אשתי לא רגועה

תודה שכתבת את הקושי והחוויה שלך. זה נשמע מתיש, לחיות במצב שנתונים לביקורת, ולחשוש מהשאלה, האם הדברים יכולים להשתפר או לא. אני מתמקדת בדברים שאתה מלמד אותנו עליכם, שנותנים תקווה לשינוי: למרות שקשה לך, אתה מחפש עזרה בצורה אקטיבית. אתה לא מתייאש. אתה מספר שהיית רוצה לברוח, אולי היית רוצה קצת שקט, ועם זאת – אתה נשאר, אתה שומר על מקומך האחראי. אלה כוחות משמעותיים מאד. חשוב לזכור שרוב הסיכויים שכל אחד מכם, אשתך ואתה, חווים באופן שונה את הסיטואציה שקורית ביניכם בבית. מדוע? ראשית, מפני שאתם אנשים שונים, על כן, כל סיטואציה מתקבלת באופן שונה אצל כל אחד מכם, ובנוסף, אתם שונים אחד מהשני באתגרים, בתחומי אחריות ובתחומי חוזק וקושי. עבורך, התמונה מצטיירת באופן מסוים, והיא האמת שלך. עבור אשתך, ייתכן והתמונה קצת שונה. דווקא עובדה זו צריכה לעודד אותך: אם ישנן עוד נקודות מבט, ישנן יותר אפשרויות לזויות מתוכן אפשר לשפר את המצב. וכך, אם היחסים ביניכם וההתנהלות קשורים באמת בעיקר באשתך, טיפול זוגי איתך יוכל לתמוך בה בדרכה. בתקופה רגישה כזו של מעבר מזוגיות להורות בפעם הראשונה, שניכם תוכלו להיתרם מתמיכה, אחד מהשני. ייתכן ואתה מרגיש שאתה תומך בה, אך היא זקוקה לתמיכה שלך באופן אחר. נוסף לכל זאת, יש סיכוי שמצב שנראה לך כקשור למצבה, קשור יותר בקשר ביניכם. הייתי ממליצה לכם לפנות לטיפול זוגי. במסגרת כזו, בטוחה עבור שניכם, תוכלו לבדוק מהם הדברים שהייתם רוצים להשיג יחדיו. חשוב שקולך יישמע, חשוב שקולה יישמע, והדבר הרצוי ביותר הוא להשמיע את הדברים האחד לשנייה, ומשם ליצור שינוי. בטיפול זוגי, תוכלו שניכם להתחיל לחולל שינוי חיובי, שיסחוף את הקשר למקום אחר. משם אולי תתעורר הסקרנות לגלות מה עומד מאחורי הדברים, כיצד להתמודד איתם, ואולי גם, כיצד כל אחד מכם יכול להתפתח באופן אישי, בתוך הקשר שלכם. בהצלחה! , עדית.