פורום פסיכיאטריה - עמוד 643

שלום ד"ר בעקבות המלצתך לשלב את הכדור שינה נוקטורנו עם צירקדין וכדורי הרגעה אני משלב עם 2 כדורי קלונקס 0.5 מ"ג וזה פתר לי את בעיית השינה אך יש עייפות רבה בבוקר כשאני קם השאלה אם התרופות הנ"ל שאני לוקח הם לא יותר מדיי לשינה והאם אני יכל לרדת לאט מהקלונקס.?? אחרי כמה זמן מפתחים אליו תלות? והאם יש תהליך שאפשר לעבור כדי לא להיות תלוי בכדורי שינה? כלומר לישון טבעי? מה אני יכל לעשות כדי לשפר את זה?

הי ד"ר קרני. אני עם הסטוריה של חרדות (3 אפיזודות ב 17 שנים) לפני 4 חודשים החלה האפיזודה ה -3, והתחלתי לקחת סורוקסט 20 מ"ג. אציין שלפני 5 שנים חוויתי אפיזודה שנייה וטופלתי בציפרלקס 10 מ"ג למשך שלוש שנים וחצי והיה נהדר. עכשיו, הסרוקסט שהתחלתי ליטול העלים את התסמינים והתופעות החרדתיות אך הסטרס הלך וגבר והתעצם עד ששבוע שעבר מדדו לי לחץ דם והתוצאות היו גבוהות (160/82). ככלל, אני איש בריא עם משקל תקין. לחץ הדם נותר גבוהה למשך כמה ימים, וזה כמובן מעגל מטורף שהידיעה שיש לי לחץ דם תחת מעטה של חרדות, רק הוסיפה שמן למדורה. הרופא המטפלת שלי החליפה לי חזרה לציפרלקס 20 מ"ג. אתמול בעצתה עשינו ניסוי ולקחתי 1.5 מ"ג אלפרוקס ולאחר שעתיים לחץ הדם ירד מ 160/90 ל 120/80. הרופא הציע לי ליטול 1 מ"ג אלפרוקס פעמיים ביום (בוקרת וערב) על מנת לשמור על לחץ דם תקין, למשך כ 4 שבועות עד שהציפרלקס יתחיל להשפיע. אני במשך כל 17 השנים נטלתי 0.5 - 0.75 מ"ג אלפרוקס לשינה בלבד. האם לדעתך המהלך הזה הוא נכון? האם 20 מ"ג ציפרלקס עוזר מלבד לתסמיני החרדות גם להורדת מתח נפשי גבוה? האם העובדה שאחרי נטילת אלפרוקס של 1.5 מ"ג לחץ הדם ירד לנורמה מעידה שאין לי בעיה פיזיולוגית של לחץ דם? תודה וכל טוב. ירון

בן 31 סובל הרבה זמן מחרדה ודיכאון. בנוסף סובל מכאב שרירי חזק בגב. עקב החרדה והדיכאון. הבעיה היא שהכדורים מהסוג SSRI SNRI גורמים לי להגברה של הכאב. אפילו במינון נמוך מאוד.הם מקשים לי את השרירים כך שאני לא מסוגל לתפקד . וגורמים לכאבי גב חזקים. ואילו כדורים ממשפחות קלונקס. קסנקס וכו. מוריד את החרדה והדיכאון וכן את רמת הכאב. הבעיה היא שאסור להשתמש ב קלונקס לזמן ממשיך. שאלתי האם יש כדור שפועל על הדיכאון וחרדה שלא מקשים שרירים. שאפשר להשתמש על בסיס יומי קבוע (יש לציין שנעשה ניסיון של התרופות סרנדה סרוקסט סימבלטה ויפאקס פקסט ליריקה ציפרלקס) שהם היו טיפול טוב לדיכאון וחרדה. אבל מנגד הם החמירו לי את הכאבים בגב עד כדי כך שרק כדור אוקסיקונטין הרגיע לי את הכאב. בנוסף נעשה בדיקת MRI .CT. אולטרסנד. ללא שום סיבה לכאבים יש לצין שמזה כשלוש שבועות אני משתמש בקלונקס 1 מ"ג לחרדה ודיכאון וטרמדקס 300 לכאב

ד"ר קרני שלום, אני פונה אליך תוך כדי שאני שרויה במצוקה נוראית; אין זה חדש, ולאחרונה קורה לעתים תכופות. אני סובלת מהפרעות פסיכיאטריות כבר 12 שנה, הבולטת שבהן ההפרעה טורדנית כפייתית, ובהמשך נוספו הפרעות נוספות. שיא התבטאות ההפרעה חל בגיל 13 , שהביא לבסוף את הוריי להחלטה לאשפז אותי בבית חולים פסיכיאטרי. קצרה היריעה מלהרחיב על כך בפלטפורמה הנוכחית, רק אומר שפרט לאשפוז זה היו עוד 3 נוספים. חוויתי בנוסף חוויה טראומתית בין האשפוזים הללו, וכן היה לי ניסיון אובדני. נהגתי גם לפגוע בעצמי בקביעות. הפסקתי עם המנהג הזה, אך הדחף לבצע זאת עודנו קיים וכמו כן עולות מחשבות אובדניות שתדירותן עולה ככל שמצבי הנפשי מתדרדר. עד כה,(הכוונה כמובן לאחרונה )ללא תוכנית כלשהי או כוונה ממשית אלא בגדר מחשבות בלבד, אולם נוכחותן מורגשת ומשתקת. כבר שנים שאיני עובדת, אני למעשה לא מתפקדת כלל. רוב הזמן בבית, סגורה בין ארבעת הקירות ומתקשה לעמוד במשימות יומיומיות ובסיסיות ביותר. אני בודדה, ללא חברים, בקשר עם המשפחה הגרעינית אולם קשר רופף ושטחי ומתוך צורכי תלות כתוצאה מההפרעות. המשפחה כן חשובה לי, אין זה סותר, אך לצערי כרגע הקשר מגיע ממקום של חולשה, ולא ממקום של חוזק, עצמאות ורצון גרידא. הייתי כבר במס' טיפולים בעבר, הן טיפולי CBT, והן דינמי, טיפולים משפחתיים, קבוצתיים ומה לא. הייתי גם במס' מסגרות שונות,כגון אשפוז יום והוסטל שיקומי. אפשר לומר בגדול ששום דבר לא הביא לשיפור ניכר אם בכלל. אני מיואשת לחלוטין, אובדת עצות, ולמעשה רק מעבירה את הימים בציפייה שיגיע המחר ואעביר גם אותו. במעט פעמים שאני כן מעזה להביא את עצמי להתמודדות ועשייה- הקושי כה עצום ומשתק שבמהרה שרשרת המחשבות השליליות מתחילה, עד שמובילה למסקנה הבלתי נמנעת שאני חסרת תקנה, פגומה מהיסוד ולא בנויה לחיים האלה. אני סובלת כאמור מהפרעה טורדנית כפייתית אך בנוסף גם מחרדה חברתית קשה מאוד, דיכאון והתקפי פאניקה. אבחנו אותי גם עם הפרעת אישיות גבולית- לא בטוחה לגבי אמיתות הדבר. המטפל האחרון שהיה לי לפני מס' שנים חשב שאני סובלת גם מהפרעת חרדה מוכללת. לגבי טיפול תרופתי אני נוטלת פלוטין, בעקרון 60 מ"ג אולם כרגע עומדת על 20. מתקשה לקחת בקביעות לאורך זמן, מנסה בכל מאודי לעמוד בזה ובסוף חוזרת לסורי. זה מתסכל, אפילו בזה לא מצליחה. מודעת לחשיבות של זה ולכך שאני יכולה לפתח עמידות לתרופה אם כבר לא פיתחתי. מה את חושבת שעליי לעשות ד"ר? מרוב הימנעות עקב האוסידי אני חיה בתוך משבצת עלובה. מוגבלת עד כדי חנק בלתי נסבל. שלא נדבר על ההפרעות האחרות, אפילו בתחבורה ציבורית אני לא מסוגלת לנסוע. זה מכניס אותי להתקפים נוראיים ואני חוזרת לאחר מכן בקריסת מערכות, מיואשת ומדוכאת. נ.ב סליחה על אורך ההודעה, השתדלתי לתמצת אך כפי שאת רואה אני לא מצטיינת בכך בלשון המעטה והעדפתי לכתוב הודעה ארוכה ומקיפה על פני מס' הודעות.

הי , היה לי ניסיון רע עם כדורים שקשורים לדופמין. פעם אחת עם זייבן להפסקת עישון ופעם שניה עם וולבוטרין לדיכאון . בשני המיקרים הגעתי לרפואה דחופה עם כאבים בלב!! הפסקתי ומייד הם עברו . שתי שאלות : - האם גם עם האביליפיי זה צפוי?מה הניחוש המלומד שלך אומר? - איך גת שזה מתמתמפאמין ופועל בעיקר על יצור מוגבר של דופמין עושה לי כל כך טוב?

שלום, במהלך עבודתי בחברה גדולה זכיתי ליחס עוין וגרוע במיוחד מהמנהל שלי. התלוננתי עליו וההנהלה טייחה את התלונה וניסתה להציג אותי כלא אמינה. עברתי עשרות שיחות שבהן ניסו לגרום לי להתפטר והתנכלו לי. נפגעתי מאוד ולאחר שעזבתי שם, עבדתי תקופות קצרות במשרות אחרות, עד שהבנתי שהפגיעה קשה מדי. מאז אני בבית, מרגישה שאני לא יכולה לחזור ולעבוד עם אחרים. צריך לציין שיש רקע במקור של חרדה ו - OCD. אני משחזרת באופן יומיומי דיאלוגים ושיחות שהיו, הטחות האשמות בי, ומנסה כביכול "לענות" (את מה שלא עניתי אז, כשישבתי וספגתי) ו"לשנות" את העלילה. אני מרגישה שאני לא מסוגלת לחזור לעבודה בסביבה רגילה. האם זה מצב של פוסט טראומה? ואיך מטפלים בדרך כלל? תודה רבה, רינת

שלום אני בת 64, סובלת מהפרעת אישיות גבולית ופיברומיאלגיה. ניסיתי את כל התרופות שקיימות בשוק ובשנים האחרונות התבייתתי על סרוקסט/פאקסט שאיכשהו הצלחתי לסבול את תופעות הלוואי שלהן. לפני כחודש התחלתי לקחת סימבלטה וכבר במינון הנמוך הרגשתי שיפור בפיברומיאלגיה אך המשכתי עד מינון של 120 בהמלצת הפסיכיאטרית כדי שזה ישפיע גם על הבעיה הנפשית. לצערי זה לא קרה . כאבי הגוף פחתו אך הגוף חלש ואני הולכת כמו בת 100, אך בעיקר נפל עלי דכאון ועצב נוראי בלי מסוגלות לעשות כלום. אתמול הפסקתי על דעת עצמי(אי אפשר לפגוש או לדבר עם הפסיכיאטרית מעכשיו לעכשיו, ), והתחלתי שוב סרוקסט(40). מרגישה רע מאד נפשית וגם הכאבי גוף חזרו, אני כל הזמן בוכה ומתוחה. לקחתי וואבן שלא עזר. רציתי לדעת האם ניתן לשלב סרוקסט עם סימבלטה ואם כן באיזה מינון. וגם רעיונות חדשים יתקבלו בברכה(כמו למשל איך אפשר לקבל פסיכותרפיה כשאין כסף..) תודה

רציית לדעת מידע קצת על תרופה סורקאול XR 50מ"ג,למי מיועדת ועם תרופה יותר מומלצת מאבאפילי 5 (ארפילי)ומידע קצת יותר מפורט על התרופה בכללי על סורקאול ולמי מומלץ יותר לקחת אותה ותופעות לואחי עם אפשר יעזור מאוד . תודה רבה .והמש יום נעים

שלום רב, אני נוטלת פלוטן 20 זה כבר מס שנים בעקבות התקף חרדה/דיכאון שחוויתי פתאום באמצע החיים.יש לציין שחוויתי תקופת הסתגלות קשה לכדור -תחושות החרדה הוקצנו, ללא תיאבון, ללא שינה דפיקות לב מואצות, מתח ובקיצור סיוט. אחרי חודש החלה הקלה ותקופה מצויינת אותה שלבתי בטיפול פסיכולוגי ותדרים. לאחר כשנה וחצי שהרגשתי מצויין -חזקה ובטוחה. ניסיתי להפסיק ושוב חזרה החרדה - חזרתי לפלוטן ושוב עברתי תקופת הסתגלות קשה. כעת אני בתקופה של שינוי עם הרבה לחץ ומתח בעבודה ומרגישה שהפלוטן כבר לא עושה את העבודה - אני שוב חרדה ומתוחה מאוד. שאלתי אם אעלה את המינון ל40 - שוב יופיעו תופעות הסתגלות? ערות (אי יכולת לישון) ועוד...אני מתחילה עבודה חדשה וחייבת להיות במיטבי. ופוחדת מעוד תופעות...ואם כן איך מוצלץ לעשות זאת. האם עלייה במינון גורמת ליותר עליה במשקל ויותר איבוד חשק מיני? אשמח אם תעני לי בהקדם. תודה תודה

ד"ר קרני בגלל היותי אדם מאמין לפעמים אני חושב אם השם ירצה אני יעשה ככה או ככה ויש דברים שלא עושה בגלל הדבר הזה.... זה סכיזופרניה??? למה הביאו לי ריספונד???{אם אמרת שאין לי סכיזו} שבוע טוב ישועות ונחמות וכל טוב...