שאלות ותשובות - עמוד 193

קתטר שתן הוא צינור שמעבירים דרך השופכה עד לכיס השתן על מנת לרוקנו. משתמשים בו כאשר החולה אינו יכול להתרוקן בעצמו. פנרוז הוא מעין קונדום שמלבישים על איבר המין וממנו יוצא צינור אל שקית האוספת את השתן, כלומר פעולת ההתרוקנות מתבצעת על ידי החולה עצמו. לפעמים חולים נהיים תלויים בקתטר השתן על מנת להתרוקן. ישנן דרכים שבהן אפשר לנסות לגרום לחולה להיגמל מהקתטר. אני מציע לך להיפגש עם הרופא המטפל ולדון עמו על כך. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד קרא עוד

אין לי מידע המאפשר לי לענות לך על אחוז הסידן הנספג מתוך סה"כ הסידן במוצר, אך בהחלט יש אמצעים לשיפור ספיגת הסידן: יש לאכול מזון עם תכולת סידן גבוהה - מוצרי חלב, סרדינים, פירות יבשים. יש לחלק את מנת הסידן היומית, מהמזון ומהתוספים, לאורך היום. ככל שכמות הסידן שנצרכה נמוכה יותר, שיעור הספיגה עולה. את מנת הסידן האחרונה יש לקחת לפני השינה, כנגד הורמון פאראתירואיד, הגורם לפירוק עצם מוגבר בלילה. יחד עם מקור הסידן, כדאי לאכול מזון המעודד ספיגת סידן: מזונות עתירים בוויטמין C (פלפל אדום, פרי הדר, תותים), דגים, שמן דגים, ביצים ומוצרים המכילים ויטמין D. כדאי לאכול שתי ארוחות חלביות ביום, ויש להמעיט במלח, שכן הנתרן המצוי בו מגביר את איבוד הסידן בשתן. אל תשתו יותר משלוש כוסות קפה ביום, שכן הקפאין מפריע לספיגת הסידן. מומלץ להמתין שעתיים בין אכילתם של מזונות עתירים בסידן לבין צריכתם של מזונות עם קפאין, כמו קפה, תה, קוקה קולה, רד בול או שוקו. אל תאכלו מוצרי חלב ביחד עם קקאו ושוקולד, שכן האוקסלאט המצוי בהם מונע את ספיגת סידן. מולטי ויטמין ומינרל אינו חיוני, אך יכול להועיל במקרים בהם התזונה אינה מאוזנת. גופנו אינו סופג את כל הכמות המצויה בו, וגם בנושא זה לא מצאתי נתונים מדוייקים על האחוזים הנספגים. ככלל, הספיגה מהמזון בו המינרל או הוויטמין מצוי באופן טבעי טובה יותר מאשר הספיגה ממולטי ויטמין ומינרל. הדבר נכון גם בהשוואה לספיגת המינרל או הוויטמין ממזון שהועשר בו באופן מלאכותי. בברכה, נטע מלחי - דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il קרא עוד

סחרחורות בהחלט יכולות להיות הסימפטום העיקרי והמרכזי במצבי חרדה. אם עברת בירור רפואי מלא ללא ממצאים מדאיגים, וללא הסבר רפואי-גופני לסחרחורות, בהחלט כדאי להתייעצות בתחום בריאות הנפש. לפי התיאור שהוספת, שהסחרחורות מתגברות בתקופות של מתח, ושהן מושפעות מנטילת כדורי הרגעה (קלונקס), אני מבינה שביצעת בכוחות עצמך את הקישור בין הסימפטום של הסחרחורות לבין תחום בריאות הנפש. הצעד הבא הוא לקבוע לעצמך בדיקה אצל פסיכיאטר, על מנת לברר באופן יסודי יותר את מהות המצוקה הנפשית. לאחר מכן תוכל לקבל המלצה לטיפול. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

גוש אקוגני בכליה יכול להיות תהליך שפיר (כמו אנגיומיוליפומה, כלומר AML) או תהליך ממאיר (כסרטן הכליה, גרורות או לימפומה). מומלץ לעקוב אחר הגוש, ואם צריך, להתייעץ עם כירורג ולשקול בדיקת CT או MRI כדי לאפיין טוב יותר את הגוש. אנגיומיוליפומה היא גידול כלייתי המכיל רקמות שריר, שומן וכלי דם, המתגלה על פי רוב במקרה בבדיקות הדמיה. לאנגיומיוליפומות מראה אופייני ב- CT, המאפשר להבדיל ביניהן לבין גידולים אחרים. במרבית המקרים, מדובר בגידול שפיר שצומח לאט. הגידול עשוי לגרום לכאבים במותן, לגוש רגיש בכליה בבדיקה גופנית ולדם בשתן. רבים מן החולים אינם סובלים כלל מסימפטומים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

ואלפורל (valproate) היא תרופה נוגדת פרכוסים, ומשתמשים בה לטיפול באפילפסיה ובמחלות פסיכיאטריות. ההנחה היא כי היא משפיעה על הנוירוטרסמיטר GABA ועל מנגנונים שונים במוח, בין היתר חסימת תעלות הסידן. לא מצאתי התייחסות לגבי נטילת גינקו בילובה יחד עם תרופה זו, אולם כן מופיעה התייחסות לנטילת גינקו בילובה עם תרופות אחרות החוסמות את תעלות הסידן. מאחר שוואלפורל היא תרופה עם דרך פעולה מורכבת, הייתי ממליצה לך להפנות שאלה זו לנוירולוג או לפסיכיאטר המטפל. נשאלה ונענתה שאלה לגבי תופעות הלוואי של גינקו בילובה באתר http://www.infomed.co.il/questions/q_022306_1.htm קרא עוד

האם יש לבנך בלוטות מוגדלות בעוד מקומות? האם היתה ירידה במשקל? חוסר תיאבון? חום ממושך? הזעות לילה? גרד? עייפות? בלוטות מוגדלות הן דבר מאוד נפוץ אצל ילדים. מובן שחשוב מאוד לעקוב אחרי המצב ולהבחין בין בלוטות מוגדלות כתוצאה ממחלת חום, לבין כאלו שמופיעות כתוצאה מלימפומה. אם ישנה בלוטה מוגדלת מעבר לגודל הסביר, אם היא איננה רגישה, ואם מופיעות אחת או יותר מתופעות הלוואי שציינתי קודם, חשוב מאוד לעבור בירור במטרה לשלול לימפומה. נראה כי הבלוטות המוגדלות אצל בנך הן אכן יותר כתוצאה ממחלות החום שעבר, אך חשוב לעקוב אחר גודלן ואחר המרקם שלהן גם בזמן שאינו חולה, כלומר לאחר כמה שבועות ללא מחלת חום. בהצלחה ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

ציסטה היא מבנה עגול בדרך כלל, בעל מסגרת הנקראת קפסולה (קופסית). למעשה מדובר בתהליך גידולי, בו חלק מתאי האיבר משנים את צורתם ותפקידם, ומתחילים לייצר נוזל הנאגר במרכז הציסטה, שצורתה כצורת בלון קטן ומלא בנוזל הנמצא בתוך האיבר. באחוז גבוה של המקרים, זהו תהליך שפיר שאינו מסכן את משך חיי החולה או את איכות חייו. את הציסטות מחלקים לשני סוגים: ציסטה פשוטה וציסטה מורכבת. ציסטה פשוטה היא מבנה עגול מוגדר עם דופן חיצונית (קפסולה) חלקה, ללא מחיצות פנימיות, ומלא בנוזל הנראה צלול בבדיקות ההדמיה (CT, אולטרסאונד או MRI). ציסטה מורכבת היא ציסטה שאינה מתאימה להגדרות אלו. במרבית המקרים בהם מופיעה ציסטה פשוטה, מדובר בתהליך שפיר לחלוטין, אשר מצריך מעקב בלבד, אלא אם כן האדם סובל מסימפטומים כלשהם. במקרים בהם הציסטה מורכבת, נחוץ בירור יותר מעמיק, בשל האפשרות שמדובר בתהליך ממאיר. בדרך כלל נעשה הבירור באמצעות בדיקת MRI וביופסיות. במקרה שלך, נראה שהציסטה זעירה ונטולת מאפיינים של ציסטה מורכבת. עם זאת, לאור הרקע הרפואי שציינת, המלצתי לך היא לשאול את הרופא המטפל אם כדאי ליטול ביופסיה מציסטה זו. תוכלי למצוא עניין בתשובות נוספות לשאלות דומות באתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_031803_1.htm קרא עוד

ההורמון פרוגסטרון אחראי בין היתר על הכנת רירית הרחם לקליטת השרשת העובר, כמו גם על שימור ההריון, ועל כן רמתו עולה בשלב הלוטאלי. אם לא מושג הריון, רמת ההורמון בדם יורדת. במקרה שלך, מכיוון שבנוכחות דו פסטון (סוג של פרוגסטרון סינתטי) הושגו הריונות, ולעומת זאת ללא תמיכת פרוגסטרון חיצונית לא הושגו הריונות, נראה שיש מקום לערוך בירור בנושא. בהחלט חשוב וצריך ליידע את הרופאה המטפלת. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

עמדה שמורה של החוליות המותניות והגביות עם מרווחים בין-חולייתיים שמורים, כלומר, עמוד השדרה נראה תקין, ללא פריצות או תזוזות של החוליות. שינויים ספונדילוטיים הם שינויים ברקמות השונות סביב עמוד השדרה, בדיסק הבין-חולייתי, או שינויים ניוונייים של החוליות עצמן. שינויים אלה מופיעים בחלק גדול מהאוכלוסייה מעל גיל 30, וניתן לראות אותם בצילום רנטגן. הם נגרמים בדרך כלל בתהליך ההתבגרות הטבעי של הגוף, לעיתים גם מאיזושהי סיבה פתולוגית. כשרואים שינויים ספונדילוטיים בצילום רנטגן, זה לא בהכרח מצביע על בעיה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

ערכי בילירובין תקינים הם עד 1.1. הערך שנמצא בדם של בעלך לא חורג מכך בהרבה, ולכן איני מתייחסת אליו כאל חריג. כמו כן, בלא נתונים נוספים, קשה להתייחס למקרה. ההמלצה שלי היא לחזור על הבדיקה בשנית בעוד מספר שבועות. האם היה זה הערך היחיד מחוץ לטווח הנורמה? יש לזכור שחריגות קטנות בלבד מטווח הנורמה אינן בהכרח פתולוגיות. תלוי גם מהם הסימפטומים שיש למטופל. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד