פורום חרדה - עמוד 368

בנוסף קראתי כאן עכשיו שדפדפתי על מישהו שרושם קול שאומר לרצוח ולהתאבד כולי רועדת ומדמיינת שאני שומעת גם קול כזה ושרצחתי והתאבדתי מחשבות שגומרות אותי אין לי כבר כוח

נראה מהפניות שלך שבהדרגה יש איזה שיפור, ואת בתהליך של החלמה. בכל תהליך כזה יש נסיגות. וזה מה שקורה לך כעת. נראה כי את משוטטת בפורום, ולכן נתקלת בכל מיני הודעות של אחרים שמשפיעות עליך לרעה. המסקנה - אולי כדאי להמנע מלשוטט בפורומים ?

שלום דר' הרמן תודה. על המענה קראת את ההודעה הראשונה על זה שכל הזמן אני חושבת שאני בהתקף פסיכוטי ולא מודעת זאת מחשבה שלא עוזבת אותי בכלל איך אפשר להתגבר על זה?

עקרונית מקובל להציע טיפול בויאפקס במינונים כאלה למי שטיפול ב- SSRI (כמו ציפרלקס למשל) לא עזר להם לצאת מהדיכאון. אין לי אפשרות להעריך דרך הפורום אם טיפול זה אכן מתאים לאמך.

חשיבה צירקומסטנציאלית = חשיבה במהלך עקיפני, כלומר לא מדבר ישר לעניין, אלא מסביב לנושא. זה אפייני לאנשים כפייתיים למשל, הנוטים לדבר באריכות יתר. לא תמיד זה סימן של בעיה. ריבוי תלונות סומטיות = הרבה תלונות של מחושים גופניים (כאבים בכל מיני אברים, תלונות על תפקודי גוף - עצירות, שלשול, ועוד ועד..) הפרעת חרדה עם ביטויים כפייתיים = כפי שמרמז השם, מעיד כי האדם סובל מחרדה, ונטייה לסבול במקביל ממחשבות חודרניות, או תופעות אחרות המאפיינות OCD.

בעיקרון אפשר לשקול הפסקת טיפול תרופתי רק אם מצבך תקין לחלוטין משך שנה לפחות. אם היה לך חרדה/דיכאון זמן ממושך יותר - אז יש ליטול את הטיפול כמניעה למשך הזמן הארוך יותר. עדיף להתיעץ עם פסיכיאטר אם נכון עבורך להפסיק. אם מחליטים להפסיק כדאי לרדת לחצי המינון שאת לוקחת למשך 3-6 שבועות, ולראות אם מתחילה החמרה חוזרת, אם זה קורה - לחזור מיד למינון מלא. אם לא - ניתן להפסיק. ושוב - חיוני להתיעץ עם פסיכיאטר פנים אל פנים לצורך החלטה על הפסקת טיפול.

אציין שנכנסתי ללופ של בדיקות, המטפלת CBT הגדירה את זה כחרדת בריאות כי היה טריגר לפני ההתקף הראשון. כשאני מתסכלת אחורה בחודשיים האחרונים ומחפשת דברים טובים אז חזרתי לאכול , אני ישנה בלילה כרגיל. לא מפחדת ללכת לישון מחשש להתעורר. פשוט קשה לי לקבל את המצב שאני צריכה להגיד לעצמי על זה כל הכבוד. אבל האם זו התקדמות? כי פיזית אני מרגישה שלא קל לי. הנשימות, המצברוח ..

חרדה יכולה לגרום כמעט לכל תחושה שניתן להעלות על הדעת. כלל לא נדיר לשמוע תלונות כשלך (קפיצות שרירים ותחושה של זרמים) עקב חרדה. אם את מצליחה להתעלם מזה - זו בהחלט התקדמות. הטיפול היעיל ביותר - SSRI.

היי , תודה על התשובה. התחלתי לקחת אתמול רסיטל. האם התסמינים האלה של הנשימות, ההתעסקות סביב זה והתחושה שזה מאמץ - זה אמור לעבור?

1. ספורט זה תמיד טוב (בתנאי שלא מדובר באקסטרים, כמובן). הליכה מהירה נחשבת לספורט לצורך זה. בזמן פעילות גופנית יש הפרשה של אנדורפינים, וזה גורם להפחתת חרדה העלאת מצב רוח. יש לא מעט מחקרים על כך. 2. לגבי המוצר שציינת. מה שהצלחתי לראות הוא שהחוקרים שבדקו את המוצר הזה הראו במחקר על חולדות/עכברים שלחומר זה השפעה מפחית חרדה ודיכאון. זה רק שלב ראשוני במחקר, כדי לקבל אישור לתרופה ממש יש להשקיע עוד הרבה. עובדה היא כי הרבה פעמים מה שפועל נהדר על עכברים לא משפיע כלל בבני-אדם, כך שהדרך להעלות טענה בדוקה מדעית שאכן מדובר במשהו יעיל היא עוד ארוכה מאד. יתירה מזו, לא ראיתי מחקר שהראה שזה בטוח. אני מאד מאד חשדני וסקפטי לגבי כל מיני תערובות של צמחים מהרפואה המסורתית (גם בסין וגם במערב, ואפילו מהמאדים) - יש שם לפעמים דברים בעלי תועלת, אבל יש עוד הרבה יותר דברים חסרי ערך ואף מזיקים.

נטילת הכדור בצהרים פחות נוטה לגרום לחלומות.

על פי המינון והמשך שציינת הסיכון להתמכרות הוא קטן מאד. יחד עם זאת אם הבעיה כל כך ממושכת, ולא נמצאה סיבה רפואית חיוני להתיעץ עם פסיכיאטר. הוא יוכל למצוא לך פתרון טוב יותר מאשר לוריבן.

שכחתי לציין - כדור 10 ג' פעם ביום

במרבית המקרים טיפול של חודשיים בציפרלקס אינו זמן מספיק. יש סיכון של ממש שהפסקת הטיפול בשלב זה תגרום לחזרה של החרדה. מצד שני ציפרלקס אינה תרופה מסוכנת בהריון, יש לא מעט מקרים של נשים שהרו וילדו תחת טיפול בציפרלקס. אם רוצים להיות ממש ממש בטוחים כדאי להתיעץ עם יחידה טרטולוגית (יחידה העוסקת באופן מקצועי בנושא תרופות בהריון, ולה יש את הידע הכי עדכני ומהימן), ר' למשל כאן: https://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/health_centers/Pages/Teratology.aspx בכל מקרה - אין להפסיק את הטיפול בציפרלקס ללא התייעצות מוקדמת עם פסיכיאטר.

הפרעת חרדה היא הפרעה המופיעה בכל גיל בחיים. בלמעלה ממחצית המקרים היא נוטה להישאר, ולקבל מהלך ממושך של שנים רבות, עם תקופות של הרעה, ותקופות של הקלה יחסית. אם במקרה שלך מדובר באירוע קצר, יתכן ו- CBT הפסיק את החרדה, החזיר אותך לאיזון והכל בסדר. אם לצערך את משתייכת למחצית המקרים בהם החרדה חוזרת שוב ושוב תצטרכי טיפול תרופתי. במקרה כזה הטיפול העיקרי בהפרעת החרדה הוא בתרופות נוגדות דיכאון (SSRI, או SNRI). תרופות אלו אינן ממכרות, והן לרוב יעילות מאד ויכולות לסלק את החרדה ולאפשר תפקוד ואיכות חיים. פעמים רבות יש להעזר בהן לשנים, כיוון שהתרופות אינן יכולות לרפא את החרדה, אלא רק לסלק את הסימנים ואת הסבל. ועוד משהו: הרבה מקרב הסובלים מחרדה הנרתעים מהטיפול התרופתי השמרני מחפשים תחליף, ונופלים בפח של ה"טיפולים הטבעיים". יש מבחר עצום של טיפולים הנושאים כותרת של "טיפול טבעי". המשותף לטיפולים הטבעיים הוא שאין הוכחה מדעית ברורה ליעילותם. גרוע מכך, אין הוכחה ברורה לכך שהם בטוחים יותר (!!). מסיבות שונות יש בציבור דעה שגויה כאילו טיפולים טבעיים הם בטוחים ויעילים יותר. בעוד שהאמת היא הפוכה. הטיפולים הנמכרים תחת הכותרת "טבעי" הם ללא פיקוח, רובם המכריע כלל אינו יעיל, ויש ביניהם שהם מסוכנים ממש. במקרים לא מעטים מדובר בהונאת הציבור, ויש פעילות אכיפה כנגדם (אמנם אכיפה שאינה מספקת ולא מספיק יעילה בשמירה על בריאות הציבור).