פורום פסיכיאטריה - עמוד 488

שלום וברכה, אני בת 42 נוטלת לוסטרל/ סרנדה מזה 5 שנים. צפויה ללדת החודש (במשך כל תקופת ההריון נטלתי סרנדה במינון 50 mg ליום). אני מעוניינת להניק ( ובד בבד מעוניינת להמשיך את נטילת התרופה). האם תהיה השפעה כלשהי על התינוק במצב זה? האם כדאי להקטין מינון? אודה לתשובתכם,

רציתי לדעת מה דעתך מנסיון אישי או לא, עם התרופה ויפאקס XR/ ונלאפקסין-טבע XR. מכוון שאין אופציות רבות בשוק, לי היא די עזרה כמו האיקסל אך לאיקסל הייתה תופעת לוואי בלתי נסבלת ונאלצתי להפסיק. עם הויפאקס - בפעם בראשונה ארבעה חודשים שיפור במצב רוח והחרדות אבל החל מהחודש הרביעי עליתי במשקל( 4 קילו בחודש!) נבהלתי והפסקתי את התרופה אחרי יומיים התחיל סינדרום גמילה שאני לא מאחל לשונאים שלי! עם SSRI אין שיפור כמו עם הSNRI לפחות בשבילי. שוק התרופות בארץ לפחות באנטי דיכאונים כל כך מצומצם שאין אפשרות אחרת. האם ידועה לך השמנה מהויפאקס אפקסור XR (?) נראה שזאת אפשרות אחרונה ויחידה בשבילי. בלקיחת סיכון השמנה מסיום..) ניסיתי. לוסטרל - ! איקסל+ טרזודיל סימבלטה עד 60 מילגרם ויפאקס עד 150 מילגרם שהעילתי ל225 נגרם לי תיאבון יתר. ולא ראיתי שינוי. גמילה מהאפקסור 3 חודשים!! פבוקסיל עד 200 מילגרם פרוזק/פריזמה עד 40 מילגרם שהחמיר בהוראת ד"ר הורדתי ל30 מ"ג. שוב לוסטרל חודשיים שוב ויפאקס חודש וחצי. רמוטיב חודשיים - מצוין לדיכאון, פותח תיאבון משמעותית. מגביר סיוטי לילה. לא עוזר לאוסידי. סימבלטה- ( בפעם השניה) שוב לוסטרל. כרגע ללא תרופה מנסה הומאופתיה. התרופות הוספקו מחוסר יעילות או מתופעות לוואי בלתי נסבלות. מה שנשאר לי זה האפקסור ( ויפאקס XR) בלקיחת סיכון לא להשמין הפעם, כנראה לא להפסיק לעולם.. (השמנה מינורית לא תמנע.) אך אני גם כך סובל מעודף משקל בינוני.

לקחתי תקופה ציפרלקס שעזר לחרדה ולדכאון.אך פגע בחשק המיני. ניסיתי רסיטל אבל לא הצלחתי להתמיד בטיפול בגלל תופעות הלוואי בהתחלה. האם קיים כדור יעיל לטיפול בחרדה ודיכאון שלא פוגע בחיי המין ואפקטיבי עם מינמום תופעות לוואי כצו ציפרלקס?

שלום, אני נוטלת ציפרלקס ולפעמים בבתי המרקחת יש רק תחליפים כמו אסטו ואסציטלופראם טבע. זה בסדר לקחת לפעמים תחליף באותו המינון של הציפרלקס המקורי ואז בחודש הבא כשיהיה את המקורי לקחת אותו? ויכול להיות שחודש לאחר מכן שוב לא יהיה את המקורי... הזיגזג הזה תקין או שיש בזה מן הבעייתיות? ומה אפשר לעשות במקרה כזה? תודה.

בגלל חרדות אני מטופל תרופתית שנים בהצלחה. היות ואני שותה כל יום קולה קבוע במינון 500 מ"ל (חצי ליטר) ירדתי בהדרגה כל שבוע 100 מ"ל עד להפסקה מלאה. לאחר 3 ימים ועד כה (3 שבועות)אני חש באפיזודות של דיכדוך עמוק - ממש דיכאון והגברת אי השקט. שוחחתי עם הפסיכיאטר שלי וסיפרתי לו המצב.הצעתו: לא להתנזר אלא להפחית כמות ותדירות במקום כל יום לשתות רק פעמיים בשבוע. האם עצתו נראית לך סבירה?זו כבר הפעם השלישית שאני מנסה להגמל בהדרגה ומחזיק כשבועיים-שלושה עד שהתחושות ממש בלתי נסבלות אז אני חוזר ובגדול לשתות...

אני בת 26 בריאה.מזה שמונה שנים אני נוטלת פלוטין ,לאור זה שבתקופת התיכון סבלתי מדכאון, תפקדתי רגיל אבל הרגשתי דכאון , חוסר כייף בחיים וקושי בהתמודדות בלחצים ומרצוני ביקשתי עזרה על ידי תרופות.לציין שמאז שאני נוטלת פלוטין לא חוויתי דכאון ואני מרגישה ,שזה עוזר לי להתמודד בלחצים ,ולכן אני ממשיכה לטול אותה. .אני מתכננת להכנס להריון .ממידע בכתבה בעיתון (לסיכון להולדת ילד אוטיסט , שזה לא ברור מספיק, אם זה בגלל תרופות נגד דכאון או בגלל מצב דכאון של האם). וכן ממידע באינטרנט של סיכון לבעיות בלב, לחץ ריאתי מוגבר ועוד ,אני חוששת מהעיניין ,ושאלתי היא, 1)האם מותר להמשיך לטול פלוטין בהריון ? 2)האם זה מסכן את העובר במה שתארתי קודם אוטיזם בעיה בלב לח ריאתי מוגבר ועוד , ואם כן באיזה אחוז מדובר ? 3)והאם התרופות או הדכאון של האם עלולות לגרום לאוטיזם ביילוד? 4)האם הגישה היא לא לטול תרופות נגד דכאון כמו פלוטין בהריון, ומה הסיכון אם לא אטול בהריון? אשמח לדעתך ולהכוונה מסויימת . המון המון תודה על הסבלנות והעזרה !!!!!!!

שלום רב, טופלתי בשנה שעברה למשך שנה בציפרלקס 10 מ״ג עקב חרדות ודיכאון חזרים שהיו לי. לאחר שנה - הפסקתי לקחת מכיוון שחששתי שמא זה פוגע בספירת הזרע שלי (נאמר לי שזה ייתכן ע״י כמה רופאים) 3 חודשים היה ממש בסדר - לא היו לא סימפטומים. אחרי טיפול ראשון של הפריה חוץ גופית שכשל החרדה הציפה אותי לגמרי מחדש ואיתה גם הגיע הדכאון. חזרתי לקחת את הציפרלקס. אני במינון מלא (10 מ״ג) כבר כמעט 10 שבועות כאשר בהתחלה נטלתי גם לוריוון שלאט לאט ירד. ההקלה קיימת אבל היא לגמרי לא מספיקה. אציין שאנחנו עכשיו בסיום הטיפול השני ואיתו גם הלחץ עולה ומה שעוזר לי זה לקחת 0.5 מ״ג לוריוון בבוקר. השאלות שלי - מה אפשר לעשות? האם לאחר תקופה כל כך ארוכה הציפרלקס עוד אמור להתגבר? האם זה בסדר שאני לוקח עדיין 0.5 לוריוון כדי ״לתפקד״? (נאמר לי שזו לא כמות שגורמת להתמכרות) תודה רבה, יואב

הגעתי לשלב שהכול כבר מאוחר מדי. להביא ילדים, למצוא זוגיות - הסיבה הביולוגית וסיבה של מראה חיצוני ובעיות דימוי עצמי נמוך שלא נפתרו גם אחרי טיפול פסיכותרפי ממושך (עשרות שנים), ניסיונות טיפולים תרופתיים.. היום אני בת 53!! זה לא היה נכון לגביי שאפשר לתקן ולהשתנות. ניסיתי לא להאשים אף אחד ולא להיגרר לתהום הזאת אבל האמת טופחת בפרצוף והחיים שלי כן נדפקו בגלל ילדות דפוקה של התעללות פיזית ונפשית, כישלונות בכל תחום והחיים עברו לידי והחמצתי הכול גם להתאבד לא הצלחתי

לוקח קבוע ואליום 10 מג לקחתי 4 ימים אנטומין שגרם לי ממש לעצירת שתן קשה מאוד . הופסק לפני 4 ימים בערך. במקומו הוספתי לואליום בשביל להירדם 2 כדורי פנרגן ועדיין יש קשיים בשתן יתכן שגם פנרגן בגלל ההשפעה האנטי כולינרגית גורם לקשיים בשתן? אני בחור צעיר בן 27 וזה מפחיד אותי שאני מגיב ככה כמה זמן לוקח לאנטומין לצאת מהגוף? וכמה זמן לוקח לפנרגן לצאת מהגןף?

שבוע טוב יש לי את האישורים הבאים, ארצה לברר מה חסר לי ומה עוד צריך ומה בעייתי על מנת להגיש בקשה לקנאביס רפואי?: ^סיכום מידע רפואי מרופא המשפחה שבו מצויין ptsd מלפני כמה שנים. ^דו"ח ניפוק תרופות שנתיים אחרונות ^ אבחנה מרופא פסיכיאטר מומחה שמצויין פוסט טראומה. ^פרוטוקול נכות ביטוח לאומי על דיכאון שבו מצויין 100 אחוזי אי כושר ו40 אחוזי נכות רפואית. הכי חשוב לי לדעת באופן כללי מה צריך ומה חסר אצלי אם בכלל? בנוסף אם מדברים על דיכאון כהפרעה שנייה נוספת ונלוות לפוסט טראומה אז אם זה בסדר מבחינתם שאני מקבל נכות על דיכאון ולא על פוסט טראומה(העיקר נכות נפשית?) כי הצגתי אצלהם בביטוח לאומי אישורים גם על פוסט טראומה וגם על דיכאון ובחרו יותר להתייחס לדיכאון ובדף בוועדת עררין מצויין שאני מקבל נכות על דיכאון וערערתי לקבל אי כושר 100% (היו לי 75), אז בבקשה בודק איתך שזה לא בעייתי אם יצויין רק בפרוטוקל עררין שמקבל נכות על דיכאון ולא על פוסט טראומה