פורום פסיכיאטריה - עמוד 648

לאיילת שלום, מהתיאור שלך עולה ילד בן 4 רגיל (הגיל הזה נקרא: The terrible 4), שהוא אולי, בספק, עם היפראקטיביות. האבחון צריך להיעשות על ידי פסיכיאטר של הילד. במידה ומאובחנת הפרעה כלשהי (דבר שנראה לי בספק רב), הטיפולים יכולים לכלול התערבות התנהגותית בלי או עם טיפול תרופתי. ההתערבות ההתנהגותית נעשית על ידי פגישות עם מטפל/ת (פסיכולוגית, עובד סוציאלי או איש חינוך). בפגישות אפשר להבין באופן יסודי מאיפה נובעות בעיות ההתנהגות, ואז להדריך את ההורים, ולפעמים גם את הגננת, כיצד לנהוג בילד באופן שיפחית, ולבסוף ימנע לחלוטין, את ההתנהגות הבעייתית. לעיתים הטיפול כולל פגישות עם הילד עצמו, לשיחות או לטיפול במשחק (תלוי בגיל הילד/ה), ולעיתים הטיפול יש בו פגישות משפחתיות, או פגישות רק עם ההורים. בברכה, דר' קרני רובין

איילת שלום, מה שאת מתארת מזכיר מאוד את בני בגיל 2-4. כיום הוא בן 6 ועומד להתחיל כיתה א׳. היום נחשפתי לראשונה לקיומה של תסמונת ה-odd, ונראה לי בהחלט שזהו ההסבר להתהגויות של בני (גם בעבר וגם היום, הוא עומד במרבית מאפייני התסמונת). הבחנתי שהשאלה שלך נכתבה ב-2011 ותהיתי כיצד התפתחו הדברים אצלכם מאז. האם הילד אובחן כבעל odd או תסמונת אחרת. האם מצאתם טיפול מתאים עליו תוכלי להמליץ לי? מה מצבו כיום? כיצד הוא מתמודד בבית ובבית הספר? אשמח מאוד לשמוע ממך ואני בטוחה שתובנותייך יוכלו לסייע לי מאוד בהתמודדות עם בני. תוכלי ליצור עימי קשר גם ישירות במייל zoharfri@gmail.com בברכה, מקווה לשמוע ממך, זהר.

לזהר שלום, כדאי שתשימי לב לעצות שנתתי לאיילת שהן קרוב לוודאי רלוונטיות גם לילד שלך. בברכה, דר' קרני רובין

ליוגב שלום, אם תוכל אוכל מאוזן, לא תעשן, תעשה ספורט ולא תשמין תוחלת החיים שלך תהיה רגילה לגמרי. בברכה, דר' קרני רובין

לרוני שלום, לא מומלץ להפסיק טיפול בסוף ההריון. את עשויה לגרום לכך שיהיה לך דיכאון שלאחר לידה. תסמיני הגמילה אצל הילודים אינם מסוכנים. על פי רוב מחזיקים את הילדים מספר שעות באינקובטור רק ליתר ביטחון. דיכאון לאחר לידה מזיק לתינוקות הרבה יותר מאשר כאשר יש לו את התרופה בדם בזמן הלידה. הייתי ממליצה שתתייעצי על כך עם המרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי שמספרו 025082825 ועם האתר של פרופ' אורנוי. בברכה, דר' קרני רובין

לדני שלום, ניתן לנסות זאת, למרות שאני קצת בספק שהוא יגביר את הפעילות האנטידיכאונית של המירו. מכל מקום הוא באופן וודאי יוריד את רמת הפרולקטין ובכך יקטין את העלייה במשקל. בברכה, דר' קרני רובין

איזה כדור יש להורדת פרולקטין שהוא לא כדור אנטי-פסיכוטי? ולמה להשתמש באביליפי ולא בכדור שמיועד להורדת פרולקטין? אצלי רמת פרולקטין גבוהה לא יודעת למה, אבל לא גרם לעלייה במשקל.

לאוסנת שלום, הבעיה עם הכדורים שמורידים את הפרולקטין היא שרובם יכולים לגרום לפסיכוזה. יש מקרים בהם יש מיקרואדנומה בהיפופיזה שגורמת להפרשת פרולקטין ללא לקיחת כדורים אנטיפסיכוטיים. למיטב זכרוני את נוטלת דווקא סוליאן 200 מ"ג שזאת תרופה המעלה את הפרולקטין אף יותר מהרספרידל. לקיחת תרופות להורדת הפרולקטין יבטלו את האפקט שלו. מאידך לקיחת 2.5 מ"ג אביליפיי יעשו את אותה עבודה. בברכה, דר' קרני רובין

אפשר להחליף 50 מ"ג סוליאן ב- 2.5 אביליפיי? האם גם אריפליי הג'נרי מוריד את הפרולקטין או שרק אביליפי מוריד?

לאוסנת שלום, האפקט של אביליפיי שונה מזה של הסוליאן. צריך פשוט לבדוק ולראות. מכל מקום 2.5 מ"ג אביליפיי/אריפליי זה לא מינון אנטיפסיכוטי אלא מינון שיחד עם נוגדי דיכאון יכול להיות אנטידיכאוני. גם האריפליי הגנרי וגם האביליפיי מוריד את הפרולקטין. בברכה, דר' קרני רובין

זה מוכר לי מהקלונקס תרדי מאוד לאט ובהדרגה..תרגישי טוב..

תודה רבה, אני פשוט לא מתפקדת, סחרחורות ובחילות פשוט לא נותנות לתפקד

לאירית שלום, כל כדור שמשפיע על מערכת העצבים המרכזית יש צורך לרדת במינון בהדרגה. אם יורדים בבת אחת ממינון כמו המינון שאת קיבלת שהוא יחסית גבוה מופיעות תופעות מהסוג שאת תארת ואף קשות יותר. זה קצת כמו שפותחים סיר לחץ בהדרגה ולא בבת אחת בכדי להוציא את הלחץ בהדרגה. בברכה, דר' קרני רובין

לבת שלום, מחד, זו עובדה. מאידך, יש אנשים שפוחדים מחלונות פתוחים ותריסים פתוחים ויש אנשים שאינם סובלים זאת. בברכה, דר' קרני רובין

ל"חרדות" שלום, ייתכן שהציפרלקס עדיין לא עזר ומאידך ייתכן שהמינון נמוך מידי. בברכה, דר' קרני רובין

ל"חברה של המשפחה" שלום, באפשרותכם לבקש מרופא המשפחה לבקש מהפסיכיאטר המחוזי להוציא הוראת בדיקה דחופה או לא לפני שיקולו. בברכה, דר' קרני רובין

לרות שלום, אין בעיה לקחת ריטלין עם וולבוטרין ביחד. כמו כן אין בעיה לקחת פרוביג'יל עם וולבוטרין ביחד. מאידך ריטלין עם פרוביג'יל אינו מומלץ. כמובן זה תלוי במינון של הריטלין. בברכה, דר' קרני רובין

לאני שלום, האם היה גם דיכאון שלאחר לידה. בחלק מהמקרים מזהים כמשבר פסיכוטי מצב של דיכאון פסיכוטי. הייתה לי חולה שאובחנה כמשבר פסיכוטי ואושפזה לתקופות ארוכות יותר משאת וכשהגיעה אליי התחלתי בטיפול נוגד דיכאון והתחלתי בהדרגה את האנטיפסיכוטיים והיא יצאה מזה. היא נזקקה גם כן לטיפולי הפרייה אך כל הזמן לקחה נוגדי דיכאון ולאחר לידה היה לה משבר חולף אך התאזנה במהירות. נשמע לי מקרה דומה וסביר להניח שתזדקקי לטיפול נוגד דיכאון במהלך כל ההריון וייתכן שלאחרי הלידה לתקופה קצרה טיפול מאזן. יחד עם האמור אינני מכירה אותך ואינני יודעת מספיק פרטים כדי לקבוע שאכן זה כך. בברכה, דר' קרני רובין

אני לא חושבת שהייתי בדכאון קליני אחרי לידה, הרגשתי שקצת גדול עלי ושחוששת לעשות נזק בזה שלא אטפל נכון ולא רציתי לארח אנשים אלא הייתי מעדיפה שבמקום שיבוא לארח לי חברה מישהו יבוא ויטפל בתינוק נכון אבל דווקא כן רציתי לצאת מהבית או לישון. הייתי מתעוררת באמצע הלילה סתם לבדוק שהתינוק בסדר ונושם. אבל לקראת סוף חופשת הלידה הסתדר לבד וכן הייתי חברותית. גם אני וגם התינוק קיבלנו אנטיביוטיקה בלידה בגלל חום שלי. אח"כ הייתי חולה בתדירות של כפעם בחודש עם צורך באנטיביוטיקה בגלל סינוסיטיס. הפסקתי את ההנקה כדי לנסות אנטיביוטיקות אחרות כדי להעלים סינוסיטיס כל חודש. לאחר מכן התחיל כנראה הסחרור. חששתי עוד קודם שאולי אני לא עושה דברים נכון בכל אופן ילד ראשון. רציתי גן שיהיו כמה אנשים מנוסים שישגיחו עליו, אח"כ התברר שהגן ששמתי את הילד היה רע ונורא האשמתי את עצמי איך השארתי אותו שם כאשר כל שאר האמאות ידעו שיש בעיה והוציאו את הילדים, ואח"כ שחיפשתי גן אחר שמעתי דברים מזעזים ממטפלות שעבדו בגן המקורי בעבר ונהיה לי עוד יותר רע עם עצמי. ואז התחיל הרצון העז להסביר את עצמי ואז רק רציתי לדבר ולדבר עם כל אחד, והפסקתי לישון בלילות ורק חשבתי מה אני עושה שהילד וילדים לא יפגעו וזה התחיל בקטן והתגבר במשך כמה 3-4 חודשים עם יותר דיברים ויותר האשמה עצמיח ועם פחות שינה עד ההתקף.

לאני שלום, דווקא כל מה שאת סיפרת תומך בדיכאון עם קווים אובססיביים, האשמה עצמית וחוסר שינה מאפיינים של דיכאון. אך מה זה משנה העיקר שיצאת מזה. לדעתי בהריון הבא כדאי שתהיי במעקב פסיכיאטרי לפני, במהלך ואחרי. בברכה, דר' קרני רובין