פורום מאניה דיפרסיה - עמוד 34

בני בן 38, רווק ללא ילדים, הובחן כסובל ממניה דפרסיה.אינו מוכן לקבל - לא טיפול תרופתי ולא יעוץ ע"י רופא. נכון לרגע זה בני נמצא בדאון נוראי ואיני יודעת כיצד לעזור לו.בשיחתו איתי היום ביקש למות , זו לא הפעם הראשונה שהוא מדבר על מוות , בפעמים הקודמות ..נתתי לו זמן ובכות עצמו הצליח להתגבר, אני יודעת שהכל נראה תקין על פני השטח אבל בתוכו הוא כורב וסובל. אנא עזרו לי לעזור לבני. תודה

היי דנה אני רוצה לבדוק אם אני מאנית דיפרסית. האם אי יכולה למצוא איפה שהוא שאלון שיכול להגיד לי אם אני בכלל צריכה לגשת לאבחון? איפה עושים אבחון כזה? אני מתביישת לגשת לרופאת המשפחה שלי.

שלום אני נוטל לוסטרל כמה חודשים לפני כחודש + רופא המשפחה הוסיף לי למיקטל בכדי לחזק את הטיפול למיטב הבנתי אין לי מצבי מאניה (קצת היה לי תמוה שקיבלתי את זה) כמובן שהתחלתי בהדרגה לפי הנחיות הרופא. אני לא רואה שזה חולל שינוי משמעותי אצלי, ואני מעדיף להפסיק את זה כרגע אני לוקח 150 מ"ג. מה הדרך המומלצת להורדת המינון והפסקת התרופה ?

שלום לך, מאובחנת בהיפומאניה ונטיה לחרדות. לוקחת דפלפט כרונו 500 ורסיטל 20 מג'. אחת לחצי שנה בערך חלה ירידה במצב רוח ואז מעלה את הדפלפט ל700 ויחד עם זה משמינה מאד. כשאני יורדת חזרה ל500 אני מיד חוזרת לעצמי חזרה. הפסיכיאטרית הציעה להחליף ללמיקטל אך אני מאד חרדה מפני תופעות הלוואי של הפריחה שלו. כמו כן החשק המיני שלי ירד לחלוטין בשנתיים האלה. האם יש מייצבים שלא משמינים או גורמים לפריחה ? עד כמה הפריחה בלמיקטל שכיחה ?

קראתי פעם על כך שיש 4 סוגים של מאניה דיפרסיה מתוכם מדובר על כך שבאחד מהסוגים יש לאדם מאניה קבועה כלומר הוא נמצא במאניה מוחלטת לאורך כל חייו אבל למרות זאת הוא זקוק לתרופות כדי לא להתמוטט ממצב של עודף מרץ זה נכון?יש 4 סוגים? ובאמת אחד הסוגים הוא אכן בעל תסמינים כאלו?אבקש קצת הרחבה בנושא מאחר ויש לי ידיד שלא אושפז מעולם ונותנים לו תרופות בבריאות הנפש והוא מעולם לא היה בדיכאון יש לו שמחה מופרזת שלא תואמת את המציאות ומרץ אינסופי היום הוא סיפר שהוא הפסיק את התרופות הוא לא ישן בכלל ונראה שהוא בסוף יתמוטט אני מנסה לשער פחות או יותר את ההבחנה שלו כי מעולם לא איבחנו אותו ואני רוצה לנסות להבין את הלך מחשבתו יש עוד פרטים אבל לא אאריך כרגע

אהלן אני בן 21, אחרי שירות צבאי, יש לי תחושה שיש לי איזשהיא בעיה עם המציאות. ההודעה דיי ארוכה אשמח אם תעזרו לי ותקראו עד הסוף. מאז ומתמיד אני הרגשתי חריג ואני לא מצליח להתרגל לסביבה שלי. זה מתבטא בבעיות משמעת שהיו לי בבית ספר, מריבות עם ההורים, שחרור מהצבא על 21(אחרי שנתיים) ועוד. בגיל 16 נפגשתי עם מטפל בגלל בעיות כבר אז של דיכאון, בעיות עם ההורים, חוסר שביעות רצון ובדידות. הטיפול לא עזר, והתגייסתי לצבא להיות לוחם. נשלחתי לקורס חובשים, וכשחזרתי לגדוד, הודיעו לי שהודחתי למרפאה הגדודית. המעבר היה לי קשה מנשוא מאחר שהתחברתי לאנשים שעשיתי איתם טירונות, ולא הצלחתי להסתגל לתפקיד החדש שלי. פיתחתי שנאה אובססיבית כלפי המפקדים שלי, שפיתחו אנטי גם אלי, וניסיתי ללכת לקבן. הקבן חשב שאני עושה את עצמי וסילק אותי מהחדר. כל השיחות שלי עם מפקדיי לא עזרו, והייתי נואש לצאת מהיחידה שלי. לאחר שהבנתי שסוחבים אותי ללא גבולות התחלתי לסרב פקודות, ישבתי במעצר, וכשחזרתי שיחררו אותי מהחטיבה. באותה תקופה הלכתי לפסיכיאטרית שרשמה לי וייאפקס 150 מ"ג ולאחר שנה של גיהנום עבורי, בהם חשבתי לא פעם להתאבד, התחלתי להרגיש שיפור. הגעתי למרפאה עורפית בירוחם, שם התחלתי להרגיש טוב ומשוחרר. לאחר זמן מסויים גם שם התחלתי להתעמת עם המפקדים ועם החובשים האחרים. ההרגשה שתמיד מלווה אותי לאורך החיים הוא שלא מעריכים אותי מספיק, ואני לא מקבל מספיק תמיכה. לאחר שהרגשתי שהסרט חוזר על עצמו, החלטתי שאני לא נותן לעצמי לשקוע והחלטתי לדפוק נפקדות. חזרתי, ושפטו אותי למחבוש על תנאי. באותה תקופה הרגשתי שאחד החובשים מתגרה בי, למרות כל הנסיונות שלי להסביר לו שצורת הדיבור שלו לא מקובלת עליי, והרגשתי שאני חייב לפעול באלימות. חיפשתי אותו במגורים, אך הוא לא היה שם, והבנתי שהוא מתקלח, אז נכנסתי למלתחות והרבצתי לו, ותוך כמה שניות באו להפריד ביננו. לאחר המקרה הזה, החליטו לסלק אותי מהיחידה, ובנוסף הקבנית הציעה לי להשתחרר מהצבא. הייתי מותש ושחוק ברמות מטורפות, ולא ראיתי את עצמי משתלב במקום אחר, אז החלטתי שאני משתחרר. באותו זמן שהשתחררתי, התפתח לחץ עצום בתוכי, שלא ידעתי איך לשחרר אותו, והתחלתי להתנהג בצורה משונה. לא ישנתי בלילות, צעקתי על הורים שלי, ובמידה מסויימת התנתקתי מהמציאות. הפסיכאטרית קבעה שהיה לי התקף מאני, ושאני לוקה בהפרעה דו קוטבית. כמובן שהפסקתי לקחת את הכדורים, והתחלתי ללכת לעובד סוציאלי בהמלצת הפסיכאטרית. הרגשתי מדוכא, שבור, חסר כוחות, וחסר אנרגיות. במשך 8 חודשים הלכתי לעובד סוציאלי והורים שלי זרקו עשרות אלפי שקלים שהלכו לפח. לאחר תקופה שלא נטלתי כדורים, הלכתי לפסיכיאטר של קופת חולים, שהתחיל לרשום לי סרוקוואל. לאחר 4 חודשים התחלתי שוב להרגיש שיפור מצב רוח. כיום אני לוקח סרוקוואל 400 מ"ג+סרנדה 50 מ"ג. במשך כמעט שנה התבודדתי בבית וניתקתי קשרים עם העולם החיצון. בחודש וחצי האחרונים, החלטתי שאני רוצה להשתנות, והתחלתי לראות חברים ואף לחפש עבודה. מאז הייתי במספר ראיונות, ואני מרגיש שלמרות השיפור במצב רוח, אני עלול להיקלע לעימותים, אני לא מסוגל לקבל סמכות, ואני מרגיש שאין מצב שאני מסתגל לעבודה בשביל הטווח הארוך. חשוב להגיד שכבר עבדתי בעבר, ואף מקום עבודה לא הסב לי סיפוק. אני חושב שאני במידה מסויימת חריג. שאני לא יודע לשלוט ברגשות שלי, ולפעמים אני נסחף למצבי רוח קיצוניים מבלי סיבה מספקת. ההורים שלי גרושים, והם טוענים שקשה לחיות איתי. הם טוענים שאני סוחט הרבה אנרגיות. אני לא מצליח להבין את זה. בעיניי אני מתנהג בצורה טבעית והגיונית, אבל נראה שלאנשים מסביבי זה לא נראה ככה. לעיתים אני אומר דברים בסיטואציות מסויימות, וחברים שלי טוענים שאין לי טאקט. ושוב פעם, אני לא מצליח לראות את זה. אני אומנם כבר לא מדוכא, אך מצד שני אני מרגיש שיש לי המון בעיות לא פתורות. מה עושים???

שלום רב.אני כ4 שנים לוקחת 40 מ"ג מדי יום של סרוקסט ומרגישה סביר. הרופה החליט להוסיף לי למיקטל.קראתי על התרופה ואני קצת פוחדת לקחת אותה מפני שמדברים יותר מדי על אפילפסיה לגבי התרופה. מה דעתך

שלום לפני שלוש שנים אבחנו אצלי מאניהדיפרסיה עברתי טיפול של חמישה חודשים בכפר איזון בשדות ים ומאז אני לוקח באופן קבוע כדורים- דיפלפט כרונו 1500 מ״ג ביום, לפני שגילו אצלי את המאניהדיפרסיה הייתי מעשן חשיש וגראס , ומאז שאובחנתי הפסקתי כי כך אמרו לי, השאלה שלי האם היום מותר לי לחזור לעשן מדי פעם אני מאוד מתגעגע לתחושה של העישון וגם שהרבה מחבריי מעשנים וזה מאוד מגרה אותי, בשלוש שנים האחרונות אני מתפקד מצויין עבדתי בעבודה קבועה שנה וחצי ואז פתחתי עסק משלי וסגרתי אותו לא מזמן ואני מתחתן עוד חצי שנה התפקוד שלי הוא מצויין ולכן אני חושב שאני יכול לעשן מדי פעם, מה את חושבת?

שלום רב, הפסיכיאטר שלי רשם לי 200מ"ג למיקטל. שאלתי היא:האם זה משנה אופן לקיחת התרופה? כלומר:אם אקח 150מ"ג למיקטל בערב+50מ"ג בבוקר,או אם אקח 100מ"ג בערב+100מ"ג בבוקר (גם מבחינת תופעות הלוואי הנלוות לכדור)? תודה רבה מאוד מראש.

אני עם מאניה דיפרסיה הובחנתי לפני 6 שנים לקחתי עד לפני שנה ליתיום בשנה אחרונה עברתי ללמיקטל 200 מילגרם יש לציין שעברתי ללמיקטל עקב תופעות לואי של אי חשק מיני לגמרי אני כבר שנה עם למיקטל וגם ללא שינוי אין לי בכלל חשק מיני לפני חודש הפסיכיאטרית נתנה לי סרנדה 25 מילגרם ואיבדתי תזיכרון שוב אין לי חשק מיני בכלל מה עושים???