פורום פסיכיאטריה - עמוד 979

שלום אני בן 38 ויש לי סכיזופרניה אני מטופל ב600 מ״ג סוליאן שעכשיו בתהליך החלפה לסרוקוול וב30 מ״ג מירו ו150 מ״ג וולבוטרין. לפני כמה חודשים טופלתי בזייבן לשם הפסקת עישון אך לאחר מיספר שבועות נאלצתי להפסיק מכיוון שהיו לי כאבים בלב. עכשיו עם הוולבוטרין שהתחלתי לפני כמה שבועות לטיפול בדיכאון קורה אותו דבר ( אני יודע שזו אותה תרופה) מה עושים ? להפסיק? זה תופעת לוואי חולפת?

שלום רב! מטופל מזה כשנתיים וחצי בסרוקוול 200 מ"ג ומירו 30 מ"ג עקב הפרעת אישיות גבולית, OCD, חרדות ודיכאון. הדבר שאני מרגיש שמאוד מפריע לי ותוקע אותי הוא כל הנושא של העלייה במישקל מאז שהתחלתי להשתמש בתרופות הללו. העלייה במישקל נבעה ישירות בעיקר מחשק עצום למתוק שהתרופות גרמו לי. למרות תפריט מאוזן ופעילות ספורטיבית,אני עדיין מרגיש שקשה לי להוריד כמה ק"ג עודפים בגלל שבלילה,אחרי שאני לוקח את הכדורים מתפרץ החשק למתוק. הפסיכיאטרית המטפלת מסרבת להחליף/לשנות מינון עקב עבר עשיר של דיכאונות קשים ונסיונות התאבדות. אשמח לתשובה בקשר למה ניתן לעשות.

שלום, אם הייתי מאושפזת כקטינה בביה"ח הפסיכיאטרי בבאר יעקב (לא ב"יח פרטי), האם יש תיעוד על כך איפושהו? כי בתיק הרפואי של קופה"ח אינני רואה תיעוד.

שלום לדר קרני היקרה אני בת 45 וסובלת מאובססיה קשה או סי די כרגע קיבלתי ציפרלקס ,ויקח זמן להשפיע. שאלה בבקשה מקרה שקרה לי. עברתי ברחוב ועברה בחורה צעירה עם כלב פיטבול הכלבים המפחידים האלה.אין לי נגד כלבים כלום אבל פיטבול אני פוחדת. אני בדרך כלל עוברת מדרכה אבל אותה למזלי הרע קלטתי מאוחר. כאמור הצעירה חלפה לידי מרחק של חצי מטר עם הכלב.אני היתי בשוק פחדתי לקח לי עשר דקות להתעשת.ראיתי שהיא נכנסת מהכביש בו עברנו אני והיא .היא נכנסה לגינה של ביתה גרה קרוב למקום בו ניתקלי בה. קראתי לה ואמרתי לה שאני פחדתי ונבהלתי הכלב היה בלי מחסום ואני חשבתי גם כאילו היא לקחה סיכון בזה שעברה קרוב אלי כלומר סיכון לפגיעה בי.אי אפשר לדעת עם כלבים .אמרתי לה שנבהלתי גם בגלל שחשבתי שהיא הירשתה לעצמה לעבור לידי ובזה ראיתי סיכון.חשבתי שהיא תגלה רגישות ותגיד מצטערת שנבהלת הרי זה לא היה כלב מחמד.היא טענה שהיא היתה רחוקה ממני וזה שקר.פתאום אמא שלה יצאה מהבית לגינה שלה שבו היתי אני והבת שלה עם הכלב.והתחילה לקלל אותי.שאני שרוטה ואלוהים יקח אותי.אני היתי בשוק לא רק שלא קיבלתי התנצלות אלא גם קיבלתי קללות אני פחדתי גם מהן כיוון שהן היו שתים אמא והבת .אמרתי לה שתעבור מה שעברתי.והלכתי.שאלתי המוזרה אבל אין מה לעשות אני כזאות.שאלתי בבקשה דר קרני האם החזרתי לה ביחס לקללות שהיא קיללה באותו יחס? היא אמרה לי שרוטה ושאני אמות אני בסך הכל עניתי לה שתעבור מה שעברתי.כלומר עניתי לה באותו רוע שלה או בעדינות? בבקשה תעני לי באופן אוביקטיבי.כי אני מרגישה שלא קיללתי אותה מספיק כמו שהיא קיללה.בבקשה דר אנא לפנים משורת הדין תעני לי מי קילל יותר חזק כי בסך הכל אני פה המותקפת. אגב אם היא מספיק חכמה לקרוא לי שרוטה אז היא מספיק חכמה כדי לדעת שלא עברתי גן עדן? אגב עברתי עם אבי מחלה קשה שהיה מאוד צעיר וסבל יסורים במשך שנתיים .בלי קשר רציתי לפרט רק למה התכוונתי שהגבתי לה אחרי הקללות שלה שהיא תעבור מה שעברתי. בבקשה באופן אובקטיבי האם עניתי לה מספיק באותו יחס תודה מראש .אני יודעת שאני צריכה שיחות אבל מצבי הכספי כרגע לא מאפשר לי ויכול להיות להבדיל שתגידי מה זה משנה עכשיו מה היא אמרה ומה את אמרת .אני רוצה לדעת תשובה על השאלה ששאלתי שלך.להבדיל תודה וסליחה על החפירה אבל זה האו סי די

שלום ד"ר קרני אני קורא מדי פעם בפורום ונהנה מהתשובות ולומד מהן אבל בתור חולה ותיק באוסידי אני חולק על הקביעה שלך שתרופות SSRI נותנות ירידה ממוצעת של 55% בסימפטומים של אוסידי ואת השאר עם CBT. אם כך היה הדבר, זה היה פנטסטי. מה שקורה הוא שהמספר של 55% זה בעצם אחוז המגיבים לSSRI (שבמאמרים תמיד רשום 50-60%) באוסידי כשתגובה נקבעת כירידה של 25% ומעלה או 35% ומעלה, תלוי במחקר עצמו. אבל הירידה בממוצעת בסימפטומים היא של 30% בלבד. נכון שיש כאלה שחווים ירידה גדולה יותר, אבל יש כאלה שבכלל לא, ובבמוצע 30% ירידה בעוצמת הסימפטומים, בSSRI נתון, כשהוא ניתן במינון מספיק גבוה ולמשך מספיק זמן. אני אחפש טבלה שמסכמת את המחקרים השונים ואעלה אותה לכאן מתישהו. בינתיים קישור למחקר של אוניברסיטת קולומביה: http://www.ocdtreatmentstudy.com/ ושם רשום: Despite research showing that these medications help many OCD patients, a substantial number who take such medications remain symptomatic. In fact, on average patients taking SRIs experience only a 30% reduction in their OCD symptoms and most have side effects that impact their quality of life.

חשוב לי לציין שאני בן 26 כיום ואני מסתיר את העטבדות שאני סובל מהפרעות נפשיות וזה לא מתבטא בגלל היכולת שלי להחצין אישיות חזקה, אני כבר שנים עם התרופות אבל בקשר לריטלין אני מרגיש ש 72 מ"ג לא מספיקים מבחינת זמן ועוצמה כלומר הם מכסים אותי ל8 שעות ולפעמים אני נוטל מינון כפול בים אחד שמגיע ל 144 מ"ג אני שוקל 95 ק"ג האם זה מסוכן?האם הויואנס גורם לפחות חרדות ונותן זמן כיסוי ארוך יותר?

שלום רב אני סובל מגיל ההתבגרות בערך מגיל 14 מחרדות ודיכאונות בנוסף לאובסייה כפייתית מאובחנת ורק בגיל 20 פניתי לראשונה לטיפול פסיכיאטרי הרופא רשם לי לוסטרל 200 אבילפיי 15 וקונצרטה 72 מ"ג ביום ועקב החרדות והיפוכי מצב הרוח שעושה לי הריטלין אני נוטל 3 מ"ג קסנקס xr באופן יומיומי למרות זאת הצלחתי לסיים תואר ראשון במקצוע טיפולי יוקרתי ועם פסיכומטרי ובגרות גבוהים, חשוב לציין שאני סובל ממעי דלקתי ונוטל פרדינזון 10 מ"ג באופן יומיומי התרופות לא מפריעות לי ולא מרגיש תופעות לוואי חוץ מהריטלין שלא נסבל למרות שאני צריך אותו בכדי להיות רגוע ולהתמיד במשימות, השאלה שלי האם 15 מ"ג אבילפיי מוצדק כאוגמנטציה לדיכאון כרוני?שאלה שנייה האם כדאי לעבור לויואנס? ומתי אפשר לקבל אותו בלי הטפסים המטומטמים?

שלום 1. האם כדור זה יעיל לכפייתיות ומחשבות טורדניות בעינין דימוי גוף והגועל מלגעת בידיות של דלתות, לחיצת ידיים. 2. האם הכדור עלול לגרום להשמנה? תודה

אני בן 32, עם אספרגר, OCD מחשבתי קשה, חרדה ובנוסף מעי רגיז, ותשישות כרונית או פיברומיאלגיה (זה עדיין לא אובחן בצורה סופית ואני מחכה לתור לראומטולוג). סובל מחרדה מרובה ואובססיות של ספק לגבי כל דבר בחיים. כרגע לוקח ויפאקס, בונסרין, לוריבן ובחודשים האחרונים גם 2.5 מ"ג אביליפיי (אריפלי ליתר דיוק). הבעיה החדשה שלי היא שבערך מאז שאני לוקח אביליפיי אני מרגיש התגברות בחולשה כללית, עייפות וחולשת שרירים. היום הרגשתי את זה ביתר שאת - תחושה שהרגליים לא סוחבות, קשה לעמוד, חולשה בידיים ואולי בעוד מקומות בגוף. חשוב לציין שהתחושות האלה אינן מופיעות כחלק מהתקף חרדה, אלא לאורך היום בלי קשר למצב הנפשי. יש לציין שאביליפיי לא גורם לי ישנוניות ושינה מוגברת, דבר שאני מאוד רגיש אליו ותרופות אחרות גרמו לזה (איטומין, אינווגה, זיפרקסה, גאודון, סרקוול ועוד נוגדי פסיכוזה במינונים נמוכים), כל אחד מהם נוסה כאוגמנטציה לויפאקס אבל לא הייתי מסוגל להמשיך עקב תופעות לוואי של עייפות קשה עד חוסר תפקוד. לזה אביליפיי לא גורם אבל השאלה שלי היא - האם לחולשה המתוארת הוא כן יכול לגרום ? לי לבד קשה להבין את זה כי כאמור יש לי אובססיות של ספק לגבי כל דבר בחיים. ובנוסף לפני שהתחלתי לקחת אביליפיי קראתי על כל תופעות הלוואי האפשריות והרגשתי אותן על עצמי רק מעצם הקריאה באינטרנט (מאז אני מנסה לא לקרוא אבל לפעמים לא מתאפק). ובנוסף אני סובל כבר שנים מעייפות כרונית עוד מהתקופה שלא לקחתי שום תרופות בכלל ואולי מה שאני מתאר זה העייפות הכרונית שלי (אם כי אני מרגיש שזה יותר מזה, ואולי לא ???). הפסיכיאטר שלי טוען שהחולשה היא לא מהתרופות ואני צריך להמשיך עם האביליפיי לצורך הרגעת החרדה (כמובן שגם פה יש ספק האם זה בכלל עוזר). אבל הייתי רוצה לשמוע עוד דיעה. סליחה על האריכות ותודה מראש.

שלום התחלתי ליטול פרוזק במינון של 40 וחשה מאוד מאוד עצבנית לוקחת גם לוריון להרגעה מתי תופעה זו חולפת? או שזו תופעה של הפרוזק תודה מראש.