שאלות ותשובות - עמוד 129

הדיאטה המועדפת בדלקת כרונית של הלבלב, מלבד הימנעות מאלכוהול ומעישון, היא דיאטה דלת שומן ועתירת חלבונים וסוכרים. ההמלצה הכללית היא דיאטה יומית של בין 2000 ל-3000 קלוריות ליום, המורכבת מ 1.5 עד 2 גרם חלבון לכל קילוגרם משקל גוף, 6-5 גרם סוכרים לקילוגרם משקל גוף, ובין 20% ל-25% מהקלוריות צריכות לבוא משומנים (כ-50 עד 75 גרם ליום). יש תת-ספיגה של שומנים, ולכן גם של ויטמינים המסיסים שומן (ויטמין A, ויטמין D, ויטמין K וויטמין E) ושל ויטמין B12, ומומלץ להשלים ויטמינים אלה. יש עוד טיפולים נחוצים, כמו משככי כאבים, תחליפי אנזימי לבלב, ועליהם בררו אצל הרופא המטפל. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

במיפוי SPECT נעשה שימוש בחומר רדיואקטיבי המוזרק ישירות לווריד. במיפוי זה ניתן ללמוד על תפקוד האיברים ולא רק על המבנה שלהם. סוג החומר הרדיואקטיבי תלוי באזור בגוף שעל התפקוד שלו רוצים ללמוד. יש לוודא כי המטופל אינו רגיש לחומר המוזרק. הבדיקה עצמה אינה כואבת, ולרוב האנשים היא מאוד בטוחה. באזור הזרקת החומר יכול להיות דימום, כאב או נפיחות. לנשים בהריון או לנשים מיניקות אסור לקבל חומר רדיואקטיבי מחשש לפגיעה בעובר המתפתח. רוב החומרים הרדיואקטיביים יוצאים מהגוף דרך השתן תוך מספר שעות מהזרקת החומר. רצוי לשתות הרבה כדי לעזור לחומר להישטף מהגוף. במהלך יום-יומיים לאחר הבדיקה הגוף מפרק את שאריות החומר. SPECT יכול לזהות הפרעות בתפקוד, אולם לא את הסיבה להן, ולכן לא סביר שיבדיל מה מקור הפרעת הקשב והריכוז. מצד שני, לפי מחקרים שנעשו בתחום, בדיקת SPECT עוזרת בניבוי מי מהילדים עם הפרעת קשב וריכוז יגיב טוב יותר לטיפול ( בריטלין), אולם לאו דווקא קובעת את סוג הטיפול. יש לזכור כי להפרעת קשב וריכוז בכל זאת אין היום אופציות טיפול מגוונות במיוחד. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

הטיפול המקובל בנגעים מוגבלים במחלת הליכן פלנוס הוא משחות של סטרואידים. במחלה מפושטת ניתן לתת סטרואידים סיסטמיים (בכדורים). הטיפול היחיד שהוכח כיעיל להקלת תסמיני המחלה נקרא acitretin, אולם הוא עשוי לגרום לתופעות לוואי קשות, ולא ברור אם הוא משנה את מהלך המחלה, כלומר אם הוא משפיע על העלמות המחלה או על הישנותה, שכן בדרך כלל המחלה חולפת באופן ספונטני ללא טיפול. אין לי מושג לגבי מיץ מסויים שיכול להקל על הסימפטומים, ולא מצאתי עדות לכך בשום אתר. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

פתח הנרתיק, כמו גם הנרתיק עצמו, הוא שרירי, ולכן מתרחב בקלות. חדירה רגילה אינה אמורה להרחיב את הנרתיק. ישנם מקרים בהם יש הרחבה לצמיתות, אך התופעה מתרחשת בעיקר לאחר לידות רבות, ובגיל מאוחר יותר. כך שאת יכולה להמשיך להנות, ואל לך לדאוג בשלב זה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

אני שמח על שאלה חשובה זו. החששות בחשיפת העובר המתפתח במהלך ההריון הם מובנים לגמרי. בכל חשיפה לקרינה במהלך ההריון ישנו סיכון פוטנציאלי לפגיעה בתינוק, אולם עובדה זו מתגמדת, או יותר נכון כמעט מתבטלת, כאשר מביאים בחשבון את הסיכון שהיה יכול להיגרם לאם, ולפיכך גם לתינוק, אם לא הייתה נעשית הבדיקה האבחנתית, במקרה שלך - סקירת ה- CT. לפי המלצות האקדמיה האמריקאית לרדיולוגיה שפורסמו ב-2007 - "כמות הקרינה שאליה נחשף העובר בסקירת CT בודדה אינה משמעותית דיה כדי להשפיע על התפתחותו של העובר. עובדה זו מושפעת מאוד מגיל ההריון בה נעשית הבדיקה; ככל שהחשיפה נעשית בשלבי הריון מוקדמים יותר (בשבועות ה-10 עד ה-16), עולה הסיכון לפגיעה בעובר". עוד כתוב בהמלצות האקדמיה, "ככלל, סקירות CT אינן מומלצות במהלך ההריון, אלא אם התועלת בבדיקה זו עולה על הסיכון הפוטנציאלי בבדיקה זו". המלצות אלו מגובות במחקרים רבים שנעשו ברחבי העולם, בהם נבדק הקשר בין חשיפה לקרינות שונות במהלך ההריון לבין הנזק הפוטנציאלי לעובר. העובדה שילדת תינוק בריא וחיוני היא בוודאי עובדה חשובה שיש בה להסיר חלק גדול מהחששות המובנים שאת מציינת. רוב הסיכויים שאם אומנם נגרם נזק לילדך, הוא היה מתגלה בשבועות הראשונים לאחר הלידה. ככל שעובר הזמן והתינוק מתפתח כרגיל, הסיכוי שנגרם לו נזק הולך ויורד. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד

לפני כשבוע וחצי התחלתי להרגיש חולשה כללית וכאבי ראש שלא עברו גם עם אקמול. במקביל התחילה (בפעם המי יודע כמה) דלקת בדרכי השתן. קיבלתי מהרופא אנטיביוטיקה ל-5 ימים לטיפול בדלקת, וחשבתי שהתחושה הכללית הרעה נבעה מהדלקת (למרות שאף פעם זה לא לווה בתחושה זו). גם לאחר לקיחת האנטיביוטיקה המשכתי להרגיש רע, והופיעה לי פריחה נוראית על כל הגוף והפנים. הלכתי לרופא והוא שלח אותי לבדיקות דם הכוללות בדיקה למחלת הנשיקה (CMV, EBV). היום הגיעו התוצאות, אך לא במלואן. להלן התוצאות החריגות: ALT 42 (טווח נורמה 10-31) AST 36 (טווח נורמה 10-31) ESR 1 HOUR 30 (טווח נורמה 10-20) Neutrophils 25.1 (טווח נורמה 40-75) Lymphocytes 68.3 (טווח נורמה 22-44) Atypical Lymphocytes 16.2 (טווח נורמה 0-3) C.R.P 0.8 (טווח נורמה 0-0.5) EBNA IgG (POS) EBV Past infection לגבי ה- CMV לא התקבלה עדיין שום תשובה. האם לפי הממצאים הללו, נראה שזו אכן מחלת הנשיקה? האם יכול להיות שיש ממצא לגבי ה- IGG (שמעיד על נוגדנים מהעבר) ללא ממצא לגבי IGM, שאמור להעיד על מצב עכשווי? כמה זמן ממועד לקיחת הבדיקה מתקבלות תוצאות לגבי ה- CMV? האם כל החריגות בתוצאות יכולות להעיד כשלעצמן על הווירוסים? כל בדיקות המעבדה תומכות באבחנה של מחלת הנשיקה: הפרעה קלה בתפקודי הכבד, שקיעת דם מוחשת, לימפוציטוזיס ולימפוציטים א-טיפיים במשטח. בדיקת ה- EBNA, נוגדן מסוג IGg, אכן מעידה על זיהום בעבר. הנוגדן לרוב חיובי לאחר 3-6 שבועות מהופעת הסימפטומים. לא ציינת דבר לגבי תשובת ה- IGM. האם היא היתה שלילית? אם היתה בטווח האמור, אזי לא מדובר בזיהום ב- EBV. בואי נחכה לתשובת ה- CMV, גם וירוס זה, כאמור גורם למחלת הנשיקה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [15/04/2008] קרא עוד

הבדיקה המועדפת לזיהוי תהליך ממאיר בקיבה (או בתריסריון) היא גסטרוסקופיה, עם לקיחה של רקמה לביופסיה. הבדיקה מתבצעת כאשר יש חשד לכיב (קליני או בבדיקת הדמיה) שלא עובר לאחר טיפול. הסיבות המדויקות להתפתחות ממאירות עקב הליקובקטר פילורי לא ברורות, וקשורות לזן החיידק ולפגיעה שגרם לרירית הקיבה. לא מצאתי קשר בין ממאירות לבין לרמות הימצאותו. חשוב לזכור כי למרות שקיים סיכון גבוה יותר להתפתחות ממאירות עקב מציאות הליקובקטר, הסיכויים לכך נמוכים מאוד. חשוב לבצע גסטרוסקופיה. לקריאה נוספת על הקשר בין החיידק לבין ממאירות http://www.infomed.co.il/questions/q_101606_18.htm קרא עוד

ההיסטוריה הרפואית של אביך מצביעה על כך שהוא סובל מבעיות כלי דם על רקע של יתר לחץ דם, סוכרת ואולי גורמים נוספים. גורמי סיכון אלה יוצרים תנאים נוחים להיווצרות קרישי דם בעורקים. מתיאורך סביר להניח שקריש דם (תסחיף) הוא שגרם לאירוע המוחי החולף (TIA). הגורמים העיקריים למחלת לב וכלי דם הם סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה, עישון, חוסר פעילות גופנית, שומנים בדם, לחץ גופני או נפשי וקרישיות יתר של הדם. אביך חייב להפחית גורמי סיכון אלה, לאכול באופן מאוזן, להתמודד עם מצבי לחץ, ולעסוק בפעילות גופנית משקמת. כמו כן הייתי ממליץ לו לבדוק את רמת ההומוציסטאין בדם. התכווצויות באצבעות הרגל עלולות להופיע כתוצאה ממחסור במגנזיום ובאשלגן, או מזרימת דם לא טובה לקצות האצבעות. ניתן לעסות האזור במים פושרים לשיפור זרימת הדם לאזור. הייתי ממליץ שיצטרף לתוכנית לשיקום ומניעת מחלות לב וכלי דם. בברכה, ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב קרא עוד

גלולות סרזט הן הגלולות המומלצות לתקופת ההנקה, שכן הן מכילות רק פרוגסטרון. עם זאת, ידוע שייתכנו דימומים בזמן השימוש הגלולות, אך הדבר אמור להסתדר לאחר זמן מה. אם אינך מעוניינת להמשיך ליטול את הגלולות, את יכולה להפסיק, אך דעי שבעקבות ההפסקה יתכנו דימומים קלים, שייפסקו בהדרגה, או שיהיה איחור מסויים בקבלת המחזור. מידע נוסף על סרזט תוכלי למצוא פה: http://www.infomed.co.il/questions/q_101607_7.asp קרא עוד

עמוד השדרה הצווארי מועד לשינויים ניווניים, המתרחשים במחצית מהמאוכלוסיה מעל גיל 50. מתוך אנשים אלה בערך 20% מפתחים תסמינים. המצב הרפואי הנובע משינויים אלה קרוי cervical spondylosis. יכול להיות שאתה סובל מבעיה זו, אשר החריפה כתוצאה מלחץ ממושך בשל תנוחה לקויה. בין כל שתי חוליות ישנו דיסק. עם הגיל הדיסק מתנוון ונשחק, נהיה בלתי יציב, יכול לבלוט או לגרום באופן משני לעיבוי המבנים מסביב, כך שהתוצאה הסופית היא היצרות של החלל בו עובר חוט השדרה. באופן זה, יכול להיווצר הן לחץ ישיר על חוט השידרה (מצב הנקרא myelopathy) והן לחץ על שורשי העצב ביציאתם מחוט השדרה (מצב הנקרא radiculopathy). הלחץ גם יכול להפריע לאספקת הדם באזור, ולכן לתסמינים. הרדיקולופתיה מתבטאת בכאב היורד מהכתף לאורך הזרוע, נימול וחולשת שרירים, כל אלה בטריטוריה של העצב הנלחץ. מיאלופתיה, מתבטאת בתסמינים שתוארו בגובה הפגיעה, אך בנוסף לכך, בשלל תסמינים מתחת לגובה עצבי זה, כמו חולשה של הרגל והפרעות תחושתיות למיניהן. תהליך האבחון מתחיל בצילום רנטגן. זהו אמנם השלב הראשון אליו יפנו אותך, אך זוהי אינה בדיקת ההדמיה המועדפת לאבחון בעיה זו, או בכלל לבעיות בעמוד השדרה. הבדיקה המועדפת היא בדיקת MRI. (בעבר היתה מקובלת גם הדמיה הנקראת CT myelography אשר די יצאה משימוש לאור היותה פולשנית.) מטרתה של בדיקת EMG היא בעיקר לשלול בעיה שרירית, כך שלא מפתיע שהתוצאה של בדיקה זו היתה תקינה. רלוונטי יותר לבצע בדיקות הולכה עצבית. הטיפול בבעיה הוא לרוב שמרני, בעמצעות משככי כאבים, צווארון ומתיחות. התוויות לניתוח כוללות חסרים נוירולוגים מתקדמים, ולעיתים כאב בלתי נסבל. ברפואה תמיד ישנה אבחנה מבדלת, כלומר אפשרויות אחרות להסבר המצב. באבחנה המבדלת של נימול אצבעות נכללים נזק עצבי, סוכרת, מחלת כלי דם היקפית, נוירופתיה אלכוהולית, מכת קור ועוד תסמונות נוירולוגיות פחות שכיחות. גם חוסר בוויטמין B12 מתבטא בתופעות נוירולוגיות, ולכן הגיוני לבדוק חסר שלו. בדוק גם את רמת הסוכר בצום. אם תסמיניך אינם חולפים, עצתי לך היא לפנות לנוירולוג כדי לקבל הפניה לבדיקת MRI כדי לבדוק את האפשרות שהעליתי, וכן כדי לברר את האפשרות לעבור בדיקות הולכה עצבית. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד