שאלות ותשובות - עמוד 131

אני בן 26. אני סובל מסוכרת נעורים במשך 10 שנים ומטופל באינסולין. הסוכרת שלי מאוזנת. לפני כשלושה שבועות התחלתי להרגיש צריבה בזמן מתן שתן, ללא תופעות נוספות. לאחר כמה ימים הרגשת הצריבה התעצמה וניגשתי לרופא המשפחה, ששלח אותי לבדיקת תרבית שתן, בדיקות שתן כלליות ובדיקות דם כלליות. במקביל התחלתי לקחת אנטיביוטיקה Ceforal 500mg, שני כדורים ארבע פעמים ביום. תוצאות בדיקת התרבית היו שליליות, וגם בדיקות השתן הכלליות היו תקינות לחלוטין (ללא לויקוציטים וניטריטים וללא בעיות שקשורות לכליות), אך בבדיקת, דם ערך ה- Wbc היה מעל 12k/ul וגם ערך הלויקוציטים (4.30 k/ul) והמונוציטים (1.10 k/ul) היה גבוה מעט מהנורמה. פניתי לאורולוג, ובעקבות התרבית השלילית הוא פסל דלקת בדרכי השתן ושינה את האנטיביוטיקה ל- Doxylin 100mg, כדור אחד ביום. ביום שהתחלתי לקחת את הדוקסילין הרגשות הצריבה פחתו, וגם הדקירות בקצה איבר המין שהרגשתי במשך כמה ימים פחתו. הכאבים פחתו ביום שהתחלתי לקחת את הדוקסילין, ולכן אני לא חושב שהאנטיביוטיקה היא הסיבה להקלה. ארבעה ימים לאחר שסיימתי את האנטיביוטיקה ניגשתי לעשות בדיקות מעבדה שכללו, בנוסף לתרבית שתן, בדיקות דם ובדיקות שתן גם תרבית זרע (ביקשתי הפניה על מנת לבדוק אם זו בעיה של הערמונית). בדיקת תרבית השתן ותרבית הזרע היו שליליות, גם בדיקת השתן היתה תקינה לחלוטין. בבדיקת דם כללית, רמת ה- WBC היתה גבוהה מעט מהנורמה, אך נמוהכ ממה שהיה בבדיקה שעשיתי לפני הטיפול האנטיביוטי: 10.20 k/ul, תוצאת בדיקת הלימפוציטים היתה גבוהה, 4.40 k/ul, אך רמת הלימפוציטים תמיד כזאת בכל בדיקת דם תקופתית שאני עושה. ערך המונוציטים שהיה גבוה מעט בבדיקה הקודמת הפעם היה בנורמה, 0.80 k/ul. עתה אני לא חש בכאבים או צריבה בזמן מתן השתן, אבל עוצמת זרם השתן חלשה יחסית למה שהיה קודם. אם כל הערכים תקינים כעת, והיו תקינים לפני נטילת האנטיביוטיקה, מה זה יכול להיות? האם כדאי להמשיך בבדיקות, ואם כן אילו בדיקות? האם יתכן שהיתה לי דלקת בשופכה? האם, לפי תוצאות הבדיקות, נשללו מחלות הקשורות לערמונית? האם ייתכן שמדובר בתסמונת האגן הדואב (Chronic Pelvic Pain Syndrome או CPP) או משהו שמתפתח לזה? אני יודע שרמת WBC גבוהה מעידה על זיהום. האם יתכן שהיה איזשהו זיהום בדם, אשר גרם לצריבות בשתן? דלקת בדרכי השתן (בשלפוחית השתן) בגברים בגילך הצעיר היא מחלה נדירה. עם זאת, דלקת של השופכה בגברים צעירים, במיוחד הפעילים מינית, היא תופעה שכיחה מאוד. דלקת של השופכה מתבטאת לרוב בצריבה בעת מתן שתן, ויכולה להיות גם הפרשה מן הפין. אם ישנה הפרשה כזאת, קל מאוד לבצע משטח מן ההפרשה ולאבחן את המחלה. במקרה שלך אני מבינה שלא היתה הפרשה, ולכן קשה יותר להבחין בין דלקת שלפוחית השתן לבין דלקת של השופכה. מאחר שכל בדיקות השתן היו תקינות, הרופא הסיק שמדובר בדלקת של השופכה ונתן לך טיפול אנטיביוטי ( דוקסילין) אשר מתאים לגורם העיקרי לדלקת של השופכה ללא הפרשה, שהוא חיידק בשם כלמידיה. הטיפול אכן עזר, והסימפטומים חלפו. אחד הסיבוכים של דלקת השופכה הוא היצרות בשופכה בעקבות הזיהום. מצב זה יכול להסביר את ההיחלשות של עוצמת הזרם לאחר הדלקת. אני ממליצה שתמתין מעט, ואם התופעה לא תחלוף מעצמה ותטריד אותך, פנה לאורולוג. תפקידה של הערמונית הוא לייצר את נוזל הזרע. אם אתה מרגיש טוב, ללא כאבים, ונוזל זרע מופרש בכמות הרגילה אין סיבה לחשוב שאתה סובל מבעיה של הערמונית. CPP, או תסמונת האגן הכואב, זו מחלה שאבחנתה מחייבת לפחות 6 חודשים של כאבים באזור הבטן התחתונה. תסמונת זו היא לרוב סיבוך מאוחר של דלקות קשות בדרכי השתן או המין, ונדיר שהיא מתחילה כפי שתיארת. איני מעריכה שאירוע בודד זה הוא סימפטום או התחלה של CPP, כיוון שמדובר בדלקת פשוטה של השופכה אשר הגיבה לטיפול אנטיביוטי וחלפה. רמת ה- WBC שהיתה גבוהה בדם בזמן הזיהום היא תגובה של מערכת החיסון לזיהום בשופכה. היא אינה מעידה על זיהום בדם, מה גם שזיהום בדם אינו גורם צריבה בדרכי השתן. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד [14/04/2009] קרא עוד

תסמונת המעי הרגיז מתבטאת בכאבי בטן המלווים בשלשול או בעצירות, המוקלים בדרך כלל לאחר יציאה. אין דרך ספציפית או בדיקה מסוימת לאבחן תסמונת זו. האבחנה ניתנת בדרך השלילה, כלומר, לאחר שנשללו מחלות אחרות של המעי, כגון מחלות מעי דלקתיות, צליאק, אי סבילות ללקטוז וכדומה. יכול להיות ששוב נדבקת באותו פרזיט, אם אחד מבני משפחתך נשא של הטפיל ולא קיבל טיפול. אם הכאבים נמשכים, אמליץ לך לפנות שוב לרופא גסטרואנטרולוג ולהמשיך בירור. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

גרד באיזור פי הטבעת יכול להיגרם מסיבות רבות, ביניהן טפילים, דלקת באיזור, מחלות של פי הטבעת (טחורים, פיסורה) ועוד. נפנה אותך לשאלה שכבר נשאלה באתר, באותו נושא: http://www.infomed.co.il/questions/q_121600_4.htm קרא עוד

אנחנו מסכימים עם רופא הנשים שלך, וממליצים לך לחכות חודש עד שתנסי להיכנס להריון. לא קיימים דיווחים על הופעת מומים עקב חיסון בהריון, אך מקובל לחכות חודש ליתר ביטחון. קרא עוד

יום הביוץ חל בדרך כלל כ- 14 יום לפני תחילת הדימום הווסתי. המועד הזה אינו מדוייק, והוא עשוי להיות יומיים לפני או אחרי. אם מועד הביוץ המדוייק חשוב לך, תוכלי להשתמש בשיטות אחרות כדי לקבוע אותו: מדידת חום הגוף בשעות הבוקר - ביום הביוץ טמפרטורת הגוף עולה בכחצי מעלה, ונותרת כזאת בשבועיים שעוברים עד לווסת. תוכלי לפנות אל הגינקולוג כדי לבצע אולטרסאונד טרנס-וגינלי, שיוכל לקבוע בוודאות את גודלם של הזקיקים - וכך את מועד הביוץ המדויק. קיימות גם ערכות לבדיקת שתן, המודדות את ערכו של ההורמון - LH שרמתו בדם עולה יממה לפני הביוץ. קרא עוד

מנינגיומה היא סוג של גידול שפיר תוך- גולגולתי, אשר מקורו ברקמות העוטפות את המוח, והוא צומח באיטיות. בד"כ הטיפול בה הוא מעקב בלבד, אך אם היא גדלה וגורמת לתסמינים נוירולוגיים בשל נטייתה ללחוץ על רקמת המוח, ניתן לנתח ולהוציאה. ה MRI הדגים שיש לך גידול בסינוס הקוורנוזי משמאל. אזור זה הוא חלק ממערכת הניקוז הוורידי של המוח. באיזור זה עובר העורק הראשי למוח - הקרוטיד, וכן מספר עצבים שאחראיים לעצבוב הפנים ולתנועת העיניים. איזור זה אינו קל לניתוח, אולם שיטות חדשות של מיקרו- כירורגיה שהתפתחו בשנים האחרונות שיפרו את הטכניקה הקיימת, כך שהפרוגנוזה טובה מאוד. אנא ראי להלן חתך CT המדגים ממצא דומה לזה המתואר אצלך - הגוש הלבן הוא הגידול, באזור הקוורנוס סינוס: לימפומה הוא גידול ממאיר של לימפוציטים, סוג של תאים לבנים, אשר לעיתים רחוקות קורה במוח באופן ראשוני. מדובר בגידול אשר צומח במהירות, הטיפול בו בכמותרפיה והקרנות, והפרוגנוזה אינה טובה. מומלץ להתייעץ עם נוירוכירורג ולהחליט במה מדובר, האם יש צורך בבדיקות נוספות ובטיפול המתאים. קרא עוד

רוקסו (Roxithromycin) אינו הטיפול המקובל בכאבי גרון. אם כאבי הגרון נמשכים לאחר חמישה ימים של טיפול - נראה כי האנטיביוטיקה אינה מתאימה, או שמדובר בזיהום שאינו חיידקי, או שהאנטיביוטיקה אינה מגיעה ליעדה. מומלץ לבצע משטח גרון, כדי לבדוק האם באמת מדובר בחיידק, איזה חיידק ולאיזה סוג אנטיביוטיקה הוא רגיש. כמו כן, אם אביך מרגיש שיש לו פצע בגרון, כדאי שילך להיבדק ע"י רופא א.א.ג, שיוכל לבדוק אם אכן מדובר בפצע כזה. כדי להקל על הכאבים בגרון הוא יכול לקחת כל משכך כאבים שאינו רגיש לו. לא ברור מדוע הפסיק אביך לקחת את הכדור שמדלל לו את הדם, שכן אין כל קשר בין כדור זה לבין הטיפול האנטיביוטי, ודילול הדם חשוב לבריאותו. קרא עוד

חררה, או פריחת חום, היא פריחה הנגרמת במצבי חום או לחות גבוהים, עקב סתימה של צינוריות הזיעה המגיעות אל העור. לא קיים טיפול מונע לתופעה, למעט שמירה על רמת היגיינה גבוהה, כך שניתן לשמור על העור יבש ונקי ככל האפשר. קרא עוד

נגיף האיידס נישא בנוזלי הגוף, בעיקר בדם, בנוזל הזרע ובהפרשות הנרתיק. דרך ההידבקות השכיחה ביותר היא באמצעות מגע מיני, הטרוסקסואלי או הומוסקסואלי. הסיכון להדבקה באמצעות מין אוראלי נמוך הרבה יותר, אך קיים. אין סיכוי להידבק בנגיף ה- HIV דרך נשיקות. אם כן, סביר שהשפעת ממנה את סובלת היא סתם שפעת, אך אנו ממליצים לך ללכת להיבדק בהקדם. קרא עוד

שתיית מיץ לימון אינה גורמת נזק לקיבה. מיצי הקיבה עצמם חומציים מאוד, ורירית הקיבה מגינה עלינו מפני חומציות זו. לאנשים הסובלים מכיב בקיבה מומלץ להימנע ממזונות חמוצים או חריפים. הלימון תורם לגופנו ויטמין C, שהוא נוגד חמצון חזק, התורם לחיזוק המערכת החיסונית. בברכה, נטע מלחי -דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il קרא עוד