמוטיב בגלל הרגישות לתופעות לוואי, אך החרדה לא שככה ונוסף הופיע טינטון ולחץ באוזניים (הממשיך גם אחרי הפסקת). הפסיכיאטרית טוענת שלדעתה גם לתרופות אחרות לא אגיב טוב ולבינתיים מטופל בלוריוון שמרגיש שאינו נותן מענה לתפקוד וגם מותיר אותי עייף ומדוכדך. לאחר שקראתי על תרופה בשם לשיאה, הצעתי לפסיכיאטריה אך זו סירבה בטענה שאינה מכירה את התרופה... האם זו תרופה שמתאים לנסותה? אם כן, איך אאתר מי שמטפל בה?

מה יעיל יותר לקחת מירו 30?, או סימבלטה 60?,

שלום, אני מטופלת בהזרקות בגלל דיסטוניה (טיקים בעיניים) ויש סיכוי שאצטרך להפסיק אותו. הומלץ לי לנסות טיפול בהיפוך הרגלים (HRT) אבל ממה שאני מבינה זו שיטה שעובדת על התמודדות עם התחושה המקדימה לטיק. הבעייה שאצלי אין תחושה מקדימה. אם התחושה הזו לא קיימת אצלי, יש רלוונטיות לפנות לטיפול מהסוג הזה? תודה

בת 60. פריזמה 20מ"ג כשנתיים-מסייעת היטב לדיכאון וחרדה, אבל גורמת לתחושת ריחוק , אדישות חברתית וחוסר מוטיבציה. האם רצוי לחזור לציפרלקס (בעבר 10מ"ג כשנה וחצי ולא ככ הועיל לדיכאון "סוער"). תודה רבה.

האם זיפרקסה וטגרטול פוגעים בפוריות אצל גברים

שאלה דחופה אני מתחתן בעוד חודש האם אפשר לקחת פרולול לחרדה לחתונה 10 מג ולשתות אלכוהול עם התרופה? אני ממש לחוץ מהאירוע ולהתחמק מלשתות החתונה שלי לא נראה כמו דבר רציונלי

לקחתי פריזמה במשך 10 ימים , 6 ימים חצי כדור ועוד 4 ימים כדור שלם. עושה לי תופעות קשות של בחילות ועייפות קיצונית . האם אפשר פשוט להפסיק?או שצריך בהדרגה,אפילו שמדובר בזמן קצר מאוד?

ערב טוב אני לוקחת 1000 רומוטיב....3 חודשים התחלתי ב500....מאז העלייה במינון הרגשתי טוב מאוד ללא שום תסמין של חרדה פיזי או נפשי. בשבוע האחרון חזרו לי בעוצמת נמוכה לחצים החזה סחרחורת. מה שהיה בהתחלה לפני הטיפול התרופתי. האם זו נסיגה חולפת? וכמה זמן אמורה להיות? או שהכדורים הפסיקו להשפיע עליי. תודה