שאלות ותשובות - עמוד 195

הנטייה של כדורים מסוימים נגד דיכאון וחרדה לגרום להשמנה נובעת משילוב בין פעילות הכדור לבין התפקוד הגופני הייחודי אצל כל מטופל. לכן, לא ניתן לנבא במדויק איזה כדור יגרום להשמנה ולמי מהמטופלים. חשוב לשים לב גם לעובדה, שלעיתים קרובות, בתקופה של החמרה בדיכאון או בחרדות, האדם יורד במשקל מכיוון שמצבו הנפשי מפריע לתיאבון, ולאחר שהכדור מתחיל לפעול, וחל שיפור במצב הנפשי, יש חזרה של התיאבון, דבר שלעיתים מלווה בעלייה במשקל - בדרך כלל בחזרה למשקל הרגיל עבור אותו אדם. באופן גס וכללי, כדורים שנוטים יותר לגרום להשמנה הם מירו (mirtazapin), סרוקסאט, אנפרניל, מרוניל, לודיומיל. כדורים שפחות נוטים לגרום להשמנה הם ציפרלקס, פריזמה, אדרונקס, אפקסור, איקסל וסימבלטה. במקביל, אני ממליצה ליתר ביטחון, לבדוק עם עצמך, אם יכולות להיות סיבות נוספות להשמנה, כגון שינוי באורח החיים, בתזונה, או בפעילות הגופנית. בנוסף, כדאי לפנות לרופא המשפחה ולבקש בדיקות דם של רמת הברזל, חומצה פולית, ויטמין B12, והורמון בלוטת התריס. חוסר באחד מאלה לעיתים מתבטא בהשמנה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

ציור מיקרונודולרי יכול להתאים לסימפונות קטנים מלאי ריר, אכן ממצא שיכול להתאים לברונכיטיס על רקע עישון. הממצא גם יכול להתאים למחלות זיהומיות שונות, אולם יש צורך בהסתכלות על ה CT בשילוב עם נתוני בדיקה גופנית והיסטוריה רפואית על מנת להחליט. אונת אזיגוס היא אונה נוספת של הריאה, שנוצרת באחוז קטן מהאוכלוסיה בשל התפתחות מעט שונה של הריאות. אין מדובר בממצא פתולוגי, אלא רק בווריאציה של הנורמה. ליפומה היא תהליך שפיר לחלוטין של גידול שומני שיכול להיות תת- עורי, בשריר או ברקמות רכות אחרות. אין צורך לעשות שום דבר עם זה. גם התהליך הציסטי בטחול אינו מדאיג ונראה כי הוא מצריך לכל היותר מעקב באולטרסאונד. המלצתי, התייעצות עם רופא המשפחה לגבי משמעות הממצאים. וכמובן.. לשקול ברצינות להפסיק לעשן .. קרא עוד

אוטם לקונרי הינו אוטם נקודתי קטן שנגרם מסתימת כלי דם קטן מוחי, בד"כ על רקע מחלת יתר לחץ דם. הרחבת חדרי המוח יכולה להיות חלק מתמונה של אטרופיה, התרופפות של רקמת המוח והרקמה העוטפת אותה המאפיינת אנשים מבוגרים. במקרים מסוימים, ייתכן כי מדובר באיזושהי חסימה של ניקוז נוזל השדרה והמוח, אולם זה מאוד תלוי במראה ה CT, בסימפטומים, בסיפור המחלה ועוד. האוכף הטורקי הוא מקום מושבה של בלוטת ההיפופיזה. לעיתים היא שטוחה ולכן נראית חסרה. ברוב המקרים אין לכך שום חשיבות. בכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא שלך או עם הרופא ששלח אותך לבדיקה, לגבי משמעות התוצאות של ה CT. קרא עוד

בקע היאטלי (סרעפתי) הינו פתח בסרעפת דרכו חלק מהקיבה עולה מעלה לעבר בית החזה. הדבר יכול לגרום לצרבת וכאבים ברום הבטן. הדרך לאבחן את הבקע הנה בדיקת שיקוף או CT בטן. [20/03/2006] קרא עוד

MRI, עם או בלי הזרקת גדוליניום נחשב כבטוח בהריון. מקובל לבצעו החל מטרימסטר שני ואילך. גדוליניום הוא חומר עם מולקולות גדולות אשר לא חודרות את כלי הדם של השליה, ולכן למעשה לא נכנסות לעובר. קרא עוד

כל תהליך טראומטי (כמו למשל שבר), תהליך זיהומי, דלקתי או ניווני או תהליך גרמי אחר, יכול לתת קליטה מוגברת במיפוי עצמות. במקרה שלך הודגמו מוקדי קליטה בחוליות עמוד השדרה הצווארי, חוליה מותנית L4 - ממצאים שעשויים להתאים לממצאים טראומטיים או לשינויים ניווניים שהינם חסרי משמעות מיוחדת ושאינם מצריכים טיפול, בייחוד אם צילום מכוון לא הדגים שברים. לגבי הברך, הסימפטומים בשילוב עם המיפוי מעלים חשד שיש נזק מקומי, ולכן נשלחת לארתרוסקופיה להסתכלות ישירה על מרכיבי המפרק מבפנים, עם אפשרות של תיקון קרע ברצועות או סחוסים, אם ישנם. קרא עוד

הגדלה שפירה של הערמונית היא בעיה שכיחה ביותר בגברים. בגיל 40, היא מופיעה ב 8% מהגברים, בגיל 60 כבר יש ל 50% ובגיל 90 למעל 90% תהיה הגדלת הערמונית. מדובר בערמונית תקינה. ערמונית מוגדלת נחשבת לכזו אם נפחה עולה על 30-40 סמ"ק. עם זאת, לא תמיד יש קשר הדוק בין נפח הערמונית לסימפטומים שהיא עשויה לגרום - זרם חלש, היסוס בהשתנה, טפטוף לאחר ההשתנה ותחושת אי-התרוקנות. קרא עוד

החיסון נגד שעלת הוא אחד הרכיבים בתרכיב החיסון המשולש כנגד דיפתריה (אסכרה, קרמת), טטנוס (צפדת, פלצת) ושעלת. שני המרכיבים הראשונים עשויים מטוקסואיד מנוקה, ואילו החיסון נגד שעלת עשוי מחיידקי שעלת מומתים, ולכן הוא הרכיב הבעייתי בחיסון המשולש. חיסון זה שנכנס לשימוש בשנות הארבעים הפחית במידה ניכרת את התחלואה בשעלת שהיא מחלה מסוכנת המלווה בתמותה. בשנות השבעים הופיעו דיווחים על פגיעה עצבית לאחר מתן החיסון ובעקבותיהם חלה ירידה בכמות המתחסנים. בעקבות כך הופיעו מגיפות שעלת עם מקרי תמותה. כיום ברור כי הסיכון ללא חיסון גבוה מהסיכון במתן החיסון ולכן ההמלצה הכללית היא לחסן. תופעות הלוואי של החיסון הן: אודם וחום מקומי, חום סיסטמי ואי שקט (בכ- 50% מהמחוסנים), פרכוסים (בכ-0.05%) ואנצפלופתיה (נדיר ביותר ולא הוכח קשר ישיר לחיסון). בשל כך לא מוצדק לתת חיסון נגד שעלת במקרים הבאים: לילדים החולים באפילפסיה או סובלים ממחלה אחרת של מערכת החיסון. אם היתה תגובה חמורה לאחר מתן מנה קודמת של החיסון. במקרים של תרומבוציטופניה (כמות קטנה של טסיות דם) או אנמיה המוליטית (הרס של תאי דם אדומים). בזמן שיש מחלת חום חריפה. בילדים הסובלים מפרכוסי חום (פרכוסים כאשר קיים חום גבוה) יש לשקול את מתן החיסון. בשנים האחרונות פותח חיסון אל-תאי נגד שעלת המכיל רכיבים בודדים בלבד מהחיידק, ולכן יש לו פחות תופעות לוואי מאשר החיסון הבנוי מחיידקים מומתים. אולם חיסון זה עדיין אינו בשימוש שגרתי. לסיכום, התופעה של הפרכוסים (הקלאסיים מתבטאים בתנועות חוזרות לא רצוניות של השרירים עם פגיעה בהכרה) בעקבות מתן החיסון נדירה ביותר, ולמעט המקרים שצויינו לעיל, מומלץ לתת את החיסון שכן התועלת גבוהה יותר מהסיכון. קרא עוד

לויקואריאוזיס הוא שם לתופעה ב CT מוח המציינת שינויים בחומר הלבן סביב חדרי המוח, תופעה העשויה לציין נזק לרקמת המוח על רקע מחלת כלי דם - למשל יתר לחץ דם וטרשת עורקים. אין לכך תסמינים ספציפיים או השפעה על אורחות חייך, אך יש לטפל ביתר לחץ הדם על מנת למנוע שבץ מוחי ו/או סיבוכים נוספים. קרא עוד

TIA או Transient Ischemic Attack מאופיין בהופעה פתאומית של חסר נוירולוגי מקומי, כמו למשל פגיעה חדה בשדה הראיה, שנמשכת פחות מ- 24 שעות. הדבר נגרם מפגיעה באספקת הדם למוח או לרשתית. תוך 24 שעות אספקת הדם לאזור שנפגע מתחדשת וכך נמנע נזק קבוע. חולים שסבלו מ TIA נמצאים בסיכון לפתח שבץ מוחי באזור אחר במוח, ולאו דווקא פגיעה נוספת בעין, ועל כן יש להתייחס לכך כאל מצב חירום רפואי, לזהות ולטפל בגורמי הסיכון - למשל יתר לחץ דם, להעריך את העורקים הקרוטידיים ולשקול טיפול באספירין ו/או תרופות אחרות. קרא עוד