שאלות ותשובות - עמוד 23

החלמה מלאה של הברך וחזרה לשימוש מלא ברגל לאחר ניתוח ארתרוסקופיה של הברך הינה אינדיבידואלית, ותלויה בגיל המנותח, מצבו הבריאותי וחוזקו הפיזי לפני הניתוח, מידת הכאבים שהיו לפני הניתוח, והבעיה בגינה בוצע הניתוח. פגיעות של קרע ברצועה לרוב מחלימות לאורך זמן רב יותר מאשר למשל בעיות תזוזה במפרק, אשר מתוקנות לרוב מהר יחסית לאחר הניתוח. יש לשוב לדריכה מלאה והליכה הדרגתית כבר בימים הראשונים אחרי- תחילה בעזרת בר מקבילים, ולאחר מכן בעזרת מכשירי הליכה מסייעים- מקל, קביים או הליכון. מרבית האנשים הולכים ללא עזרה כבר לאחר 2-6 שבועות. למרות זאת, ריצה או קפיצה על המפרק אינם מומלצים.

הקאה דמית נקראת בשפה המקצועית המטמזיס. הקאה של דם יכולה לקרות עקב דימום באף, בפה, בגרון, בוושט, בריאות או בקיבה. המחלות הגורמות לדימום כזה הן רבות מאוד, ביניהן דימום מהאף בשל יובש, פוליפים, דימום בריאות, דימום בוושט בשל דליות, שחמת הכבד, כיב קיבה, דלקת קיבה, גידולים של הוושט, בריאות או בקיבה, הפרעות בקרישת הדם, וקרע של הוושט עקב הקאות מרובות. הטיפול בבעיה מצריך תחילה בירור רפואי מקיף של הגורם להקאה הדמית, ולאחר מכן אפשר לקבוע טיפול בהתאם לבעיה שאובחנה. מומלץ לפנות בהקדם לטיפול רפואי. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

בדיקת דם סמוי בצואה נעשית היום כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, אך תוצאה חיובית בה אינה מעידה על מחלה. ישנם מצבים שונים שבהם נמצא דם סמוי בצואה, ביניהם טחורים מדממים, פיסורות, פוליפים, כיבים במערכת העיכול, מחלות מעי כרוניות, שימוש כרוני בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות ועוד. המלצתי היא שאם טרם עברת בירור מסודר לאנמיה, תפני לרופא המשפחה כדי לבצעו. תסמינים כמו עייפות וקושי בריכוז יכולים להתאים לאנמיה. יש לבדוק מהי הסיבה לתוצאה החיובית של בדיקת הדם הסמוי בצואה, ואף לחזור על בדיקת הקולונוסקופיה אם צריך. אנמיה מחוסר ברזל יכולה להתאים לדימום כלשהו ממערכת העיכול. רפואה שלמה! ד"ר ערן אלנבוגן - אינפומד קרא עוד

כן. לעיתים לאחר מספר שנים ישנה שוב תחושה של המטופל כי קיימת עכירות או טשטוש בראייה. הסיבה יכולה להיות קטרקט "משני", ונגרם כאשר קפסולת העדשה המלאכותית מתקשה ועוברת תהליך דומה לעדשה המקורית (posterior capsule opacification). הטיפול במקרה כזה אינו מצריך ניתוח החלפת עדשה מחדש, אלא יצירת חור קטן בעדשה ע"י מכשיר לייזר, אשר מסיר את האזור העכור. פעולה זו לרוב משפרת את הראייה במידה ניכרת במהירות.

קודם כל אמליץ לך להירגע. מעט דם על הנייר לאחר צואה הוא ממצא נפוץ, ולא מעיד ישירות על מחלות כגון סוכרת, או סרטן במעי. יכול להיות שהתאמצת מעט יותר מידי או שישנו טחור שמעט מדמם. תופעות הלוואי הנפוצות של אתופאן קשורות למערכת העיכול: בחילות, שלשולים, צרבות, כאבי בטן. תופעות לוואי נדירות יותר יכולות להיות סחרחורות או פריחה. שימוש ממושך באתופאן מעלה את הסיכון לדימום ממערכת העיכול העליונה. לא ציינת מהו המינון שאת נוטלת וכמה זמן את כבר נוטלת טיפול זה. אם תופעות הלוואי ממשיכות, או אם עדיין מופיע דם בזמן מתן צואה והכמות גדלה, אמליץ לך לפנות לרופא (לאו דווקא לרופאה שהשפילה אותך) על מנת להתייעץ ולשקול את החלפת הטיפול למשככי כאבים מסוג אחר. תרגישי טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

הלב הוא משאבה המסיעה דם מהגוף אל הריאות ומהריאות לגוף. כבכל מערכת של משאבות, ישנה חשיבות לכיווני הזרימה, לגודל הצינורות, וללחצים שבהם הנוזל מועבר. הלב בנוי משני חדרים, שתי עליות וארבעה מסתמים, שתפקידם לוודא כי זרימת הדם היא חד-כיוונית, כלומר שדם שאינו מחומצן יגיע מהגוף אל הצד הימני של הלב(העלייה והחדר הימניים) ומשם אל הריאות, ושדם מחומצן יעבור בהמשך מהריאות אל צד שמאל של הלב (העלייה והחדר השמאליים) ומשם אל הגוף. הפרעה במבנה הלב, בלחצים או בזרימה, גורמת להופעה של תיקון או פיצוי (עד לגבול מסויים), כדי לאפשר לגוף לקבל את כמות החמצן הנדרשת לו. לדוגמה, הפרעה בפעילות מסתמים עשויה להוביל לשינויים בגודל או בעובי דופן החדרים או העליות. בדיקת אקו לב משתמשת בגלי על-קול (סונר) כדי להעריך את האלמנטים הבאים: אנטומיה של הלב - באקו לב ניתן לקבל מידע לגבי גודל החדרים, עובי הדופן ומבנה המסתמים. זרימה - כיווני זרימת הדם, זרימה דרך מסתמים (זיהוי היצרויות במסתמים או הפרעות בסגירתם, דהיינו, אי ספיקה של המסתם). אומדן של לחצים - מחושב על פי כמות הדם המוזרק, מהירות וגודל החדרים, וקוטר המסתמים. התכווצות והרפיה בלב - יכולת הלב להתכווץ ולהתרוקן מדם, וכן יכולתו להתמלא בדם על ידי הרפיה של שריר הלב הם מדדים חשובים להערכת תפקוד הלב ויעילותו כמשאבה. באקו לב נמדדים תפקוד של חדר ימין ושמאל, תפקוד כללי של הלב (תפקוד גלובלי), ואחוז ההזרקה (Ejection Fraction או EF), כלומר אחוז הדם המוזרק מהלב בכל התכווצות מתוך נפח המילוי המקסימלי. כבכל תחום ברפואה, טווח הערכים התקינים נקבעים לפי השכיחות הסטטיסטית באוכלוסיה הבריאה והחולה. ישנם שינויים באנטומיה ובתפקוד הלב עם העלייה בגיל, מחלות הרקע ועוד. לפי תוצאות הבדיקה שלך, התפקוד הכללי של הלב תקין. ישנה הפרעה ביכולת הלב בהרפיה (יחסי גלי A>E) וישנן הפרעות קלות בסגירת חלק מהמסתמים. השלכות התוצאות של בדיקה זו תלויות במידה רבה בהיסטוריה הרפואית שלך, במצבך הכללי, וכמובן, בבדיקה גופנית. מומלץ לגשת עם תוצאות אלו לרופא/ה הקרדיולוג/ית המטפל/ת בך, המכיר/ה את פרטייך הרפואיים. הצורך בהמשך בדיקות תקופתיות ייקבע בהתאם לשיקול דעתו או דעתה. מידע נוסף נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_070108_15.asp קרא עוד

תמיד ישנו סיכוי לסיבוכים כאלה ואחרים. הסיכוי לסיבוכים תלוי במורכבות העקירה ובמצב הרפואי של המטופל. בעניין זה תוכלי להתייעץ עם הרופא המטפל. עקרונית, אם יום אחרי העקירה אין דימום או תסמינים אחרים, יש פחות סבירות לסיבוכים מאוחרים. בהצלחה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

יש לך שינויים קשים בין מפרקי החוליות הצוואריות. עלייך להשלים את הבירור עם בדיקת EMG ידיים וזה יתן אינפורמציה אם הכאבים שלך מקורם בצוואר. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט קרא עוד

בדיקת הנשיפה היא אחת הבדיקות בעזרתן ניתן לגלות חשיפה לחיידק הליקובקטר פילורי בקיבה ובתריסריון. הפרוצדורה משתנה מקופת חולים אחת לשניה, אך בדרך כלל, יש לפנות לרופא גסטרואנטרולוג, אשר בודק את ההיסטוריה הרפואית של החולה ומבצע בדיקה גופנית מתאימה. אם יש צורך, הוא שולח את החולה לביצוע בדיקת נשיפה באחת מחלקות הגסטרואנטרולוגיה במרפאות החוץ של קופת החולים או בבית חולים. יש לציין שבדיקת הנשיפה אינה מוכיחה או שוללת בוודאות את הימצאות החיידק. הבדיקה המועדפת היא ביופסיה הנלקחת במהלך בדיקת גסטרוסקופיה. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

תבחין נשיפה היא בדיקה שבה המטופל בולע איזוטופ יציב לא רדיואקטיבי המתפרק בקיבה אם נמצא בה החיידק הליקובקטר פילורי. חלקי הפירוק הם שנמדדים בנשיפה. ערכי נורמה של הבדיקה הם 0 עד 3.5, וכל תוצאה מעל 3.5 נחשבת לחיובית. המשמעות של התוצאה שקיבלת היא כי החיידק נמצא אצלך בקיבה, וכי יש ליטול את הטיפול הדרוש, הכולל אנטיביוטיקה ונוגדי חומצה. לא ידוע לי על קשר בין הערך שמתקבל בבדיקה לבין חומרת המחלה. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד