פורום פסיכיאטריה - עמוד 547

שלום ד"ר רובין, בחודש יוני האחרון התחלתי לקחת ברינטליקס (ממינון של 5 מ״ג). עליתי בהדרגה ל-15 מ״ג. בעקבות העובדה שסבלתי מגירודים חזקים וחוסר תועלת מהתרופה, הורדתי בהדרגה את המינון עד שבאמצע אוגוסט הפסקתי לחלוטין. מאז אני סובל מתופעות גמילה שמאוד דומות לתופעות הגמילה מאפקסור: עצבנות, כעס, חוסר שקט, חוסר ריכוז, brain zaps, וכל מיני מרעין בישין. המצב משתפר אבל באופן איטי מאוד ובעצם אני סובל כבר 4.5 חודשים. האם נגרם נזק בלתי הפיך? האם יש משהו שניתן לעשות? האם נתקלת בזה בעבר? תודה מראש

שלום , אני סובלת מחרדות ודיכאון קל , לפני שנה וחצי התחלתי לקחת סימבלטה 60 פעם ביום, עכשיו אני בתקופה לחוצה ,ויש לי יותר חרדות פחדים ואי שקט, רופאת המשפחה שלי רשמה לי לקחת רמוטיב 250 פעמיים ביום, השאלה שלי תוך כמה זמן זה משפיע ? והאם בבוקר אני יכולה לקחת יחד את הסימבלטה והרמוטיב ?או שצריך מרווח ביניהם

אני נוטלת לוסטרל 100 מ״ג כשנה בגלל התקפי חרדה ולאחרונה אני חווה חרדה גם עם מינון זה. רציתי לשאול לגבי עליה במינון ל 150 מ״ג. האם אכן יכול להיות שיפור בתחושת החרדה בעקבות העליה במינון? האם ישנה תופעת לוואי של עליה בחרדה עם העליה במינון עד שהגוף מתרגל למינון החדש? תודה

נפשי מגיל 16 בערך תודה על העזרה דיון מתוך פורום בריאות הנפש נפשי מגיל 16 בערך תודה על העזרה 11:43 04/02/2017 | מאת הילה שלום יש לי חברה בת 30 שבעבר אובחנה ב osd,דיכאון קליני,לאחר מכן חלתה בבולימיה והבריאה (לא טופלה בכדורים אלה בcbt) לאחר הלידה ה osd חזר,היה גם דיכאון לאחר לידה דיכאון קשה שנמשך עד עכשיו ,אכילה ריגשית מטורפת(עלתה מעל 50 קילו) כעט מספרת שיש לה תמיד מחשבות רעות כאילו יש בה קול פנימי שתמיד מבשר על דברים נוראיים שעומדים לקרות ומנגד יש בה גם את הקול השפוי שמרגיע אותה מאז ומעולם היא סירבה לקבל טיפול תרופתי והתמודדה לבד (חוץ מהבולימיה) היא חיה ככה כבר שנים... אגב הילד כבר בן 2.5 רק אני יודעת על מצבה שיכנעתי אותה ללכת לפסיכולוגית לפני חודש אבל היא לא סיפרה לה הכל היא שיתפה אותה רק בדיכאון בחרדה ובאכילה כפייתית והרופאה רשמה לה תרופה בשם פלוטין סוף סוף הסכימה לקבל טיפול תרופתי השאלה היא האם הפלוטין יעזור לה גם בהתנהגות הכפייתית של ה ocd והפיצול שהיא מספרת עליו כאילו יש בה 2 אנשים ,בגלל שיש לה מכלול כזה האם פחוטין בכל זאת יעזור לה?? או שיש תרופה אחרת שתעזור למכלול הזהז?? אני מאוד רוצה לעזור לה בבקשה תעזרו לי כי היא סוף סוף מוכנה להתחיל טיפול אבל לא מוכנה ללכת לקבוצות ולא מוכנה לשתף פסיכולוגים בהכל, האם במצבה פלוטין יעזור לה לפחות להתחלה עד שאשכנעה אותה לחזור לcbt תודה בבקשה תעזרו לגביי כדורים שמתאימים לה ולא להגיד ללכת לקבוצת טיפול כי היא לא מוכנה

לד"ר הנכבדת שלום, עברתי משבר נפשי קשה שהתפרש לאורך כמה שנים. בתקופת המשבר טופלתי ע"י פסיכיאטר(במשך כשש שנים) שלא היה מגיב להודעות או מיילים, היה על סף הבלתי אפשרי כמעט לתקשר עמו. ניתנו לי תרופות שכמעט והרסו את חיי. בשיא המשבר ולאחר חוסר מענה והתייחסות שלחתי הודעת אס אם אס לאותו פסיכיאטר ובו הבעתי את תסכולי הרב מהיחס שלו כלפיי. רשמתי לו שהלוואי והיה מקבל גם את התרופות שהוא מחלק, אז הוא היה מבין בדיוק מה המטופלים שלו מרגישים סוף סוף. הוא לא ענה להודעה אך רשם להוריי שאני שולחת לו הודעת הטרדה עם נאצות(מעולם לא קיללתי או איימתי בשום צורה זו או אחרת). כיום אני בתהליך שיקום ובעיצומו של תהליך החלמה. איני על תרופות יותר. מתוך תמימות כתבתי לפסיכיאטר הקודם על כך שאני מחלימה, קיוויתי שיתעניין כיצד,ולו כדי לספק את יצר הסקרנות ומתוך רצון ללמוד. הוא קבע עבורי בעבר שלא אחלים לעולם, למרות שלא נתן אנמנזה ברורה וגם אופן טיפולו העיד על כך שאינו יודע מה בעייתי בדיוק. להודעתי הוא בקושי הגיב. הוא לא התעניין.לא צלצל ולא שאל לשלומי ואיך הרגשתי. רשם לי בהצלחה ותו לא.אני מודעת לגבולות הנמתחים בין המטופלים לרופא, אך מרגיש לי שכל העניין צורם ולא אמפתי, חסר רגישות בצורה משוועת. אני מרגישה כעס רב על האטימות וחוסר הרגישות, מאוד מתפתה לכתוב לו הודעה על יחסו הלוקה בחסר. אך מפחדת שהוא יתלונן עליי שוב. איני רוצה שזה יקרה. מה דעתכם בעניין זה? ראוי לציין שאין לי תמיכה משפחתית עקב המשבר שחוויתי, וכן שמעולם לא היו לי בעיות/סוגיות של הטרדות. אשמח לקבל חוות דעת.

שלום רב, לפני כחודשיים החלטתי על דעת עצמי, וללא ליווי רפואי, להפסיק לקחת ציפרלקס. אציין שעד לאותו מועד, לקחתי את הכדור במינון של 5 מ״ג ליום במשך שנתיים וחצי. הכדור עשה לי פלאים אך בכל זאת החלטתי שאנסה לבחון את עצמי גם בלעדיו. בשבועות הראשונים היו לי מספר תופעות לוואי קלות- מעט סחרחורות, מעט בחילות. אך בסך הכל הרגשה כללית טובה. הבעיה שלי היא שמאז הייתי חולה כבר פעמיים. באחת הפעמים כולל חום גבוה מאוד (דלקת ריאות). אציין שעל אף שחורף כאגע וכולם חולים מסביב, לא זכורה לי הפעם האחרונה שהייתי חולה כל כך הרבה בתקופת זמן כה קצרה. שאלתי היא האם ייתכן ולהפסקת הציפרלקס ישנה השפעה שלילית על המערכת החיסונית שלי? אני שואל זאת מאחר ושמעתי ממספר אנשים (לא בעלי מקצוע) שהפסקת הציפרלקס לוותה אצלן במספר מחלות ותחושה כללית של היחלשות המערכת החיסונית. חייב לציין שעד כה מחזיק מעמד בצורה מאוד טובה מבחינה נפשית ושמח על ההחלטה להיגמל אך עדיין מעט מוטרד...

אחרי שנים רבות של טיפול בסרוקס כדור ליום הפסיק לפעול פניתי לרופא שנתן לי סרנדה 50מג לאחר שלא חלה הטבה מהותית במשך8שבועות העלה את המינון ל75mg ונראה לי שיש רק טקטיקה הטבה האם המינון בסדר? האם יש אפשרות לחזור לסרוקסט אולי במינון יותר גבוה? אני בת 72

בהמשך לתשובתך ובהמשך לשאלתך , הכאבי ראש לא עברו והיה גם בעיה בתיפקוד המיני אז החליפו לי לוולבוטרין שגם עושה כאב ראש. החלו לי אורמוקס במינון יותר גבוה .אבל יודעת לזהות מתי זה כאב מהמחלה ומתי מכדורים. לוקחת בנוסף אלטרולט 10 מג והיפריקום פעמיים ביום . רק כשנוסף הפרוזק ולאחריו הוולבןטרין נהייה כאבי ראש. זה יעבור ?

שלום לוקחת 600 טגרטול 60 פרוזאק 40 איטומין הלילה בשל דיכאון קשה הוסף אדרונקס 4 מילגרום ח צ י ב בוקר ח צי צהריים האם יש סיכוי שיעזור? א ו ת י זה הרדים האם יש אינטגרציה? תודה מאש

היי לכולם, בבקשה לקרוא עד הסוף... אני לוקחת ציפרלקס 9 שנים,אין ספק שזה עזר פלאים לחרדות וללב הכואב שלי, אך לאחרונה ניסיתי להפחית בכדורים בגלל שאני לא יודעת מה ההשפעות לטווח הרחוק, בגלל שאני ארצה להכנס להריון בשנה הקרובה ובגלל שזה לא טיבעי. בחצי שנה האחרונה הפחתתי וזה הגיע למצב של אותם חרדות כבעבר אם לא יותר גרועות, הרגשה של דפיקות לב מחרידות כמו התקף לב, אבל הרגשתי יותר נוכחות והעוצמות של הרגשות שלי הלכו והתגברו לטובה ולרעה. בסופו של דבר חזרתי לקחת כדור שלם כי הלב שלי לא יכל להתמודד יותר עם הדפיקות האלה. וניסיתי הכל בתקוםה הזאת באמת, פסיכולוגים , מדיטציות, דיקור (בולשיט), ושום דבר לא עזר להתקפים. אז חזרתי והלב שלי רגוע יותר, ואני יכולה לנשום. אבל אני מרגישה אפטאיות, כמו שהרגשתי אז...מעין ניתוקים כאלה אז השאלה מה עדיף חיים מלאי חרדות בלי ציפרלקס או חיים רגועים יותר אך אפטאיים... מישהו שעבר משהו כפי שאני עוברת יכול להסביר לי מה הוא עושה?:(