איך להתייחס לבתי

לכבוד ד"ר אייל אונגר, שלום רב. יש לי בת נהדרת ומקסימה ב"ה, שהיא תיכף בת 24, והיא עדיין לא מצאה שידוך. העניין הוא שאנחנו מרגישים (בעלי ואני.) שיש כאן איזו שהיא בעיה בנושא. אני רוצה לפרט: בתי היא מצד אחד מוכשרת בצורה בלתי רגילה, מעל הממוצע, בעבודה (שדורשת המון שכל ואפילו גאונות )לא מפסיקים לשבח אותה. היא חרוצה ורצינית, ומצטיינת בכל דבר שהיא נוגעת בו. היא טובת לב בצורה בלתי רגילה. היא לא יודעת מה זה לשקר , היושר שלה ויופי הפנימי שלה , זה משהו מיוחד. אבל, וכאן האבל הגדול ,היא מה שנקראת "לא זורמת", היא מה שנקראת די מרובעת, ואולי אפילו משעממת. אגב, מיש שמכיר אותה באמת, לא ישתעמם ממנה, מכיון שהיא ממש גאון. אבל זה לוקח זמן להכיר אותה. ועוד דבר נוסף, היא הרבה פעמים לא מספיק מביעה אמפטיה. כאשר אני מעירה לה, דינית (שם בדוי כמובן.), ההיא צפתה שתגיבי כך וכך, אז היא אומרת, "אה סליחה, ואז היא מתקנת ומסוגלת על המקום או בפעם אחרת כן להחמיא להיא, או כן לתת אמפטיה. אבל העניין הוא שהתגובות הללו לא באים אצלה באופן טבעי , כל דבר צריך להסביר לה. אז מה שקורה הוא, שאם מציעים לה בחור, לא מי יודע ברמה, אז זה ממש לא מתאים, כי היא מאוד מאוד ברמה, ואז הבחור לא רוצה. ואם מציעים לה מישהו כן ברמה, אז אותו אחד בדרך כלל אומר, שהיא לא מספיק זורמת. היא כל כך בסדר בכל דבר, אז אין לי לב, להגיד לה ללכת ליעוץ והיא גם לא תרצה, כפי שאני מכירה אותה. מצד שני, אני כמובן, כל פעם מתרגזת עליה, ואומרת לה דינית, תנסי להיות יותר אמפטית, דינית תעשי ככה, דינית תעשי ככה. מה לעשות, זה כל כך כואב לראות בת שכל החיים עושה כל מה שמצפים ממנה ואפילו מעבר לזה, ומצד שני בשידוכים קשה לה. עוד דבר, בזמנה הפנוי, היא עושה חסד עם אנשים מסכנים או חולים. היא משהו מיוחד. היא לא נפגשה מי יודע מה פעמים גם. אנחנו אנשים מאוד דתיים, ואנחנו כמובן, מאמינים שזה יבוא כשזה יבוא בעזרת ה', אבל צריך לעשות השתדלות, ואנחנו לא יודעים איך. האם יש לכם איזו עצה, להעיר את עינינו.