שאלות ותשובות - עמוד 336

ההקרנה ליד אינה קשורה ככל הנראה לניתוח הבקע במפשעה. הכאב שישנו לפי תיאורך באזור הניתוח והירך הימנית אכן קשור לניתוח, ומופיע לעיתים די שכיחות אחרי ניתוחים אלה. ברוב המקרים, כאבים אלה חולפים כעבור מספר שבועות או חודשים, אולם חלק מהמנותחים ממשיכים לסבול מכאב זה גם לתקופות ממושכות של שנים. הסיבה השכיחה לכאב היא פגיעה באחד מעצבי התחושה העוברים באזור הניתוח. משך הכאב ואופיו תלויים בסוג הפגיעה. כפי שכבר נכתב, רוב הפגיעות בעצבים חולפות עם התאוששות העצב. סיבות שכיחות פחות, אולם מוכרות היטב, הן לחץ או מתיחה באזור הניתוח עקב הידבקויות והצטלקות הרקמות מסביב לרשת הגורמות גם הן ללחץ על עצב תחושתי. הטיפול המקובל הוא המתנה עד שיחלוף מספיק זמן כדי להגדיר את הכאב ככרוני, ואז אפשר (אם כי לעתים זה בעייתי) לשתק את העצב בזריקה או לעבור ניתוח על מנת לנתק את עצב התחושה הפגוע. ההחלטה תלויה בהפרעה הנגרמת לאיכות החיים עקב הסבל שבכאב טורדני או עז. בפורטל אינפומד אפשר למצוא בקלות תשובות רבות לשאלתך, לדוגמה: http://www.infomed.co.il/questions/q_101808_15.asp קרא עוד

יש קשר בין דיאטה לבין חוסר מחזור, אל וסת. ירידה של 9 קילו בתקופה של 3 חודשים היא ירידה לא קטנה, אך זה תלוי במשקלך לפני הירידה. ככל ש-9 קילו הם אחוז גדול יותר מסך כל משקלך, הידירה במשקל חריפה יותר. אין לי מספיק נתונים, כגון על איזה איחור מדובר, וכן אם לפני הדיאטה היה המחזור סדיר, ולכן איני יכולה לענות לשאלתך. אמליץ לך לפנות לרופא אם הווסת לא מגיעה בימים הקרובים. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

קנדידה היא משפחה של פטריות, והנפוצה מביניהן היא הקנדידה אלביקנס. היא אכן יכולה לגרום לזיהום בנרתיק ובמעיים, במיוחד אצל אנשים הנוטלים נוגדי חומצה המעודדים את ריבוי הפטרייה, אך לרוב היא גורמת לסימפטומים שציינת כאשר מצב המערכת החיסונית ירוד, כגון אצל אנשים העוברים טיפולים כמותרפיים או חולי איידס. אין סיבה שיופיע זיהום רב-מערכתי אצל אנשים בעלי מערכת חיסונית תקינה. ניתן לבדוק בבדיקת דם פשוטה, אם דרך האצבע ואם דרך הווריד, אם ישנם בגוף נוגדנים שנוצרו כתוצאה מחשיפה לפטרייה, אך לרובנו, במיוחד לנשים, היתה חשיפה כלשהי במהלך החיים. נשים הסובלות מזיהום פטרייתי בנרתיק, הטיפול הוא פשוט ביותר, על ידי משחה, כדורים או נרות עם חומר נוגד פטריות. אינני מכירה את שיטת הטיפול הטבעית שציינת, ולצערי לא אוכל לייעץ אם לנסות אותה. רק אחזור ואומר שהסימפטומים שתיארת נדירים ביותר, ומופיעים אצל אנשים שמצב המערכת החיסונית שלהם ירוד. אם ישנו זיהום מקומי, ניתן לטפל בו בצורה פשוטה ביותר. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

מבנים ציסטיים, כלומר כאלה המכילים נוזל או חומר דמוי נוזל, הם ממצאים שכיחים סביב הברך. לרוב הם מצויים סביב רקמות רכות, בין גידים או סמוך לעצמות, אך ניתן למצוא אותם גם בעצמות המרכיבות את מפרק הברך או בסמוך לעורקים או מבנים עצביים. יש סיבות ראשוניות שונות להופעתם, הכוללות גידולים שונים בעלי מראה ציסטי, או תהליכים דלקתיים. בנוסף, חשוב להבדיל בין תהליכים המערבים את המפרק לבין תהליכים חוץ מפרקיים. ממצא שכיח המתגלה בעקבות כאב בברך האחורית הוא ציסטה על שם בייקר (Baker's cyst), או Popliteal cyst, המופיעה לעיתים בתגובה לחבלה באחד ממבני הברך, ומיקומה מתאים לזה המופיע בפענוח של בדיקתך, כלומר בברך האחורית בצידה הפנימי. הטיפול לרוב הוא שמרני וכולל מנוחה, ניקור הציסטה והזרקות של סטרואידים. במקרים בהם טיפול שמרני אינו מסייע בהפחתת הכאבים ואין הוכחה למקור ראשוני להופעת הציסטה, נשקלת הוצאה כירורגית של הממצא. בברכת בריאות שלמה ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

ראשית יש לוודא כי לא מדובר בטעות במעבדה וכי אכן מדובר בבדיקה שלך. ישנם 4 זנים של טרפונמה פלידום (Treponema pallidum). זן אחד הוא ה- T.pallidum subspecies pallidum, והוא הגורם למחלת הסיפיליס אשר מועברת בעיקר במגע מיני, ולעתים נדירות יותר במגע קרוב, ברחם או בעירוי דם. 3 זנים אחרים גורמים למחלות אחרות (yaws, endemic syphilis, pinta) ונחשבים כ- Non-venereal, כלומר אינם מועברים במגע מיני. שלושת הזנים האחרים הם זיהומים שנרכשים בילדות ושכיחים במדינות מתפתחות (אפריקה, מרכז אמריקה, אינדונזיה, פפואה וגינאה החדשה). ניתן היום להבדיל בין הזן שגורם לסיפיליס (T.pallidum subspecies pallidum) לבין שלושת האחרים על ידי בדיקת PCR. לא ברור אם היתה אבחנה כזו בתשובה שאת קיבלת, ואת זה את צריכה לברר. הכי סביר כי מדובר בזן הזה, שעובר בעיקר בהדבקה מינית וגורם לסיפיליס (עגבת). הזיהום עובר שליה, והדבקה של העובר יכולה להתרחש בכל שלב בהריון. הנגעים של עגבת בעובר מקבלים ביטוי רק אחרי החודש הרביעי להריון, כאשר מערכת החיסון של העובר מתפתחת. הסיכון להדבקת העובר ברחם עומד על 75% עד 95% בעגבת לא מטופלת וחדשה יחסית באם. אם האם נגועה בעגבת מעל שנתיים, הסיכון להדבקת העובר יורד ל-35%. טיפול מתאים לאם לפני השבוע ה-16 של ההריון אמור למנוע נזק לעובר. הטיפול הוא בפניצילין, והוא יעיל. ללא טיפול ישנם סיבוכים קשים הכוללים מוות עוברי ב-40% מהמקרים, מוות לאחר הלידה או ביטויים שונים של מחלת העגבת ביילוד, החל מעגבת פולמיננטית, שהיא מחלה עם פרוגנוזה גרועה, ועד למחלה תת-קלינית, כלומר ללא ביטויים נראים לעין, אך היכולה לבוא לידי ביטויים מאוחרים יותר. הפנל הקליני רחב ביותר. תחילת הטיפול בעגבת יכולה להיות מלווה בתגובה בשם Jarisch Herxheimer, המתבטאת בעליית חום, צמרמורת, כאבי שרירים, כאבי ראש, האצה בדופק ובקצב הנשימה וירידה קלה בלחץ הדם. התגובה חולפת תוך 24-12 שעות. לאחר הלידה, אפשר לגלות ביילוד סימני הדבקה בבדיקות סרולוגיה (בדיקות של נוגדנים בדם). אמנם נוגדנים של האם מסוג IgG עוברים את השליה, אבל טיטר נוגדנים קבוע, או עליה בטיטר, מעידים על זיהום. ניתן גם לאתר נוגדנים מסוג IgM שמעידים על הדבקה, בדם מחבל הטבור או מהיילוד, ואם הם נמצאים, יש לטפל ביילוד. מובן שלא רצוי להגיע למצב של עגבת של היילוד, היות שזו מחלה קשה. עלייך להתייעץ בהקדם עם רופא גינקולוג או עם מומחה במחלות זיהומיות. היות שטיפול עד השבוע ה-16 יכול למנוע נזק לעובר יש עדיין תקווה. בהצלחה רבה! ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

גלולות המכילות פרוגסטרון בלבד הן גלולות שמתאימות יותר לנשים מעשנות, אבל יש להן תופעות לוואי, כדוגמת דימומים, ויש לדייק מאוד במועד הנטילה שלהן. אני מצרפת קישורים למידע בפורטל אינפומד על הגלולות ועל אמצעי המניעה השונים האחרים שישנם: http://www.infomed.co.il/preg/thePill.asp קרא עוד

נשמע שאתה אכן סובל מבעיית חרדה, ושהרופא שלך התאים לך טיפול טוב ויעיל. אנשים הנוטים לחרדות זקוקים לעתים לטיפול, ובמהלך חייהם יש תקופות טובות יותר ופחות טובות, והטיפול לא חייב להימשך ברציפות. אם אתה מוטרד מהעלייה במשקל, עלייך לציין את הנושא בפני הרופא המטפל בך על מנת לחשוב ביחד כיצד להמשיך: אם להחליף טיפול, לשלב טיפול פסיכולוגי, או להיעזר בדיאטנית. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי נקראת או Vaginal Birth After Cesarian Section או VBAC. מבין הנשים אשר בלידה ראשונה ילדו בניתוח קיסרי, 90% יכולות ללדת בפעם השנייה בלידה נרתיקית. הסיכון הגדול ביותר בלידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי הוא קרע של הרחם. הסכנה לאם היא קרע רחמי רחב, היכול להוביל לפגיעה במעי, דימום מסיבי וזיהום ברחם, אשר יכול להוביל, כשאין ברירה, לכריתת הרחם. הסכנה לעובר היא שכאשר אספקת החמצן מהאם לעובר פוסקת, נוצר מצב של מצוקה עוברית חמורה, שיכולה לגרום לפגיעה שכלית קשה ואף למוות. הקרע יכול להתרחש בכל שלב של הלידה. אם החתך שבוצע היה חתך נמוך רוחבי, הסיכון לקרע הוא 0.2%-1.5%, בערך 1 ל-500 מקרים. אם עברת זירוז בלידה הראשונה, הסיכון לקרע גבוה יותר. אם הזמן שעבר בין הניתוח הקיסרי לבין הלידה הנרתיקית הוא פחות מ-18 חודשים, הסיכוי לקרע ברחם גדול פי 3 מאשר ליולדת שהניתוח אצלה היה מוקדם יותר. לכן, במצבך, הסיכון גבוה יותר. חסר לי מידע לגבי הסיבות לכך שעברת ניתוח הקיסרי. עליך לנהוג בזהירות ולהתייעץ עם הרופא המטפל אם הבעיה היתה דיסטוכיה, הרפס וגניאלי או מצוקת עובר. להלן קישור לאתר בו תוכלי למצוא מידע נוסף: http://www.doula.co.il/Index.asp?ArticleID=2410&CategoryID=119 קרא עוד

הידרוצלה היא הצטברות של נוזל בשק האשכים, תופעה שכיחה בגברים צעירים, שלרוב לא גורמת לכאב, אך יכולה לגרום לנפיחות באשך. אין לה השפעה על הפוריות. וריקוצלה היא דליות, ורידים מורחבים באשך. גם זו תופעה שכיחה מאוד בגברים צעירים, לעיתים היא גורמת לאי-נוחות או כאב באשך. אין צורך לטפל בה, אלא אם כן יש פגיעה בספירת הזרע, אשר יכולה להוביל לבעיית פוריות. רצוי לפנות לאורולוג ולבצע ספירת זרע. אם הספירה תקינה, אין צורך בטיפול. ניתוח מקל על הכאבים רק בחצי מהמקרים, ולכן אם אין בעיה בספירת הזרע, לרוב לא מומלץ לנתח. תוכל למצוא מידע רב נוסף על ידי חיפוש המילים "הידרוצלה" ו"וריקוצלה" בפורטל אינפומד. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

שימוש ממושך בסטרואידים אכן גורם לתופעות לוואי רבות, בכל מערכות הגוף. אחת מתופעות הלוואי השכיחות היא עיכוב גדילה בילדים, אך עיכוב בהתפתחות הנפשית אינה תופעת לוואי מוכרת. ניסיתי לחפש עבורך מחקרים בנושא בספרות הרפואית - אבל לא הצלחתי למצוא כאלה. במקרים רבים, דווקא המחלה הכרונית היא שמעכבת את ההתפתחות הנפשית. בין תופעות הלוואי של הסטרואידים במערכת העצבים המרכזית ניתן למנות שיפור במצב הרוח, לעיתים עד מצב רוח מרומם באופן חריג, דיכאון, הפרעות בזיכרון, הפרעות שינה ואי שקט. קרא עוד