פורום פסיכיאטריה - עמוד 704

ממה מתים מי שחולה בסכזופרניה או הפרעה סכזואפקטיבית

שלום אני נוטלת פרוזאק 60 טגרטול 600 איטומין 40 ודקינט את האמת שאת הדקינט אני לא צריכה ואני ממשיכה לקחת אותו כי זה עושה לי קצת מצב רוח אבל כבר הרבה זמן שיש לי מין הזיות כאלה כמו שמסתכלת על שמיכה רואה פרצוף מזיזה את השמיכה ונושמת לרווחה שסתם נילחצתי פתאום נראה לי כאילו מישהו יושב לידי ואז מסתכלת ורואה שזו סתם כרית אשמח לעזרתך אני מאוד מפחדת שאלן הזיות ומחלה חדשה האם זה מהדיקינט כי זה התחיל קצת אחרי לקיחת הדקינט ולפעמים גם לפני שאני לוקחת את הדקינט יש את ההזיות האלוכל פעם משהו אחר האם זו פסיכוזה או משהו וגם זיכרון מבולבל לגמרי האם זה מהטגרטול? אותו לוקחת להתקפי זעם או שזה מהדקינט מאוד מפחיד אותי

היי, מקווה שאתם זוכרים אותי. כתבתי פה בפורום לא מעט במהלך האפיזודה האחרונה שהיתה לי, שהיתה מאוד מאוד קשה. אחרי 4 חודשים של גיהנום, האפיזודה שהיתה בעיקר מלווה בחרדות קשות עם דיכאון, הגיעה עוד אפיזודה עכשיו ואני מנסה להבין ולא מצליח - כיצד זה ייתכן שאני סובל מאפיזודות של דיכאון ולרוב עם חרדות למרות שאני נוטל תרופות? הרופא מתעקש שאני אמשיך בשילוב של התרופות שאני לוקח היום מכיוון שאחרי ניסיונות כושלים של טיפול באינספור תרופות, השילוב הנוכחי הוא זה שעזר לי לפני 7 שנים (אחרי 7 שנים רצופות כמעט של חרדות בלתי פוסקות מלוות בדיכאון) אבל מאז היו לי לפחות 4-5 אפיזודות וזה מתיש. אין לי כוח יותר לסבל הזה. אני מרגיש על סף ייאוש כבר להתמודד בכל פעם עם אפיזודה נוספת. התרופות שאני נוטל הן - אפקסור XR 150 מ"ג, רמרון 45 מ"ג ולמיקטל 50 מ"ג. ניסינו להעלות בפעם האחרונה את המינון של אפקסור ל - 300 בהדרגתיות ואת הלמיקטל ל - 100 מ"ג אבל זה לא עזר. הבעיה פשוט עברה מעצמה כמו בכל האפיזודות שהיו לי ב 7 שנים האחרונות - איך אני יודע את זה? כי הורדתי את המינון עוד לפני שהאפיזודה האחרונה חלפה לה כולל את האביליפיי שעשה לי בעיקר תופעות לוואי ולא עזר. בקיצור, אין לי כוח יותר להמשיך עם הסבל הנורא הזה. אני פשוט רוצה לחיות חיים נורמליים נטולי חרדות ודיכאון. היו לי 5 שנים של שקט עד הקיץ האחרון שבו היו לי 4 חודשים של סיוט מטורף ואחרי 4 חודשים מאז שזה עבר, חזר לי שוב הדיכאון כמעט בלי החרדות (לפני כחודש) ונראה שהפעם אני ממש, אבל ממש מיואש. מיותר לציין שאני בקהות חושים מוחלטת, אבל מעל הכל אין לי כוח להצליח לעבור את זה אפילו!!! עד כמה בן אדם יכול לסבול? אני לא עשוי מפלדה. זה מחסל אותי ולפעמים אני פשוט לא מאמין שאני חי במציאות כזאת. זה נראה לי כמו חלום בלהה. רוצה להיות מאושר כבר וזה לא קורה!!!

שלום, יש לי מחשבות טורדניות מסוג מסויים שבאות במצבים כאשר אני חש מתח ולחץ לקראת ארוע מסויים, עולות לי מחשבות טורדניות של אמונה כאילו כל מיני פעולות שהן לא רציונאליות או קשורות אבל שאם אני מבצע אותן יש להן ״השפעה״ חיובית או שלילית על אותו ארוע שגורם למתח או לחץ, יכולות ״לנחס״, הרבה מיזה הם פעולות שאני מנסה לשחזר , פעולות שזכורות לי שעשיתי לפני ארוע בעבר שהסתיים בתוצאה חיובית... המחשבות הטורדניות האלה גורמות לי לעשות כל מיני פעולות בגלל האמונה הזאת... כדי למנוע מצב שאני יכנס לדיכאון יאשים את עצמי בכך שאירוע מסוים הסתיים בתוצאה שלילית אני מנסה לא להימנע מלבצע את אותם פעולות... אני מבין שיש לי הפרעת חרדה שעלי לטפל וגורמת לכל המחשבות הטורדניות שבאות כנראה כדי להפחית מהמתח הכרוני שאני סובל, אבל האם יש לי בנוסף גם הפרעה מסוג אוסידי?? האם כדור מסוג ציפרלקס יכול לעזור במקרה כמו שלי?

מישהו יודע מידע אמין כמה עולה סימבלטה? אם זה רלוונטי - בהתוויה של דיכאון. קופת חולים כללית, ביטוח זהב. אני לא מצליח להבין מה המחיר (כל מקום כתוב משהו אחר, חלק כתוב שזה בהנחה רק לכאבים כרוניים). תודה!

ברנטליקיס. עזרה בבקשה אברהם כבר. שנה שאני סובל מחרדה וסטרס הגעתי לפסיכאטר. והוא אמר שאני חרדתי קיבלתי סרנדה סימבלטה פבוקסיל וייפאקס פלוטין פרוזק ציפאר לקס וכבר. 11 יום אם ברנטלין 5 מייל. אני סובל מכאבים כרונים בגוף ביומיים האחרונים אני מרגיש רע סחררות כאבי תופת בעצמות והשרירים בחילות איומות ועוד חרדות ופחדים היום לא לקחתי אני כבר מתחילת התקופה בניסיונות וכול הכדורים מגיבים פחות הוא יותר ככה אני צורך לוריוון. 4 ביום ולא יודע מה לעשות אני לא חושב שאני ימשיך אם הברנטליקיס.בשיחה טלפונית אם הרופא אמר לי לקחת נוגד כאבים טרגין תודה וחג שמח

מדוע דר את לא מזכירה בפורום את התרופה האנטיפסיכוטית אטומין. מדוע את מעדיפה איליפיי זיפרקסה וסרוקוול ויפאקס וכו?

פעם קראתי שתוחלת החיים שלהם דומה לזו של הציבור הכללי. רציתי לקבל פירוט אם אפשר - האם זה מדוייק, או שבכל זאת מדובר ב5-10 שנים פחות? ומה עם אוטיסטים שבקושי זזים, בקושי מתקלחים, לא מתקשרים כמעט...חוץ מאשר עם הוריהם. ובכלל אין להם פעילויות... מהי תוחלת חייהם?

האם ניתן להגדיר מישהי הנוהגת ללכת ברחוב ולצרוח חזק (גם בלילה ) "הצילו" "הצילו" - כחולת נפש?

לא משנה איזה תרופות אני לוקחת ועם מי משוחחת, איני מצליחה להפסיק לחשוב על אחי. הוא אוטיסט לא מאובחן, גר אצל ההורים, לא מתפקד, עוסק רק בטקסים והגבלות למשל לא שותה עד 8 בערב)....וזה גורם לי להזדהות איתו עד לרמות הכי קשות של נסיונות כניסה לנעליו (גרמתי לעצמי התייבשות למשל וכמעט התעלפתי ביום שרבי...כי ניסיתי להבין איך הןא חי...וכם ניסיתי כל מיני טקסים שלו והתנהלות שהרסה לח את הביאות לגמרי...ואני לא מבינה איך הןא חי ככה זה מטריף אותי ואני רק חולמת שימות אן יהיהבהוסט. לא רואה שום אופציה טחרת...וכל הכדורים זה רק משחק לעומת המתיאות העגומה שלו. מה זה משנה מה אקח ? תמיד לא אאפשר לעצמי להנות כח הוא סובל, מיובש, מסריח, לא מתקלח, לא נמצא בקשר עם אף אדם...ועוד ועוד. בבקשה שמישהו יציל אותי.