שאלות ותשובות - עמוד 167

בדיקת EEG בודקת את הפעילות החשמלית של המוח באמצעות אלקטרודות המחוברות לעור הקרקפת. המאפיינים לפיהם בדיקת EEG היא תקינה תלויים בגיל החולה וברמת העירות בה הוא נמצא. הרישום מבוצע בו-זמנית ממספר חיבורים, ולעיתים משתמשים בטכניקות הפעלה או גירוי, שתפקידן לעורר תגובות חשמליות לא תקינות של המוח. גירויים אלה הם למשל היפרוונטילציה למשך 4-3 דקות, הבזקי אור, שינה או חסך שינה בלילה שקודם לבדיקה. מטרת הגירויים היא לחקות בזמן הבדיקה גירויים שעשויים לעורר התקף אפילפטי. במצב תקין, גירויים אלה לא אמורים לגרום להתקף. יש לציין כי תיעוד פעילות חשמלית אפילפטוגנית מאשרת קיום אפילפסיה, אולם היעדר פעילות כזו אינו שולל מצב של אפילפסיה (פרכוס פשוט או מורכב), כי יתכן שמוקד הפרכוס אינו בטווח האלקטרודות. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

אנסה לענות לך על אף מיעוט הנתונים שסיפקת. אתה אדם צעיר, ולכן פחות סביר שיש לך בעיה בעצמות, אולם רק צילום רנטגן יוכל לשלול זאת לגמרי. כמו כן, אתה סובל מעודף משקל, המוסיף עומס על הברכיים. האבחנה של האורתופד מאפשרת לחשוב שאכן מדובר בדלקת מקומית בגיד בגלל עומס, עקב הליכה מרובה או מאמץ, יחד עם עודף המשקל שתיארת. אם כך, כדאי לך באמת לפנות לפיזיותרפיה, שם יוכלו לעזור לך בכמה טכניקות שונות. יתכן שיחליטו לעשות לך אולטרסאונד טיפולי על נקודת הכאב או טיפול ב taping - פלסטר מיוחד שמטרתו לתמוך ברקמות הברך. סביר שגם יראו לך מתיחות של הברך ודרכים לחזק את השרירים סביב הברך. השרירים אינם "מתרגלים" לעומס, אבל ניתן לחזק אותם כדי שיהיו מסוגלים לשאת את העומס. חיזוק זה דורש עבודה והתמדה מצידך. כדי להקל על השרירים ועל המפרק באופן כללי, רצוי גם להוריד מהם עומס, ובמקרה שלך - הורדה במשקל. הכדורים שניתנו לך הם נגד דלקת, וסביר שגם הם יעזרו לפחות בהתחלה להנמיך את רמת הדלקת, ומכאן את רמת הכאב, אך הם לא יפתרו את הבעיה לטווח ארוך אם לא תטפל כאמור לעיל. מקווה שעזרתי, קתרין אטל - פיזיותרפיסטית קרא עוד

דיאליזה היא טיפול לאי ספיקת כליות סופנית. המכונה מנקה מן הדם את  הרעלים שבדרך כלל מפונים ע"י הכליה, כאשר זו אינה מתפקדת. משך הזמן עד שמגיעים אליה יכול להיות קצר- מספר חודשים או שנים, ולעיתים עשרות שנים. ישנן שתי שיטות של דיאליזה: 1. פריטונאלית - בה עושים שימוש בקרום הבטן כפילטר ומזריקים לתוכו תמיסות ואח"כ מפנים אותן. 2. המודיאליזה - נעשית כשלוש פעמים בשבוע ואורכת מספר שעות בכל פעם. מחברים את האדם למכונה ובה מערכת פילטרים המנקים את הדם מרעלים. לפני תחילת הטיפול בהמודיאליזה יש לעבור ניתוח קטן על מנת להתקין את מקום ההתחברות למכונה או השאנט, שזה למעשה מקום חיבור עורק ווריד. הדיאליזה עצמה אינה כואבת במיוחד, אך אינה פרוצדורה פשוטה, יש לה סיבוכים רבים והיא יקרה מאוד. עם זאת, היא מצילה חיים. כך עובדת דיאליזה:

חריקת שיניים בילדים הינה תופעה יחסית נפוצה. הסיבה אינה בדיוק ברורה. בדר"כ התופעה אינה גורמת לנזק משמעותי לשיניים הנשירות, והתופעה נפסקת עם התחלפות המשנן. לא ידוע לי כל קשר תורשתי. אין מקום לדאגה, אך יש צורך בבדיקת רופא שיניים. בברכה, קרא עוד

התסמונת Familial dysautonomia (שם נוסף הוא Riley Day syndrome) היא מחלה אוטוזומלית רצסיבית (כלומר המחלה מתבטאת כאשר ישנם שני עותקים של הגן הפגום, מהאם ומהאב), הגורמת להפרעה בתפקוד מערכת העצבים העצמונית (אוטונומית). עקב כך נגרמות הפרעות בנשימה, בלחץ הדם, בבליעת מזון ובתפקודים בסיסיים נוספים. כמעט כל החולים הם יהודים אשכנזים. השכיחות של נשאות היא 1/30 ושכיחות המחלה 1/3600-1/5000. המחלה מתבטאת כבר לאחר הלידה עם קשיי האכלה והיפוטוניה. בנוסף, אצל התינוקות יש ריפלוקס (מעבר חוזר של אוכל מהקיבה לוושט) עם דלקות ריאה חוזרות וכרוניות. ישנה תחושת כאב, טמפרטורה נמוכה, היעדר דמעות, הקאות ובחילות ותנודות מהירות בלחץ הדם. האינטליגנציה לרוב נורמלית. ישנה מוטציה עיקרית (מהווה 99.5% מכלל המוטציות הגורמות למחלה) אותה למעשה בודקים בבדיקות לנשאות. מאחר והמחלה שכיחה ביהודים ממוצא אשכנזי, יש המלצה שאחד מבני הזוג לפחות ייבדק, ואם הוא נמצא נשא מומלץ שייבדק גם בן הזוג השני. מאחר ונמצאת נשאית, אכן ההמלצה היא שבן זוגך ייבדק. ההחלטה האם לעשות זאת לפני הנישואין היא שלך. קרא עוד

סד הלילה שהגיע לאחר פיזיותרפיה אומנם מקל עליי, אבל עדיין אני סובלת מהגבלה בפתיחת הפה, וכאשר אני מפהקת ולא יכולה לשמור על גודל הפתיחה, נשמעים קנאקים שמלווים בכאבים. כרגע, לפי דברי הרופאה שלי, אין צורך לבדוק טיפול נוסף כיוון שהכאבים פסקו וחלה הטבה בפתיחה. רציתי לדעת אם זהו מצב כרוני שאיאלץ לסבול כל החיים, כך שגם תמיד אהיה חייבת לישון עם סד לילה, או שניתן לפנות לדרכי טיפול נוספות. אני ממליץ לך בחום לפנות למחלקה המטפלת בהפרעות סגר. ישנה מחלקה באוניברסיטת תל אביב - בית ספר לרפואת שיניים, וניתן לפנות גם למחלקת פה ולסת בבית חולים תל השומר. בברכה , ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

את התרופה האנטיביוטית אופלודקס (או בשמה הגנרי אופלוקסצין - Ofloxacin) מומלץ ליטול במרחק של לפחות שעתיים מהארוחה, כלומר, יש לקחת אותה לפחות שעתיים לפני או אחרי האוכל. למידע נוסף על התרופה תוכלי לקרוא בפורטל אינפומד בקישור: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=5 קרא עוד

ייתכן שהכאבים נובעים מבעיה עצבית באיזור הפנים. מומלץ לפנות להיבדק אצל רופא נוירולוג (מומחה למחלות מערכת העצבים). רפואה שלמה. קרא עוד

את מתארת דיכאון ומצוקה נפשית קשה, ובנוסף לכך הפרעת אכילה. ההקאות התכופות עלולות לגרום לקרעים בוושט ולדימומים שעלולים להיות מסכני חיים. נראה לי שבעצם את קוראת לעזרה. האם מישהו מהקרובים אלייך שמע את הקריאה שלך? חשוב מאוד שתפני לקבל עזרה מקצועית, כדי שיסייעו לך לצאת מהמעגל הזה שאת נמצאת בו עכשיו. עכשיו זה נראה לך כדרך ללא מוצא, אבל אפשר לצאת מהמקום השחור הזה. מצורפת הפניה לאתר ובו מידע על מרפאות המתמחות בעזרה למתבגרים: http://www.snunit.k12.il/green/where1.html#7 קרא עוד

אני מקוה שהרגשתך השתפרה. אם חושדים בדלקת גרון חיידקית (כדוגמת סטרפטוקוק), נהוג לעשות בדיקת משטח גרון, להתחיל טיפול אנטיביוטי, ותוך יומיים לברר את תוצאות המשטח. אם התוצאות חיוביות ממשיכים את הטיפול למשך 10 ימים, ואם הן שליליות, מפסיקים אנטיביוטיקה. לפי הספרות הרפואית, יש לקחת משטח ולהמתין לתשובה, ורק אז להתחיל לקחת אנטיביוטיקה אם צריך. לא בטוח שהיה קשר בין שתי האפיזודות שתיארת. אם האירוע חוזר על עצמו, גשי לרופא המטפל לשם לקיחת משטח גרון, ואן יש גם חום גבוה ושיעול, תישלחי לצילום חזה כדי לשלול דלקת ריאות. חורף בריא! ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד קרא עוד