פורום פסיכיאטריה - עמוד 497

לש' שלום, אינני מבינה את הקוקטייל הזה. נראה לי שכדאי שתפנו לייעוץ פסיכיאטרי נוסף. בברכה, דר' קרני רובין

לשירה שלום, לא מובן לי על מה את רוצה שהמודיקט ישפיע. מודיקט זו תרופה אנטי פסיכוטית וכל מה שכתבת אינו נשמע פסיכוטי. ככלל, לוקח לתרופות אנטי פסיכוטיות כשבועיים עד שהן משפיעות על הפסיכוזה. בברכה, דר' קרני רובין

לגבי תרופות יש כלאה שאוהבים ויש כאלה שלא יש כאלה שזה מוריד להם את החשק המיני ומשמין אותם ויש כאלה שלא,. משתתף בצערך מאחל ימים שקטים תכלס אבל עדיף תמיד לטפל בהקדם לפני שהמצב מחמיר , אם תישאר ככה תתנוון /תשקע בדיכאון ספורט/גראס רפואי/תרופות מה שטוב לך. סתם שאלה היתי רוצה לדעת בת כמה היא היתה ואיך היא שמה קץ חייה? זה מעניין

לאנונימי שלום, תרשה לי להשתתף בצערך ובאובדנך. הסופיות שבמוות היא אכן נוראית. לדעתי עליך מחד לקבל טיפול פסיכולוגי ולדעתי מסוג של EMDR מאחר והייתה פה עבורך טראומה. דבר נוסף שעוזר הרבה זה לפעול להנצחת האדם האהוב שאיננו עוד. אולי כדאי לך לנסות להרים את הנצחתה. בתקווה שתמצא מזור לכאב, דר' קרני רובין

לעידן שלום, אחת הבעיות איתך היא שאין לך סבלנות ושאתה בכלל לא קורא את התשובות. חבל שהפסקת את הכדור. מכל מקום, זמן מחצית החיים של התרופה הוא יומיים וחצי-שלושה. זה אומר שהתרופה נשארת בדם יותר מעשרה ימים. מאחר וכך, רק כעת התנקתה התרופה מדמך. אני משערת שבתוך כשבועיים הדברים יתחילו לחזור לקדמותם, כולל הדיכאון. בברכה, דר' קרני רובין

תרופות זה יותר לזקנים מהדור של פעם אנשים בני 30--60 חנונים כאלה שלא אכפת להם מסקס, תן להם כל היום לקרוא ספרים ולהסתפק במועט בחיים זה אנשים שלא אכפת להם לחוות שליש אורגזמה עם תרופות. הדור של היום לא סובל תרופות אני בן 24 ניסיתי את רוב התרופות הכול היה בלתי נסבל משמין/הופך אותי לאימפוטנט. לא רוצה להרוס באמת אבל מרגיש לי כאילו הכול עשוי מאותו חרא ופשוט לא שווה את זה חי עם דיכאון הכי עמוק שיש וגם לא מתחבר לתרופות זבל האלה, יש כאלה שלוקחים ונהנים מכל רגע אתה מבין זה אותם אנשים שאוהבים ללכת עם סנדלים בקיבוץ ונהנים מכל רגע בצבא אז אנשים כאלה אין להם בעיה לקחת כדור מסריח שעושה לך סטלה יותר מסריחה מנייס גאיי וגורם לתופעות לוואי .. אתה כמוני פרפקציוניסט וחשוב לך החשק המיני אני אומר ככה, אם לבן אדם אין חשק מיני או חשק מיני מופחת, אף בחורה לא תהנה ממנו במיוחד שהבחורות של הדור של היום חולות סקס וכסף, הסקס והגודל קובע, אז אם אין לך סקס סביר להניח שבת זוג סתם תרצה ממך כסף ולא תהנה ממך זה מה שאני חושב על התרופות האלה הלוואי ואלוהים יתן לנו כוח להסתדר בלי הרעל הזה הפסיכיאטרים האלה אלופים בלדבר לשכנע חלק מהתפקיד שלהם זה לדחוף לך חרא של תרופה כדי שתחזור עוד פעם ועוד פעם לעוד פגישה גם אם זה במחלקה לבריאות הנפש הם מקבלים על כל פגישה וכל מטופל לא באמת אכפת להם אם נמות רק הכסף שלהם

הדה סיטויאציבות הזו נגרמה עקב חוסר שינה תקופתי לדעתי אז מה ההגיון בלהמשיך תתרופה בכח? ואיך אני מצליח לחזור לעצמי ולא לחשוב שאני באיזה טריפ כרגע? הדכאון לא מלחיץ כמו ההרגשה שאני לא אני...והכל מוזר לי...והפחד להשתגע...

נסה לשלב את הטיפול התרופתי עם אבץ ואומגה 3.אל תצפה לשיפור מיידי, זה עשוי לקחת זמן. *כמובן שעדיף שתתייעץ עם איש מקצוע לגבי זה*

לעידן שלום, אני לא מבינה על מה אתה מדבר הלו הפסקת את הכדורים מזמן. בברכה, דר' קרני רובין

לזהבית שלום, בהחלט יש עדיין מקום לחכות לפחות חודש אם לא חודשיים כדי לראות אם 300 מ"ג לא ישפרו את מצבך. אם לא יחול שינוי אז ניתן יהיה לעשות אוגמנטציה (חיזוק) כנגד ה-OCD עם אנטי פסיכוטיים מהדור החדש כמו זיפרקסה, ריספרידל או אביליפיי במינון נמוך. בברכה, דר' קרני רובין

אני מעדיפה להימנע מכדורים אנטי פסיכוטיים. יש לציין שבמשך שנים הייתי רק עם ציפרלקס 20 מ"ג, ללא אוגמנטציה לטיפול, ללא כדורי שינה וללא כדורי הרגעה. מעולם לא הגעתי למצב פסיכוטי. מהן האופציות האחרות שמשתלבות עם פבוקסיל ויכולות להועיל לי מבחינת דיכאון, חרדה ושינה? אני מקווה שאולי עם עוד כדור כאוגמנטציה לפבוקסיל אוכל בהדרגה להפסיק את הקלונקס והסטילנוקס וגם את המירו שגורם לי לאכילה מופרזת אך בשבילי הוא תוספת לכדור השינה שלא מאפשר לי מספיק שעות שינה לבדו. בינתיים אין לי כוח נפשי להחליף את הפבוקסיל ואם את אומרת שיש מקום לתת לו עוד זמן אחרי 4 חודשים אני מתנחמת בכך. תודה.

שלום ר.צ. האם יש לך הצעה להוספה/שינוי תרופתי שיעזור לי במצבי: אני סובלת מ-MDD ומ-OCD נוטלת פבוקסיל 300 מ"ג אך הוא לא מכסה אותי מבחינת דיכאון ורגישות יתר ואני סובלת מחוסר שקט שמתבטא בהקפצה של הרגל במשך כל היום. כמו כן נוטלת קלונקס 0.5 מ"ג שלא עוזר עם חוסר השקט, רבע כדור מירו שעוזר ונותן את תחושת ההקלה והחיוך האבוד, אך אני נוטלת אותו רק שעה לפני השינה כי הוא גורם לי לאכילה מופרזת וסטילנוקס 10 מ"ג לשינה. תודה רבה מראש.

מהניסיון שלי כחולה כדאי להוסיף כדור בשם אדרונקס. הוא משתלב מצוין עם SSRI (כמו פבוקסיל) והתחושה היא שהכדור הזה מכניס את ה SSRI לפעולה כמו שניצוץ מדליק אש. למינון של 300 מ"ג פבוקסיל ניתן לדעתי להוסיף 2-4 מ"ג בלבד(אבל בהדרגה!). בהמשך הטיפול יתכן שנוי במינונים. כדור נוסף הוא וולבוטרין שיש לו תפקיד דומה לאדרונקס בטפול בדיכאון: שניהם לא יעילים לבדם, אך כתוספים לכדור סרוטונרגי הם מצוינים. לפני כן כדאי למצות טיפול נוכחי ולהוריד את המירו לדעתי. האם האבחנה של OCD היא ודאית? הרבה פעמים ל MDD מתלוות מחשבות אובססיביות וזה לא בהכרח OCD.

ספורט ,חשיבה חיובית, , NLP צריך טיפול התנהגותי על מנת שיחול שינוי,כדורים לא יפתרו חרדות פחדים בעיות שינה, אם הבעיות לא מטופלות חומר למחשבה :) וחברה חברה חברה ,התנדבות, נתינה לאחר נסי ותראי שלא יהיה לך זמן להיות בדיכאון

מחילה, זה נשמע שלא חווית דיכאון. כי מי שחווה יודע שאין כח-חשק-מוטיבציה וכו להתחיל כלווום. אפילו לא לקום מהמיטה. להפך, כל מה שאני הייתי עסוקה בו לפני כן בכלל לא מעניין אותי! הלוואי שהיה אפשר להתנדב, פשוט לי זה נשמע לא מציאותי כל כך ההצעה שלך, כי במצב של דיכאון אתה חייב משהו (כדורים/טיפול רגשי/תמיכה) שיקים אותך ויחדש אותך ולאחר מכן בעזרת השם גם נוכל להתנדב!

אין לך מושג על מה את מדברת. אני אישית הייתי בעבודות, למדתי, התנדבתי, הייתי פעילה ספורטיבית, היו לי המון תחביבים וחברים, הייתי בזוגיות, הייתי בטיפול פסיכולוגי. אני מדברת אתך על דיכאון כל כך גדול שבתקופה כזאת מלאה בחיים שלי הייתי בוכה באמצע סקס. כשהדיכאון בנסיגה, כן, אפשר לעשות את הדברים שמנית. אבל באותם רגעים שהדיכאון תוקף והוא חזק מספיק ואין כיסוי תרופתי אין פעילות שיכולה לעצור אותו. אי אפשר אפילו לחשוב על פעילות. לפעמים אי אפשר לעשות את הפעולות הבסיסיות ביותר כמו לאכול. אני מכירה מקרוב מאוד חשיבה כמו שלך. זו אטימות. הכדורים האלה מצילים חיים. בלעדיהם אנשים מתאבדים. וצריך אותם בדיוק כמו אנטיביוטיקה לדלקת. אני בטוחה שמעולם לא חווית אפיזודה מג'ורית, אני בספק גדול אם את אובדנית. אולי את חושבת שאת יודעת הכול, אבל ספק אם את דיכאונית או יכולה באמת להבין את זה. ותגובות כמו שלך רק מעצבנות.

ד"ר האם הבנתי אותך נכון? האם יש עוד מקום לתת זמן לפבוקסיל? עם מה היית משלבת אותו במקרה שלי, MDD ו-OCD? רגישות היתר ובעיית הדיכאון לא נפתרו. אחרי כמה זמן מתחילים לנסות שילובים? (לא אנטי פסיכוטיים בבקשה). האם ייתכן שהקפצת הרגל כל היום תיפתר עם החלפת תרופה אחת בקוקטייל שנקלעתי אליו - פבוקסיל, מירו, סטילנוקס ולוריבן? תודה רבה.

לזהבית שלום, ניתן להוסיף לפבוקסיל או אלטרול או אנפרניל תוך בדיקת רמת הדם של האלטרול או של האנפרניל (בדיקה הנעשית אך ורק בהדסה עין כרם במחלקה לפרמקולוגיה קלינית). הבדיקה נדרשת בכדי לקבל רמה טיפולית של התרופה הנוספת. קיימת אינטראקציה בין פבוקסיל לבין תרופות אלה אשר גורמת לכך שהרמה של האלטרול או האנפרניל עולה מאוד. אני נוהגת בד"כ במקרים שבהם אני נותנת את השילוב לרדת ברמת הפבוקסיל ל-200-250 מ"ג ולתת אלטרול 100-150 מ"ג לפי רמת הדם או 112.5 מ"ג אנפרניל לפי רמת הדם. האלטרול יותר מרגיע ואילו האנפרניל יותר טוב ל-OCD. בשילוב מסוג זה מונעים את חומרי הפירוק הטוקסי של האלטרול ושל האנפרניל. בברכה, דר' קרני רובין

למרגלית, חבל שאת מגיבה על דברים שאת לא מבינה בהם. דר' קרני רובין

לסימה שלום, כל מילה שלך חקוקה בסלע ואת צודקת במאה אחוזים. בברכה, דר' קרני רובין

לזהבית שוב שלום, בהמשך למה שכתבתי לך על שילוב של פבוקסיל עם אלטרול או אנפרניל, במקרה שלך הייתי עושה ניסיון עם שילוב של פבוקסיל ואלטרול, מפסיקה את המירו ואת הסטילנוקס ולפי שעה מאפשרת את המשך הלוריבן. הסיבה שהייתי מנסה זאת היא שהאלטרול מרדים מספיק ואין צורך במירו או בסטילנוקס. הייתי מנסה את השילוב רק לאחר שיעברו שלושה חודשים מיום שהגעת למינון של לפחות 250 מ"ג פבוקסיל. לגבי הקפצת הרגל, יש לי תחושה שבשילוב האמור התופעה תיעלם. בברכה, דר' קרני רובין

לשיר שלום, הצדק איתך. בברכה, דר' קרני רובין

מבינה גם מבינה, ולדעתך רפואת אינטרנט כן ראויה?ייעוץ לאנשים בדיכאון על תרופות באינטרנט זה אתי?אחראי יותר? נקודה למחשבה :) בכל אופן זו דעתי המבוססת! בריאות לכולנו וכל טוב

מה זה אומר בעצם MDD

אכן....כל מילה בסלע.....לי היה הכל וחטפתי חרדות משתקות ....לא עזרו טיפול פסיכולוגי הומאופטי וקישקושים בקומקום.....הכדורים חד משמעית הצילו את חיי....במקום לבזבז את הזמן אני ממליצה לכל מי שחלה בדיכאון וחרדות לטפל תרופתית ולא לותר עד שמוצאים את הכדור הנכון והשילוב הנכון.....

את יכולה לבדוק בגוגל - MDD -סוג של אוטיזם/ ויכולת לשאול זאת לא כחלק משרשור משנת תרפפ"ו

דיכאון קליני (קרוי גם: דיכאון מז'ורי, מצב דיכאוני מז'ורי או אפיזודה דיכאונית מז'ורית; באנגלית: Major Depression או Major Depressive Episode; בעבר נקרא גם "דיכאון אנדוגני") הוא הפרעה נפשית, המאופיינת בדפוס נרחב ומתמשך (בדרך כלל שבועות וחודשים) של מצב רוח ירוד, שאליו מתלווים הערכה עצמית נמוכה ואובדן עניין והנאה מפעילויות מהנות, חרדה, הפרעות שינה ותיאבון, חוסר מרץ, מחשבות פסימיות בדרגות שונות - עד כדי מחשבות של חוסר טעם לחיים ואובדניות, ירידה בריכוז ובזיכרון, ופגיעה משמעותית בתפקוד. אוסף תסמינים זה קיבל את שמו המקצועי, תואר וסווג כהפרעת מצב רוח במהדורה משנת 1980 של ספר האבחנות של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (ה-DSM). המצב הדיכאוני המז'ורי יכול להיות אפיזודה חד-פעמית או אחת מהאפיזודות או ההתלקחויות החוזרות של ההפרעה הדיכאונית המז'ורית (Major Depressive Disorder או MDD) הידועה כ "דיכאון חד-קוטבי" (Unipolar Depression) או יותר נכון ההפרעה האפקטיבית החד-קוטבית (Unipolar Affective Disorder ,Unipolar Mood Disorder)

דנה יקרה, אני מתנצלת לא הייתי צריכה להגיב כמו שהגבתי נקודה (:

כמו כן, נחשבת למחלה קשה עם כ-10% תמותה (מעשי אובדנות). נחשבת למחלה נפוצה (כ-20% מהאוכלוסיה). עם זאת, אחת המחלות שהרפואה פותרת כיום בצורה טובה ויעילה.

לדנה שלום, זה דיכאון. בברכה, דר' קרני רובין

לפחות את מודעת לכמיות. פתחת לי את התיאבון.. 😋 גם אני סובל מעודף משקל בינוני.. אבל אני בקושי אוכל!. ולא יורד גרם! אז מה יותר גרוע?!.ואי אפשר לעלות 4.600 ביום! תתעסקי בדברים ותשתי הרבה מים.

שלום דנה, מקווה שלא תכעסי שאני מתערבת. אני חושבת שהאכילה או הפרעת האכילה זה רק סימפטום לבעיות הרבה יותר עמוקות. התחושה של חוסר השליטה מאוד מתסכלת וחשוב מאוד טיפול רגשי/ פסיכולוגי בנוסף לייעוץ דיאטני שאפשרי דרך קופת חולים . אני חושבת שהרופאה כבר הציעה לך פעם, בשלב ראשון לעשות בדיקות דם (הורמונליות ואחרות) כדי לשלול סיבה פיזית. וזה נכון שאי אפשר לרדת 4.5 קילו ביום וגם לא ביממה. אבל ממש חשוב שלא תתעסקי במשקל אלא תתמקדי בבריאותך הנפשית והפיזית. ליבי אתך, בהצלחה!

התרופות מגבירות את התיאבון ומשמינות זה למה אנ לא צורך אותם תפסיקי עם התרופה המסריחה הזאת ותראי איך התיאבון יורד אל תקשיבי לכל הזקנים פה אני אחד שניסה עשרות תרופות וסבל מאותה בעיה כמוך עברתי לספורט, מאושר אני לא ממש אבל כל עוד את בשיגרה עם אנשים ומשקיעה בספורט כל יום שעה שעתיים יעבור לך אל תדאגי זה יעבור אבל תנסי בלי התרופות ותראי איך מאה אחוז את אוכלת פחות

ל-. שלום, לא יכולתי לענות טוב יותר ממך. בברכה, דר' קרני רובין

לסובל שלום, ראשית אני לא יודעת ממה אתה סובל. לגבי אנזימי הכבד זה וודאי לא מהלוריבן, זה יכול להיות מהפחממות והחלבונים שלקחת לאימונים. אני בכלל נגד לקחת ואליום ועדיף לדעתי הלוריבן. בעיקרון מותר לקחת את שניהם ביחד. אתה יכול לרדת בטרזודיל ל-50 מ"ג ולאחר מכן להפסיק, תוך כדי לקיחת האנטומין. אינני מבינה את רצף השאלות שלך, לך להתייעצות וטיפול אצל פסיכיאטר. בברכה, דר' קרני רובין

לבן שכול שלום, רצ"ב הקישור שנתתי כבר כמה פעמים בנושא - http://www.focus.co.il/infopage.asp?page=474 בברכה, דר' קרני רובין

לבוריס שלום, האופציה הטובה ביותר היא להפסיק להיות כפייתי. אני לא יודעת על איזה כדור מדובר, אך בדרך כלל ירידה לחצי המנה, אחר כך לרבע ואחרי זה להפסיק, היא בהחלט סבירה. בברכה, דר' קרני רובין

יש מעט אנשים שרגישים לירידות וחווים בתסמיני גמילה עם ירידות בטווח זמו קצר או בירידות "חדות". בקהילה שלהם קראתי שסיכוי הצלחה לרדדת ולא להרגיש תסמינים הוא יותר גדול אם ירידה מתוכננת לטווח זמן ארוך יותר עם הפחתת כמות ב-10% כל פעם בנטילת תרופה.